גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תת יבשת בבצורת: כך המשבר בהודו משפיע על התנהוגתה של אומה

הגדלת פערים חברתיים, עלייה בשיעורי הפשיעה ואפילו יותר התאבדויות. המחקרים שעורך ד"ר רם פישמן מדגימים כיצד משבר האקלים פוגע גם בכלכלה, ומשנה לרעה את ההתנהגות האנושית

חקלאים בשדה אורז בהודו / צילום: רויטרס - Danish Ismail
חקלאים בשדה אורז בהודו / צילום: רויטרס - Danish Ismail

במחשבה ראשונה, האפשרות שלשינויי טמפרטורה סביב תקופת לידתו של תינוק יהיו השפעות על רמת השכלתו והכנסתו כמבוגר, נשמעת מופרכת לגמרי. גם במחשבה שנייה. אלא שמחקר שפרסם לפני כשנתיים הכלכלן ד"ר רם פישמן מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מראה שלפחות באקוודור, לפחות בקרב כ-1.5 מיליון איש ולפחות בין השנים 1971 עד 2000 - זה בדיוק היה המצב.

באמצעות הצלבת נתונים על מועד ומקום לידתם של כ-1.5 מיליון עובדים - שגובה משכורתם ורמת השכלתם ידועה - עם נתונים היסטוריים על אודות מזג האוויר באקוודור על פני 29 שנים, גילו פישמן ועמיתיו פול קאריו וג’ייסון רוס כי בני אדם שחוו, בעודם ברחם, טמפרטורות גבוהות במעלה אחת בלבד מהממוצע, גדלו להיות מבוגרים משכילים פחות ובעלי הכנסה נמוכה יותר, בהשוואה לבני גילם במדינה שלא נחשפו לשינויי מזג אוויר דומים.

הממצאים לא רק מראים שלשינויי טמפרטורות ישנן השפעות חברתיות-כלכליות לא לגמרי צפויות, אלא שבהחלט ייתכן שהתחממות כדור הארץ ועליית שיעור התרחשותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כבר הביאו להשפעה כלכלית שלילית וארוכת טווח.

המחקר הזה הוא רק אחד מסדרת מחקרים שבהם מנסה פישמן למדוד בכלים מדעיים את השפעות שינוי האקלים על ההתנהגות האנושית והכלכלה. עם דגש על מתודולוגיה ברורה ומובהקת, ותוך שימוש בבסיסי נתונים עצומים אך גם בעבודת שטח במדינות מתפתחות - ובמיוחד בהודו שבה הוא חוקר ומסייע לחקלאים עניים זה עשור - מראה פישמן כי שינויי אקלים משפיעים לא רק על הטבע, אלא גם על הטבע האנושי: על בריאות הציבור, על הכלכלה, על שיעורי הפשיעה וסוגם ועל שיעורי ההתאבדויות.

פישמן, בן 44, אומר שהוא לא מתחיל את תהליך המחקר בשאילת שאלות וחיפוש נתונים שיעזרו לו לענות עליהן, אלא גוזר מידע מהנתונים הקיימים. "אנחנו עובדים בעולם המתפתח, והמשאב שהכי חסר לנו זה דאטה. העולם המתפתח יקבע מה שיקרה בעולם כולו, ושם גם מדובר ממש בחיים של האנשים. הבעיה היא שאם אתה מגיע למסקנה באזור אחד בהודו או במקום אחר באזורים הללו, אין שום ביטחון שתגיע לאותה מסקנה אם תחקור אזור אחר.

"כשלמדתי פיזיקה, החיים היו יותר קלים כי שתי מולקולות מתנהגות באותה צורה בכל מעבדה בעולם, אבל אנשים לא מתנהגים באותה צורה בכל מקום. אנשים עושים מחקרים מקבילים במקומות אחרים בעולם, אבל לא מספיק. אני חושב שאנחנו חייבים לעשות מחקרים בקנה מידה כמה שיותר גדול יותר ובהרבה מקומות".

כשאני אומר לפישמן שהמחקרים שלו מזכירים לי את הספר "פריקונומיקס" (רב המכר של הכלכלן סטיבן לוויט ושל העיתונאי סטיבן דבנר, שהצביע על מגוון תופעות סמויות מן העין באמצעות עיבוד נתונים), הוא מבין מיד על מה אני מדבר, אבל לא אוהב את ההשוואה. "הקושי שלי עם פריקונומיקס הוא שהם נותנים הרבה תשומת לב לקוריוזים סקסיים בעוד שהעולם בוער בינתיים! אני מרגיש שעם כל הכבוד למציאת קוריוזים שלפעמים הם משעשעים מאוד, צריך את האנשים האלו כדי לטפל בבעיות הגדולות באמת. אנחנו במשבר".

"היה לי אפס עניין בכלכלה"

המסלול שהביא את פישמן לעיסוקו הנוכחי, מפתיע. יש לו תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני בפיזיקה תיאורטית, ובעוד שהוא נהנה מאוד בזמנו מעולם המספרים והמשוואות, הוא החל במקביל לחוש גם תסכול מסוים. "בשלב מסוים הבנתי שאם אני אשאר בפיזיקה, אני אתעסק כל החיים בנישה מאוד מצומצמת בזמן שהעולם האמיתי בוער", הוא מסביר.

"הנושא הסביבתי תמיד היה לי מאוד חשוב, אבל היה ניתוק בין שני העולמות. כל השיח שנחשפתי אליו נראה לי קצת שטחי ואידיאולוגי מדי, במקום מדעי. המון דברים היו מבוססים על טענות שלא הבנתי מה הביסוס שלהן. במיוחד נבואות הזעם. הרבה אנשים גם התעלמו מהגורם האנושי ואמרו שחייבים להפסיק לגמרי לייצר דבר כזה או אחר. מצד אחד זה דיבר לליבי כי הרגשתי שיש בזה משהו נכון, אבל מצד שני הציק לי שהגישה הזאת מבוססת על אידיאולוגיה ולא על עובדות".

אחרי שפישמן סיים את התואר השני וניסה למצוא דרך שתשלב בין העולמות המקבילים שהלהיבו אותו, הוא שמע על תוכנית לדוקטורט בפיתוח בר קיימא שנפתחה באותם ימים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.

"הם אמרו שהם רוצים אנשים עם רקע אנליטי וכמותי ואמרתי לעצמי שאני אנסה. זו תוכנית שהקימו הכלכלנים ג’ו שטיגליץ וג’פרי סאקס ומה שעמד מאחוריה זה ששניהם אמרו שהכלכלנים לא מבינים שום דבר בסביבה והסביבתנים לא מבינים שום דבר בכלכלה - שיש פער נורא גדול וחייבים לסגור אותו. אני חשבתי שזו הולכת להיות תוכנית בקיימות ולא בכלכלה. היה לי אפס עניין בכלכלה. אבא שלי כלכלן וזה לא עניין אותי בכלל, אבל אחרי שנכנסתי לתוכנית הבנתי שזה קצת כמו דוקטורט בכלכלה, אבל עם דגש על נושאים סביבתיים ועוני".

פישמן ועמיתיו לתחום מתמודדים כיום עם דילמה לא פשוטה: "בפני האנושות עומדים כרגע שני אתגרים מאוד קשים - אחד מהם זה למגר את העוני המרוד סוף-סוף ולהפיץ את הרווחה הכלכלית בעולם, והשני זה להציל את הסביבה הטבעית, כי היא הבסיס לכל הפיתוח", הוא מסביר. "הבעיה היא ששני הדברים הללו מתנגשים זה בזה, כי אם נצליח להפיץ את הפיתוח והרווחה הכלכלית ונשכפל את המודל שעבד בשבילנו במערב, אז יהיה מדובר באסון סביבתי וזה יחסל את התקווה להשתלט על האקלים - מה שעלול להביא לקטסטרופה. מצד שני, יש אסכולה שאומרת שצריך לעצור את מגמות הפיתוח כדי להציל את הסביבה, ולדעתי גם זה לא פתרון מתקבל על הדעת, כי להשאיר 5-4 מיליארד אנשים בעוני מרוד בשביל זה, זה לא מוסרי ולא מעשי".

הקונפליקט הזה, שעומד בבסיס הדיון על משבר האקלים, בא לידי ביטוי בתחילת החודש בטור שכתב עיתונאי ה"ניו יורק טיימס" ניקולס קריסטוף. תחת הכותרת "זו הייתה השנה הטובה ביותר בהיסטוריה", טען קריסטוף שמסקר את העולם המתפתח כבר שנים - וזכה על כך בשני פרסי פוליצר - כי למרות כל האסונות בהווה ואי הבהירות לגבי העתיד, מצבם הקולקטיבי של בני האדם שוב השתנה השנה לטובה.

"מאז שהופיעו בני האדם לפני כ-200 אלף שנים", כתב קריסטוף, "2019 הייתה ככל הנראה השנה שבה לילדים היה הסיכוי הנמוך ביותר למות, שבה הסיכוי שמבוגרים יהיו אנאלפביתים היה הקטן ביותר, ושבה הסיכון לסבל כתוצאה ממחלות ירד באופן הכי משמעותי. בכל יום בשנים האחרונות, 325 אלף בני אדם נוספים קיבלו גישה לחשמל לראשונה בחייהם, 200 אלף התחברו לצנרת המים ו-650 אלף התחברו לאינטרנט בפעם הראשונה... עד 1950 27% מהילדים מתו עד הגיעם לגיל 15. כיום עומד שיעור זה על 4%".

פישמן נלהב מצמצום העוני בעולם לא פחות מקריסטוף, אך החשש הגדול שלו הוא שהתהליך שהוציא אינספור עניים מרודים ממאבק ההישרדות היומיומי שומט את הבסיס מתחת למודל הכלכלה המודרנית. "אנחנו מבינים עכשיו ששינוי האקלים משפיע לא רק על דובי קוטב, אלא גם עד כמה הכלכלה שלנו רגישה לנושא הסביבתי. גם אם אנחנו מסתכלים על המציאות מזווית אנושית לגמרי ומתעלמים מהנושא הסביבתי עצמו, השאלה היא אם אנחנו לא מכרסמים תחת יסודות הפיתוח, כי המשבר הסביבתי בעצם מחזיר אותנו לאחור. אולי רק בעולם המתפתח שהוא הכי רגיש לשינויים, אבל אולי גם בעולם המפותח".

שאלה שיצרה תחום שלם בכלכלה

ליבת העיסוק של פישמן היא הניסיון לנבא את העתיד במציאות דינמית ועתירת כוחות סותרים ורבי עוצמה. "כמדענים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אילו כלים יש לנו כדי לקבוע באיזו מידה השינוי הסביבתי יפגע בצמיחה הכלכלית ובמיגור העוני ואפילו יאט אותה. השאלה הזו הולידה תחום שלם בכלכלה שמנסה להבין מה קורה לנו כשהטמפרטורה עולה וכשאין מים. זה תחום בעייתי כי קשה לעשות סימולציות שניתן יהיה להפיק מהן משהו מהימן. אין לנו באמת תיאוריה טובה לנבא שום דבר בכלכלה. בוא נהיה כנים בעניין הזה".

לדבריו, "הניסיונות הראשונים בתחום הזה השוו מקומות חמים למקומות קרים ואכן ראו קשר מאוד מובהק בין תל"ג לנפש לבין טמפרטורה. הבעיה הייתה שאי אפשר היה לומר שזה קשר סיבתי. יש אינסוף משתנים אחרים שאנחנו לא יודעים מהם - תרבות למשל - וזה הופך את הניסיון למצוא קשר סיבתי בין דבר אחד לשני לקשה מאוד.

"הגישה שצמחה מהקושי הזה מציעה להתבונן על נתונים היסטוריים של מזג אוויר ועל נתונים כלכליים ולמצוא קורלציות בין שינויים מקריים במזג האוויר לבין משתנים כלכליים. הרעיון הוא שאם אני מסתכל על שינויים בטמפרטורה, למשל, ומשווה אותם לנתונים הכלכליים מאותן תקופות, כן ניתן לבסס קשר סיבתי".

פישמן אומר שבתחילת הדרך חשבו מדענים שעסקו בתחום כי המשתנה היחיד שיושפע משינויי הטמפרטורה הוא כמות היבולים החקלאיים, אולם מאוחר יותר החלו החוקרים לחפש קשרים אחרים, סמויים יותר מהעין: "היו מדענים ששמו לב למשל ששיעור הצמיחה בסקטורים מסוימים מאוד רגיש לטמפרטורה. כשאתה חי בסביבה שבה דברים יציבים באופן יחסי, אתה לא שם לב אליהם, וזה מדהים בעיניי שרק לפני כעשר שנים הבינו את זה. מאוחר יותר ראו שגם פריון העבודה נפגע מעליית הטמפרטורה, והדברים הללו קורים בהרבה מאוד תחומים.

"הספרות טענה שהדברים הללו קורים יותר במקומות עניים מאשר במקומות עשירים וזה קורה מכמה סיבות: קודם כול, מלכתחילה המקומות הללו יותר חמים, והעוני גורם לכך שלבני האדם באזורים הללו ישנה יכולת נמוכה יותר להתמודד עם עלייתה, כי אין להם, למשל, מיזוג אוויר. אבל כיום ישנם חוקרים שמראים שהשינויים הם אותם שינויים, פשוט טמפרטורת הבסיס הייתה שונה".

איך התקדם המחקר מאז?
"מאוחר יותר שמו לב לעלייה בפשע שמתרחשת כשהטמפרטורה עולה, והיה מחקר פורץ דרך שהראה שכשיש בצורת באפריקה, הסבירות למלחמת אזרחים עולה באופן משמעותי. אנחנו למשל הראינו במחקר שערכנו בהודו שבשנה שבה יש בצורת במחוז מסוים, יש עלייה בפשיעה שם, ושזו בעיקר פשיעה כלכלית ולא פשיעה אלימה (שכפי שמסביר פישמן, ממילא מתגברת בימים חמים). מחקרים שבדקו את המכניזם של עליית הפשע מראים שכשיש ירידה בהכנסה - ובצורת בהחלט מביאה לכך - העלות של העיסוק בפשע או בקונפליקט יורדת.

"ממש לאחרונה קיבלנו נתונים של פשע בהודו ברמת היום והמיקום המדויק. זה עוזר לנו להבין אם הפשע עולה באותו יום שבו הטמפרטורה גבוהה או שזה אפקט מצטבר על פני כל העונה שמתממש כשהיבול יורד בסוף העונה. אנחנו רואים שזה גם וגם, אבל ככל שאנחנו אוספים יותר נתונים, אנחנו מקבלים יותר תובנות. קח למשל את שיעור ההתאבדות שאנחנו יודעים שהוא גם מושפע משינויי אקלים. בארה"ב, למשל, יש עלייה במספר ההתאבדויות בימים חמים, אבל אנחנו עדיין לא יודעים לומר אם אפשר לייחס את זה למנגנון כלכלי או פסיכולוגי".

מה קורה כשלחקלאי הודי אין מים

במבט שטחי, הדברים שאומר פישמן עלולים להישמע טריוויאליים. כבר שנים שמדענים מדברים על כך ששינוי האקלים מביא לתופעות כמו עוני גובר, תהליכי אורבניזציה והגירה מואצים, אי שוויון מעמיק ועלייה בסבירות להתפרצות של קונפליקטים אלימים. אלא שבניגוד לאמירות הכלליות הללו - שעשויות להיות נכונות למקום מסוים או לתקופה מסוימת - פישמן מדגים באופן מעמיק את המכניזם של השפעות האקלים על התנהגותם של בני האדם, ועל המערכות הכלכליות שבהן הם חיים.

כך למשל, מחקר שהוא ערך במדינת גוג’ראט שבהודו מצא כי בעוד שמחסור במים להשקיה אכן מביא לירידה בעיסוק בחקלאות ולהגירה נרחבת לערים, ההגירה הזאת מגיעה מהשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות יותר. החקלאים הבאמת עניים, כך מתברר, נשארים מאחור. לרוע המזל, אותו מחקר לא מצא עדויות להשקעות משמעותיות בתשתיות או בכוח אדם שיפצו על המחסור במי ההשקיה. זאת, על אף שהחקלאים העידו שכבר שנים ארוכות הם מודעים לכך שמצבם מחמיר והולך.

"במחקרים שאנחנו עושים, אנחנו מחפשים ניסויים טבעיים שאפשר לנצל אותם כדי למצוא משהו סיבתי. השבוע בדיוק פרסמנו מאמר ב-American Economic Review, שבו ניצלנו ניסוי טבעי כדי לענות על השאלה מה קורה לאנשים כשנגמרים להם המים. בהודו יש משבר מים אדיר. בעקבות זה שהסתובבנו בשטח גילינו ששינויים רנדומליים בגיאולוגיה מתחת לפני הקרקע מגבירים את הסיכוי שתקדח ולא תמצא מים, או שהבאר הקיימת שלך תתייבש. מכיוון שזה יכול להיות ברמה של מרחק של עשרה מטרים מבאר לבאר, זה מאפשר לבדוק מה קורה לחוואי שהבאר שלו התייבשה מול החוואי השכן.

"אספנו נתונים מ-1,500 חוות במדינה והתחלנו להצליב בין נתונים. מצאנו שיש התרסקות של החקלאות אצל אלו שאין להם מים, וזה דווקא לא מובן מאליו, כי יש דרכים להסתגל למצב ואף אחת מהם לא ננקטה - למשל, שימוש במים בצורה יותר יעילה, או מכירה של מים מחוואי לחוואי או שיתוף פעולה. כשאין יכולת הסתגלות בחקלאות, אתה רואה שהאנשים הללו פונים לעבודה מחוץ לחקלאות.

"במחקר הזה מצאנו שאם יש הזדמנויות לעבודה לא חקלאית סמוך למקום המגורים של אותם חקלאים, הם פונים לשם וזה אפילו די מצליח להם. אם אדם כזה מאבד 30%-40% מההכנסה החקלאית שלו, שזה די קטסטרופלי, הוא מצליח לקזז את ההפסד באמצעות עבודה מחוץ לחקלאות והחקלאות נהיית עיסוק צדדי".

אלא שהשינוי הזה מתרחש רק באזורים שבהם באמת קיימות גם אפשרויות תעסוקתיות אחרות. "באזורים אחרים מה שקורה זה שההכנסה של החקלאים מאוד יורדת ואז הם מוציאים את הילדים שלהם מבתי הספר כדי לשלוח אותם לעבוד, ולזה יש כמובן השלכות עתידיות קשות", אומר פישמן. "עם זאת, הצמיחה בסקטורים הלא חקלאיים בהודו יכולה במידה מסוימת לאפשר לאנשים להיקלט בהם ולשמר את ההכנסה שלהם. אפשר לומר שברגע שאין מים הכול שחור, אבל זה יותר מורכב מזה, וזה גם מדגיש את המתח שבין הפיתוח לבין הסביבה". 

חיים את השטח
פישמן ותלמידיו חיים בכפרים הנידחים שהם חוקרים, כדי לוודא שהפתרונות שלהם רלוונטיים

פישמן לא רק חוקר ומנסה להבין את המנגנונים של השפעת שינוי האקלים על בני אדם בעולם המתפתח אלא גם עוסק באופן ישיר בניסיונות לשפר את מצבם של בני האדם שאותם הוא חוקר. בשנת הלימודים הקרובה הוא יהיה אחד ממקימיה של "ניצן" - תוכנית רב תחומית חדשה לתואר שני שתיפתח באוניברסיטת תל אביב ותשלב תכנים בתחומי ההנדסה, הכלכלה, מדעי ההתנהגות, היזמות והעסקים כדי להכשיר מנהיגים עתידיים בתחום על-ידי שילוב של לימודים עיוניים עם עבודה מעשית רבה בשטח בהודו ובאפריקה.

"המחקר מעלה את המודעות בקרב כלכלנים וקובעי מדיניות לגבי האפקטים של השינוי הסביבתי הזה ומראה מה הוא הולך לעשות בעתיד, אבל בנוסף אנחנו מנסים למצוא את המודלים שיאפשרו להשיג פיתוח ועלייה ברווחה של האוכלוסיות האלו בצורה שתהיה כרוכה בפחות הרס סביבתי, פחות שימוש באנרגיה פחמנית ופחות שימוש במים ופגיעה במגוון ביולוגי", הוא מסביר. "לצורך זה אנחנו מנסים להבין איזו סוג של מדיניות יכולה לעזור להם לבחור להתפתח בצורה בת קיימא מבחינה סביבתית. זה האינטרס של כולנו. אם חקלאי הודי, או מפעל הודי, משתמש בפחות מים או אנרגיה, זה טוב לכולנו והממשלות צריכות לעזור לו לעשות את זה".

כך למשל, בעוד שהמחקר האחרון שלו הצביע על יכולת הסתגלות מוגבלת מאוד של החקלאים ההודים במדינת גוג’ראט למצב המשתנה, הבנה מעמיקה של המצב מאפשרת להפנות מאמצים ומשאבים כדי לסייע למי שנפגע מהמצב בצורה הטובה ביותר: באמצעות מתן פתרונות טכנולוגיים להשקיה יעילה יותר, עידוד שיתוף פעולה בין חקלאים על-ידי הצעת תמריצים נכונים, או באמצעות בנייה וטיפוח של מרכזים תעשייתיים שיספקו תעסוקה לחקלאים לשעבר. מהלכים כאלה יכולים לתרום גם לצמצום מספר החקלאים שנוהרים בעשורים האחרונים לערים הגדולות בהודו (מספרם מוערך בעשרות רבות של מיליונים) וגורמים לקריסת תשתיותיהן ולגידול בלתי פוסק במספר כיסי הסלאמס רוויי הפשיעה או לחילופין - הכשרתם למציאת תעסוקה מתאימה בערים.

כדי להבין באופן עמוק מול אילו קשיים בדיוק עומדים מושאי המחקר שלו ומה יכול לשפר את מצבם, פישמן נמצא הרבה מאוד בשטח עם הסטודנטים שלו מאוניברסיטת תל אביב. הם חיים בכפרים הנידחים שאותם הם חוקרים, נחשפים לפחדים, להעדפות ולכשלים, וכך יכולים להציע פתרונות טובים יותר לעתיד.

"אתה יכול לשבת במשרד ולחשוב על המון דברים וזה ייראה לך הכי הגיוני והכי יפה, אבל בשטח זה יתפקשש. יש פער מאוד גדול בין המציאות של האנשים העניים לבין מה שאנחנו חושבים עליהם. חייבים ללכת ולשבת איתם, להקשיב להם וללמוד מהם ולהבין את המציאות שבה הם חיים. רק ככה יש לנו אפשרות להציע טכנולוגיה או מודל שיהיה טוב להם. עכשיו למשל אנחנו עושים ניסוי שבו ניתן לחקלאים להשתמש בטפטפות ונראה איך זה משפיע על ההתנהגות שלהם. הבעיה היא שבהרבה מקומות בהודו חקלאים משתמשים בטפטפות בתור צינור רגיל, כך שצריך לעשות גם תהליך של חינוך. הודו זה מקום עם פוטנציאל אדיר, רק צריך להוציא אותו".

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

לוחם אגוז נהרג ו-16 נפצעו בדרגות שונות בדרום רצועת עזה

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ●  גורם אמריקני: ישראל שיתפה עם ארה"ב חלקים מסוימים מהתוכנית ההומניטרית שלה ברפיח  ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות