גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר סוכנות החלל: "פצצת אטום לא תשמיד את המדינה"

פרופ' יצחק בן ישראל קורא להכניס לפרופורציה את העיסוק הפומבי בגרעין האיראני ■ "אפשר לחיות עם פצצה איראנית" ■ "חמאס וחיזבאללה זה קשקוש"

אולי כביטוי להקפדה יתרה על כללי ביטחון השדה או כהמחשה לשטחיות הדיון הציבורי, מספר ראש סוכנות החלל הישראלית, פרופ' יצחק בן ישראל, על ראיון שהעניק לפני כשנה וחצי לכלי תקשורת ישראלי, זמן קצר אחרי שיגור מוצלח של לוויין ישראלי לחלל: "שאלו אותי, כיו"ר סוכנות החלל המקומית, מהי מידת הרזולוציה של התצלומים שהלוויין יעביר מהחלל ומה גודל הפרטים על הקרקע שהוא יוכל לזהות. לא רציתי לחשוף את היכולות המלאות, ניסיתי להתחמק ממתן תשובה, ועניתי שהוא רואה את כל מה שהוא צריך לראות. מיד לאחר מכן שאלו אותי אם הוא רואה גם את כוס הקפה של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד.

"השיגור המוצלח של הלוויין ואחריו גם הריאיון, התקיימו כעשרה ימים אחרי תקרית המרמרה, כך שאמרתי בהלצה שהוא רואה גם את כוס הקפה הטורקי של נשיא איראן. יומיים אחר כך, שיגר אליי אחד מעמיתיי באוניברסיטת תל אביב קטע שתרגם מאתר אינטרנט איראני ובו נכתב שראש סוכנות החלל הישראלית טוען שרזולוציית הלוויינים שלו כל כך טובה, עד כדי כך שהיא מאפשרת לראות את כוס הקפה הטורקי שאחמדינג'אד שותה בבוקר. ייחסו לי שם שחצנות חסרת כיסוי וזאת משום שאחמדינג'אד בכלל שותה תה ולא קפה".

- לכאורה זה סיפור מצחיק.

"אבל זה סיפור מאוד לא מצחיק. באיראן רואים את הכול ורושמים את הכול ולכן אסור להתבטא בחופשיות על הכול".

- אז כל השיח שמתנהל כאן בשבועיים האחרונים הוא שיח מסוכן שפוגע באינטרס הלאומי של מדינת ישראל?

"המילה 'כל' מוגזמת. חלק מהשיח משרת את הנושא וחלק אחר פוגע בו, כמו בהרבה מאוד דברים בחיים".

- למשל?

"ישנה למשל השאלה שהציבור צריך לתת עליה את דעתו, לפחות כך אני רואה זאת, והיא האם הוא מוכן לחיות עם פצצה גרעינית באיראן. הממשלה צריכה לדבר על זה עם הציבור שלה, זה הרי תפקידה. זה שיח ציבורי שאיתו אני לא רואה שום בעיה".

- אתה רואה שיח ספציפי כזה מתקיים כאן?

"לא, בכלל לא. אבל מה שכן קורה זה ששואלים יותר מדי שאלות בסגנון האם אנחנו יכולים לתקוף את איראן מבחינה צבאית, האם אנחנו לא יכולים לתקוף אותה, האם זה נכון לתקוף ובאיזו שעה לתקוף. אלה שאלות שנשאלות בלי שיש לציבור המידע הדרוש והיכולת לנהל אותו כדי לקבוע דברים וכדי להסיק מסקנה. כדי לקיים דיון כזה צריך לחשוף מידע מסווג, יכולות ואמצעים, ולכן אין לדיון כזה שום ערך.

"הציבור לא יכול להיות מומחה לפצצות או ליכולות צבאיות. אז מה אם זה מה שמעניין אותו ונראה בעיניו סקסי. זה אומר שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, יתייצב בנאום אל האומה, יספר שמערך המודיעין שלו איתר את הבית שבו מסתתר אוסמה בן-לאדן בפקיסטן ועכשיו צריך להחליט אם לתקוף את המקום או לא. זה נראה רציני? עם זאת, על אותו משקל יש שאלה רלבנטית אחרת שהייתה יכולה להיות מעניינו של הציבור האמריקני והיה ראוי שתישאל במקרה שמישהו רוצה דיון ציבורי: האם צריך להשלים עם בן-לאדן בחיים או לא".

- אז מה קורה פה בעצם בימים האחרונים?

"מישהו יצא מאיפוס. תראה, אנחנו מדינה שלמזלה הטוב לא היו עליה באמת איומים במשך הרבה מאוד שנים. לא חטפנו במשך הרבה זמן איזו מכה אמיתית, חזקה ומטלטלת. חמאס וחיזבאללה זה קשקוש. לא עמדנו בפני מערכה קיומית, אז שכחנו כמה דברים. בגלל השכחה הזאת צצות תופעות כמו ענת קם. הכול נראה פה כמו משחק ולא כמו עניין של חיים ומוות, סיפור שבגללו אנשים יכולים למות. לא חסרים פה קשקשנים".

"אין ספק שתוכנית איראן היא צבאית"

דבריו של בן ישראל באים על רקע התרחבות השיח בעניין הגרעין האיראני, ערב פרסום דו"ח דרמטי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שצפוי לקבוע את מה שישראל כבר יודעת מזמן: תוכנית הגרעין האיראנית צבאית, ובקצה שלה אמורה להיות פצצת אטום.

על-פי פרסומים מהימים האחרונים במערב, שמבוססים על הדלפות מתוך דו"ח סבא"א, איראן רשמה פריצת דרך משמעותית בתחום הגרעין ויש לה היכולת לבנות - אם תרצה - לפחות ארבע פצצות אטום. על-פי חלק מהפרסומים, איראן רחוקה רק חודשים אחדים מהרכבת הפצצה הראשונה ולרשותה עומדים הידע, האמצעים הטכנולוגיים והחומרים הדרושים כדי לבצע ניסוי גרעיני.

לצד ההתקדמות הדרמטית של איראן בדרך אל הפצצה, היא עדיין רחוקה מהמצב שבו תוכל למזער אותה, באופן שיאפשר לה להפעיל נשק גרעיני באמצעות טילים. הפרט הזה לא אומר שאיראן לא עושה את המהלכים שיובילו אותה גם אל היכולת הזו: "אני לא חושב שיש למישהו ספק לגבי העובדה שהתוכנית של איראן היא צבאית", אומר פרופ' בן ישראל.

- אז מה הדו"ח הזה מחדש לנו?

"לנו זה לא מחדש שום דבר, כי אנחנו יודעים את זה: כדי לפתח גרעין למטרות אזרחיות, לא צריך את כל המהלכים שאיראן מובילה שכן מדובר במהלכים שונים מהותית. עם זאת, קביעות כאלה מצד סבא"א מקילות יותר בעניין הסנקציות הכלכליות שאפשר להטיל עליה. כבר שנים אנחנו אומרים שאחת הדרכים לעצור את הגרעין האיראני היא באמצעות סנקציות, כמו פגיעה ביכולתה למכור דלק. אלא שהרוסים, הסינים ולפעמים גם ההודים מטרפדים את היוזמות האלה, ולא תמיד מאמינים לזה. לדו"ח של סבא"א, שהיא גוף נייטרלי ואובייקטיבי, יש משקל רב בהסרת מחסומים בדרך להטלת סנקציות אמיתיות על איראן. למרות שהדו"ח לא מחדש - הוא בא מצדו של גוף בלתי-תלוי".

- האם יש בכוחן של סנקציות כלכליות קשות וחריפות כדי להניא את איראן מתוכניותיה ולגרום לה לסגת אחורה בתחום הגרעין הצבאי?

"אני חושב שלא, אבל זה יגרום למנהיגיה לחשוב פעמיים. איראן יכולה לייצר היום פצצה, אך היא לא עשתה ועדיין לא עושה זאת רק משום הפחד והחשש ממה יקרה. אז עכשיו, עם סנקציות אפקטיביות, היא תלך עוד כמה צעדים אחורה. גם האטה של תוכנית הגרעין היא דבר טוב".

- האם יש בדו"ח העדכני של סבא"א כדי לשכנע את רוסיה ואת סין להירתם למאמצי המערב ולהטיל סנקציות נרחבות על איראן?

"אני לא יודע, אך להערכתי רוסיה תתנגד למהלכים כאלה פחות משהתנגדה להם בעבר. לגבי העמדה של סין מאוד קשה לי לדעת".

"לסמוך על אופן קבלת ההחלטות"

פרופ' בן ישראל הוא אחד המוחות הטובים והמוערכים במערכת הביטחון ובציבוריות הישראלית, איש אשכולות נטול גינונים, ענייני וישיר. נוסף על תפקידו כראש סוכנות החלל הישראלית, הוא מוביל גם את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) וזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל בזכות פיתוחים המשמשים את מערכת הביטחון, אחת מהן מוגדרת בגבולות הצנזורה הצבאית כ"פרויקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי".

כמו לא די ברזומה עשיר ומגוון, כשנקרא בידי ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, לחבור למפלגתו החדשה "קדימה", הוא בחר לענות בחיוב. את הקדנציה הראשונה והאחרונה שלו בפוליטיקה הישראלית הוא חתם ב-2008 כשהצהיר בראיון עיתונאי, ש"האיום האסטרטגי על ישראל הוא לא איראן, אלא המערכת הפוליטית".

סביר שאמירות כמו אלה, שמטילות דופי מובהק במערכת הפוליטית, גוררות תהיות מתבקשות על אופן קבלת ההחלטות ועל טיבם של התהליכים שמובילים אליהן, ומדרבנות את הדחף לחטט ולברר מצבים שמרחבם הטבעי במחשכים - כמו סוגיית התקיפה של מתקני הגרעין באיראן.

לדברי פרופ' בן ישראל, השיח הנוכחי והסערה המוזרה על עצם קיומו אינם אלא עניין פוליטי: "הכול נראה לי כרגע פוליטיקה שבה כל מיני אנשים אומרים הרבה מאוד דברים", הוא אומר.

- האם יש מקום לתהות על אופן קבלת ההחלטות ועל מידת האחריות שבה מתנהלים הדברים?

"לא מתקבל על הדעת לחשוב שאנשים קמים בבוקר על צד שמאל ומחליטים החלטות שונות ומשונות שהן הרות גורל. עם זאת, יש גם טעויות שנעשות, כמו שקרה במלחמת יום הכיפורים".

- אז אפשר לסמוך על האופן שבו מקבלים כאן החלטות?

"אפשר, ועדיין יכולות להיעשות טעויות".

"יש בציבור הרבה מאוד בורות"

חצי הביקורת שנורים מכיוונו של פרופ' בן ישראל על אופי הדיון בעניין איראן, ובעיקר על היעדר המיקוד הנכון שלו, מזמינים את השאלה אם החברה הישראלית "ירדה מהפסים". הוא מרגיע ועונה בשלילה, רק בשביל להסביר שהחברה הישראלית סובלת מבורות: "אפשר לדבר על מה שעושה פצצה גרעינית אבל הציבור לא שואל את השאלות האלה", הוא אומר. "החברה הישראלית לא שואלת את עצמה אם היא מסוגלת לחיות עם פצצה גרעינית באיראן. אנחנו מפחדים מתוך הרבה מאוד בורות. אל תזלזל בבורות".

- ואנחנו יכולים לחיות עם הפצצה?

"אפשר לחיות עם פצצה איראנית אבל לא יהיה לנו נעים עם זה. תראה, פצצת אטום אחת לא משמידה מדינה, אפילו לא שכונה בתל אביב. פצצת אטום כמו זו שהאיראנים רוצים לבנות היא בעלת רדיוס הרס ומוות של 500 מטר ונזק קל יותר של 1,000 מטר. אבל יש בציבור היסטריה בעניין האטום. הוא לא יודע מה בדיוק קרה בהירושימה ובנגסאקי, לא מכיר את מלוא הפרטים של אסון דליפת הקרינה בכור הגרעיני בצ'רנוביל. שם, בפיצוץ עצמו נהרגו כ-50 איש. ב-30 השנים שבאו לאחר מכן, מתו בעקבות הפציעה בפיצוץ ובעקבות תחלואה עוד כ-20 איש. אבל לא סקסי לדבר על זה. יותר סקסי לשאול מתי תוקפים את איראן ומאיזה כיוון".

- מה קורה אם בכל זאת כל המאמצים כשלו, חצינו את נקודת האל-חזור ולאיראן יש פצצה ביד?

"במקרה הזה תפוצת הנשק הגרעיני במזרח התיכון תעלה, יתפתח כאן מרוץ בתחום הזה: טורקיה, מצרים ואולי גם ערב הסעודית יבקשו להיכנס אל המועדון הזה. תאר לעצמך מזרח תיכון שממילא כל כך מתוח, שעל טעויות פורצות בו מלחמות. עכשיו תוסיף לזה גם פצצות אטום. לא נעים".

- ואולי אנחנו נותנים בכל השיח הזה, עם כל הפחדים מפני הפצצה וההשלכות של הימצאותה בידי איראן, יותר מדי קרדיט לאיראנים?

"זו שאלה מצוינת. אבל בשביל לענות עליה אני צריך לדבר על היכולות שלנו ועל היכולות שלהם, ואני לא רוצה לתת לאיראנים פרס ולספר להם את מה שאני יודע עליהם".

"לומר שאין לנו אסטרטגיה כתובה וסדורה זה פשוט לא נכון"

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2011, שפרסם בימים האחרונים המכון למחקרי ביטחון לאומי, קודרת. היא צופה תקופה ממושכת של היעדר יציבות במזרח התיכון; חשש להידרדרות ביחסים בין ישראל לבין ארה"ב בהיעדר פריצת דרך מדינית עם הפלסטינים ותהליך חשיבה מחודש בטורקיה אודות מעמדה האזורי. בנוסף, עורכי המסמך גורסים כי אין אסטרטגיה מגובשת למו"מ או לחלופה צבאית מעשית שיובילו לבלימת תוכנית הגרעין האיראנית.

במאמר שחיברה החוקרת אמילי לנדאו במסגרת המסמך נטען, בין השאר, כי אין אסטרטגיית מו"מ אפקטיבית או רצון ממשי לפעולה צבאית נגד איראן, לא בישראל ולא בארה"ב. היא מוסיפה וקובעת כי "הטלת סנקציות ונקיטת אמצעי חבלה יכולות לדחות את התקדמות איראן לנשק גרעיני, אך לא לשנות את האינטרס הבסיסי שלה. לכן, פעולות אלה לא מהוות תחליף לאסטרטגיה שתשכנע אותה לשנות את דרכה".

עוד קובעת לנדאו, כי אם ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון יפעלו לרעת איראן, הן יחזקו את עניינה בהשגת יכולת גרעינית מתוך הערכה שבכוחה יהיה לשנות את כללי המשחק. לדבריה, "שינוי משטר בתוך איראן הוא אולי התקווה היחידה לצמצום הסכנה הכרוכה בפעילות הגרעינית של איראן, אך כזה עדיין לא נראה באופק".

פרופ' בן ישראל חולק על מסקנות המכון וטוען: "יש לנו מסורת בת 2000 שנה של תורה שבעל-פה ותורה שבכתב וכל החיים שלנו מתנהלים על-פי התורה שבע"פ. לומר שאין לנו אסטרטגיה כתובה וסדורה זה פשוט לא נכון. יש לנו את התורה שבעל-פה והיא מאוד סדורה".

אפשר לקשור בין הדברים של פרופ' בן ישראל לבין מה שמכונה "דוקטרינת בגין"- על משקל ההחלטה שקיבל ראש הממשלה מנחם בגין להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק ואחריה, כך על-פי פרסומים זרים, ההחלטה לתקוף את הכור הגרעיני בסוריה.

על-פי דוקטרינה זו, ישראל לא תשלים בשום מקרה עם הימצאות של נשק גרעיני במזרח התיכון ותפעל בכל כוחה למען הסרת האיום.

"דוקטרינת בגין קיימת רק בעיתונות. בגין כבר לא בין החיים ואין דוקטרינה כזו", אומר בן ישראל בהתייחס לסוגיה. "מה שאנחנו רוצים להשיג, אנחנו משיגים על-פי אסטרטגיה שקיימת, אנו מכירים אותה ויודעים מהי".

עוד כתבות

ברוקר בבורסה בניו יורק / צילום: Richard Drew, Associated Press

סיטי: זה מה שצריך לעשות כדי להציל את הכלכלה והבורסות

בסקירה שפרסמו בסיטי טוענים הכלכלנים כי חברות דיאגנוסטיקה יוכלו לספק עד סוף אפריל לכ-60% מהעובדים בארה"ב ערכות בדיקה, ואלה שיימצאו בריאים יוכלו לחזור לעבודה ● עד סוף חודש מאי תוכל אספקת הבדיקות לגדול לכ-95% מהעובדים

יצחק תשובה / צילום: יוסי כהן

תשובה מנסה לקושש מזומנים: קבוצת חג'ג' תרכוש שני מגרשים בפארק בבלי ב-400 מיליון שקל

קבוצת חג'ג' חתמה על מזכר הבנות, בכפוף לאישור דירקטוריון ● על המגרשים קיימת תוכנית מאושרת להקמת 2 מגדלים של 44 קומות, ובהם 380 דירות ● בחודש שעבר חתם תשובה על הסכם למכירת חברת הנדל"ן אלעד מגורים החדשה לישראל קנדה

פינוי בינוי בנוה שאנן בחיפה /   קרדיט: חברת פרשקובסקי

משבר הקורונה מתגלגל לנדל"ן: ירידה חדה במסירת דירות של פרשקובסקי

חברת הנדל"ן הבורסאית פרשקובסקי מדווחת על מכירה של 6 יחידות דיור בחודש מרץ ● בדצמבר מכרה החברה 42 יחידות באותם פרויקטים

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

בתחום הנדל"ן מחכים לבית המשפט: האם הקורונה היא כוח עליון?

במכתב ששלח משרד האוצר נטען כי עיכובים בבנייה עקב המגפה לא ייחשבו לכוח עליון, ואנשי הנדל"ן זועמים • בפועל מדובר בסוגיה שתוכרע רק בבית המשפט

ג'ף בזוס / צילום: Charles Krupa, AP

ניו יורק בודקת האם אמזון פיטרה עובד שארגן מחאה עקב מחסור בציוד מיגון מהקורונה

נציב זכויות האדם של ניו יורק יפתח בחקירה נגד אמזון בשל פיטורי העובד ● אמזון טוענת שהעובד פוטר מכיוון שלא שמר על הנחיות הבידוד

אריאל קלנר / צילום: מתוך יוטיוב

אריאל קלנר הגיש תביעת לשון הרע ב-420 אלף שקל נגד תנועת "דרכנו"

קלנר, חבר הכנסת ה-21 ופעיל הליכוד, תבע את "דרכנו" לאחר שבמספר פרסומים יוחסו לו אמירות קיצוניות שכלל לא אמר ● בתגובה לפניית "גלובס" הודתה "דרכנו" בטעותה וביקשה להתנצל בפני קלנר

מסעדה בשטוקהולם, בשבוע שעבר. מותר להגיש רק לאנשים יושבים  / צילום: David Keyton, Associated Press

ללא בידוד חברתי או הסגר: בשבדיה בונים על רצונם הטוב של התושבים ועל המון תקווה

בממשלה בונים על אמון הציבור ועל גילויי האחריות והבגרות של השבדים ● בעוד כשבועיים נדע אם החלטתה לדבוק בשיטה דומה ל"חיסון העדר", שבריטניה זנחה, הייתה חכמה

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

האוצר אישר - ורשות החדשנות תעביר לחברות הייטק 650 מיליון שקל

רשות החדשנות לא העבירה שום מענק וסיוע לחברות הייטק מתחילת השנה מכיוון שלא אושר לה תקציב

בגרות במתמטיקה / אילוסטרציה: SHUTTERSTOCK

בעקבות הנגיף: בחינות בגרות במתכונת מצומצמת, גיוסי צה"ל יידחו

שר החינוך רפי פרץ: "אנחנו פועלים שכל תלמידי תש"פ יהיו זכאים לתעודת בגרות. בנינו מערכת מדורגת של הקלות בעקבות המצב. אנחנו מקווים שההתפשטות תפחת בצורה דרסטית לאחר הפסח ונוכל לחזור לשגרה, אמנם שגרה שונה, אבל שתחזיר את התלמידים למסלול"

עובדים הודים מתחילים את המסע מניו דלהי הביתה / צילום: Altaf Qadri, AP

פרשנות: סגר הזוועה בהודו: מודי נתן ארבע שעות, ודלת-העם החלה לצעוד מאות קילומטרים

ראש ממשלת הודו הוא חזק ופופולרי, ונוהג לנצח בקלות בבחירות ● עכשיו הוא מבקש סליחה על הייסורים שצו ההסגר שלו גרם ● הודו נזכרת ב־1947, הטרגדיה של ייסודה, כאשר מיליונים נמלטו מבתיהם ● הפעם הם גם נותנים טרמפ לקורונה

אמן מצייר על לוחות שחוסמים מסעדות סגורות בסיטאל, ארה"ב / צילום: Elaine Thompson, AP

לתשומת לב הישראלים: כך מנסה ענף המסעדנות בארה"ב להתאושש

נגיף הקורונה מוחק במהירות את תעשיית האירוח וההסעדה בארה"ב ● כאשר כל אמריקה נאבקת בקורונה, המסעדות החלו לשווק מרצ'נדייז אישי, ורבים רוכשים מוצרים במטרה לעזור ולתמוך בעסקים

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

ירידות חדות בנעילה בת"א; מניות הבנקים והביטוח צנחו

מחזור המסחר הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל ● מדדי הבנקים והביטוח רשמו ירידות של יותר מ-4% ● מיטב דש: קופות הגמל הכלליות רשמו תשואה שלילית ממוצעת של כ-9.3% בחודש מרץ

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שני ראשי ממשלה, שני בתים: האם לנתניהו וגנץ יהיו שני מעונות רשמיים?

לפי הפרסום של רביב דרוקר ברשת 13 מדובר במעין בלפור ב', כלומר בית רשמי למגוריו של מי שיכהן כממלא מקום ראש הממשלה ● גורמים בכחול לבן אישרו ל"גלובס" את הפרטים. מנגד, בליכוד טענו כי "מדובר בפייק ניוז"

ענת גואטה / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות ני"ע נותנת ארכה של חודש גם לפרסום הדוחות לרבעון הראשון ב-2020

לאחר שנתנה אורכה של חודש במועד האחרון לפרסום דוחות 2019, הרשות מאפשרת לפרסם את דוחות הרבעון עד סוף חודש יוני

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

בפרטנר חששו ממכירת הסיבים האופטיים: מה קרה בדרך לביטול העסקה עם הוט

בפרטנר חששו שרשות התחרות תדרוש מהם למכור את פעילות הסיבים האופטיים ● הוט העריכה כי העסקה תאושר מפני שלא תייצר פגיעה בתחרות בשום מקטע בשוק התקשורת ולא תביא לעליית מחירים ● "גלובס" מביא פרטים נוספים על הנעשה מאחורי הקלעים בדרך לביטול העסקה

השפעה ניכרת על מצב החיסכון הפנסיוני  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חודש שחור לקופות הגמל, פדיונות חסרי תקדים בקרנות

עפ"י הערכת מיטב דש, קופות הגמל רשמו במרץ תשואה שלילית ממוצעת של 9.3% שהביאה לתשואה שלילית של 11.4% ברבעון הראשון ב-2020 ● קרנות הנאמנות פדו סדר גודל חסר תקדים של 42 מיליארד שקל בחודש החולף

דודי עזרא, בעל השליטה בחברת נטו / צילום: יח"צ

ההנפקה בוטלה, העסקה נפלה: דודי עזרא נשאר עם 50% משיווק הפירות והירקות של ביכורי השדה

נטו אחזקות, שהייתה אמורה למכור לביכורי השדה את חלקה בחברה-הבת המשותפת תמורת כ-300 מיליון שקל: "החברה בוחנת אפשרויות שונות ביחס להחזקותיה"

מימין: גיא לויתן, דור קרובינר ועומרי ליטבק, מייסדי הוטלמייז / צילום: גיא כושי, יח"צ

דווקא עכשיו: עליבאבא משקיעה בסטארט-אפ הטרוול-טק הישראלי הוטלמייז

הגיוס נעשה בהובלת קרן ההשקעות של עליבאבא והקרן הישראלית בריליאנס ונצ'רס ● הוטלמייז מפתחת טכנולוגיית אופטימיזציית רווח וחיזוי מחירים מבוססות בינה מלאכותית לתעשיית הזמנת בתי המלון

שלמה רז, עמיחי שי / צילום: תמר מצפי, גלובס

כך התנפח פתאום שכר הבכירים במשרד מבקר המדינה רגע לפני החלפתו

שכרו של מי שהיה היועץ לענייני שחיתות של המבקר הקודם, עמיחי שי, גדל דרמטית סמוך לפרישתו, ובנוסף הוא קיבל כ-600 אלף שקל רטרואקטיבית • דובר המבקר הקודם, שלמה רז, פרש לאחרונה עם שתי דרגות מעל דרגת המקסימום בתפקיד, ושכרו החודשי גדל ב-15 אלף שקל לפחות

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

"האנשים בחל"ת צריכים להתחיל לחפש עבודה עכשיו"

לראשונה מספר חסר תקדים של דורשי עבודה: רבע מהמועסקים במשק רשומים בשירות התעסוקה, רובם עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום • "ייצאנו משוק מועמדים מטורף לשוק של מעסיקים", אומר סמנכ"ל התוכן של אולג'ובס