תמר איש-שלום, מגישת המהדורה המרכזית של חדשות 13 / צילום: רונן פדידה
במהלך סוף השבוע צייצו במקביל כמה מכתבי חדשות 13 ציוץ לפיו הם "אוהבים את ישראל". הקמפיין המתוזמן, והמיועד ליודעי ח"ן, כוון כתשובה למנכ"ל החברה ישראל טוויטו, שיממה לפני כן הגדיר במכתב חריף לעובדים את התנהלותם "אנרכיה". הסיבה: העובדים הקימו קבוצת וואטסאפ חלופית לזו של החדשות - בתגובה להחלטת חברת האם רשת 13 לקצץ שליש מכוח-האדם בחדשות ולהחליף את תוכניות האקטואליה המופקות ע"י החדשות בתוכניות בהפקת רשת. עובדי החדשות לא כללו בקבוצת הוואטסאפ החדשה את עובדי רשת, אבל הזמינו אליה את המנכ"ל שלהם, ישראל טוויטו, שמצידו עזב אותה מיד.
זו לא הפעם הראשונה שיש משבר בחדשות 13. תחת השם חדשות עשר החברה עברה לא מעט גלי פיטורים, קיצוצים רוחביים ולמעשה התרגלה לחיות במשך שנים ארוכות תחת חרב הסגירה. עד כדי כך התרגלה, שלא מעט מכוחה ומגאוות היחידה שיוחסו לחברה לאורך השנים נבעו מתחושת האנדרדוג שהובילה ללכידות החברתית של העיתונאים בה. ואולם, זו הפעם הראשונה ששלושת הגופים - עובדי החדשות, הנהלת החדשות והנהלת הערוץ אינם פועלים יחד במאבק. להפך. כדי להבין איך ולמה זה קרה יש ללכת שנה וחצי אחורה, לערב המיזוג בין רשת לחדשות עשר. לרגע בו החברה קיבלה את שמה.
גורל חדשות 13 נקבע באופן אבסורדי ביום שבו קיבלה את מכונת ההנשמה שלה בדמות אותו מיזוג, שעד היום לאיש לא ברור כיצד ואיך לעשותו.
גם אם לא נכנסים או מסכימים לשפע ההערכות, הקונספירציות והשמועות על האינטרסים העסקיים שעשויים להיות לבעלים החדשים של חדשות 13, לן בלווטניק, בהחלשת החדשות, עם עובדה אחת יהיה קשה להתווכח: לבעלי המניות הנוכחיים של רשת יש כנראה פחות סנטימנטים, באנדרסטיימנט, לעבודת החדשות. הם רואים בה נטל ולא נכס. אם בעבר תלו נציגי הבעלים את נתוני הצפייה הבעייתיים במנכ"ל לשעבר, גולן יוכפז, שלכאורה סירב ליישר קו עם "הנמכת החדשות והנגשתן", הרי שכעת אין ממש את מי להאשים. אבל שווה לא להתבלבל: הקורונה ואובדן ההכנסות מפרסום בעקבות המשבר רק דחקו בתהליך שסופו היה ידוע מראש.
כבר לפני שנה נכתב מעל דפים אלו ב"גלובס" אודות סימני השאלה שריחפו מעל ההחלטה להדיח מנכ"ל (החלטה לגיטימית כשלעצמה), מבלי שיש אלטרנטיבה אסטרטגית ניהולית ברורה, או אפילו שם ראוי לחלופה. וכך, היתרון הבולט בבחירה במנכ"ל החדש הפך בדיעבד להבנה שהוא יגלה אוזן קשובה הרבה יותר לבעלי השליטה ברשת. במתכוון או שלא, כפועל יוצא גם חוזקה של חברת החדשות דעך. וכאן אולי נטמנו גם הזרעים שצמחו לקרע חסר התקדים ולהיעדר האמון בין העובדים העיתונאים למנהלם ש"איבד את חדר ההלבשה".
וכך, לראשונה בתולדות חברת החדשות, העובדים נמצאים לבד במאבק. נטושים לגורלם. בלי תמיכה ממנכ"ל החדשות ובלי גב של מנכ"ל הערוץ ונציג בעלי השליטה.
וכאן חשוב להדגיש: רשת, באמצעות היו"ר נדב טופולסקי, יכולים לשנות אסטרטגיה ולהחליט שהם רוצים להפוך לערוץ בידור ולא לערוץ המבוסס גם על חברת חדשות דומיננטית. זה היה יכול להיות מהלך לגיטימי לכאורה ואולי אף נחוץ כדי לשמר את הישרדותה של החברה מבחינה עסקית. אלא שזה הפוך מכל מה שהצהירו נציגי החברה ערב המיזוג מול הממונה על התחרות ומול מועצת הרשות השנייה, כשביקשו שהמיזוג יאושר. אז הם הבטיחו: "לא ניגע בחברת החדשות". לא רק הבטיחו - אלא זו למעשה הייתה הסיבה המרכזית בגללה אושר המיזוג.
בחירתו של טוויטו
ומשהו בנוגע למכתב, אולי חסר התקדים ששלח מנכ"ל חדשות 13 השבוע לעובדים, בו הכריז שהחברה גלשה לאנרכיה עם פתיחת קבוצת הוואטסאפ החליפית. מעבר להיותו של מנכ"ל חברת חדשות הסמכות הניהולית החוקית, הרי שלפי החוק הוא גם מוגדר כעורך הראשי של החברה. סמכות התוכן המקצועית העליונה הקובעת. וכאן ראוי לציין: חברת חדשות איננה מפעל שבבים או פלוגה בצבא (גם בהם, אגב, הערכה למנהל מוטב שתהיה לא רק פועל יוצא של היררכיה). אם העיתונאים והעובדים רואים בו משת"פ של מי שיוצא נגדם - כיצד יוכל לנהל אותם בהמשך הדרך?