צה"ל | ראיון

"בקרוב תהיה מערכת לייזר שתציב אותנו במקום אחר מול עזה - זה באמת מלחמת הכוכבים"

מערכת הגנת לייזר שתהיה זולה מכיפת ברזל, להקות רחפנים שיזהו את האויב, טנקים עם מחשבים, עננים בחסות ענקיות האינטרנט, שינוי תנאי שירות החובה ומאבק על הפנסיות של אנשי הקבע: בראיון ראשון מספר תא"ל אייל הראל, ראש חטיבת התכנון שאחראי על יישום תוכנית העבודה של צה"ל, איך ייראה צבא העתיד של ישראל

תא״ל אייל הראל, ראש חטיבת התכנון / צילום: איל יצהר
תא״ל אייל הראל, ראש חטיבת התכנון / צילום: איל יצהר

תת אלוף (תא"ל) אייל הראל מקנא. ראש חטיבת התכנון במטכ"ל, האיש שאחראי להוציא לפועל את התוכנית הרב שנתית של צה"ל, שאמון על האסטרטגיה הצבאית של הארגון עתיר התקציבים במדינה - מודה בראיון ראשון ובלעדי ל־G, שיש דברים שגם צה"ל, עם מיטב המוחות המבריקים שבו, לעולם לא יוכל להשיג בכוחות עצמו בלבד. "אם בעבר הצבא או מערכת הביטחון הובילו את העולם הטכנולוגי - אז היום החברות הטכנולוגיות האזרחיות מובילות בו. כמה אפל שווה היום, טריליון?", הוא שואל.

עוד מעט שלושה טריליון.
"מדינת ישראל לא באזור חיוג הזה. שריר הפיתוח בחברות הענק כל כך חזק - אצל מיקרוסופט, גוגל, אפל, מטא. האופן שבו צוקרברג תופס את העולם; המשאבים שעומדים לרשותם; וכוח האדם האיכותי. היום כבר לא צריך לגור בסיליקון ואלי בשביל לעבוד אחר כך באפל. אתה לא יכול להתמודד עם זה, אתה מבין?

"הם יותר מהירים מהמערכת הביטחונית בפיתוחים הטכנולוגיים ובהבנה, בדיאלקטיקה שלהם עם העולם החדש. זאת אומרת, הם העולם החדש. הם קובעי האופנה. בוא נדבר למשל על עננים. אני לא מתיימר לפתח את העננים. צריך לקחת אותם או ממיקרוסופט, או מגוגל, או מאמזון", הוא אומר. "כל אחת מהחברות האלה תדע לעשות את זה פי אלף יותר מהר ויותר טוב מכל תעשייה בטחונית אחרת שאני אפנה אליה. יש מקומות אחרים שבהם אני צריך לפתח בעצמי - יש לי מפתחי תוכנה בתוך הצבא - כי יש דברים שאסור להוציא החוצה בגלל סודיות".

אם כבר מדברים על פיתוחים - איך הרובוטיקה תיכנס לצה"ל?
"אנחנו מבינים שבעולם העתידי נוכל להשתמש בפלטפורמות רובוטיות יותר ויותר. כיום המרחק בין פלטפורמה רובוטית אווירית, לבין פלטפורמה רובוטית אוטונומית יבשתית - גדול לאין שיעור. למרות שיש רובוטים שהולכים ועושים ויודעים - אלו עדיין יכולות בוטיק. הן לא רחבות היקף. ברמה של האוטונומיה האווירית שמאפשרת יכולות מודיעיניות רחבות היקף - אנחנו רואים בשנים הקרובות התפתחות אדירה. זה יהיה חלק אינטגרלי מצורת הלחימה ומצורת התפקוד של חטיבה משוריינת, וזה אתגר גדול שעומד לפתח התעשיות".

אפשר דוגמה?
"תחשבו עכשיו על להקת רחפנים שתופסים מרחב, כפר, שטח כינוס ומטפלים בו. עכשיו תחשבו שהם מגיעים בהיקפים ובגבהים שונים ומבצעים פעולות שונות. למשל יודעים לזהות עם סנסורים באופן אוטונומי אויב בתוך חדר, יודעים להיכנס דרך חלון ולזהות אויב בחדר ולהתפוצץ עליו. זה להיט לא נורמלי, וזה יהיה. זה רק עניין של מתי".

אגב, לצה"ל יש מענה למתקפות כאלה מהאויב?
"האויב שאנחנו מתעסקים איתו עוד לא שם, הוא יגיע לשם הרבה הרבה אחרינו, וכשאתה מפתח כזו יכולת הרי אתה גם צריך לפתח את יכולת ההגנה".

"שצה"ל יעסוק בהתחממות הגלובלית - לא חלמתי על זה מעולם"

להקת רחפנים לוחמת נשמעת אולי כמו מדע בדיוני - אבל זה בדיוק המנדט של חטיבת התכנון שבראשה עומד הראל ואשר שייכת לאגף התכנון של צה"ל שהוקם בשנות ה־70 במטרה לעסוק בתכנון בניין הכוח, לצד היבטי האסטרטגיה והשת"פ עם צבאות זרים.

במסגרת תר"ש תנופה הוחלט לפצל את האסטרטגיה והתכנון לשני אגפים נפרדים - כך שכיום תפקיד האגף הוא לשמש גוף מטה מרכזי לתכנון, תוך פיתוח שיטות לחימה חדשניות לצד שימוש בטכנולוגיה. תחת האגף פועלת חטיבת התכנון בראש תא"ל הראל שאחראית על ישום תר"ש תנופה - תוכנית העבודה של צה"ל לחמש שנים, שהחלה לפני שנתיים, זמן קצר אחרי שמונה הרמטכ"ל אביב כוכבי, אך הקורונה עיכבה את ביצועה. "זו תכנית מדהימה בעיני. פורצת דרך, בעיקר בהיבטים הדיגיטליים". הראל אחראי גם על ענייני התקציב, גיבוש מדיניות ובניין הכוח. בין הנושאים הנמצאים על שולחנו ניתן למצוא את היערכות צה״ל למערכה צבאית, שילוב אוכלוסיות מיוחדות במסגרת שירות החובה, המעבר לנגב, התשתיות בבסיסים והגנת הסביבה.

הרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Balilty
 הרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: Associated Press, Oded Balilty

"יש הרבה דברים שמגיעים מלמעלה למטה - אבל יש גם דברים שמגיעים מלמטה ומכל הדרגים", מספר תא"ל הראל על אופי העבודה בחטיבה. "לפעמים מגיע לך בחורצ'יק צעיר מאוד מוכשר, שפתאום מביא לך איזה הברקה - וזה יכול להיות הפוך: הרמטכ״ל הביא כמה הברקות בתר"ש תנופה שאמרתי לעצמי, וואלה איך אני לא חשבתי על זה? לאף אחד אין מונופול על החוכמה. כל אחד יכול לזרוק רעיון, השאלה היא כמה הוא ישים.

"האתגר הכי גדול הוא בהסתכלות ארוכת הטווח, וההתאמה של הצבא. יש לנו חטיבה שלמה שמתעסקת בהסתכלות קדימה, אח"כ צריך לבדוק איך זה מתכתב עם השקל השולי מחר בבוקר. אנחנו בצה"ל מומחים בחשיבה מחוץ לקופסא של גופים חיצוניים. אנחנו כבר בהסתכלות קדימה ל־2050, מתעסקים גם בסוגיית שינויי האקלים. יש אצלנו מדור שלם שעוסק בהתחממות גלובלית, לא חלמתי על זה מעולם".

מה התובנות המעניינות בינתיים?
"התרחיש המחמיר הוא שהטמפרטורה בעולם תעלה עד שנת 2040 בכמעט שתי מעלות בממוצע, ואנחנו בוחנים את ההשלכות של זה על הצבא, כמו למשל אימונים בחום גבוה יותר. התהליך בעיצומו".

ב־2040 בכלל יהיו עדין חטיבות שריון?
"טנק, או נמר, או איתן - זה כלי שהולך לנסוע 30־40 שנה קדימה. רק שעכשיו נוספות לו יכולות טכנולוגיות אחרות לגמרי. מי חלם לדחוף sigint (הפקת מודיעין מאותות אלקטרוניים) טקטי לטנק? זה משהו שאם היית אומר לי את זה לפני 10 שנים, הייתי אומר שאתה בן אדם הזוי, אבל זה קיים והוא עוזר לגלות את האויב הנעלם. ומערכת 'צייד 750' (מערכת שליטה ובקרה), שאמורה להימצא אצל כל מפקד בשטח, זה פנומנלי. היא משתמשת בתקשורת לווינית, ויודעת לקבל מידע ממגוון גורמים ולנתח אותם. ויהיו אפליקציות יישומיות על גבי אינטרנט מבצעי. בעוד 5 שנים יהיו לי יותר חטיבות עם יותר מחשבי 750, עם כטב"מים (כלי טייס בלתי מאוייש), רחפנים וכלים רובוטיים".

איך אתם בכלל יודעים מה נצטרך בעתיד?
"במסגרת התכנון היום, אתה מאתגר את גופי האמל"ח, הפרויקטים, התעשיות הביטחוניות והתקשוב ואומר להם: 'תן לי גידול עתידי בדבר הזה'. או שאתה מציב יעד: 'למקום הזה אני מבקש ממך להגיע'", אם כי, מסייג הראל, "ברור שלא לכל דבר יש מענה".

החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים מסעירים את הראל, אבל הבשורה הגדולה ביותר, לפיו, היא פיתוח מערכת לייזר רב עוצמה, שעתידה אף להגן על ישראל מול איראן. משרד הביטחון, חיל האוויר ואלביט השלימו לאחרונה סדרת ניסויים במתקן לייזר המסוגל להשמיד מהאוויר רקטות, כלי טיס בלתי מאוישים, רחפנים ואיומים נוספים. המערכת אמורה להיות מבצעית בעוד יותר משלוש שנים ויתרונה הגדול הוא העלות הזולה מאוד לעומת כיפת ברזל: מדובר על עלות של דולרים בודדים לכל יירוט, לעומת כחמישים אלף דולר. כעת, הוא חושף, המערכת כבר נמצאת בשלב מתקדם ביותר. "בתחילת השנה צריך להיות הניסוי הסופי, הצלחנו להגיע למקום שאף אחד בעולם לא הצליח להגיע. ברגע שהניסוי המסכם יצליח נצא לייצור סדרתי של מערכות לייזר, שתוך שנתיים ישימו אותנו בנקודת עבודה אחרת, בטח מול רצועת עזה. השלב הבא יהיה למזער את זה ולהוזיל בייצור הסדרתי של המערכות הקרקעיות, וגם להעלות את זה לאוויר. ובכך מעורבות התעשיות הביטחוניות הגדולות במשותף. לייזר זה הדבר הבא, זה באמת מלחמת הכוכבים".

"הגענו למצב שאנשי קבע מתביישים ללכת עם מדים"

למרות שתא"ל הראל, 47, שמונה לראש חטיבת התכנון (רח"ט) במאי האחרון, נלהב מלדבר על תחזיות עתידיות טכנולוגיות, הוא צריך להתמודד גם עם מציאות יומיומית אפורה, לא פשוטה והרבה פחות מסעירה: בעיית כוח האדם של צה"ל - עוד חזית שהצבא מנהל בימים אלה מול תעשיית הטק הנוצצת. כך, למשל, בשעה שצה"ל הכריז על העברת בסיסי המודיעין ממרכז הארץ לנגב כבר לפני עשור, המעבר טרם קרה על רקע חשש בצבא כי אנשי קבע רבים יעדיפו לנטוש את השירות לטובת ההייטק, רק כדי לא לצאת מאזור הנוחות של המרכז. בעיני רבים, זהו רק סימפטום לפערים העמוקים שנוצרו בצבא בין משרתי הקבע ביחידות המודיעין, לבין משרתי הקבע האחרים, רבים מהם תושבי הפריפריה. "אני בעצמי מהפריפריה, מקיבוץ גשר הזיו", אומר הראל בתשובה, "נולדתי ברמת גן אבל גדלתי בגולן ואין יותר פריפריה מזה. חשוב לי שתדעו: זה מפריע לי. זה מפריע לי כקצין בצבא, זה מפריע לי כאבא. אנחנו חייבים להנגיש את הצבא על כלל היחידות שלו. שילד שצריך לעשות את המבחנים לסייבר מדימונה, לא יצטרך לקום ב־4:30 בבוקר, לנסוע לתל אביב, להגיע ב־8 גמור מעייפות ולא להצליח במבחן רק כי הוא עייף. אנחנו נביא את המבחן אליו.

"אנחנו משקיעים בכך מאות מיליוני שקלים - הרמטכ"ל הנחה אותי כרח"ט תכנון להקצות תקצוב עבור זה, יש מגה תכנית של אכ"א שתאושר בקרוב באופן סופי - אנחנו קוראים לה תר"ש החובה והמטרה היא להעלות את קרנו של משרת החובה בצה"ל. החל מהמשכורת, דרך תהליך המיון לצה"ל, וכלה בדברים כמו חדר כושר, ואם הוא משרת בדרום, האם הוא יהיה זכאי לטיסה אחת בחודש או ארבע בחודש. אנחנו מבינים שצריך לטפל בזה. הדור הזה שונה, והקשב, ואני רואה בילדות שלי - הקשב שלהן הוא 7 שניות".
הראל, נשוי ואב לשלוש בנות, צמח בחיל הים, שם ביצע שורה של תפקידי פיקוד, ביניהם מפקד שייטת הסטי"לים במהלך מבצע צוק איתן, תפקיד המקביל למפקד חטיבה בחיל היבשה. התפקיד הנוכחי הוא לא טבילת האש שלו באגף התכנון. ב־2015 הוא מונה לראש מחלקת תכנון, והיה אמון על הכנת התכנית הרב שנתית (תר"ש) גדעון. מאז חזר לחיל הים לתפקידים בכירים כראש מספן המודיעין בחיל הים, ובהמשך כראש מספן הים - עד למאי האחרון, אז מונה לראש האגף.

למרות עברו הקרבי, נראה כי הראל החליק בקלות לתפקיד המטה הנוכחי שעוסק לא מעט בסוגיות תכנון כוח האדם בצה"ל: במבט של עשור קדימה, אומר הראל, יכול להיות שצה"ל יצטרך לקצץ בכוח האדם. "זו מתמטיקה פשוטה, אנחנו רואים כמה ילדים נולדו לפני 18 שנה, וכמה בקצה צפויים להתגייס. ופה אנחנו במגמת עלייה מטורפת. המחזורים הולכים לגדול בצורה משמעותית".

אז תסכימו לקיצור נוסף של שירות החובה?
"להגיד לך שבשנים הקרובות אני לא אדע מה לעשות עם כוח האדם שהולך ומתגייס לצה"ל? זה לא נכון, אני ממש יודע מה לעשות איתם. אבל יכול להיות שבעוד עשר שנים, באמת תהיה בעיה, נניח סביב גיוס חרדים, ואז אולי נגיד שיש יותר מדי אנשים.

"אני לא פוסל קיצוץ. צריך לבחון את זה לעומק. העולם הטכנולוגי מתפתח מאוד מהר ואם אתה מסתכל על מה הולך להיות בחטיבת חי"ר עוד 5 שנים, עם ההייטק והאפליקציות והכטב"מים ו־sigint וכו' - פתאום אתה מבין שצריך לשנות את התמהיל של הלוחמים בתוך היחידה. אין מה לעשות, לא כל אחד יכול להכיל את כל הטוב הזה". מצד שני, הוא אומר, "כבר קיצרנו לשנתיים ושמונה. אני חושב שקיצור מעבר לזה יהווה בעיה קשה של משך ההכשרה ביחס לשירות האפקטיבי".

עד שהמציאות הדמוגרפית תאלץ את הצבא להכריע באשר לסוגיית כוח האדם, הוא מוטרד מנטישת הקצינים האיכותיים את המערכת. "לצערי הרב, השוק האזרחי מקדים אותנו ביכולת שלו לדחוף את היד לכיס. אנחנו מערכת כבדה, לאה, לוקח לנו זמן להבין את השינויים, זה החיסרון שלנו. שם אנחנו קורבנות של עצמנו. עם המודל של הקבע שיש היום - אנחנו מאותגרים. הפיתוי בחוץ גדול מאוד והאנשים שאנחנו צריכים מאוד מבוקשים. יש הצעות מאוד מפתות לא רק בסייבר, גם מפקדים צעירים - רוצים אותם בחוץ".

בעוד מפקדי צה"ל ובכירי מערכת הביטחון שבים ומזהירים מפני הפיתויים של ענף ההייטק, המאבק הגדול שהם מנהלים בחודשים האחרונים נוגע דווקא לגובה הפנסיות המשולמות לקצינים הפורשים בתום השירות. במוקד המאבק - הלבנת התוספת הפנסיונית שהצבא משלם זה שנים רבות באופן אוטומטי לכל משרתי הקבע שפורשים, בעלות כוללת של מעל מיליארד שקל לשנה לתקציב המדינה. עתירה לבג"צ חשפה את העובדה שלתוספת הזו אין בסיס חוקי, ומאז מקדם שר הביטחון בני גנץ חקיקה ש"תלבין" את התוספת. הצעת החוק שגיבש משרד הביטחון מוסכמת על ראש הממשלה נפתלי בנט ועל שר האוצר אביגדור ליברמן, אך הדרגים המקצועיים באוצר מתנגדים לה, משום שעלותה צפויה להגיע לטענתם ל־400 מיליון שקל לשנה מעבר לעלות הנוכחית.

את הביקורת הציבורית על התנאים המפליגים של אנשי קבע, תא"ל הראל מכנה כלא פחות "מחץ ללב". "אני אומר לכם מהמקום הכי אישי, כמעט 30 שנה שאני בשירות. כשיש הערות, ואמירות, ועקיצות, שמדברות על אנשי הקבע ועל הפער בין הקבע לחיילים, ועל מה נהיה מהצבא וכו', לי, כל פעם שאני קורא משהו כזה, זה חץ בלב. זה פשוט חץ בלב. זה גומר אותי. אני אומר לך, זה גומר אותי".

זה מרעיל גם את השיח בתוך הצבא?
"אני לא מרגיש מרירות בתוך הצבא, אבל אנשים מרגישים שיוקרת השירות נפגעת. אנשים מתביישים ללכת עם מדים בחוץ".

אמירה קצת חזקה לא?
"אני מתכוון למה שאני אומר. יש אנשי קבע שכשהם יוצאים מהבסיס הם מורידים את החולצה. בן אדם לא צריך להתבייש כשהוא הולך בארבע להוציא את הילד שלו, והוא לא צריך להתבייש כשהוא קופץ להביא לעצמו משהו לאכול אחרי לילה לבן שהוא עשה. גם אם הוא משרת בקרייה".

אתה לא חושב שהמאבק שאתם מנהלים על הפנסיות מושך אש?
"אני חושב שיש הרבה מאוד דיסאינפורמציה. אנחנו עשינו דברים באמת מרחיקי לכת בנושא הזה, וצריך להבין שזה משפיע".

אדם בן 46, שעובד קשה למחייתו במגזר הפרטי, רואה את בן גילו בפנסיה, כשעל הדרך יש לו שני תארים אקדמיים על חשבון הצבא - ושואל, על מה בדיוק הם מתבכיינים?
"אני לא בנאדם מנותק. אני לא מזלזל באף אחד שעובד. אני לא מזלזל בשום אזרח. ויכול להיות שבשוליים, ויכול להיות שבתוך המערכת המאוד מאוד גדולה הזאת, יש כאלה בקצוות. אני לא בטוח שכל מי שנמצא בסביבה הזאת מבין לעומק - אני לא רוצה להגיד 'מחיר' - אבל את ההשקעה האדירה. אני יושב על תנאים מצוינים ולא חסר לי כלום בחיים, הכל בסדר, אבל המפקדים הבאים, הלוחמים, הם לא יהיו בתנאים שלי. הם לא קרובים לזה אפילו. המסה המרכזית שעושה את השירות בצבא, היא עושה שירות קשה. בדגש על המילה שירות - היא לא במקום עבודה.

היה מערכון של 'ארץ נהדרת' ב־2011 אחרי המחאה החברתית (שהציג את אנשי הקבע כנהנתנים - ד"ז וע"ב), וראיתי את הצונאמי בתקשורת על הפנסיות. הרגשתי בופור 5. ואני עוד מתבטא בצורה מאוד עדינה. מהמגמות האלה אני מוטרד, את הדברים האלה צריך לעצור".

"לא כל מה שביקשנו - קיבלנו"

התוכנית הרב שנתית שתא"ל הראל מקדם כראש חטיבת התכנון יצאה לדרך כבר לפני כשנתיים, כנהוג, זמן קצר אחרי שהרמטכ"ל כוכבי נכנס לתפקידו. אך מגפת הקורונה, והעדר התקציב עיכבו את ביצועה. על הפרק נמצאת כל העת הסוגייה האיראנית, כשבינתיים מתנהלים מגעים בין מדינות המערב לאיראן באשר להסכם הגרעין.

תקציב הביטחון שעבר ביולי האחרון עומד על 58 מיליארד שקל 'נטו'. קיבלתם את התקציב שרציתם ביחס לאיראן?
"זה מורכב. רוב הדברים שקשורים למעגל השלישי (איראן - ד"ז וע"ב) יצאו לדרך בפיתוח ובתכנון שלהם, גם אם הם לא נכנסו לרכש מלא. בוצעו מהלכים כדי לקצר את הזמנים בעתיד לכשיתקבל כסף, וגם כדי לפתח את היכולות. המטוס המתדלק החדש (4 מטוסי תדלוק מסוג 46־KC שישראל רכשה מארה"ב - ד"ז וע"ב) שנחוץ למעגל השלישי נרכש. ועם זאת, אני מסכים שבעבר הייתה החלטה לקחת את הדימר ולהוריד אותו למטה, זה קרה בגלל הסכם הגרעין מ־2015 שהטווח שלו היה לעשר שנים. ועכשיו מטבע הדברים מתחילות הערכות מצב. עוצרים וחושבים מה קורה במציאות האסטרטגית שבה אנחנו נמצאים, מה קורה בשיח המעצמתי, לאן זה הולך.

מטוס תדלוק מסוג KC-46 של חברת בואינג / צילום: בואינג
 מטוס תדלוק מסוג KC-46 של חברת בואינג / צילום: בואינג

"אבל לא לכל הדברים שביקשנו - קיבלנו תקציבים. כרח״ט תכנון, הדבר הכי קשה בתפקיד שלי, זה שהשמיכה כל הזמן קצרה. גם כשישפכו עלינו את כל המשאבים - לא כל המאוויים יקבלו מענה".

גם לא עכשיו? ועדת השרים אישרה בחודש שעבר חמישה מיליארד לרכש ביטחוני.
"לא מדובר ברכש ישיר לעניין הזה, אלא ברכישת היסעורים החדשים למשל (עסקה שהיקפה נאמד בכשני מיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקני - ד"ז וע"ב). אנחנו עם פערי מוכנות גדולים בגלל הקיצוצים הגדולים בתקציב הביטחון שהיו בתחילת העשור הקודם, אחרי המחאה החברתית. צברנו פערים. ועם כל זה, אנחנו צריכים לתפעל תוכניות למעגל שלישי. מטבע הדברים לא יכולנו לטפל בכל הדברים. הסוגיה של איראן היא עתירת משאבים בצורה לא נורמלית, ולצידה צריך לקיים שגרת אימונים ולחיות את היום יום. צריך לדאוג לנייר טואלט מחר בבוקר, ובו בזמן לפרויקטים הכי מורכבים עם סיכוני הפיתוח הכי גדולים. כמפקד צי אני אומר לכם, כשאתה מסובב אוניה כזו גדולה - עד שהיא מתחילה להסתובב לוקח המון זמן. אז ככה זה עם הצבא ומערכת הביטחון. אפילו בהתארגנות הפנימית, כשמחליטים לעצור משהו בצה"ל, יש לצבא את מרחק הבלימה שלו, ולוקח זמן עד שהוא נעצר.

"בסופו של דבר, לא מדובר באיום חדש, אלא בשאלה מה הווליום שלו. היו שנים שחשבנו שאפשר לקחת את הזמן, בגלל רמת העשרה כזאת ואחרת, מתקן מסוג כזה או אחר. אנחנו הרי לא לבד בעולם בהתמודדות עם האתגר הזה".

זה קצת מפחיד מה שאתה אומר. לפי פרסומים, לא ברור לגמרי מה טווח הזמן שיקח לאיראן להגיע לפצצה. מדברים על שלב אל חזור שיכול לקרות בתוך שבועות או חודשים. מה חלון הזמן שלנו, האם אנחנו יכולים לתקוף?
"התשובה היא כן, אנחנו יודעים לתת מענה. וברור שככל שיעבור זמן והיכולות שרכשנו ונרכוש יגיעו, נדע לתת מענה טוב יותר. זה במסגרת מה שאני יכול להגיד לך".

והיום שאחרי? אנחנו צפויים למתקפה מכמה חזיתות.
"אני לא מזלזל באיראנים, אני מעריך אותם. יש להם תעשיה צבאית מפותחת מאוד גם אם לא כולה בתו תקן משוכלל במיוחד. למסה בכמויות יש משמעות. זו מדינה שלמה שעובדת בשביל הדבר הזה. זה הכל מפעלים ותעשיות. לאנשים שם אין מה לאכול, והם ממשיכים לזרוק שם כסף בכמויות לא נורמליות".

אז איך אנחנו מתכוננים למתקפת המסה הזו?
"כיפת ברזל היא סוס ההגנה שלנו, מדובר ביכולת מוכחת פנומנלית, פיתוח מדהים שהולך ומתפתח ומתקדם - גם בהיקפים שאנחנו מצטיידים בהם, בסוללות ובמיירטים. מבחינה טכנולוגית אנחנו יודעים להוציא תפוקה כפולה ומשולשת עם כמות סוללות פחותה גם בחירום וגם בשגרה. כיפת ברזל יודעת לתת מענה, והיא תדע לתת מענה לעולמות תוכן נוספים.

"תפיסת ההגנה האווירית היא תפיסה שכבתית. זו תפיסה שבה יש לנו את מערכת היירוט 'שרביט קסמים' שנותנת מענה לטווחים בינוניים, ואת המערכות האחרות לכל הטווחים. ויש גם את מערכת הלייזר שהזכרתי. גם האיומים החדשים שצופן העתיד, כמו כטב"מים ורחפנים - אנחנו על זה, כמו שאומרים החבר'ה".

תא"ל אייל הראל (47)

אישי: נשוי ואב לשלוש בנות, מתגורר בקיבוץ גשר הזיו
מקצועי: בחודש מאי מונה לראש חטיבת התכנון האמונה על התוכנית הרב שנתית "תנופה". בתפקידו הקודם כיהן כראש מספן הים
עוד משהו: צמח בחיל הים, ופיקד על שייטת הסטי"לים במהלך מבצע צוק איתן

צרו איתנו קשר *5988