גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פינוי-בינוי צריך להיות לפחות 50% מהבנייה. צריך להשאיר את התמ"א רק למקרים חריגים"

לא פחות מ-10 אלף יחידות דיור בפרויקטים של פינוי-בינוי מקדם היום היזם אפי כץ, הבעלים של חברת ענב ● הוא לא מאמין בעטיפה לבניין מבית היוצר של תמ"א 1, חושב שבתמ"א 2 צריך להשתמש רק במקרים מיוחדים, ודוחף לשימוש נרחב בפינוי-בינוי במרכזי הערים

אפי כץ / צילום: איל יצהר, גלובס
אפי כץ / צילום: איל יצהר, גלובס

שכונת סינג סינג היא כנראה החצר האחורית המוזנחת ביותר של העיר אילת. לא לחינם זכתה השכונה לכינויה, על שמו של בית הכלא הידוע לשמצה במדינת ניו יורק. יש שאומרים שהסינג סינג האמיתי הוא גן עדן בהשוואה לשכונה האילתית המתפוררת.

כבר שנים רבות שעיריית אילת מנסה למצוא פתרון לשכונה, ללא הצלחה. לאחרונה אישרה מועצת העיר תוכנית פינוי-בינוי לשכונה, ומי שלקח על עצמו את האתגר הוא אפי כץ, הבעלים והמנכ"ל של חברת ענב, המתמחה בתחום. אף שעד היום כבר התמודד כץ עם כמה פרויקטים של פינוי-בינוי, הוא מודה שסינג סינג הוא בין המאתגרים. "לאילת", מסביר כץ, "יש הייחודיות שלה. היא מוגבלת ביכולת השיווק שלה. הפרויקט הזה הוא גדול ומסיבי, 1,700 יחידות דיור, וסדר גודל כזה בעיר אילת לא ניתן ליישום, אפילו לא ברמה התיאורטית".

למה, בעצם?

"אין באילת מספיק תעסוקה, וההגירה החיובית היא בקצב של אחוז לשנה, מה שאומר שאם אנו יוצאים עם פרויקט כזה גדול, לא ניתן לשווק אותו, אז צריך למצוא מפתח ייחודי".

מה האפשרויות?

"הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעורבת בזה, וגם משרד השיכון. כולם מבינים שיש צורך, וכרגע אנו מנסים לגבש את הפתרון הנכון ביותר כדי להפוך את הפרויקט לישים.

"אפשרות אחת היא שחלק מהיחידות יהיו למלונאות. אפשרות אחרת היא שיסתפקו בפחות יחידות דיור. לרשות להתחדשות עירונית יש קרן שנועדה לכך, ויכולה הרשות להגיד, שמכיוון שמדובר בפרויקט בסדר גודל לאומי, יסתפקו רק ב-1,200 יחידות, למשל.

"אפשרות שלישית היא שיינתנו מגרשי השלמה בעיר אחרת. למשל, שנקבל 700 יחידות באילת ועוד 500 יחידות בתל אביב (במקום כ-1,000 באילת). כך שיש פתרונות. זה מורכב ומאתגר, אבל יש חלופות, ואפשר גם לשלב ביניהן. יש המון פתרונות יצירתיים. צריך להיות אופטימיים עם ראש פתוח.

"במקרה של אילת, האתגר כפול ומכופל. אילת היא בועה. בניגוד לערי פריפריה אחרות, כמו קריית שמונה למשל, שיש לה יישובי לוויין סביבה, לאילת אין את זה, ולכן צריך לטפל בזה ברמה הלאומית. הפתרון בפריפריה הקונבנציונלית הוא יותר נגיש, אבל לגבי אילת חייבים לחשוב אחרת".

כבר שנים מדברים על פיתוח של אילת ושנים שהיא לא מתרוממת. התחושה היא שהעיר בסטגנציה.

"יש שם כרגע תנופה מאוד גדולה של פיתוח. גם של רצועת החוף, גם מגרש לגולף, גם תוספת חדרי מלון. אני מקווה ורוצה להאמין שזה מעיד על משהו חיובי".

אתה לא חושש מהפסד? זה לא נשמע כמו פרויקט רווחי.

"ברוב הפרויקטים הגדולים שעשיתי, הסבירו לי שהם בלתי אפשריים. כשאתה מתחיל פרויקט, מסבירים לך שאחרים ניסו לפניך, ושזה בלתי אפשרי ומורכב. היה לנו פרויקט פינוי-בינוי בנווה מונוסון. לאורך שנים לא התקדמו שם במילימטר כי כל יזם הסביר כמה זה מורכב. בסוף לקחנו את זה על עצמנו והרמנו את הפרויקט. אנחנו מאמינים שאנו יכולים להוביל את זה".

"לא נכנס לפרויקטים בלי תמיכת העירייה"

כץ, אם כן, כבר רגיל שאומרים לו שאין סיכוי, ודווקא לאותן פינות חסרות סיכוי הוא אוהב להיכנס. לענב יש כיום כ-30 פרויקטים ברחבי הארץ, הכוללים 10,000 יחידות דיור: 1,000 יח"ד בפרויקט בחדרה על חוף הים; 1,800 בפרויקט נוסף בעיר; 2,000 יח"ד בבאר יעקב; בלה גארדיה; ברמת גן, על ציר הרכבת הקלה; 500 יח"ד בתל אביב, ברחוב המאבק (על גבול גבעתיים); כפר סבא, בקעת אונו, גבעת אולגה, ועוד.

יחידות דיור בהליכי תכנון

חלק מהפרויקטים היו תקועים לאורך שנים רבות, והצריכו התמודדות עם מכשולים לא מעטים. למשל, פרויקט רקנאטי בתל אביב, ברמת אביב ג', אותו יוזמת ענב יחד עם אשדר מקבוצת אשטרום, היה תקוע במשך 20 שנה. לאחרונה, לאחר שסיימו לפרק את המהמורות שבדרך, נהרס הבניין הראשון והחלה הבנייה.

"ההיענות של הדיירים בשלב הראשון הייתה מדהימה", משחזר כץ, "למעלה מ-90% מהדיירים חתמו על הסכמים והיו בעד, אבל הסביבה התנגדה: דיירי הבניינים ממול התנגדו בטענה שהבנייה תסתיר להם את הנוף. הם עשו כל מה שאפשר כדי לעצור את הפרויקט, הפעילו לחץ בלי שום פרופורציה על חברי עירייה עד שהעירייה חזרה בה מהתמיכה בפרויקט, אבל אנחנו חשבנו שהוא נכון, כל חוות הדעת תמכו בפרויקט, מבחינה תנועתית, מבחינת מבני ציבור, והחלטנו שאנו ממשיכים.

"לימים, למרות כל העיכובים ואף שהייתה התנגדות מכל זווית, הוועדה המחוזית קיבלה החלטה אמיצה שהפרויקט הוא נכון. הדיירים פונו בבת אחת, והפרויקט, שכולל 200 יחידות דיור, בשלושה מגדלים בני 17 קומות כל אחת, יצא סופסוף לדרך".

יחידות דיור שאושרו בתוכניות פינוי בינוי

מה הסוד? למה אתה מצליח איפה שאחרים נכשלו?

"אני משתדל מאוד לא להיכנס לפרויקטים אם אני לא יודע מראש שהרשות תומכת בזה. מהניסיון שלי, כשאתה בא עם פרויקט הוליסטי ולא נקודתי, הרשות מסייעת. במקומות שאין פתרונות, אני נתקל או במשיכת כתפיים או בחוסר עניין. מאז הוקמה הרשות הממשלתית, העזרה והנכונות לדחוף, הן מדהימות. עד לפני זמן מה לא היה עם מי לעבוד. היום, לעומת זאת, אתה מרגיש שיש גוף שפועל לטובת התחדשות עירונית".

אבל מה אפשר לעשות כשיש התנגדויות?

"התנגדויות זה בסדר, אבל צריך לקצוב אותן בזמן, כדי שזה לא יתקע פרויקטים".

יש גם ענייני דיירים סרבנים. איך באמת משכנעים דיירים לחתום?

"הם צריכים להיות משוכנעים ביכולת שלך. דיירים רוצים יזם שידבר איתם בגובה העיניים, הם רוצים לשמוע בדיוק מה שקורה בפרויקט, עד לפרטי פרטים, ואנו מקפידים לשתף אותם: אנו מוציאים דיוור מסודר באופן שוטף. אנו מחזיקים פה צוות של כחמישה אנשים שכל תפקידם זה להתנהל מול הדיירים, להיות איתם בקשר, להסביר. העבודה שלנו לא מסתכמת בלהחתים אותם על הסכם. פרויקטי פינוי-בינוי הם פרויקטים שאורכים שנים, ואתה צריך להיות נגיש וזמין מבחינת כוח אדם, להיקף גדול של פניות מבעלי דירות".

מה אתה חושב על החוק המחיל על יזמים בפינוי-בינוי, הוראות מיוחדות לגבי קשישים, מתוך הבנה שעבורם זה מהלך מורכב יותר בהשוואה לדיירים צעירים, שלרוב שמחים להיכלל בפרויקט פינוי-בינוי?

"אני חושב שזה נכון. זה בא באיחור - זה צורך שהיה קיים ולא היה לו פתרון, צריך עוד לדייק את הפתרון".
גם ההירתמות של ראשי ערים שבתחומי השיפוט שלהן מקודמים הפרויקטים, אומר כץ, היא חיונית לקידומם. כך היה באילת, וכך לדבריו קורה גם בערים אחרות, כמו חדרה, נתניה, תל אביב, ובני ברק.

"יש לנו כעת פרויקט בבני ברק, שקידמנו יחד עם ראש העיר, שהיה מעורב לכל אורך התהליך, נלחם איתי ובא לוועדה המחוזית, עד כדי כך שלפעמים הייתי ממש נפעם. זה פרויקט ששנים היה תקוע, ורק אחרי שראש העיר, שבא עם ראייה הוליסטית ורצון עז לקדם את הפרויקט, נרתם לו, זה התחיל לזוז", הוא אומר.

יש לכם שם פרויקט של עירוב שימושים: משרדים, מסחר, מגורים, ומבנה ציבור.

"עירוב השימושים בפרויקט בבני ברק, הוא ברמת המתחם. בפרויקט אחר, בז'בוטינסקי רמת גן, יש לנו עירוב שימושים ברמת המגדל. עירוב שימושים שעובד טוב, שיוצר הרמוניה בין סביבה עסקית וסביבת מגורים שעובדות בהרמוניה, זה דבר מצוין.

"קחי למשל את מתחם הבורסה ברמת גן, שהיה תמיד מתחם של מסחר ותעסוקה, ובשעות הערב היה שם ריק, ואני לא צריך להרחיב מה קרה שם בשעות האלה. לעומת זאת, כשאתה יוצר הרמוניה, המתחם יודע לתת שירותים לכל אורך היום. זה הרבה יותר נכון ויעיל שבית הקפה ישמש בבוקר את התעסוקה ובערב את המגורים. כשעירוב שימושים נעשה בצורה נכונה ובהרמוניה וחשיבה, אחד משרת את השני, ובסוף זה פועל לטובת כולם".

"זה לא נכון לעבוד בבניין שאנשים גרים בו"

את חברת ענב הקים כץ בשנת 2001, לאחר שעסק שנים בהפשרת קרקעות מושבים וקיבוצים.
ענב מתמקדת בפרויקטי פינוי-בינוי גדולים ומורכבים, ובניגוד לחברות אחרות העוסקות בהתחדשות עירונית, היא כלל לא עוסקת בתמ"א. "אני לא מאמין בלעטוף ולצפות מבנה במצב פיזי ירוד. קוסמטיקה כמו שיקום שכונות. זה גם לא נכון לעבוד בבניין שאנשים גרים בו, להקים אתר בנייה בתוך סביבת מגורים, זה לא נראה לי הגיוני, זה מרשם בדוק לחיכוכים".

או קיי, ובהמשך התפתחה תמ"א 2. למה לשם לא נכנסתם?

"תמ"א 2 מתמקדת ברמת הבניין, וברוב הרשויות לא אוהבים את זה, כי במתכונת הזו יש לך בעיה לתת פתרונות סביבתיים. זה יוצר אילוץ תכנוני, ובגדול זה מוצר הרבה פחות טוב בהשוואה לפינוי-בינוי. בפינוי-בינוי אתה יוצר סביבת מגורים חדשה".

בפרויקטים גדולים אולי, אבל מה על פינוי-בינוי קטן? גם שם אתה לא ממש יוצר סביבת מגורים חדשה.

"גם בפרויקטים קטנים אפשר להכניס תפיסות יותר הוליסטיות. יש לי אחד כזה: שלושה מגדלים של 22 קומות, 240 יחידות דיור. לקחנו מתחם שלם, שבו תיבנה סביבת מגורים חדשה. אנחנו מפנים בנייני רכבת, ומקימים גני ילדים, גינות ציבוריות".

גם אתה חושב שצריך לחסל את התמ"א?

"דלית זילבר (מנכ"לית מינהל התכנון - ה.מ) צודקת. צריך להשאיר את התמ"א רק למקרים חריגים. תמ"א 1 זה בכייה לדורות, ותמ"א 2 צריכה להיות במקרי קיצון שבהם לא ניתן לאגד קבוצת בתים. למשל, כשיש איזה בניין ישן שכלוא בין בניינים. אך כתפיסה, הפרויקטים צריכים להיות יותר מרחביים, עם ראייה יותר הוליסטית".

או קיי, הסתכלתם הוליסטית. עדיין, איך מתגברים על הקושי התחבורתי שפרויקטים כאלה יוצרים? 200 או 150 דיירים, יוצאים בבת אחת לעבודה, פחות או יותר באותה שעה, ויוצרים פקק ביציאה מהחניון התת קרקעי, וברחובות השכונה.

"לאט לאט כל רשויות התכנון משנות את התפיסה של אדם בודד שנוסע בבוקר לעבודה. הבוקר נכנסתי למשרד, באחד ממגדלי בסר, ועובד במחלקת הנדסה, שגר במזכרת בתיה, סיפר לי שהגיע למשרד ברכבת, ואמר לי: 'חיים אחרים'. ברכב לוקח לו שעתיים להגיע".

באמת? הוא צריך לנסוע ברכב לתחנת הרכבת, וכשהוא יורד, הוא צריך לקחת אוטובוס כדי להגיע למשרד. לא מציאה.

"נכון, אבל עדיין לקח לו שעה ורבע במקום שעתיים.

"אני היום מקים פרויקט מאוד גדול ביהוד, של 1,400 יחידות דיור, על גבול מושב מגשימים. הפרויקט ממוקם במרחק חמש דקות הליכה מהקו הסגול של הרכבת הקלה. בהנחה שהקו הסגול והירוק יוקמו בתוך כארבע שנים, אז התפיסה לגבי ההגעה לעבודה תשתנה. אם אתה מפנים שאתה לא חייב להיכנס לרכב אלא זה בסדר גמור שתחליף את הרכב ברכבת, בתוך חצי שעה אפשר להגיע למשרד בתל אביב. הקו האדום, שיושלם בתוך שנה-שנתיים, כבר יעשה מהפכה.

"אני לא צריך ללכת רחוק ולהסתכל על מנהטן או על פריז. אני רואה מה נעשה בירושלים, כמה הרכבת הקלה שינתה את כל נושא התחבורה בעיר. לפני שהקו שם החל לפעול ההנחה הייתה שיהיו פיקים בבוקר ואחר הצהרים, ואת יודעת מה התוצאה? שלאורך כל שעות היום יש פיקים. זה הוכיח את עצמו גם ברמה שבתי עסק ודירות מגורים שנמצאים על הציר, הרוויחו. הערך שלהם עלה פלאים, ואני מניח שגם כאן זה יהיה אותו דבר. גם אם זה יתעכב מעט, בתוך חמש שנים התפיסות התנועתיות שלנו ישתנו.

"אנשים היו במחשבה שרכבות זה רעש. היום, כשאת נמצאת ליד הרכבת הקלה בירושלים, אם היא לא משמיעה את הצלצול שלה, את בכלל לא שומעת שהיא עוברת. כל החשש הזה שהיה בזמנו ממגורים ליד תחנת רכבת, כבר לא קיים. אנשים מפנימים היום שלגור בסמיכות לתחנת רכבת, זה יתרון".

אתה חושב שצריך להיעזר יותר בפרויקטי פינוי-בינוי? שזה צריך לתפוס חלק גדול יותר מפתרונות המגורים כאן?

"אני חושב שזה צריך לתפוס מעל 50%. היום זה 20%, בעיקר במרכזי הערים. זה גם חסכוני יותר לתושבים ולמדינה מאשר להקים שכונה חדשה, משום שהשירותים כבר קיימים. נוסף לכך, כשאתה מקים שכונות חדשות אתה משאיר את מרכזי הערים לא מפותחים. קחי למשל את פתח תקווה: שכונות אם המושבות וכפר גנים עוטפות את פתח תקווה מדרום מערב, בעוד שמרכז העיר לא מתרומם. הוא נראה מאוד ישן, מאוד לא מזמין, אין שם ביקושים, ההתנהלות של המרכז עברה למעטפת של העיר, ולדעתי זו טעות".

עוד כתבות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לקראת יום המסחר הטוב מפברואר: נמשכות העליות בוול סטריט

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות