גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אהוד ברק חושב שכחול לבן היא חלק מהשמאל ו"לא מצטער על שום דבר"

אהוד ברק הוא המנהיג האחרון שהוביל את מחנה השמאל לניצחון, ואולי גם זה שאחראי יותר מכול להתרסקותו ● חזרתו בבחירות האחרונות למגרש הפוליטי על תקן הסמן הקיצוני של מחנה "רק לא ביבי", אומנם השיבה מעט סומק ללחייו של המחנה הנבול, אבל גם היא לא הניבה הישג מרשים בקלפי

אהוד ברק/  צילום: כדיה לוי
אהוד ברק/ צילום: כדיה לוי

אהוד ברק הוא ראש הממשלה האחרון שנבחר מטעם השמאל בישראל, וזה קרה לפני עשרים שנה. אפשר אולי להתווכח אם ברק הוא נציג אותנטי של השמאל, ודאי של זה החברתי, אבל אין ויכוח שמאז ניצחונו ב-1999, השמאל הציוני רק הולך ודועך. במערכות הבחירות האחרונות הוא כבר נאלץ להסתמך על קמפיינים של געוואלד כדי לצלוח את אחוז החסימה.

חזרתו של ברק בבחירות האחרונות למגרש הפוליטי על תקן הסמן הקיצוני של מחנה "רק לא ביבי", אומנם השיבה מעט סומק ללחייו של המחנה הנבול, אבל גם היא לא הניבה הישג מרשים בקלפי. מהן הסיבות לכך ומה תרומתו של האיש - שהוציא אותנו מלבנון, אבל גם קבע בעקבות ועידת קמפ דיוויד ש"אין פרטנר" - למצבו של השמאל הציוני? האם היה נוהג היום אחרת, ואת מי הוא מסמן כמנהיג העתידי של המחנה?

"אני לא מתווכח עם העובדות", אומר ברק, כשאני מזכירה לו שהמחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר גם יחד קיבלו פחות מנדטים מהרשימה המשותפת (11 לעומת 13, בהתאמה). "בעשורים האחרונים, היקף מפלגות השמאל הצטמצם, אבל הירידה איטית משנדמה. נתחיל מזה שכחול לבן הם בעיניי חלק מהשמאל. אז הם מגדירים את עצמם משיקולי נוחות כמרכז-שמאל, ויש שם אלמנטים כמו בוגי יעלון, שהוא לא ממש שמאל, אבל גנץ הוא במידה רבה ראש ממשלה מהשמאל, אין הבדל מהותי בעמדות בינינו. רק שיקולים טקטיים בתקופת בחירות מביאים אותו לדבר קצת אחרת".

יצחק רבין והרמתכ"ל אהוד ברק/ צילום: צביקה ישראלי לעמ

כי אנשים לא רוצים להצביע שמאל או להזדהות כשמאלנים. נוח להם עם המרכז הלא מחייב.

"זה לא נראה לי הבדל גדול. המרכז-שמאל הוא מה שהיה השמאל פעם. המילה שמאל פחות משנה. אני בכלל מעדיף את המילה 'דמוקרטית', לא במקרה בחרתי לקרוא למפלגה שהקמתי 'ישראל דמוקרטית' ולחיבור עם מרצ 'המחנה הדמוקרטי'. אני מגדיר דמוקרטי כל מי שמאמין בארבעה עקרונות: ביטחון לפני ומעל הכול, שלמות העם לפני שלמות הארץ, הכרזת העצמאות ועיקריה כבסיס לערכים ולחוקה, והרביעי - הישגי המדינה הם של האזרחים וצריכים לחזור אליהם. 80% מאזרחי ישראל מסכימים עם העקרונות האלה, ולכן אם את מגדירה את עצמך כדמוקרטית, ואומרים לך שאת שמאל, את עונה 'אני דמוקרטית, מה איתך? מה, אתה לא דמוקרט?'".

בדיוק על זה נתניהו שיחק כשהפך את השמאל לשם גנאי.

"לשמאל אין מה להתבייש, בסוף הוא זה שמוביל את העמדה הנכונה של ישראל. זה לא מקרה שגם היום, כשני שלישים מהאזרחים בעד להיפרד מהפלסטינים. אבל אני מסכים שנתניהו בעניין הזה היה תועמלן מוכשר. הוא הצליח לתייג את השמאל כ'סמול', שהפך למשהו פסול על סף הלא לגיטימי, כזה שמשרת את האויבים שלנו, בזמן שהמציאות היא הפוכה: מי שבאמת נשען על החלקים הלא לגיטימיים בחברה הישראלית הוא נתניהו שנתמך על-ידי כהניסטים ומשיחיסטים למיניהם. אז האחראי הוא נתניהו, אבל מי שנתנה לזה מקום, בכך שלא נאבקה בזה בצורה מספיק בוטה, זו הנהגת השמאל. וכשזה תופס אחיזה אצל אנשים, קשה לשנות את זה".

 סגן אהוד ברק/ צילום:  לעמ

היו לנתניהו מורים טובים, טראמפ למשל.

"אנחנו לא המדינה היחידה שיש בה נסיגה מסוימת מהדמוקרטיה הליברלית. זה קורה בגלל האכזבה מהגלובליזציה, השטחה של הפוליטיקה לכדי תוכנית ריאליטי, והניצחונות שחווינו בעבר בזכות הדמוקרטיה הליברלית, שגרמו לאנשים לשכוח כמה היא משמעותית. אנשים שחוו את מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה והמשברים בברלין ובקובה, שהביאו את האנושות על סף השמדה עצמית, היו מוכנים לוותר קצת על האינטרסים הצרים שלהם כדי לאפשר סדר עולמי שיאפשר יציבות. היום העולם חזר למצב שבו כל אחד דואג רק לעצמו. זה מסוכן משום שהבעיות האמיתיות שניצבות בפני האנושות כמו אקלים, מגיפות, טרור והגנת סייבר הן גלובליות, בעוד שהפוליטיקה נהיית יותר לוקאלית. האווירה הזו נותנת רוח גבית גם לנתניהו, אבל אני אופטימי ומאמין שהיא זמנית".

"לא מצטער על שום דבר"

ברק, מקום עשירי ברשימת "המחנה הדמוקרטי", נותר כידוע מחוץ לכנסת. הסקרים לא ניבאו לו אף פעם מקום ריאלי, ולאחר הבחירות הוא תואר בקרב חלק מהפרשנים כמי שהיווה נטל והרתיע בוחרים מלהצביע למרצ. הוא עצמו, בוודאי לא תופתעו לשמוע, חש אחרת. "אני דווקא מקבל מאות תגובות מבוחרים שמודים לי על תרומתי לקמפיין - בחידוד העמדות ובטמפרמנט שהבאתי".

יכול להיות שהפריע לאנשים שאתה אדם עשיר, שרחוק מלייצג שמאל חברתי?

"אני עוד זוכר שאנחנו כשמאל, לפני עשרים שנה, הלכנו אחרי אנשים כמו דוביק לאוטמן ובני גאון, והיינו שמחים אם היו מצטרפים אלינו. העבודה גם קיבלה יפה את אראל מרגלית, שהוא איש עשיר מאוד. יש לאנשים איזו טרוניה, איזו תחושה לא נוחה מזה שאדם שהיה כל חייו בשירות הציבור, יוצא החוצה ומצליח גם בעולם העסקים. אני לא מתבייש שהצלחתי".

אתה מזוהה עם מחנה שאף פעם לא מרוצה.

"זה נכון. הימין מבוסס על קבוצות שמרניות ומסורתיות, שמגויסות מאחורי המנהיג ומקבלות את מרותו. הם כמו אוהדי קבוצת כדורגל. יום רע, יום טוב, לא עוזבים את הקבוצה. השמאל מתנהג כמו מועדון ויכוחים באוניברסיטת יוקרה - דנים עם אנשים ברמה גבוהה על איך העולם היה צריך להיות, לא איך הוא באמת ולא מה צריך לעשות כדי להילחם ברחוב. השמאל יתקשה להחזיר את עצמו לשלטון אם לא יפנים שאין שום דבר נחות בלהרגיש חלק מקבוצה, לקבל את מרות המנהיג ולהבין שחלק מהדברים צריכים להיות קדושים. לא כל דבר צריך לעמוד כל יום לדיון מחדש".

למה לא באת באפריל? חשבת שסיכוייך להשתלב בתפקיד בכיר טובים יותר עכשיו?

"כבר הייתי בכל התפקידים האפשריים, לא זה מה שעניין אותי. לקראת מועד א' פעלתי הרבה מאוד מאחורי הקלעים עם קובי ריכטר כדי ליצור גוש רחב. חשבנו שצריך לבטל את הגירושים הפוליטיים בין ציפי לבני לאבי גבאי, ולחבר אותם יחד. אחר כך להביא את בוגי, גנץ, מרידור ואפילו אותי - אם מוכרחים, וליצור גוש, דווקא בלי יאיר לפיד, כי ייעדנו לו תפקיד של להתקוטט, כלומר להתמודד ראש בראש עם ליברמן על אלה שהסנטימנט האנטי-חרדי יותר חשוב להם מההשתייכות של ימין ושמאל.

"לצערנו, לא הצלחנו לשכנע את השחקנים, וכשהגיע מועד ב', אמרתי לעצמי שאני לא יכול להרשות לעצמי לעמוד בצד. כמה ימים לפני שהחלטתי להיכנס, קראתי מייל ששלח דויד גרוסמן לחברים, שמתאר את המצב ההרסני שאנחנו נמצאים בו, ומציין כמה מוגבלת יכולתו כסופר. אמרתי לנילי אשתי, אני לא יכול לרמות את עצמי שאני כמו גרוסמן. אני כן יכול לנסות להשפיע מבפנים, כדי שכשהנכדים שלי ישאלו אותי 'סבא, מה עשית כשהדמוקרטיה הישראלית נבזזה ונשדדה?', אני אוכל לומר שנלחמתי".

גולדה מאיר ויגאל אלון/ צילום:  לעמ יעקב סער

ומה תגיד כשהנכדים שלך ישאלו אותך על קמפ דיוויד ועל נרטיב האין פרטנר שהתווית אז? היה לו משקל משמעותי בירידת השמאל והתפרקותו מהנכס המדיני שלו.

"אומר להם שזו המציאות שהייתה נכונה לאותה עת. אמרתי אז 'אין לנו פרטנר בערפאת לעת הזאת'. לא אמרתי אין פרטנר בכלל, ושלא יהיה אף פעם, ושזה סוף הדרך לחתור להסדר מדיני ולשלום. תמיד נצטרך את החרב שלנו דרוכה בנדנה, אבל זה לא אומר שנצטרך לחיות עליה כל הזמן. מי שחושב ששלום עם הפלסטינים לעולם יהיה חסר סיכוי, לא יודע על מה הוא מדבר. כשהיינו צעירים, לא חשבנו שיהיה שלום עם מצרים וירדן, ושביבי ינסה לעשות שלום עם הסורים תמורת רמת הגולן. אבל אם נחזור לימים שאחרי קמפ דיוויד, הצעתי, להזכירך, לנקוט צעדים חד צדדיים, אבל לא הצלחתי לשכנע בכך את המחנה שלי, שציפה למלאך שיישא את חזון המזרח התיכון החדש".

וקיבל את האינתיפאדה השנייה.

"האינתיפאדה השנייה שנוטים לייחס לכישלון השיחות בקמפ דיוויד, היא תוצר 12 השנים שקדמו לה, ואינה תוצאה של קמפ דיוויד".

ובכל זאת, יש משהו שבדיעבד היית עושה אחרת כראש ממשלה באותה תקופה?

"הייתי משקיע יותר זמן בללטף את השרים ואת הפוליטיקאים מסביב. נכנסתי בלי מודעות לכמה הדבר הזה דורש תחזוקה ותשומת לב. כמה צריך להשקיע בבני אדם, בללטף אותם, בלרצות אותם, בסתם לדבר איתם. באתי מסביבה צבאית שבה לא חשוב מה אתה אומר, חשוב מה שאתה עושה. עם כל הסכסוכים והפוליטיקה שיש בצמרת הצבא, זו עדיין סביבה שיש בה אחדות מטרה. אז יכול להיות שלא הייתי רגיש לזה מספיק, וגם לא לתקשורת, לא החשבתי אותה כל-כך. חשבתי שמה שאעשה זה מה שיקבע.

"יש כל מיני דברים כאלה שהייתי עושה קצת אחרת. אבל בגדול, אני לא מצטער על שום דבר. לא חשבתי אף פעם שהמטרה בתפקיד ראש הממשלה היא לכהן בו כמה שיותר זמן. נבחרתי כתוצאה ישירה מהרצח של יצחק רבין, שנים בודדות אחרי שנרצח, והרגשתי שהאחריות הראשונה שלי היא להמשיך את הדבר מהמקום שבו זה נקטע. באתי לקמפ דיוויד כניסיון למנוע התנגשות שנראתה ודאית, ולא הצלחתי.

"אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא סולקתי. הלכתי לבחירות כשראיתי שאין לי גיבוי בתוך המחנה. הימין, לעומת זאת, לא לוקח אחריות. עשר שנים נתניהו בשלטון, ארבעים שנה הליכוד בשלטון, למעט הפסקה של שלוש שנים של רבין ושנתיים שלי. הם עדיין מאשימים את מפא"י ואת אוסלו ואת קמפ דיוויד, במקום לקחת אחריות בעצמם".

אלוף עמרם מצנע שמעון שבס והרמתכל דן שומרון / צילום: דובר צהל

"אעזוב סופית בגיל 92"

מה יקרה עכשיו לאחר תוצאות הבחירות הלא חד משמעיות? ברק חושש להתנבא. "אי אפשר לדעת, הפוליטיקה הישראלית כל-כך מסובכת. אני מאוד מעריך את ההישגים של גנץ בשתי מערכות הבחירות האחרונות, אבל חושב שזו הייתה טעות לבקש לקבל את המנדט שני, זה יותר מדי תחכום. היה צריך להסתער בכל הכוח על ההזדמנות הראשונה, כי נתניהו נואש ויעשה כל דבר כדי להקים ממשלה".

אם גנץ בכל זאת יצליח להקים ממשלה, אתה פורש או שואף להתמנות לשר בכיר?

"התחייבתי לעזוב סופית את הפוליטיקה כשאגיע לגיל 92, זה עוד 15 שנה בלבד, ולכן אני לא חייב להיות כבר בממשלה הזאת שר. אני בן 77, כבר הייתי בכל תפקידי השרים, אני לא רואה שלמחנה הדמוקרטי יהיו תפקידי שרים שיצדיקו את זה שאצטרך להתגייס בשבילם. אם נראה את ניצן הורוביץ, יאיר גולן וסתיו שפיר כשרים, זה יהיה יפה מאוד".

אף שדובר על כך שאתה אומנם מקום עשירי, אבל הראשון שיתמנה לחבר ממשלה אם וכאשר.

"אילו היה צריך להיות שר חוץ או שר ביטחון באיזו ממשלת חירום, אז אני יכול לבוא ולהיות, זה יותר מתאים. אני משאיר את עצמי בכוננות, ב-15 השנה הקרובות, כחייל של מחנה הכרזת העצמאות. אם יהיה צורך, ימצאו אותי ואמצא את הדרך לבטא את עמדתי בהתאם לנסיבות. אבל באופן נורמלי, חברי כנסת לא צריכים להיות אנשים בני 77, אלא צעירים יותר. גם פרופ' יפעת ביטון יכולה להיות שרת משפטים מעולה, למרות שלא נכנסה לכנסת כח"כית".

טוב, עם חמישה מנדטים זה לא יקרה.

"אני לא יודע, פעם הייתי עם חמישה מנדטים וארבעה תפקידי שרים".

יגאל ידין והאלוף משה דיין מקבל את דרגת הרמטכל מידי ראש הממשלה דוד בו גוריון  / צילום: לעמ משה פרידן

זה קרה כשפרשת מהעבודה ב־2011, הקמת את סיעת "עצמאות" והצטרפת לממשלת נתניהו. נתת בצעד הזה לגיטימציה גדולה לנתניהו. אתה מצטער על זה?

"לא, זה היה נכון לזמן ההוא, כשעניין הגרעין עם איראן היה מונח לפתחנו, ואני מאמין שנוכחותי בממשלה הבטיחה התמודדות יותר נכונה של ישראל עם האתגר הזה. גם הממשלה הייתה אחרת, כשישבו בה דן מרידור, בני בגין ובוגי יעלון. היה לנו את פורום השמינייה, שעבד ללא פרוטוקולים ודיון מחייב, אבל היווה קבוצת דיון של סיעור מוחות, ואם היה עולה לנתניהו איזה רעיון מוזר לפעמים, הוא היה רואה את הבעות הפנים שלנו, וזה היה מת לפני שהובא בכלל לשולחן הממשלה. היום הוא יושב בקבינט עם ענקים כמו אמיר אוחנה, בצלאל סמוטריץ והמשקיפה מירי רגב - אני מודה שאני מוטרד".

כמה זמן יחזיק המחנה הדמוקרטי? למרות הסולחה עם עיסאווי פריג', נטען שהברחת ממרצ מצביעים ערבים.

"בהקמת המחנה הדמוקרטי שמנו את המסד למפלגה דמוקרטית אמיתית בישראל. יש כוח מסוים למפלגות אידיאולוגיות כמו מרצ והעבודה, שאין במפלגות אווירה כמו כחול לבן וקדימה. אני מאמין שיש פה יסוד טוב ושהעבודה-גשר עדיין צריכים להתלכד איתנו. למרצ יש יתרונות וחסרונות. היתרון הגדול הוא שיש לה גרעין מוצק של אוהדים שמשתדלים לא לעזוב אותה גם בימים קשים, ושהיא מפלגה אידיאולוגית. החיסרון הוא שהיא כבר מזמן לא הייתה בממשלה וקשה לה לחשוב במונחים של התפשרות, אבל הבחירות האלה הוכיחו שאפשר לעבוד על זה.

"הרי ברמה האישית, במרצ די הופתעו בהתחלה לראות שאנחנו (הרשימה הדמוקרטית) והם מסוגלים לעבוד יחד, והנה זה עבד. נכון שיש הבדלים אידיאולוגיים, אנחנו לא מסתירים אותם, אבל הם בטלים בשישים בהשוואה למשותף לנו. גם המערך הורכב ממפלגות שונות, ובכל זאת החזיק 15 שנים בשלטון, כי הם הבינו שההבדלים בין מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה יהיו רלוונטיים לעת שבה יגיעו הכרעות, וכל זמן שאין הכרעות, הם מובילים את המדינה. מרצ עצמה הורכבה משלוש מפלגות, כשבין מפ"ם לשינוי ישנם הבדלים ידועים".

בקיצור, אתה עדיין חותר לחיבורים?

"כן, באתי כדי לנסות ליצור גוש גדול, עד שבאיזה ריגוש של רגע חברו ביחד אורלי ועמיר והודיעו שאין יותר איחוד, לא עם מרצ ולא עם ברק. זה היה דבר שאין לו שכל ואין לו הצדקה. אורלי תמכה בחוק הלאום, ועדיין חשבתי שצריך להזמין אותה. כמו שבזמנו שילבתי ידיים עם אביה, דוד לוי, כשהקמנו העבודה, גשר ומימד את ישראל אחת שניצחה בבחירות ב-1999".

פרץ ולוי האשימו את מחנה השמאל בגזענות וטענו שמפנים להם עורף כי הם מרוקאים.

"אין לזה שום בסיס, זה סתם. היעלבות ככלי עבודה. כל הטענה לגזענות נבעה מאיזה סרטון שיצא מאצלנו, אולי שניים. אחד לא היה מוצלח כלפי עמיר והשני כלפי אורלי, סרטון שדיבר דבר נכון, אבל בלהט של עבודת הסטודיו בקמפיין בחירות, יצא לא מוצלח. לא הייתה לנו שום כוונה לפגוע בהם, אנחנו מאוד מפרגנים להם. ופחות מדי ביקרנו את זה שעמיר ואורלי, הם אלה שאחראים ליצירת הפלונטר שסיכן גם אותם וגם אותנו בירידה מתחת לאחוז החסימה ובאפשרות שתיווצר פה דיקטטורה. יש חשיבות רבה לכך שנצליח להתגבר על המשקעים, ושהעבודה-גשר תתאחד איתנו לגוף שיגדיל את ההשפעה שלנו בממשלה עתידית, עם התכוונות אמיתית להיות מפלגה שנאבקת על השלטון בבחירות הבאות. אולי לא של ינואר הקרוב, אם יהיה סיבוב שלישי, אבל של עוד שלוש שנים בהחלט".

את מי אתה מסמן כמנהיג השמאל, שיוביל את הגוש וישקם אותו?

"מנהיגים נולדים כשיש נכונות מתחת לשטח וכשהסיטואציה דורשת את זה. יאיר גולן הוא איש יוצא דופן, אמיץ ואמיתי. בממשלה המוזרה של נתניהו הוא הפסיד את הסיכוי להיות רמטכ"ל כשאמר את האמת בטקס יום השואה לגבי התהליכים מעוררי החלחלה שהוא מזהה בישראל. הוא נשאר איש מקורי, חושב, שלא מפחד ומהווה בעיניי דוגמה למנהיג. גם גנץ הוא מנהיג מאוד מצליח בינתיים".

הוא דווקא לא אומר הרבה.

"אבל הוא מהווה כתובת להרבה מאוד אנשים שתולים בו תקווה".

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו