גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הקורונה תחזיר את הרחובות המסחריים לגדולתם?

הסגר על הקניונים העלה זמנית את קרנן של החנויות הקטנות ברחובות ● בעיריות כבר התחילו לחשוב איך לנצל את המומנטום, אבל מרכזי הקניות הפתוחים עם החניה המסודרת קורצים לקונים, ולא יהיה קל לנצח אותם

שדרת קניות בראשון-לציון / צילום: shutterstock
שדרת קניות בראשון-לציון / צילום: shutterstock

רחוב ביאליק ברמת גן הוא רחוב שוקק יחסית, ודאי בהשוואה לרחובות מרכזיים בערים אחרות. אלא שגם הוא, כמו רחובות רבים במרכזי הערים בישראל, ירד מגדולתו בעקבות פתיחתם של עוד ועוד קניונים. אפילו כאן, חנויות נסגרו ושלטים מצהירים על חיפוש אחר שוכרים חדשים או רוכשים לנכס.

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

"רחוב ביאליק הגיע לקורונה כשהוא בשפל שלו", אומר ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן.

והיום?

"המשבר יצר הזדמנות לרחובות כי הקניונים היו סגורים, ואפשר למנף את זה. זה האתגר הבא של העירייה, אחרי החזרת מערכת החינוך לסדרה".

מה אתם מתכוונים לעשות כדי למנף את זה?

"קיבלנו החלטה לבטל מקומות חניה ולבנות מדרכות רחבות. אם בעל בית קפה או מסעדה לא יכול לפרוס שולחנות, מה זה עוזר שתהיה חניה?! אנחנו גם דוחפים לזה שיקומו ברחוב כמה שיותר בתי קפה, מסעדות, פאבים. במקביל, יוקם חניון תת-קרקעי של 800 מקומות חניה, וברגע שייכנס לפעולה הקו האדום של הרכבת הקלה, יגיעו לכאן כמויות של אנשים.

"יש אמנם יתרונות לקניון, משום שהוא מהווה סביבה נקייה מקורונה בשל העובדה שמודדים חום לכל מי שנכנס, אבל היום יש אפשרות ליצור אווירה בטוחה (נקייה מקורונה) גם ברחוב".

רחוב ביאליק ברמת גן, בשבוע שעבר / צילום: איל יצהר, גלובס

אז האם הקורונה היא חלון ההזדמנויות של מרכזי הערים? האם כעת, כשהביקור בקניון עדיין מוגבל למספר מסוים של מבקרים, כשחנויות הרשתות הגדולות לא כולן פתוחות - הציבור יחזור לעסקים הקטנים ברחובות המרכזיים של הערים? בשבועות האחרונים ראינו מגמה - או לפחות דיבורים - על שינוי תפיסתי שמעביר את הציבור מהנהייה אחרי החומריות להסתפקות במועט, לצריכה של מה שצריך, ולקנייה בחנות השכונתית הקרובה לבית או ישירות מהחקלאי. ראינו גם מגמה של סיוע לעסקים הקטנים שספגו מכה אנושה במשבר הזה. השאלה אם זהו שינוי בר קיימא, או שהקהל יחזור בקרוב לקניונים ולקניות ברשתות הגדולות.

בינתיים, יש ערים שהחליטו למנף את ההזדמנות שיצרה הקורונה כדי לקדם את העסקים הקטנים בתחומיהן, ואת החיים ברחובות.

בנתניה, למשל, מספרת ראש מנהלת מרכז העיר, עלוית פרוינד, עובדים על חיזוק מרכז העיר כבר עשר שנים. רחוב הרצל בעיר, הנשפך לים, הוא רחוב ארוך המאוכלס בחנויות קטנות המציעות מותגים איכותיים לצד חנויות פשוטות ובתי קפה, ובקצה הקרוב לים מתקיימים מופעי רחוב.

מדרחוב הרצל בנתניה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בעקבות הקורונה, אומרת פרוינד, "הרחוב ספג מכה רצינית ביותר והיה חשש שכשהדבר הזה ייגמר, אנשים לא יחזרו וחנויות ייסגרו. לשמחתנו, ביום שהרחוב נפתח, הקהל חזר בהמוניו, ובתקופה הראשונה הייתה עלייה של 20% במחזורים של העסקים (לעומת תקופת הטרום קורונה). הערך המוסף של הציבור שלא הגיע לקניונים, בפירוש נראה.

"לאחר שנפתחו המרכזים הפתוחים, זה ירד טיפה וכעת זה התאזן. יש ציבור גדול מאוד שמגיע לרחוב, יש תנועה יפה של קהל, ואנו רוצים לעודד את זה. לאחר שנוכל לומר ביתר קלות שההתגודדות ברחוב לא מביאה לתחלואה, נחזור לקיים גם אירועים פתוחים של מופעי רחוב".

איך העסקים מחזיקים מעמד?

"זה מתחלק לשניים: העסקים היותר עממיים, שמציעים סחורה פשוטה, עוד לא הגיעו לשיא אבל מחזיקים מעמד. לעומתם, אלה שבנויים על מוצרים איכותיים, כמו תכשיטים, עדיין מתקשים. אפשר להניח שזה נובע מכך שיש בציבור חשיבה גדולה יותר על צמצום ההוצאות".

התקופה האחרונה נותנת לכם דרייב לחזק את מרכז העיר?

"ודאי. רק לפני כמה ימים ראשת העיר אמרה לנו שמרבית התקציבים של העירייה יופנו לטובת פעילות ברחוב. יחד עם הסוחרים אנו עושים מבצעים ופעולות כדי לעודד פעילות ומסחר בעיר. בעבר, למשל, יצאנו בקמפיין 'שלישי חופשי' - חניה חופשית בימי שלישי - לצד מבצעי קניות, כי ימי שלישי הם ימים מנומנמים, והמהלך הזה הביא לכך שגם בימים האלה הרחוב הפך להיות תוסס.

"הרחבנו את המדרכות, סללנו שביל אופניים, והשקענו בשיפור חזיתות החנויות, מה שעודד את החנויות לשפר גם את החזות הפנימית. נתניה היא דוגמה לעיר שהבינה את החשיבות של מרכז העיר כבר מזמן, ונמשיך לעשות זאת גם עכשיו".

"החזר על הארנונה של מרץ-אפריל"

בחדרה, מודה שי ברכה, הממונה על העסקים בעירייה, המצב לא פשוט. העסקים ברחובות הראשיים בעיר, הוא אומר, ספגו מכה אנושה בעקבות הקמתו של מרכז "מול החוף", שנפתח לפני שנתיים. בימים הראשונים לפתיחת החנויות ברחוב (ולפני שהמרכזים המסחריים הפתוחים חזרו לפעול) "בעלי חנויות אמרו שזה נתן להם רוח גבית והגיע קהל גדול יותר מהצפוי, אבל מאז נפתח מחדש 'מול החוף', כולם עברו לשם".

קניון מול החוף בחדרה בימי הסגר / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

מה לגבי רצון של הקונים לתמוך בעסקים הקטנים? לא ראיתם את זה בפועל?

"אולי יש אמפתיה כלפי העסקים הקטנים ברשתות החברתיות, אבל יש הבדל בין מה שקורה בפייסבוק לבין מה שקורה במציאות. את רואה שבפייסבוק יש תמיכה מאוד גדולה, בעוד שבפועל זה לא בדיוק בא לידי ביטוי".

ומה העירייה עושה בעניין?

"אנחנו מתניעים עכשיו ועדת אפטר-קורונה, שתעסוק בשאלה איך להיטיב עם העסקים הקטנים. למשל, נקל על החניה במרכז העיר, כולל לתושבים מחוץ לעיר, כדי לעודד שם מסחר. בעלי עסקים קיבלו החזר על הארנונה בגין חודשים מרץ-אפריל. לבתי קפה ומסעדות נאפשר מרחב פריסה של שולחנות וכסאות מקסימלית, ובצד זה, נכניס חדשנות לסביבה העסקית, לרבות הרצאות וסדנאות לשיווק, בסבסוד העירייה".

איפה קונים

בעיריית ראשון-לציון, שרחוב רוטשילד בה הוא בדרך כלל רחוב הומה קונים, שוברים את הראש, איך לעזור לעסקים הקטנים. "אין לי עדיין נתונים", מודה דני מרון, מנהל אגף רישום וקידום עסקים בעיריית ראשון-לציון, "כי כל זה עדיין חדש, אך בהחלט יכול להיות שיש פה הזדמנות מבחינתנו לקדם את העסקים הקטנים. יש כל מיני רעיונות, כמו לסגור רחובות למדרחוב, אפשר לעשות כל מיני דברים שישפיעו על תנועה של קונים. כרגע הכול עוד חדש".

גם בעיריית חולון אומרים, שעוד מוקדם לדבר על פדיונות של עסקים, אבל "אין ספק שתקופת הקורונה הייתה תור הזהב של המכולות השכונתיות, ומורגשת תנועה ערה ברחובות".

"חשוב שתהיה הצללה, שהרחוב יהיה טוב"

כשהטמפרטורות מטפסות בבת אחת, האדריכל גיא מילוסלבסקי מזכיר ש"כדי לחזק את המסחר ברחוב, צריך שהרחוב עצמו יהיה ברמה גבוהה, שתהיה הצללה. אלה אלמנטים שמאוד יכולים להשפיע על הרחוב ועל המסחר בו. אם הרחוב יהיה טוב, אני לא בטוח שאנשים יעדיפו את המסחר בקניון על פניו. אני חושב שאנחנו בדרך לשינוי גישה בעניין הזה, ובשנים הקרובות נראה את זה יותר ויותר".

איש יחסי הציבור, עמית דובקין, לשעבר דובר משרד הבינוי והשיכון ובין היתר מייעץ לרשויות מקומיות, די משוכנע שיש כאן הזדמנות: "הקורונה מהווה הזדמנות פז לחזק מחדש את הרחוב הקלאסי. 'מגפת הקניונים', שהחלה אצלנו בשנות ה-80 וה-90, פגעה במישרין ברחובות הוותיקים בלב הערים. זו הייתה פגיעה לא רק בבעלי עסק קטנים ובינוניים, אלא פגיעה בפועל בממשק העירוני שאפיין את הערים הוותיקות. לכן, ובלי קשר למחויבותה של המדינה לסייע לקניונים ולרשתות הגדולות הפועלות בהם, יש באפקט הקורונה גם תקווה שעירוניות של פעם תשוב, כמו גם הרחוב הישן והטוב שאנחנו מתגעגעים אליו".

מי שכבר שנים רבות דוחף לשיקום מרכזי הערים, הוא תמיר בן-שחר, מבעלי חברת הייעוץ הכלכלי, צ'מנסקי בן-שחר, המספקת יעוץ אסטרטגי כלכלי לערים ולאזורי תעשייה. החברה אף הכינה תוכניות בנושא לכמה ערים. "לפני הקורונה", הוא אומר, "ראינו תהליך של חיזוק הרחובות והתחזקות משמעותית של מרכזים מסחריים שכונתיים, וכעת, אחרי הקורונה, כשאנשים רוצים להסתובב באוויר הפתוח, יש להם עדנה.

"לחנויות פרטיות יש דווקא יותר יכולת הישרדות, בהשוואה לחנויות של רשתות. קחי למשל בית קפה בדיזנגוף, שהוציא סלסלות פיקניק כדי שאנשים יוכלו לקחת ולאכול ברחוב. חנויות של רשתות לא יכולות לקבל החלטות כאלה על דעת עצמן".

אבל אנחנו רואים שדווקא לעסקים הקטנים אין אורך נשימה שמספיק לתקופה ארוכה ללא הכנסות. וסביר להניח שאת עיקר הקונים "יגזלו" המרכזים הפתוחים. ובהמשך גם הקניונים יחזרו לפעול כרגיל.

"במרבית המרכזים הפתוחים, אנשים מגיעים לקניות ייעודיות. לעומת זאת, רחוב זה מקום שמגיעים אליו לשוטטות.

"הנזק שנגרם לעסקים לא מאפשר צמיחה"

"בסופו של דבר, אנשים רוצים נוחות ויחזרו למרבית הצריכה. חשוב לזכור גם שבתוך חודשיים, חלק גדול מהצריכה נעלם, השמיים הפתוחים נסגרו ואין תחרות עם העולם. אז הכסף יישאר פה, אבל יש פחות כסף. האונליין אמנם מתחזק, אבל עדיין רחוק מהרמה הקודמת שלו, וזה עושה טוב לרחוב ולחנויות הקטנות".

מי שפחות אופטימי הוא עמוס מאירי, מייסד אפליקציית Coluהמאפשרת רכישות דרך הסלולר בעסקים קטנים בתל-אביב ובחיפה, תוך מתן תמריצים הן ללקוחות והן לבעלי העסקים. לפי קולו, לפני המשבר היו להם 1,500 עסקים בתל-אביב ו-500 בחיפה.

"עסקים מקומיים התקשו לפני הקורונה", הוא אומר, "ועכשיו הם על סף קריסה. הנזק שנגרם לעסקים ללא תמיכה ראויה מהממשלה, לא מאפשר להם אפילו לדמיין הזדמנות כלשהי לצמיחה. הציבור הרחב רוצה לעזור ולתרום, אבל פעמים רבות בתקופה כזו הציבור חושב בעיקר על קנייה בזול, כך שהמצב לא באמת השתנה, אלא רק נהיה גרוע יותר".

בן שחר מסכם: "הבעיה היא שמקבלי ההחלטות בערים לא מבינים מסחר, בילוי ופנאי, ולכן מרבית הרחובות לא מנוהלים כמו שצריך.

"רחוב, כמו כל מרכז מסחרי, צריך אסטרטגיה כלכלית שיווקית, שכוללת שינוי הסדרי תחבורה, הקמת חברת ניהול לרחוב כמו שיש בקניון, וייצור סיבות נוספות לאנשים להגיע ולקנות. המרחב צריך לייצר חוויית קנייה. הבעיה היא שכל עוד הנהלות הערים לא יבינו את זה, השינוי לא יקרה". 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

דיווח: גורם מודיעיני הבהיר שאיראן לא תגיב

דיווחים על תקיפה ישראלית באזור איספהאן באיראן ● מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה