גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירו של הקרקס הפוליטי: שיעור הצבעה נמוך יכריע את תוצאות הבחירות הקרובות

הייאוש של הציבור מהיעדר הכרעה בבחירות מועד א’ ומהשיח הפוליטי המזוהם עשוי להשפיע על מספר המצביעים במועד ב’, ויחד איתו על ההליך הדמוקרטי • עבור ציבורים רחבים, הבחירות בשבוע הבא הן דווקא הזדמנות טובה להשפיע על עיצוב דמותה של מדינת ישראל

 

 

שיעור ההצבעה צפוי להיות נמוך מאוד / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
שיעור ההצבעה צפוי להיות נמוך מאוד / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

מערכת הבחירות 2019 מועד ב’, היא המוזרה ביותר בתולדות המדינה. מערכה שנולדה בחטא חוק פיזור הכנסת ה-21, כאשר כל השיח הציבורי נע סביב אישיותו של המנהיג - נתניהו, כן או לא - וגם בשל רמת מערכת הבחירות ירודה, אפילו מן הרגיל.

אל זיהום השיח הפוליטי מצטרפים צעדים של ראש הממשלה ושל יו"ר הכנסת הפוגעים פגיעה ישירה באמון הציבור ברשויות. ההחלטה הצינית לפזר כנסת נבחרת בתוך 29 יום מעת השבעתה, במקום להשיב את המנדט לנשיא המדינה, מהלך תמוה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שבמסגרתו ניסה לבטל את חוק פיזור הכנסת, כאילו 120 איש הם בובות על חוט ואפשר לגלגל את הזמן אחורנית; וכלה בהליך חקיקה של 21 שרים בממשלה, שלא קיבלו את אמון הכנסת ה-21 ואישרו הצעת חוק ממשלתית לאפשר למפלגת השלטון הליכוד להציף את הקלפיות בישראל בעובדים שיצלמו את הציבור הרחב, ובפרט את הציבור הערבי.

אז פלא שהציבור בישראל לא רוצה ללכת להצביע? כל הסקרים מצביעים על אדישות גבוהה כלפי ההליך הדמוקרטי. מדוע לגשת לקלפיות פעם נוספת, לבחור במפלגה, רק כדי לראות את הפוליטיקאים הישראלים עושים קרקס מכל דבר ועניין.

המחיר של האדישות הציבורית כלפי התנהגות הממשלה ה-34 והכנסת ה-21 עשוי להיות יקר מאוד. אנשים חשים שאין להם יכולת השפעה וכי התהליך לא נוגע לחייהם, ומה הוא עוד פתק, עוד קול אחד?

אך שיעור ההצבעה הוא לב העניין. לשיעור הצבעה נמוך ייתכנו השלכות גם מעבר ל-17 בספטמבר. ההחלטה שלא להצביע, להימלט מאחריות אישית, עלולה להשליך באופן שלילי על החברה הישראלית בכלולתה.

לכן דווקא בחירות 2019 מועד ב’ הן הזדמנות חשובה למלא את השליחות האזרחית ולא לאפשר לשיח הציני להשתלט על הקיום הישראלי.

זריקת קולות לפח או הצלת המפלגה

לפני חמישה חודשים, בבוקר יום הבחירות מועד א’ ב-9 באפריל, הסתובבתי בשערי בית הספר יד לבנים בפתח תקווה. מיכה, חובש כיפה סרוגה מהאזור, סיפר שהלך לישון לילה קודם עם הימין החדש, מפלגתם החדשה אז של נפתלי בנט ואיילת שקד. בלילה הוא התהפך. החשש שמפלגת הבית, של ההורים, המפד"ל, לא תעבור את אחוז החסימה, לא הרפה ממנו.

בבוקר יום הבחירות הוא קם עם החלטה שונה - חזרה הביתה לבית היהודי (המפד"ל, איחוד מפלגות הימין) ויהי מה. עדיף להצביע למפלגה הוותיקה והנושנה, ולוודא שלחבריה רפי פרץ בשילוב עם בצלאל סמוטריץ החרד"לי יהיה את הכוח בכנסת.

בימין הישראלי ידעו היטב, בבחירות מועד א’, שהרגש והשכל מנגנים עליהם בשני קולות. זריקת הקול לפח או הצלת מפלגת הבית?

כעבור יממה התברר שהחששות היו מוצדקים, אך לכיוון ההפוך. 1,454 קולות חסרו לנפתלי בנט ולאיילת שקד כדי להיכנס לכנסת. 138,598 הבוחרים ששמו הימין החדש בקלפי הלכו לפח.

המצב לפיו 366,016 קולות של בוחרים ההולכים לקלפיות ולא מקבלים ייצוג בבחירות הוא בעיה קשה לדמוקרטיה. את פירות הבאושים אנו רואים כיום, כשנפתלי בנט מצייץ וכותב ברשתות כיצד צפה במו עיניו בהליך ספירה כושל ומבולגן, כאשר היה משוכנע שבמסגרת הבלגן שנלווה לרישום הפרוטוקולים של ספירת הקולות ניתן היה לאתר עוד 1,454 קולות שיכניסוהו בשערי המשכן. גם ועדת הבחירות הסיקה מסקנות. הליך ספירת הקולות בכל קלפי יצולם בווידאו ויתועד, כדי שאף אחד לא יעשה מסחרה ברישומים.

לגבי הקולות המבוזבזים, זו השיטה הישראלית. ב-2019 מועד א’, שיעור הקולות המבוזבזים זינק ל-8.5% - הגבוה ביותר מאז הבחירות לכנסת הראשונה. במילים אחרות, אחד מכל 12 אנשים שהצביעו בקלפי זרק את קולו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. ב-2013, עוד לפני העלאת אחוז החסימה ל-3.25% (אחוז החסימה הקודם היה 2%), שיעור הקולות המבוזבזים היה גם גבוה מאוד: 7.1%.

מתוך סך הקולות המבוזבזים, כ-90% הגיעו משלושה מקורות - הימין החדש, זהות של משה פייגלין וגשר של אורלי לוי אבקסיס. עוצמה יהודית של איתמר בן-גביר לא רצה בנפרד במערכת הבחירות מועד א’, אלא היתה חלק מאיחוד מפלגות הימין.

בבחירות מועד ב’ הפיקו כל הפוליטיקאים הנ"ל את הלקח: פייגלין הסיר התמודדות בתמורה להבטחה כתובה על רפורמה בתחום הקנאביס ותפקיד שר כלכלי; שקד ובנט דחפו עצמם באנרגיה לא מבוטלת לתוך איחוד מפלגות הימין, קטפו את הראשות ושכנעו את חבריהם להחליף לשם חדש - ימינה; אורלי לוי-אבקסיס הצטרפה לאיחוד מפלגות עם העבודה והוצבה במקום השני.

שאלת הקולות המבוזבזים פחתה במידה מסוימת, כאשר מחוץ למעגלי המפלגות הגדולות והוותיקות נותרו מתמודדים לא מוכרים וקטנים, ועוצמה יהודית שעשויה להתקרב לאחוז החסימה ואולי אף לעבור אותו.

הלקח שלמדו בנט, שקד ופייגלין הדהד לרוחב המפה הפוליטית. חד"ש ותע"ל כפו על עצמן איחוד עם רע"ם ובל"ד. שתי המפלגות האחרונות, ברשימה מאוחדת, השיגו 3.33% מן הקולות, טיפה יותר מן הרף הדרוש לכניסה לכנסת. הפעם בחברה הערבית לא לוקחים צ’אנס והחזירו את כל ארבע המפלגות תחת גג אחד.

מפלגת העבודה חיפשה את גשר כדי להציל את לוי-אבקסיס וגם את עצמה, ואפילו מרצ הכניסה פנימה איחוד מסוים עם מפלגתו של אהוד ברק ועם התנועה הירוקה, מפלגה היסטורית שלא התמודדה במערכות האחרונות אך יש לה משקל בציבוריות הישראלית וקהל עוקבים נאמן.

ב-2019 מועד ב’ הסתיימו באופן מוחלט ימיהן הסוערים של עלה ירוק, התנועה הירוקה, ארץ חדשה (אלדד יניב), מגן (גל הירש) ויחד (אלי ישי).

הפוליטיקה מתכנסת לגופים הגדולים

הפעילות של קבוצות וזרמים השואפים לייצוג מגוון צריכה לחסות תחת מפלגות גדולות יותר. אין להם ברירה. זו תהיה גם התובנה לקבוצות עתידיות כגון גמלאים, צעירים ו/או מייצגי קבוצות אזוריות. הפוליטיקה הישראלית מתכנסת לתוך הגופים הגדולים, והחיסרון בכך הוא שהמפלגות הגדולות בישראל הולכות ומאבדות את הסממנים של דמוקרטיה פנימית.

איך שיעור ההשתתפות של הציבור הישראלי קשור לכל זה? ככל ששיעור ההשתתפות נמוך יותר, המספר המוחלט המהווה את אחוז החסימה יורד גם הוא. כך למשל, אם בבחירות מועד ב’ יצביעו רק ארבעה מיליון אזרחים, שיעור השתתפות של 63% (ולא 4.3 מיליון כפי שהצביעו במועד א’), הרי שכדי להשיג 3.25% יספיקו לשם כך כ-130 אלף קולות (ולא 140 אלף כפי שהיה במועד א’). אם שיעור ההצבעה במועד ב’ יהיה 60%, הרי ש-122 אלף קולות יספיקו כדי לעבור את אחוז החסימה.

מכך נובע שמפלגות קטנות שיש להן קהל תומכים יציב וחזק שמגיע להצביע בכל מצב ואינו מושפע מן האווירה הכללית בציבור, עשויות להתקרב לאחוז החסימה ואף לעבור אותו. לצורך העניין, למפלגה כמו עוצמה יהודית יש אינטרס מובהק ששיעור ההצבעה בציבור הכללי יירד לממדים היסטוריים. זה עשוי לחזק אותם.

בצד הימני של המפה, בעיקר באיזור הימין החדש, התריעו מפני הקולות המבוזבזים ושמו דגש רב על האיחודים. ייתכן שאיחודים אלה יביאו למספר מנדטים גבוה במיוחד עבור גוש הימין (ללא ליברמן) ולחציית רף ה-61 מנדטים.

בחישובים שלהם הם שוכחים לקחת בחשבון ששיעור השתתפות נמוך במיוחד (49%) בחברה הערבית בבחירות מועד א’, הטה את המפה לצד הימני. כלומר, אם שיעור ההשתתפות בחברה הערבית יעלה, אפילו קצת, כל האיזון של חלוקת המנדטים ישתנה ויטה את המפה הפוליטית לכיוון ההפוך.

ולכן ההתבוננות שעורכים בתקופה האחרונה, מנקודת המבט של הקולות המבוזבזים - היא חלקית. כל המנתחים את המצב הפוליטי חייבים לזכור כי גם לשיעור ההשתתפות בבחירות בכל המגזרים בישראל תהיה השפעה דרמטית על תוצאות הבחירות.

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מטא מתרסקת ומאבדת קרוב ל-200 מיליארד דולר משוויה

נאסד"ק יורד בכ-1.7% ● IBM צוללת ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● ישראליות: מובילאיי וצ'ק פוינט יורדות בעקבות הדוחות ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

המו"מ לעסקת חטופים: משלחת מצרית תגיע לישראל מחר

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?