מה עדיף: נתניהו המטעה או גנץ המתחמק?

לראשונה בתולדות ישראל נערכו בתוך חצי שנה שתי מערכות בחירות • כשעושים סדר ומשווים בין שתיהן, אפשר לקבוע שבסיבוב השני השיח הפוליטי היה הרבה יותר ענייני, אבל בהתמודדות בין רה"מ נתניהו לטוען לכתר גנץ, שני הדוברים רחוקים מלהצטיין • המשרוקית של גלובס

לראשונה בתולדות ישראל נערכו בתוך חצי שנה, בצמידות, שתי מערכות בחירות. האחת באפריל והשנייה בספטמבר. קרוב לשנה שאין במדינה ממשלה יציבה. אז איך זה משפיע על השיח? סיסמאות, תעמולה, הבטחות, נתונים. בתוך כל ההמולה, כשעושים סדר ומשווים בין שתי המערכות, אפשר לקבוע שבסיבוב השני השיח הפוליטי היה הרבה יותר ענייני.

מצד אחד, רובם המוחלט של אנשי הציבור שאמירותיהם נבדקו בידי המשרוקית הפסיקו לחזור על טעויות לאחר שפורסמו. כפי שהעידו המשתתפים בעימות הכלכלי שנערך במערכת "גלובס" עשרה ימים לפני הבחירות האחרונות, מאז קליטת המשרוקית בעיתון גדלה השפעתה על אנשי הציבור, והשיח התקשורתי עלה באופן משמעותי.

מצד שני, יותר ויותר עיתונאים וכלי תקשורת מלבד המשרוקית עשו בדיקת עובדות באופן שיטתי, תיקנו בזמן אמת שגיאות, וכל זה עודד פוליטיקאים להגיע מוכנים לראיונות, כשהם נערכים מראש ועושים שימוש בראיונות, בעובדות ובנתונים שתומכים בטענותיהם.

אומנם זה סיכום ראשוני לתמונת המצב הכללית בבחירות האחרונות, אולם בבחינה נקודתית עולה תמונה שונה.

בהתמודדות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לטוען לכתר בני גנץ, שני הדוברים היו רחוקים מלהצטיין בסבב ב' בשני הפרמטרים המרכזיים של המשרוקית: דיוק ועובדתיות.

נתניהו, פעמים רבות לאורך הקמפיין, טעה והטעה, חזר על אמירות שגויות שכבר נבדקו ופורסמו, וכל זאת מבלי להסס. מאידך, התעקש ראש הממשלה לשמר את דף המסרים שלו בתוך גבולות גזרה עובדתיים, בדגש על הישגיה הכלכליים של ישראל במהלך כהונתו.

מנגד, בני גנץ העסיק רבות את חברי צוות המשרוקית במאמץ הקשבות ואיסוף אמירותיו. אולם כמה מהן נבדקו ופורסמו?

אף לא אחת בשבעת החודשים האחרונים. כפי שהגדירו עורכי המשרוקית, גנץ הוא מין טפלון לבודקי עובדות: מאז שנכנס לפוליטיקה לא תפסנו אותו בשום אמירה מדויקת מספיק כדי לבדוק אותה. למה? כי הוא פשוט לא מדבר עובדות אלא בוחר להיצמד לדף מסרים ערכי שאינו מעוגן בעובדות.

מה חמור יותר? נתניהו המטעה הסדרתי או גנץ המתחמק? תשפטו בעצמכם.

צרו איתנו קשר *5988