גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נמלים חדשים, רכבת מחיפה לנצרת והנפקת אגד: מי מהמיזמים יגיע ליום שאחרי הקורונה בשלום?

האופטימיסטים מדברים על "מכה קלה בכנף", אבל בחינה מעמיקה מגלה ששורה של פרויקטים גדולים בתחום התחבורה צפויים להיפגע ● למה ישראל צריכה ארבעה נמלים כשהתחום כולו מתרסק, האם אגד תצליח לקדם את ההנפקה וכמה יעלה להקים רכבת קלה בין נצרת לבין חיפה

לאחרונה מזדמן לנו לשמוע לעיתים תכופות את הקלישאה "מכה קלה בכנף" בהקשר של השלכות משבר הקורונה. האופטימיסטים ובעלי העניין משתמשים בה כדי לנסות לשכנע אותנו, ואולי גם את עצמם, שמדובר במכשול נקודתי וחולף, שלא יותיר נזק ארוך טווח לכלכלה המקומית והגלובלית ובסופו של דבר כולם ייצאו ממנו מחוזקים.

אפשר בהחלט להבין את הצורך באופטימיות בימים אלה אבל כאשר בוחנים את נתוני המאקרו העדכניים, שעולים מהפרסומים האחרונים של האוצר, מתקבל רושם שונה בתכלית.

הדוח שכותרתו "ביצוע התקציב, גירעון הממשלה ומימונו לתקופה ינואר-מרץ 2020", מגלה כי בחודש מרץ נמדד גירעון תקציבי של 15.9 מיליארד שקל לעומת כ-3.6 מיליארד במרץ אשתקד. באוצר אף טורחים להוסיף כי "בחודשים הבאים תימשך העלייה החדה בגירעון כתוצאה מהמשבר".

מטרידות לא פחות הן ההערכות המופיעות בסקירה, שפרסמה הכלכלנית הראשית באוצר בשלהי אפריל, ובה מוצגים שני תרחישים: התאוששות מהירה יחסית של המשק שתביא ב-2020 לצמיחה שלילית בתוצר של 5.4% "בלבד"; והתאוששות איטית, שתביא השנה לצמיחה שלילית של 6.5%.

על פי אותה סקירה, הגירעון הכולל בתקציב ינוע בין 11.3% ל-11.8% - בערך פי שלושה מההערכות בתחילת השנה והגירעון השלישי בגובהו מכל מדינות ה-OECD - ושיעור האבטלה הממוצע במשק ב-2020 יעמוד על 13%-14%, או כ-8%-9% לפי הגדרת הלמ"ס. מנגד, באוצר מנסים להרגיע אותנו, שיחס החוב/תוצר צפוי לעמוד כ-76% "בלבד", קצת מתחת לממוצע ב-OECD.

הנתונים הללו יחייבו את הממשלה הבאה לנקוט בצעדי חירום לאיזון בין ההכנסות להוצאות. גם אם זה יהיה כרוך בוויתור או הקפאה של פרויקטים מהודרים ויוקרתיים של תשתית תחבורתית, שאמורים לשאוב בשנים הקרובות עשרות מיליארדי דולרים מקופת המדינה.

הם גם יאלצו את הממשלה לבצע הערכה מחודשת של הציפיות הריאליות ממהלכי הפרטה שכבר החלו. בינתיים, לפחות, נראה שהפרויקטים הללו ממשיכים לנוע על טייס אוטומטי, כאילו שהכלכלה העולמית לא נמצאת בצלילה חופשית.

הנמלים: הספנות הגלובלית במשבר

משבר הקורונה מוצא את תוכנית הפיתוח של נמלי ישראל בנקודת זמן קריטית. באשדוד הולכת ומושלמת ההקמה של נמל פרטי ענק ואילו בחיפה מגיע לישורת האחרונה "נמל המפרץ" החדש, שאמור להימסר לניהול סיני ב-2021. במקביל מקודם הליך ההפרטה של נמל חיפה הישן, שאושר בוועדת השרים לענייני הפרטה בינואר השנה, ממש לפני זליגת משבר הקורונה לישראל.

לפי התוכנית בתוך כשנה-שנתיים אמורים לפעול בישראל ארבעה נמלי ים גדולים וחדישים, שיתחרו זה בזה. גם כאשר התובלה הימית העולמית נמצאה בצמיחה הועלו סימני שאלה, האם היקף המטענים, שעוברים דרכי נמלי ישראל, מצדיק את קיומם של ארבעה נמלים מתחרים. אבל מאז תחילת השנה ספג ענף הספנות הגלובלי את מלוא עוצמת הנזק הכלכלי של משבר הקורונה. כמעט כל חברות התובלה הימית הגדולות בעולם נפגעו קשה כתוצאה מהסגר והתכווצות הכלכלה הגלובלית שהביאה להאטה בשינוע סחורות ובפעילות הנמלים. התופעה החלה בסין ולאחר מכן זלגה למזרח אסיה, לארה"ב, אירופה ולשאר העולם.

נכון להיום האינדקסים הגלובליים, שעוקבים אחרי היקף הובלת המכולות בעולם, ממשיכים לצנוח משבוע לשבוע ומספר הקווים המושבתים מטפס; ענף הובלת המכוניות בעולם נמצא בקריסה בשל עצירה בייצור וייבוא רכב; ועל מה שקורה בתחום הובלת הנפט דרך הים עדיף לא לדבר. כתוצאה נפגעות כיום מהותית ההכנסות של נמלים גדולים ועמוסים בעולם.

בארצות הברית פנתה השבוע ועדת הספנות הפדרלית (FMC) בקריאה דחופה לקונגרס האמריקני להגיש סיוע למפעילי נמלים, שאינם יכולים לעמוד בנפח התובלה המינימלי אליו התחייבו בחוזה החכירה שלהם. באירופה המשבר פוקד אפילו נמלים עשירים וחיוניים כמו נמל רוטרדם, הגדול באירופה, שתפוקתו צנחה בכ-10% עד 20%.

אפשר להניח שהתובלה הימית תתאושש ביחד עם התאוששות הכלכלה העולמית. אבל כרגע יש עודף קיבולת מהותי ומשקיעים פוטנציאליים בנמלים חדשים הולכים ומתמעטים - אלא אם כן הם זוכים לגיבוי מממשלות, כמו סין למשל.

על הרקע העגום הזה ניתן להניח, שרשימת המתעניינים הפוטנציאליים בנמל חיפה המופרט עשויה להתכווץ משמעותית, במיוחד לאור דרישות הבסיס, שכוללות התחייבות של המשקיע להזרמת הון של כמיליארד שקל לצורך שדרוג תשתיות הנמל, הבטחת תעסוקה ומענקי הפרטה לעובדים ועוד. כל זה, כאשר במרחק של כמה מאות מטרים משם צפוי להתחיל ולפעול בקרוב נמל חדיש ומתחרה בשליטה סינית.

ואם כבר בנמל המפרץ "הסיני" עסקינן, גם כאן אפשר לצפות להשלכות לוואי של משבר הקורונה. כזכור הנמל הזה אמור לעבור בעוד כמה חודשים לניהול חברת SIPG הממשלתית של סין, לתקופה של 25 שנה. למרות משבר הקורונה הקמת הנמל הזה נמשכת במרץ וסביר להניח, שהוא אכן יהיה מוכן למסירה בשנה הבאה כמובטח.

אבל משבר הקורונה בהחלט מסבך את הרקע הגיאופוליטי הרגיש של העסקה. העסקה למסירת הנמל לסינים התקבלה מלכתחילה במורת רוח גלויה מצד הממשל האמריקני, שרואה בה פגיעה אסטרטגית ביחסי הכוחות באזור. הקריסה של כלכלת ארצות הברית במהלך המשבר רק מעמיקה את החשש בוושינגטון מניסיון סיני לנצל את המשבר כדי לחזק את השפעתה המדינית על חשבון ארצות הברית באמצעות הזרמת סיוע חירום כלכלי למדינות שקורסות כיום כלכלית לאורך "דרך המשי" - מסלול הסחר החדש שבנתה סין מאסיה לאירופה.

אפשר לשרטט שני תרחישים אפשריים ביחס לעתיד נמל המפרץ "הסיני". הראשון הוא, שהעסקה אכן תתממש ותהווה אור ירוק לא רשמי להגברת הסיוע הכלכלי מסין לישראל - סיוע שיתקבל כאן מן הסתם בברכה בחוגים מסוימים לאור הצפי העגום של מצב המשק.

התרחיש השני השני הוא שארצות הברית תטיל את מלוא משקלה כדי לבלום את העסקה בדקה ה-90, אולי בליווי הבטחה להמתקת הגלולה באמצעות סיוע כלכלי חיוני. כך או כך, קשה להניח, שמה שהיה לפני שלושה חודשים הוא שיהיה בהמשך.

אגד: יום הדין של התחבורה הציבורית

במאי 2019 יצא לדרך תהליך ההפרטה של אגד, שאמור היה לשנות מהיסוד את מבנה ההסעות הציבוריות בישראל ולהוציא את הקואופרטיב הוותיק לעצמאות ניהולית. הערכת השווי לצורך ההפרטה, שפורסמה באותו מעמד, דיברה על שווי של כ-1.3 מיליארד שקל. כל זה בליווי גל של הצטיידות באוטובוסים חדשים.

אנחנו לא יודעים באיזה שלב נמצא התהליך - מאז ספטמבר הערוץ דומם - וגם לא יודעים כמה משקיעים גילו או מגלים התעניינות. אבל כמו בענף הספנות, גם בענף ההיסעים משבר הקורונה טרף את הקלפים.

בישראל, כמו בכל העולם, חברות ההיסעים נמנו על הקורבנות הראשונים של הסגר ושל הקפאת הפעילות הכלכלית. הקווים הבודדים שנותרו פעילים, עובדים בחודשיים-שלושה האחרונים "על ריק" בשל מגבלות הבריאות. כלומר, מדובר ברבעון כמעט "מחוק" מבחינת הכנסות ואף אחד לא יכול להתחייב האם ומתי יחזרו ההכנסות בסקטור התחבורה הציבורית למצב קרוב לנורמלי. כנ"ל לגבי הפעילות באירופה שבה יש לאגד נוכחות מהותית. בשורה התחתונה, אם המדינה ואגד בונים על קבלת מחירי פרימיום בהפרטה על סמך הצגת התוצאות העסקיות למשקיעים, הם יצטרכו להמתין עוד זמן רב.

בהקשר זה חייבים להזכיר, שבאמצע מרץ, בעיצומו של משבר הקורונה, הורה בג"ץ לשחרר את מכרזי ההצטיידות של התחבורה הציבורית, שהיו תקועים סביב סוגיית רכש הגומלין. מדובר ברכש של כ-2,000 אוטובוסים בשווי מצרפי של כ-500-750 מיליון שקל, שאמורים להירכש בקרוב.

הכול טוב ויפה רק שאחרי אותו רבעון "מחוק" כאשר אלפי אוטובוסים מושבתים ובאופק נמצאות הוראות מלמעלה לדילול מספר הנוסעים, לא ברור מי בדיוק יוכל לשלם עבור האוטבוסים הללו והאם למדינה תקציב כדי לסבסד אותם.

תחנת אוטובוס אגד / צילום: אייל מרגולין

רכבות: האוצר מתנגד להקמת קו חדש

בתחילת אפריל, כאשר אזרחי ישראל היו טרודים במרחק המרבי שבו ניתן להתרחק בהליכה מהבית, נחתה במייל שלנו הודעה חגיגית שבישרה כי "משרד התחבורה וחברת חוצה ישראל מאיצים את פרויקט הרכבת הקלה חיפה-נצרת ומקדמים אותו אל המכרז הזכייני".

למי שהספיק לשכוח, מדובר בפרויקט להקמת קו רכבת באורך 41 קילומטר, עם לא פחות מ-19 תחנות, שיוקם בתוואי שטח קשה ויקשר בין נצרת עילית למרכזית המפרץ בחיפה. הפרויקט הזה התגלגל במסדרונות משרד התחבורה קרוב לעשור וכמקובל בפרויקטים מלאי הוד והדר שכאלה תקציבו תפח מהערכה ראשונית של כ-3 מיליארד שקל עד לכ-7 מיליארד שקל כיום, לפני החריגות המקובלות.

הרכבת הקלה מחיפה לנצרת / הדמיה: ינון - יעוץ ומחקר

מה הנימוק הרשמי לעיתוי התמוה של הפרסום, בעיצומו של משבר הקורונה וערב כינונה של ממשלה חדשה? "קידום פרויקט הרכבת הקלה בצל משבר הקורונה הוא בשורה למשק בכלל ולתשבי הצפון בפרט". כלומר, מגה פרויקט תשתיתי, שיקדם את התאוששות המשק. הכול טוב ויפה למעט העובדה שמדובר בעוד מכרז בין בין לאומי, שסביר להניח שיקדם את התאוששות הכלכלה הסינית, במקרה הסביר שהסינים יזכו בו, ולאו דווקא את זו המקומית.

נזכיר שבינואר השנה, עוד בטרם ההתכווצות האלימה של המשק בעקבות משבר הקורונה, ניסה האוצר לבלום את המהלך הזה על רקע הגירעון המעמיק בתקציב המדינה. לטענת הדרג המקצועי באוצר, בשבריר מתקציב קו הרכבת המתוכנן לנצרת ניתן לממש פתרון חלופי של תחבורה יבשתית באמצעות כלי רכב רבי קיבולת, שינועו בצירים ייעודיים ויזכו לעדיפות בצמתים, נוסח המטרונית.

ההודעה החפוזה של משרד התחבורה באפריל מעידה על כך, ששר התחבורה היוצא בצלאל סמוטריץ' העדיף את הפיתרון המפואר והיקר, שהגה קודמו ישראל כץ, על פני חלופת האוצר היעילה והרזה. ומי יממן את אותם 7 מיליארד השקלים, לפני חריגות, ומהיכן בדיוק? אולי לשר האוצר הבא - ישראל כץ - הוגה הרכבת לנצרת, יהיו פתרונות.

בצלאל סמוטריץ' / צילום: כדיה לוי

אחרית דבר: לחגור חגורות בטיחות

בשורה התחתונה, למרות צורך המובן בהדחקה נראה שכרגע צועדת הכלכלה הגלובלית, וכלכלת ישראל בתוכה, לתוך שדה מוקשים בלתי ממופה. הערכות עדכניות של חברות מחקר (מקניזי) ושל גופים כלכליים מרכזיים (הפורום הכלכלי העולמי) צופות, שההתאוששות של כלכלת העולם וחזרה לנקודת המוצא של טרום-קורונה תארך בין שלושה-ארבעה רבעונים בתרחיש האופטימי, לבין שנתיים-שלוש בתרחיש הפסימי.

אם נחזור רגע לדימוי התעופתי שעימו פתחנו, הכלכלה הישראלית רחוקה מלהיות מטוס קרב. היא דומה הרבה יותר למטוס נוסעים כבד ועמוס, ששרף הרבה דלק כדי להגיע לגובה שיוט אופטימלי. וכשהטייס של מטוס נוסעים מרגיש מכה בכנף בגובה 30 אלף רגל הוא לא קורא לדיילות לחלק שמפנייה וקוויאר. הוא מורה לנוסעים לחגור חגורת בטיחות. אולי גם לנפח את חגורות ההצלה. 

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"