גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפוטנציאל שיש בישראל לאנרגיות מתחדשות הוא מוגבל"

בדיון שנערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" עסקו המשתתפים בשאלות המעיבות על תחום האנרגיות המתחדשות: מהן הבעיות המרכזיות, מיהם האשמים, האם יש לענף אופק וכיצד מגיעים אליו

שנת 2012 מסתיימת בטונים צורמים בענף האנרגיות המתחדשות. יזמית החשמל הסולארי סאנדיי פנתה אתמול לבית המשפט בבקשה לקבל הגנה מפני נושיה. סאנדיי מחלוצות היזמות הסולארית ושחקן מרכזי בענף הודיעה כי נקלעה למצוקה תזרימית קשה ואין ביכולתה להחזיר חובות שצברה בהיקף 41 מיליון שקל. קריסתה של סאנדיי מבטאת היטב את אווירת המשבר וחוסר הוודאות בענף הצעיר, שנחשב עד לא מזמן להבטחה הגדולה של משק האנרגיה: היזמים ממורמרים. אחרי שלוש שנים מתסכלות של המתנה לסיום ההסדרה של המכסות והתעריפים צצים בכל יום קשיים חדשים: מנהל מקרקעי ישראל מקשיח דרישות, הכבאים דורשים אגרות מנופחות ותחושת הייאוש הולכת וגוברת. ובינתיים משתרכת ישראל שטופת השמש הרחק מאחורי מדינות אירופה בכמות החשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת: כ-150 מגה-ואט בסך הכול, אחוז ורבע מכושר ייצור החשמל של המשק מיוצר כיום מאנרגיית השמש. הדיבורים על ייצור חשמל מאנרגית הרוח ומפסולת נראים עדיין חלום רחוק.

על רקע המציאות המורכבת הזו כינס "גלובס" במסגרת ועידת ישראל לעסקים בכירי ממשל, יזמים, מדענים ומומחי אנרגיה לדיון שולחן עגול בסימני השאלה הגדולים: מהן הבעיות המרכזיות, מיהם האשמים, האם יש לענף אופק וכיצד מגיעים אליו.

הממשלה: מי כאן המזגזג?

עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ורגולציה ברשות החשמל, שם את הדברים על השולחן. "כל מי שרוצה לתמוך יושב כאן היום, ומי שמערים קשיים לא נוכח. משרד הפנים מייצר חסמים, אם ברמת תוכניות שלא מקודמות, כמו תוכנית מתאר ארצית לטורבינות רוח, או מיסוי זה או אחר. יש מועצות מקומיות שמחליטות שיש פה בוננזה. המצב שבו מנסים לקדם אנרגיות מתחדשות וכל הזמן נתקלים בביורוקרטיה חדשה פשוט לא תקין. הקריאה היא למשרדי ממשלה נוספים להצטרף כדי להשיג את היעדים שנקבעו".

לפי אילן סולימאן, יועץ אנרגיה ורגולציה באיגוד הישראלי לאנרגיה מתחדשת, שורש הבעיה הוא בהיעדר גורם ממשלתי אחד שמרכז את כל תהליך האישורים וההסדרה: "לרשות החשמל אין סמכות לקדם החלטות. הרשות מקבלת החלטות, ואחר כך מגיעים גופים ממשלתיים, כמו מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון, ומחליטים אחרת. צריך לייצר ודאות באמצעות העברת ניהול העסק לרשות החשמל, ולא ייתכן שגוף מסוים יקבל החלטות ללא תמיכה מגופים אחרים".

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר-קארו, לא היססה למתוח ביקורת על התנהלות האוצר בנושא: "להבדיל ממשרד האוצר, אנחנו לא מזגזגים. אנחנו תומכים בקידום אנרגיות מתחדשות בצורה עקבית, גם אם זה כרוך בוויתורים משמעותיים, כמו בנושא השטחים הפתוחים, שהמשרד אמון על שמירתם".

אודי אדירי, רכז תחום האנרגיה באגף התקציבים באוצר, הגיב לדברי שפר-קארו והציג את מדיניות האוצר ככזו של מבוגר אחראי. "עלות הסבסוד של מתקנים סולאריים הממומנת באמצעות תעריף החשמל תגיע למיליארדי שקלים בשנה", טען אדירי, "ולכן יש להציב רף מסוים של מחיר שהמשק יהיה מוכן לשלם. יש מדינות בעולם שעשו זאת בצורה לא מאוזנת, דוגמת ספרד וצ'כיה, וכיום מנסות להתמודד עם השלכה של מכסות לא מוגבלות שנתנו. מה שחשוב זה שלא זגזגנו, ושלאורך כל הדרך האמנו במכסות".

היזמים: רוצים ודאות!

עמוס לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל וכיום יועץ עצמאי, ביקש להעביר את נושא השיחה לאופן שבו נתפסת ההתנהלות הממשלתית מבחוץ. "אני מתעסק היום בבחינת השקעות בחו"ל, ואחד הדברים הראשונים שאני בודק זה היציבות הרגולטורית, כמה אפשר לסמוך על הסכמים עם המדינה. בסיכומו של דבר צריך להבין שמחיר האי ודאות בשוק הזה גבוה".

לדבריו של לסקר הצטרף יובל הררי, מנהל מימון ואסטרטגיה בחברת סאן-פאוור האמריקנית, אחת המשקיעות הכבדות בענף הסולארי בישראל: "כשצריך להסביר לבעלי מניות אמריקנים שיש בעיות בין כל המשרדים, הם לא מבינים מה הולך פה, וזה מעלה מאוד את פרמיית הסיכון של המדינה בעיני המשקיע הזר. כל רבעון מעדכנים על איחור בתזרים, וכל פעם התשואה לא נכונה, כי פתאום לדוגמה המנהל רוצה כסף מראש, ואז הבנק לא מוכן לממן. יש אינסוף צרות".

אמנון אפשטיין, שותף במשרד עוה"ד ERM, התייחס לתחושת האכזבה בקרב הלקוחות, המקומיים ובמיוחד הזרים, מכך שהתחום לא צומח. לדבריו, "אנו מייצגים לקוח שכבר עשה את כל המסלול וקיבל רישיון קבוע, ואז חברת החשמל מגיעה עם טענה שצריך עוד אישור".

אלון תמרי, מנכ"ל חברת סולר-פאוור, ציין כי "ודאות ורציפות הן שני הדברים שיזם צריך כדי להיכנס לתחום, וצריך לתת לו את הכלים לכך. ודאות משמעותה לדעת מול מי לעבוד ומי המשרד המוביל, ולדעת שיש גוף שאפשר לרכז מולו את העבודה. לגבי הרציפות, השוק הזה חי בגלים: הוא מתחיל ונפסק. יזמות לא יכולה לקום באטמוספרה כזו. היום בישראל יזמים מסתובבים כבר שלוש שנים, וכמה מערכות סולאריות הוקמו? 150 מגה-ואט. זה כלום. היזמים הגדולים לא יכולים להיכנס. אם השנה הרגולציה הייתה תומכת במתקני גגות, היה אפשר להגיע למאות מגה-ואט. אם השערים היו נפרצים לפני שנה, היינו יכולים להתקין קרוב לחצי ג'יגה-ואט".

הבעיות: המימון, התעריף ולאן להוליך את החשמל

"היזמות היא סתגלנית בצורה שקשה לעכל", הוסיף סולימאן, "כבר שנתיים מסתובבים ומשנים הנחיות, מורידים ומעלים את המחיר, וצריך להגדיר פה את כללי המשחק. אבל יש דברים יותר מפחידים, כמו נושא ההולכה, שעליו מדברים כבר מ-2007. זה לא יעזור שהמחיר הסולארי יהיה מצוין, התחנות לא יוכלו להתחבר לרשת, ותתבקש תוכנית חירום כדי לנצל את האנרגיה. היערכות חברת החשמל צריכה להיות לא רק בתשתית ההולכה, אלא גם בחיבור וגיבוי למערכות. אם ייכנסו 800 מגה-ואט מאנרגיית רוח, זה לא יעבור סתם כך במערכת".

לסקר הגדיר את נושא ההולכה כבעל חשיבות קריטית על רקע הבעיות הקשות שמהן סובלת חברת החשמל. "מערכת ההולכה סבלה מכך שתוכניות החירום היו בתחום הייצור, והיא לא הדביקה את קצב בניית תחנות הכוח. לדעתי אי אפשר להגיד שמחברת חשמל תצא הבשורה לגבי רשת ההולכה, כי מתכוונים לקצץ את תקציבי הפיתוח, ומה שיורד קודם הוא מערכות ההולכה והחלוקה. עד שפעם אחת ולתמיד לא תיפתר הבעיה של חברת החשמל, והיא תצא לרפורמה חיצונית ופנימית, כל מה שייעשה זה פלסטרים. בתקופה של מוטי פרידמן ושלי, ניסינו לתת שטיח ירוק ליזמות הפרטית, ולא בגלל שהיינו פילנתרופים, אלא כי הבנו שהאינטרס של חברת החשמל זה לא להיות מונופול של 100%, אלא להחזיק ב-70%-80% ולקבל מכך את היתרונות. זה חלחל לדרגי הביניים של החברה, והיה רצון לעזור לכל נושא היזמות הפרטית. כשאני קורא כל מיני הצהרות לגבי איך צריך להתייחס לייצור הפרטי היום, יכול להיות שהחברה שינתה אסטרטגיה".

גם עניין הלו"ז נכנס באלמנט הסיכון, מוסיף תמרי. "אם יזמות לוקחות שנתיים-שלוש, ועדיין לא יודעים מתי זה יסתיים, זה צריך להיות מגולם בתעריף. אומרים שהיזמים סתגלנים, וזה נכון רוב הזמן, אבל היזמים לא יודעים להסתגל להיטלים של כיבוי אש, השבחה וכו'. מי שעוצר את היזמים זה המממן, משום שמציגים להם תשואה מסוימת, ואם מקבלים היטלים חדשים לאחר מכן, היזם לא יודע איך לממן את זה".

אדירי החזיר את הכדור למגרשם של היזמים: "האוצר אומר ליזמים היום: צאו ותקימו. יש בחוץ של 1,400 מגה-ואט. אמרנו 1,400 מגה-ואט כי מבחינת העלות שהמשק יכול לשלם, יש גבול. וזה פי 13 ממה שמוקם בישראל. האוצר לא יעמוד בדרך של אף אחד. רוצים גגות, שיעשו גגות. רוצים משהו אחר, שיעשו משהו אחר. רק שיעשו".

המדענים: יש אנרגיות אחרות

ד"ר שלמה ולד, מדען ראשי במשרד האנרגיה והמים, ביקש להציג נקודת מבט ספקנית כלפי האנרגיות המתחדשות. "הפוטנציאל שיש בישראל לאנרגיות מתחדשות הוא מוגבל", אמר, "את האנרגיה המתחדשת צריך להכניס במידה מדודה לרשת. אנחנו אי אנרגטי ולא מחוברים לרשתות של מדינות שכנות. צריך לדעת שכל דבר שבונים, צריך לבנות מסביב עוד (תחנות כוח רגילות, ע.ב.) כדי ליצור רזרבות לגיבוי".

פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון העלתה נושא שנשכח בשנים האחרונות: ניצול השמש לחימום מים - תחום שבו נחשבת ישראל מובילה עולמית בזכות דודי השמש. "בהגדרת אנרגיות מתחדשות נעולים על חשמל סולארי, רוח וביומסה", אמרה, "אבל יש גם חום סולארי, שמבחינת עלויות חיצוניות זה הכי משמעותי. הערכה זהירה שלנו היא שרק הסיפור של חום סולארי יכול להפחית 1.4 מיליון טונות גזי חממה. נכון להיום התחום לא מוסדר וצריך למצוא איך לתגמל את זה".

ולד מיהר להביע תמיכה: "אני לא מתלהב מייצור חשמל בגגות. אם היו מנצלים את הגגות למיזוג אוויר ולחימום, הוא היה משרת את האנשים המתגוררים תחתיו והיה חיסכון אדיר באנרגיה. השיטה למכור חשמל מגג היא לא יעילה".

שפר-קארו, שציינה כי המשרד להגנת הסביבה השקיע יותר מחצי מיליארד שקל לתמיכה במתקנים שייצרו אנרגיה מפסולת, הוסיפה כי "לא מפה תצמח הישועה, וגם לא מטורבינות רוח, כי זה 800 מגה-ואט בסך הכול. אנו צריכים לאזן בין שיקולים. כשמסתכלים מבחינה סביבתית, ישראל לא רק ברוכת שמש. יש בה גם כמיליארד עופות נודדים".

אגמון אמר כי היזמות קצת רדומה בכל הקשור לניצול חום שיורי בתעשייה כדי לנצל אותו כמקור לאנרגיה מתחדשת.

סיכומים: האם יש אופק?

מוריס דורפמן, מרכז תחום שוק ההון במועצה הלאומית לכלכלה, סיפר על העבודה שמרכזת כיום המועצה בניסיון לקבוע מהו השווי הכלכלי האמיתי של החשמל המופק מאנרגיות מתחדשות. "צריך לחשוב על מודל שיאפשר ליזמים להיכנס לפעילות במחיר כלכלי, בלי להגביל אותם בכמויות, אלא במגבלות המערכת", אמר, "המטרה היא לבחון את כל התועלות באנרגיות מתחדשות באמצעות עלות אלטרנטיבית, ולבחון מה עלות הדלקים שיחליף, תועלות סביבתיות, ביטחון אנרגטי, וגם היבטים של פיתוח אזורי ותעסוקתי".

סולימאן העריך כי "עוד 10-15 שנה התחום הפוטו-וולטאי יהיה לצריכה עצמית. אנשים יתקינו מערכות על הגג כי זה יהיה יותר כלכלי מלקנות חשמל מחברת חשמל". ולד הוסיף כי הוא צופה "שבתוך 10 שנים תתבצע אגירה חכמה יותר (של חשמל, ע.ב.)". נושא אחר שבו צופה ולד התקדמות משמעותית הוא הרשת החכמה. "רשת החשמל הקיימת היא המשך רציף בלי שינויים זה 150 שנה ולכן הקמת רשת חכמה היא אתגר לא רגיל שלא קורה ביום אחד".

אגמון ביקש לסכם את הדיון ואת השנה מנקודת מבט אופטימית. "זו הייתה שנה של מהפכות בתחום", אמר, "שילשנו את תחום האנרגיה המתחדשת. ב-2012 אנחנו צופים שייכנסו 300 מגה-ואט חשמל סולארי. להגיד שהיום אנחנו נמצאים במקום שלא יודעים מה נעשה, זה לא נכון. אם משהו ייכנס באנרגיות המתחדשות, זה השקעות של קרוב ל-20 מיליארד שקל עד סוף 2020".

עוד כתבות

יו''ר המחנה הממלכתי, בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ באולטימטום לנתניהו: "תוכנית פעולה חדשה עד ה-8.6 או שנפרוש מהממשלה"

יו"ר המחנה הממלכתי תקף את רה"מ בהצהרה ואמר: "בתקופה האחרונה דבר מה השתבש. החלטות חיוניות לא התקבלו. מעשים מנהיגותיים הנדרשים כדי להבטיח ניצחון לא נעשו" • ראש האופוזיציה לפיד: "גנץ צריך להודיע הערב שהוא פורש מהממשלה האיומה בתולדות המדינה, שהוא לא יסייע עוד לנתניהו להישאר בשלטון, ושהוא קורא לבחירות"

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": תקציבי הביטחון בעולם מזנקים ואלה חלק מהמניות שעשויות להרוויח מכך

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגיאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

פרויקט נופי אילן באבו גוש / צילום: viewpoint

השכונה החדשה באבו גוש: פנטהאוז נמכר ב־3.8 מיליון שקל

בפרויקט מגורים שנבנה בשכונה המערבית החדשה באבו גוש, נמכר פנטהאוז בן 6 חדרים בשטח 174 מ"ר עם מרפסת בשטח של 83 מ"ר ● בשנים האחרונות חלה עלייה בהתחלות הבנייה ביישוב המדורג באשכול 3 מתוך 10 בדירוג החברתי כלכלי של הלמ"ס • הרוכשת היא תושבת פסגת זאב

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel / צילום: אלן ציפלסקי

שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע

שיחה עם ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel ● על הסדר העולמי החדש, הבחירה בין המחנה האמריקאי לזה הסיני, מה מסוכן במכוניות החשמליות שמגיעות מסין ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב ● האזינו

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: חולצו גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר ועמית בוסקילה

הגופות חולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה ● סמל בן אבישי, מנהריה, מפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ● צה"ל מאשר - חוסל בכיר בארגון טרור בלבנון שעבד עם חמאס ● לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה ● בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל ● עדכונים בולטים