הנקראות ביותר

3 מיליארד ש', תשואות דו ספרתיות: הקאמבק של רועי ורמוס

חמש שנים אחרי הקנס שסגר עבורו את תיק פסגות, רועי ורמוס הוא שוב שחקן משמעותי בשוק ההון עם קרן הגידור נוקד

loading

שנים חלפו מאז נאלץ מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס, לשלם קנס של חצי מיליון שקל כדי לסיים את הפרשה שבה יוחסה לו מעורבות בפרשת הרצת ניירות הערך של פסגות, ונראה שהאירוע ההוא, שעלה לו מלבד הקנס גם בשלוש שנים כואבות בבית, כבר מזמן מאחוריו. קרן הגידור שהקים, קרן נוקד, שאליה משך כמה מאנשי פסגות ובראשם שותפו שלומי ברכה, הגיעה כבר להיקף של כמעט 3 מיליארד שקל, ומככבת עם תשואות דו ספרתיות וגם עם לא מעט כותרות סביב השקעות כאלה ואחרות שלה. חשיפה מוצדקת או טרנד תקשורתי? בשוק ההון חלוקים: חלק מהמרואיינים מפרגנים לוורמוס ולקרן, עניין נדיר כשלעצמו, אחרים פחות. "אם בודקים את הפרסומים על ההשקעות של הקרן", אומר בכיר בשוק ההון, "בסך הכול מדובר לא פעם בהשקעות לא גדולות. קחו למשל את ההשקעה של נוקד בלהב (חברת להב LR, של אלי להב ואיליק רוז'נסזקי). הקרן השקיעה שם 5 מיליון שקל, שזה כלום, רק שהשם של ורמוס תופס כותרות. אותו דבר לגבי ההשקעה של הקרן בבנק דקסיה: חוץ מנוקד, היו עוד גופים רבים שהשקיעו, אבל ורמוס תפס את הכותרות".

כך או אחרת, בהיקפים הנוכחיים של קרן נוקד, ברור לכל המעורבים שחמש שנים אחרי תשלום הקנס ושמונה שנים אחרי הפרסומים הראשוניים ביחס לחקירה, ורמוס הוא שוב שחקן משמעותי בשוק. והפעם, אומרים מכריו, הוא גם עושה את מה שהוא הכי אוהב לעשות. "כשאתה מנהל של גוף גדול כמו פסגות", מסביר גורם בשוק ההון, "אתה משקיע המון תשומות בניהול, בשיווק, ברגולציה. במקום שבו ורמוס נמצא היום, הוא עושה נטו ניהול השקעות. זה מה שהוא יודע לעשות, ועושה טוב".

הדרך לנוקד

את ורמוס, 48, לא צריך להציג לקהילה העסקית הישראלית, ובכל זאת כמה מילים על הרקע שהוביל להקמת נוקד.

ורמוס החל את דרכו כאנליסט בפסגות, כשהייתה בשליטת בנק לאומי, שם נחשב לבן טיפוחיה של המנכ"לית, גבי רביד. ב-2005, בעקבות רפורמת בכר שחייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות, נרכשה פסגות על-ידי קרן יורק והחלה לפעול כבית השקעות עצמאי. ורמוס קודם לתפקיד המנכ"ל, ותחת ניהולו, פסגות התרחבה במהירות, בין היתר תוך כדי ביצוע רכישות; ב-2008 את קופת הגמל גדיש מבנק הפועלים - רכישה שהפכה אותה לבית ההשקעות הגדול בישראל; ב-2009 את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של פריזמה; וב-2010 את קרן הפנסיה הוותיקה, הע"ל, של הסתדרות העובדים הלאומית. פסגות נחשבה אז, אומר בכיר בשוק ההון, "ל'קולגייט' של בתי ההשקעות. היה את פסגות, והיו כל השאר".

רמי שביט / איור: גיל ג'יבלי

שקיעת האבק של המשבר העולמי ב-2008 והשלכותיו על השוק הישראלי הצליחו להעלות את ורמוס לכותרות. כך למשל הדיונים על הסדר החוב הראשון של אפריקה ישראל, שפסגות הייתה אחת המחזיקות הגדולות באג"ח שלה - ירושה שקיבלה מפריזמה. ורמוס הוביל בזמנו את ההתנגדות לתספורת למחזיקי האג"ח. הדיונים הובילו לכך שלבייב הזרים מכיסו 750 מיליון שקל לטובת ההסדר, הזרמה שנחשבת לגבוהה מאוד בהשוואה לכל ההסדרים שנעשו מאז.

בסוף 2009 מכרה יורק את השליטה בפסגות לקרן איפקס, תוך גריפת רווח של כ-1.8 מיליארד שקל. זמן קצר לאחר ההודעה על העסקה פורסם כי רשות ניירות ערך חוקרת חשדות להרצת אג"ח בנוסטרו של פסגות. מלבד שני סוחרים בפסגות - דוד אדרי ושי בן-דוד (שבסופו של דבר גם הורשעו), נחשדו במעורבות גם ורמוס ובכירים אחרים.

בעוד החקירה מתנהלת, התנה הרגולטור את קיום עסקת מכירת בית ההשקעות בכך שוורמוס יפסיק לכהן כמנכ"ל. איפקס, בראשות זהבית כהן, שבתחילה נעמדה על רגליה האחוריות כדי שוורמוס יישאר בתפקיד, נאלצה להרים ידיים, ובדצמבר 2010 עזב ורמוס את פסגות עם כ-50 מיליון שקל - שכר, אופציות, ובונוס על מכירת החברה לאיפקס. אגב, הפרסומים באותה תקופה היו על סכומים גבוהים יותר שקיבל.

בשוק ההון היו שטענו בזמנו, ולא בהכרח בצדק, כי כהן "זרקה אותו לכלבים". חבריו של ורמוס אומרים כיום כי אין בליבו עליה, וכי הוא הבין שהיא התמודדה עם סיטואציה שלא הותירה לה הרבה ברירה.

למרות עזיבתו את פסגות, התיק הפלילי נגד ורמוס נותר תלוי ועומד. רק שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא נסגר בהסדר בין ורמוס לפרקליטות, שבמסגרתו שילם חצי מיליון שקל קנס, התחייב לא לתבוע את רשות ני"ע, וקיבל אישור לכהן כנושא משרה בכל גוף מפוקח.

שלומי מלכה / איור: גיל ג'יבלי

באותה תקופה, מספרים חבריו, ורמוס ממש "עבד" על התיק המשפטי שלו. אחד מהם: "הוא ראה בזה את המשימה שלו. רועי הוא אדם מאוד ממוקד, ומבחינתו צריך לדעת לנהל את הסיטואציות שאליהן אתה נקלע בחיים, להתמודד עם מה שנופל עליך. לכל אורך התקופה הייתה לו אמונה פנימית שטענותיו יישמעו ויובנו".

"זו הייתה תקופה לא קלה עבורו", מוסיף אחר, "אבל כל מי שהתעמק בחומרים, הבין שבסופו של דבר זה ייגמר בטוב מבחינתו. נכון שבסיטואציות כאלה אין לך שליטה, אבל במקרה הספציפי הייתה לנו אמונה כמעט מוחלטת".

למה דווקא קרן גידור?

את נוקד הקים ורמוס, יחד עם שלומי ברכה שהיה מנהל ההשקעות הראשי בפסגות, בסוף 2013. המחשבה על הקמת משהו משותף התבשלה אצל השניים זמן מה לפני כן, אך היה ברור שראשית, על ורמוס לסיים את העניין הפלילי.

למה קרן גידור, ולא בית השקעות, או פרייבט אקוויטי? "קרן גידור", אומרים גורמים בשוק, "זו פלטפורמה שמאפשרת גמישות רבה יחסית. היא מאפשרת למנהל השקעות טוב להראות מה הוא שווה. זה מוצר הרבה פחות ציני, למשל, מחברת קרנות נאמנות, שבין 50 קרנות שיש לה, מראה קרן אחת שעשתה תשואה חיובית. ולגבי פרייבט אקוויטי, זה פחות ב-DNA של ורמוס וברכה. הם לא מאלה שקונים חברות ומשקיעים בהן הון, זמן וניהול; הם באים מתחום הסחר בניירות ערך ושם החוזקות שלהם".

שוק קרנות הגידור בישראל אינו מפותח במיוחד. הגדולה ביותר בתחום היא קרן ספירה, שמנהלת כ-5 מיליארד שקל, ורק קרנות בודדות מנהלות השקעות בהיקף של יותר ממיליארד. נוקד כאמור הצליחה להגיע בחמש שנות פעילותה לניהול של כמעט 3 מיליארד שקל.

בקרן גידור, מסבירים בשוק את ההיקפים הקטנים יחסית של התחום, "קשה יותר לקבל אמון ממשקיעים. מי ששם את הכסף הם לרוב משקיעים מתוחכמים, שבודקים אותך בציציות, אנשים שיותר רגישים לתשואה וגם לסיכון. זו לא קרן נאמנות שמופצת לציבור הרחב. ובמילים אחרות: מה שמגיע לקרן גידור זה כסף מתוחכם. אולי בגלל זה, בישראל זה מכשיר שעדיין מצוי בחיתוליו ביחס לארצות הברית, ויש לו לאן לצמוח".

זהבית כהן / איור: גיל ג'יבלי

נוקד, לפי הפרסומים שלה, מתמחה בהשקעות בשוק המניות המקומי "בדגש על נכסים אשר מתומחרים בחסר תוך זיהוי טריגר שבטווח הקצר-בינוני יביא לעליית ערך ותוך שימוש באסטרטגיות גידור לשיפור יחס הסיכוי לעומת הסיכון". מה זה אומר? ההשקעות של נוקד (שאליהן נגיע בהמשך) שונות ומגוונות, וגם תכליתן: לעיתים יהיו אלה השקעות אופרטוניסטיות - למשל, באג"ח של חברות בדיסטרס; לעיתים דווקא בחברות המנוהלות היטב, שהקרן מאמינה באפסייד האפשרי שלהן; לעיתים בחברות ישראליות, ולעיתים בחברות בחו"ל. דמי הניהול, אגב, מראים על לא מעט ביטחון עצמי: אחוז אחד מההשקעה ודמי הצלחה מהתשואה שנעים סביב ה-15%.

מאז תחילת הפעילות הוקמו במסגרת נוקד ארבע קרנות, שתיים מהן בחצי השנה האחרונה: נוקד אופרטיוניטי, המתמחה באג"ח ומניות של חברות בדיסטרס; נוקד אקוויטי - קרן עם הטיה למניות; נוקד לונג, שמתמקדת במניות של חברות ישראליות, לרוב קטנות, הנסחרות בארץ או בחו"ל; וגלובל המשקיעה במניות של חברות זרות, בדרך כלל קטנות עד בינוניות, בפיזור גבוה מבחינת סקטורים וגיאוגרפיה.

את דרכה החלה נוקד עם כ-300 מיליון שקל, שמתוכם כמה עשרות מיליונים מכיסו של ורמוס. "זה שהוא שם כסף שלו", אומרים גורמים בשוק ההון, "אותת לשוק שהוא מאוד מאמין בזה".

אבל גם עם כל הביטחון, מוסיפים חבריו של ורמוס, גם הוא לא האמין שההיענות של השוק תהיה כה מהירה. כך נוקד אקוויטי כבר נסגרה למשקיעים חדשים.

מה בדבר התשואות? לפי דירוג שעשה הדה מרקר נוקד אופרטיוניטי השיאה ב-2017 13.2% ובחמש שנות פעילותה סך של 60% (הנתונים הללו אושרו גם במצגת למשקיעים). נוקד אקוויטי, שהוקמה בתחילת 2016, גייסה כספים ממשקיעים פרטיים כשירים (כלומר בעלי הון פנוי ברמה מסוימת) עם רף כניסה של 2 מיליון שקל, ומגופים מוסדיים, רשמה ב-2017 תשואה של כ-17.3%. שתי הקרנות האחרות הוקמו כאמור רק לפני כחצי שנה ולכן התשואה שלהן עדיין אינה אינדיקציה.

"התשואות", אומר גורם בשוק, "מעלות את הלגיטימיות של הכלי הזה כאפיק השקעה. אם בעבר סברו שזה צריך להיות 10% מתיק לקוח, כיום זה יכול להיות גם 20%".

"פלנגיסטים שגורמים נזקים"

אחת ההשקעות הראשונות של נוקד הייתה בהיקף של כמה מיליוני שקלים באג"ח של קלאב 365 של רמי שביט. ההשקעה ההיא נתנה הצצה ראשונה לטקטיקה של ורמוס וברכה בהשקעות אקטיביסטיות.

חלק ניכר מההשקעה בוצע לאחר ששביט הודיע על כוונתו להוביל מיזוג בין קלאב 365 למשביר, אף היא חברה בשליטתו. נוקד אופרטיוניטי הובילה התנגדות למיזוג, תוך שהיא מתנה את הסכמתה בהגדלת השעבודים, וזאת מתוך מחשבה שתשואת האג"ח תשתפר, הודות להגדלת הביטחונות.

שאול אלוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

שביט ניסה להתנגד וטען כי הרכישות של נוקד נעשו בחוסר תום לב, מאחר שהאג"ח נרכש לאחר ההודעה על המיזוג. את אנשי נוקד הוא הגדיר בראיון לכלכליסט כ"פלנגיסטים שבאים לעשות רווחים ולגרום נזקים (...) אינטרסנטים (..)" והוסיף: "לא ורמוס ולא ברכה, ולא אף אחד אחר, ילמד אותי איך לנהל את העסק".

נוקד טענה בתגובה כי שביט מנסה להסיט את הדיון לפסים אישיים ולאיומים. כך או אחרת, הפרשה הסתיימה בכך ששביט הגדיל את השעבודים וקיבל את ההסכמה לאיחוד. כעבור תקופה לא ארוכה נוקד סיימה את ההשקעה בתשואה יפה.

גם כיום חבריו של ורמוס אומרים כי לא היה שום פסול בפעילותה של הקרן. "בשביל זה אנשים משלמים דמי ניהול", הם אומרים. "זה ניצול הזדמנות בשוק ולכאורה, כל אחד יכול לעשות את הדברים האלה. לא שוורמוס נהנה אז לפתוח את העיתון ולראות את השם שלו מתנוסס בהקשרים האלה, אבל הוא מחויב להביא תשואה למשקיעים".

גם ההשקעה האחרונה של נוקד, בבנק דקסיה, היא כנראה השקעה אקטיבית, אם כי נכון לעתה, זמן קצר לאחר ההשקעה, עדיין לא בוצעו פעולות של הקרן במסגרת הבנק.

נסביר בקצרה שגרעין השליטה בבנק נמכר לאחרונה על-ידי דקסיה העולמית בכ-350 מיליון שקל. הרוכשים - בעיקר מוסדיים - זיהו את הפוטנציאל בדמות הנחה של 13% על מחיר השוק, בדיבידנד שאמור להיות מחולק ובפרמיית שליטה אם וכאשר יימכר הבנק. נוקד, אגב, גם בהחלט יכולה להיות מונעת ממניעים קצרי טווח, ומההנחה שהמניה עשויה לעלות בקרוב ולספק לה רווח מהיר.

"בדרך כלל", מסביר גורם בכיר בשוק ההון, המיודד עם ורמוס, "הקרנות האלה מחפשות גופים שיש בהם סיכון מסוים, אבל גם פוטנציאל גדול. בהתנהלות נכונה אפשר לעשות בבנק דקסיה דברים גדולים. המשקיעים בקרנות מהסוג הזה יודעים שיש סיכונים, אבל אם זה מצליח, זה מצליח ביג טיים, ובדקסיה יש סיכוי טוב שזה יצליח".

"לבחון בטווח הארוך"

נוקד לא השקיעה רק בחברות בדיסטרס אלא גם בחברות שלהערכתה נוהלו היטב. באחרונה למשל היא נכנסה לאנלייט, מקבוצת יורוקום שנקלעה לקשיים על רקע חקירת בעל השליטה שאול אלוביץ', ובימים הקרובים היא צפויה לדווח על היותה בעלת עניין. "אנלייט", מסביר גורם בשוק ההון הרציונל, "זו חברה שמנוהלת היטב, בתחום מצוין (אנרגיות ירוקות). יש לה מנכ"ל שמאוד ממוקד בביזנס, יש פוטנציאל לרווחים גבוהים ודווקא עכשיו (על רקע פירוק יורוקום) יש לחברה פוטנציאל צמיחה".

מסיבות דומות השקיעה נוקד באאורה הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית: "הם ראו שם הנהלה מעולה בתחום שהוא מאוד רלוונטי למציאות הנוכחית", מסביר גורם מקורב לנושא. גם באיסתא, נוקד התרשמה מההנהלה, וגם מהאפסייד האפשרי של החברה בתחומים שאליהם נכנסה באחרונה, שכלל אינם נושקים לתחומי התיירות שבהם היא פועלת - מחיר למשתכן ותמ"א 38.

גם לפוינטר, העוסקת בניהול ציי רכב, והחברה האם של שגריר, נכנסה נוקד בפוזיציה לא גדולה. הרכישה בוצעה כשנה אחרי הפיצול שבו חילקה החברה את מניות שגריר כדיבידנד בעין, מה שאפשר לה לחזור להיסחר בבורסה לאחר שנמחקה ממנה. נוקד רכשה את המניות בעסקה מחוץ לבורסה מידי יהודית יובל רקנאטי. "זו השקעה קלאסית לקרן גידור", אומר גורם בשוק ההון. "היה ברור שהשווי של שגריר לא מתומחר ושכל התחום הזה יגיע לערכים יותר גבוהים".

יקיר גבאי / איור: גיל ג'יבלי

עוד השקעות של נוקד היו בכלכלית ירושלים, שעברה טלטלה לאחר קריסתו של בעל השליטה בה אליעזר פישמן, שנקלע לחובות, ובנק לאומי מכר את מניותיה. מלבד זה נכנסה נוקד לאראונד טאון - חברת הנדל"ן המניב שבשליטתו של יקיר גבאי הפועלת בגרמניה ובגילת לוויינים. ככל הידוע, כל ההשקעות הללו הניבו לנוקד תשואות נאות.

"אין שום חוקיות בהשקעות שלהם", אומר גורם בשוק ההון. "כל מקרה לגופו. לפעמים הם אופורטוניסטים בהשקעה, לפעמים האופן שבו בונים את העסקה הוא המשמעותי - ההנחה שהם מקבלים על מחיר השוק, התנאים וכו', ולפעמים הם פשוט מאמינים בחברה לטווח ארוך".

"אין ספק", אומר בכיר באחד מבתי ההשקעות, "שנוקד היא בין הקרנות הבולטות. רועי ביסס צוות טוב". חוץ מברכה, נפרט, הצטרפו לקרן גם שי יצחקי, שהיה מנהל ההשקעות בכספי העמיתים של הפניקס, אילן רוקח, שהיה מנהל ההשקעות בפסגות קרנות נאמנות ולאחרונה גם ליאור גרינהויז, מנהל ההשקעות בחברת קרנות הנאמנות של פסגות - ויחד הם מספקים תוצאות.

לב לבייב / איור: גיל ג'יבלי

חבריו של ורמוס משוכנעים שיכולותיו המקצועיות והבינאישיות הן ערובה טובה לכך שהקרן שלו תמשיך להצליח, אבל ישנם בשוק גם מי שמצננים את ההתלהבות. "אין ספק", מסייג גורם אחר, "שמבחינת האלמנטים המדידים - היקף הכסף שגויס, ביצועים, נוקד היא הצלחה גדולה. ורמוס הוא אמן בשיווק ומנהל מוצלח. בנוסף, חלק גדול מההצלחה של נוקד מתבסס על שימוש בקשרים שלו. הרי חלק גדול מהקושי של עסק בצמיחה הוא איך להגיע ללקוחות. במוצרים האלה, אתה לא מגייס לקוחות דרך העיתון, אלא מדובר באנשים בעלי עושר, ו-ורמוס לא רק יודע להגיע לאנשים האלה אלא גם הגיע בעיתוי מדהים מבחינת הצורך של בעלי ההון באפיקי השקעה.

"אני לא מבטל את הביצועים של הקרן - הם טובים מאוד. אלא שסוג המוצרים הזה צריך להיבחן על פני תקופות ארוכות. קרנות כאלה, כשהן מגייסות, הכול טוב ויפה, אבל במהות שלהן הן אמורות לגדר את השוק, כלומר, לנטרל את השפעת השוק. נכון לעכשיו, מאז שנוקד החלה לפעול, עוד לא הייתה טלטלה בשוק בהיקף שיאפשר לבחון אם אכן נוטרלה השפעת השוק. בינתיים, מה שראינו, שבהשוואה למדדי הייחוס, גם כשהם ירדו, נוקד עלתה. אבל המבחן האמיתי יהיה בעת משבר משמעותי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!