גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתשתיות אינטרנט רעועות ועד עומס על מוקדי שירות: המשימות הדחופות שמחכות ליועז הנדל במשרד התקשורת

תשתיות האינטרנט מתקשות לתפקד, חברות הסלולר לא בונות מספיק אנטנות, והעומס על מוקדי השירות מקשה על חברות התקשורת לספק שירות מוצלח • זה מה ששר התקשורת החדש והמנכ"לית שמינה חייבים לעשות בהקדם, לפני התפרצות נוספת של נגיף הקורונה

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן סיים השבוע את תפקידו בעקבות החלטתו של שר התקשורת החדש יועז הנדל למנות לתפקיד מנכ"ל מטעמו. הנדל צפוי למנות את לירן אבישר בן חורין, שעבדה עימו בעבר במשרד ראש הממשלה והיא גם זוגתו של איתי בן חורין, יועץ תקשורת שעבד עם בני גנץ בסבב ראשון בחירות 2019. המינוי של הנדל, הגם שהוא רשאי ותקין, תופס את המשרד בתקופה רגישה ומורכבת, לאו דווקא בגלל התהליכים המשמעותיים שהמשרד נדרש להשלים, אלא דווקא מסיבות אחרות.

השיח סביב האתגרים של המשרד בדרך כלל נסוב סביב שני צירים מרכזיים: השוק הסלולרי והשוק הנייח. עיתונאי התקשורת אוהבים לחזור ולהדגיש את המגה-אירוע בכל תחום - מתווה הסיבים האופטיים והשלמת מכרז הדור החמישי בסלולר. אי אפשר להמעיט בחשיבות הנושאים וכמובן שכדאי לסיימם, אבל הטיפול במשבר הקורונה בתחום התקשורת יותר חשוב כרגע. אם התחזיות יתממשו ואנו צפויים בחורף לקבל גל נוסף וחזק של קורונה, בתוספת מאיץ שפעת שתיאלץ להכניס את כולנו שוב לסגר, לא כדאי לסמוך על מה שראינו מבחינת איתנות תשתיות התקשורת. להלן כמה נקודות, שנדרש בהן טיפול מיידי לקראת המשבר הבא וכאן אין למנכ"לית החדשה זמן לעקומת למידה ארוכה.

1. מי עומד בעומס האינטרנט?

החוליה החלשה שהתגלתה בשרשרת האספקה של שירותי תקשורת בישראל היא חברות ה-ISP. רוב הקשיים באספקת תקשורת נייחת נוצרו בשל העובדה שבישראל, וכנראה רק בישראל, המפעילים מספקים אינטרנט באמצעות ספקיות אינטרנט שלא היו מסוגלות לעמוד בעומסים ותוך כדי משבר תיקנו ושיפרו ביצועים. בחיבור בין ישראל לשדרת האינטרנט העולמית לא הייתה בעיה, ושם גם מדובר במקטע שקל מאוד לטפל בו. הבעיה הייתה אצל מפעילים בחיבורים מול בזק ומול הוט, שאותם נאלצו לתגבר תוך כדי המשבר.

בטעות חושבים שרק עניין התמסורות בין ה-ISP לתשתיות הנייחות היווה צוואר בקבוק. חלק מספקיות האינטרנט לא היו ערוכות פנימית למשבר ומרכיבים שונים ברשתות לא תפקדו גם כאשר החיבורים לחברות התשתית הורחבו. אין מנוס וצריך לטפל בבעיה הזו כעת. ישראל לא יכולה להמשיך ולספק אינטרנט בצורה שלא קיימת בשוק מקום בעולם, דרך חברות ISP. השוק הישראלי בוגר ותחרותי וחייבים לאפשר אספקת אינטרנט מקצה לקצה לכל מפעיל.

2. מה עם אנטנות חדשות?

בשוק הסלולרי הבעיות שהתגלו בקורונה דומות למה שראינו בשוק הנייח בהיבט ההשקעות. מפעילים ש"חיים על הקשקש" ובקושי מרוויחים, משקיעים את המינימום ההכרחי. ואז, כשמתרחש משבר, כמאמרו המפורסם של וורן באפט, "אחרי שהגאות נעלמת, אפשר לראות מי שחה ערום".

במהלך התפרצות הקורונה התגלתה בשוק הסלולרי תופעה מדהימה. חברות הסלולר פתאום קיבלו טלפונים בהולים מראשי רשויות, שביקשו מהן להתקין אנטנות ששבוע קודם אותן רשויות סירבו בתוקף לאפשר להן להקים. בישראל כמו בישראל, המושג תכנון פוגש אותנו רק בנקודות כשל. האם מישהו מתאר לעצמו מה יקרה כאן לרשתות במקרה של מלחמה כאשר ייפגעו כאן אתרים סלולריים, או שייווצר עומס חריג על כל הרשתות?
תארו לעצמכם תקלה באחת הרשתות הסלולריות בזמן משבר הקורונה. יהיה כאן אסון. ישראל כשלה כישלון חרוץ בבניית ההכרה שתשתיות תקשורת אינטרנט הן משאב לאומי כמו מים וחשמל.

בקורונה ראינו עד כמה המצוקה גדולה באזורים ללא קליטה. ראשי רשויות מקומיות גורמים כאן לעוול גדול לתושבים שלהם כאשר הם לא מתירים הקמת אתרים. צדק דודי אמסלם, שר התקשורת היוצא, כאשר אמר באומץ שחייבים לחשוב כיצד מתקינים אתרי סלולר על בנייני מגורים כדי להתמודד עם הבעיה.

בישראל כמעט ולא נוספו אתרי סלולר חדשים בשנים האחרונות למרות הגידול באוכלוסייה ולמרות הבנייה הרבה. זה אומר שאם לא יתירו בניית אתרים חדשים, לא ניתן יהיה לקבל שירותי סלולר. ישנן שכונות בישראל שלא מקבלות תקשורת סלולרית עד היום, בגלל סירוב של ראשי רשויות. אותם תושבים שמתנגדים לבניית האתרים, בוכים כשאין להם סלולר בתקופת הקורונה ופתאום לא מצליחים להוציא שיחה או לצפות בווידאו. ואז מתקשרים לראשי הערים שרק קודם דרשו מהם שלא לבנות אתרים בשכונה שלהם.

הטיפול באתרים הוא משימה שאי אפשר להתיר בידי הרשויות. חייבים לחשוב על פתרון דרך הכרזה עליהם כעל תשתית תקשורת לאומית, ולהקל בהקמתם. אם המשרד להגנת הסביבה מנסה לשכנע ראשי רשויות להפסיק עם הפופוליזם, אפשר להירגע.

3. המגזר החרדי - קושי מקוון מגוון

כמו תמיד, המגזרים החלשים בחברה הם גם אלה שהכי סובלים בתקופת משבר. מה שקרה כאן במגזר החרדי בקורונה בהיבט התקשורת, הוא פשוט עצוב וכואב. זה לא רק עניין של תשתיות תקשורת ביישובים ובשכונות החרדיות שעכשיו חייבים לטפל בזה, זה האופן שבו המגזר החרדי מתקשר ולומד.

משפחה מרובת ילדים שצריכה לאפשר לכמה ילדים ללמוד מרחוק במקביל, זה חתיכת אירוע. לא רק תשתיות התקשורת כשלו כאן, אלא כל האופן שבו הם צורכים תקשורת דרך קווי תוכן וכל המחלוקות מול ועדת הרבנים לענייני תקשורת וחסימות הקווים. כל זה חייב להיפתר לקראת המשבר הבא. ישיבה שהמרכזייה שלה לא יכולה לאפשר חיבור המוני, או אתרים שלא מחוברים בתשתיות רחבות מספק, כל אלה יצרו כאן משבר קשה.

ואם כבר מדברים על המגזר החרדי, צריך להזכיר את המגזר הערבי ואת העובדה שהוט לא פרסה שם תשתיות וכל החלומות של פריסת סיבים אופטיים באותם מגזרים כנראה שלא נכללים בתוכניות של המשרד. כשהתקשורת צעקה והזדעקה על כך שהוט אינה מקיימת את חובותיה בחוק ולא פורסת תשתיות, משרד התקשורת עמד לצידה של הוט וגיבה אותה. היום אנחנו רואים את נמיכות הקומה של מקבלי ההחלטות, שעל תשתיות הוט לא מדברים בכלל. בושה.

4. מוקדי השירות - של מי האחריות?

אין מפעיל שיכול בזמן משבר לעמוד בלוחות הזמנים של 6 דקות מענה שקבע המחוקק. המשרד הקל על המפעילים בלוחות הזמנים, אבל עדיין לקוחות זועמים חיכו שעות למענה. וכאן בדיוק הבעיה. ההתערבות הגסה של המדינה בנושא השירות היא טעות אחת גדולה. צריך לאפשר למפעילים להתחרות גם בשירות. מפעיל שרוצה לספק שירות ולבדל את עצמו מול המתחרים, שיעשה זאת ויגייס אנשי שירות.

במקביל, יש לאפשר ללקוחות לבחור בעצמם מפעיל גם על פי רמת השירות שהוא נותן. למה המדינה צריכה להתערב אם יש לקוחות שלא רוצים שירות אנושי ורוצים רק מחיר נמוך? הניסיון בעולם מלמד שלא תמיד אלה שנתנו מענה אנושי ויקר דרך מוקדים, זכו להערכת הלקוחות. להיפך. יש דוגמאות ששירותים דרך הדיגיטל הועדפו בעיקר על-ידי צעירים בשל המחיר הנמוך של החבילות. בקיצור, צאו למפעילים מהווריד. 

עוד כתבות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

בצל הדיווחים על תקיפה ישראלית: מסכים אדומים באירופה; השקל מתייצב

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על 88 דולר ● ירידות בחוזים העתידיים על וול סטריט

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה