בכירה לשעבר בנתיבי ישראל: "הבנתי שכל מה שעשינו היה לדחוף את הפקקים מהבין-עירוני לערים"

סאלי גליצנשטיין, מנכ"לית חברת התשתיות יפה נוף ולשעבר האחראית על תוכנית החומש בנתיבי ישראל, מספרת על המיעוט הנשי בענף: "יש פחות אפשרויות קידום ונשים גם מבקשות פחות כסף. אני קיבלתי הרבה מבטים קשים בחיי של 'איך את מעזה לבקש שכר כזה?', אבל חשבתי שמגיע לי. ואם מסרבים - צריך לבקש עוד פעם, או לקום וללכת"

 

סאלי גליצנשטיין, מנכ''לית חברת התשתיות החיפאית יפה נוף / צילום: איל יצהר
סאלי גליצנשטיין, מנכ''לית חברת התשתיות החיפאית יפה נוף / צילום: איל יצהר

אישי: בת 39, נשואה לאיתן ואם לשלושה, מתגוררת ברחובות
מקצועי:
מנכ"לית חברת יפה נוף, חברת תשתיות ובינוי במטרופולין חיפה

ילדות ומשפחה: "נולדתי בעיר רחובות. אני הבת הבכורה, יש לי אח שצעיר ממני בשנה ואחות שצעירה ב-14 שנים. אבא שלי היה איש קבע, כך שיצא לי בילדות לעבור לא מעט בתים. בין השאר גרתי באילת ואפילו שנה בהולנד בהיותי בת 10. כל החיים אני עובדת. מכיתה א', אמא שלי שהיא יזמת בנשמה לקחה אותי לחברת משאבי האנוש שלה ונתנה לי למיין קורות חיים תמורת שקל וחצי. בהמשך התחלתי להכין תכשיטים ומכרתי אותם. קיבלתי את זה מסבתא שלי, שידעה להפוך ג'אנק לזהב. סבא היה חקלאי, עם המנגו הכי טעים שהיה במדינת ישראל, ובנה את הארץ - ובמובן מסוים גם אני עושה את זה".

הולנד: "הולנד זכורה לי כשלווה, הכול שם מתנהל על אופניים. כשחזרתי לארץ המשכתי לרכוב ותמיד חיפשתי את השביל הכי נוח ומהיר, אבל הרגשתי איך המרחב הציבורי שלי הולך ומצטמצם. במרחק של 30 שנה, זה מה שאני מנסה לשנות כיום".

אקדמיה: "לאחר שירות צבאי כמש"קית ת"ש של בני ישיבות, עבדתי קצת כמזכירה רפואית ובחברת פלאפון. אחרי תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, התחלתי מסלול דוקטורט, אבל אז הגיעה הצעת עבודה מנתיבי ישראל, על אף שבכלל לא שלחתי להם קורות חיים. כולם אמרו לי להישאר באקדמיה, אבל רציתי לחוות את העולם האמיתי, להבין מה הקשר בין התיאוריה לתכלס".

נתיבי ישראל: "עבדתי שם תשע שנים, מרצפת הייצור עד אחראית על תוכנית החומש של החברה לשנים 2017־2021, ב־50 מיליארד שקל. הכנו את התוכנית במשך יותר משנה, עם פרויקטים מאוד יפים ומורכבים מבחינת תשתיתית, אבל בסופו של דבר הבנתי שכל מה שעשינו היה לדחוף את הפקקים מהכבישים הבין־עירוניים לערים".

פקקים: "אנחנו לא צריכים לפתור את בעיית הפקקים, אלא לייצר לאנשים אלטרנטיבות. שרכב יהיה אחת האופציות, אבל אתה תדע שאם תבחר בה תיתקע שעתיים בכבישים בדרך לעבודה. כבר למדנו שהוספת נתיבים רק מייצרת עוד פקקים. הפתרון הוא רשת מהירה של תחבורה ציבורית, אבל זה לא אומר רק שינויים באספלט, אלא גם לדאוג לשכר הנהגים ושהתחנות יהיו נוחות".

נתיבי איילון: "כשהתפטרתי מנתיבי ישראל כולם חשבו שאני משוגעת, אבל הרגשתי שאני צריכה משהו אחר. אחרי תקופה של חיפוש עבודה עברתי לנתיבי איילון, שהייתה אז חברה מרוסקת. היה בה סיכון והזדמנות, אבל אני ראיתי רק את ההזדמנות ונכנסתי לעבוד שם כמנהלת אגף תקציבים ופיתוח עסקי. הבאתי פרויקטים, הכנסתי תקציבים ושיקמתי את האמון במשרדי הממשלה".

יפה נוף: "אני כבר שנה וחצי בתפקיד המנכ"לית ביפה נוף, וכל השנה הראשונה הוקדשה לבניית החברה מחדש. משרד התחבורה הוציא מיפה נוף כמעט את כל הפרויקטים, אבל הסתכלתי על המצב כהזדמנות: איך לוקחים חברה שהייתה פעם מצוינת והופכים אותה למצוינת שוב, למען תושבי חיפה".

חיפה: "כמעט כל מה שקשור בתחבורה חדשנית במדינה נמצא בחיפה: רכבל, מטרונית, מרכזית המפרץ, הרמזור החכם הראשון, מנהרות תשתית ועוד. יפה נוף אחראית לחלק גדול מהחדשנות הזו. הכנסנו תחומי פעילות חדשים לחברה שהם לא רק תחבורה - כי עיר היא גם אנרגיה וסביבה, והכל קשור בהכל. לדוגמא אם רוצים להעביר אנשים מרכב מזהם לרכב חשמלי, חייבים לדאוג לעמדות טעינה".

מהנדסות: "כמנהלת עדיין קשה לי לגייס נשים לתפקידי הנדסה. עולם התשתיות מאוד גברי, הוא לא עם תקרת זכוכית, אלא עם תקרה מבטון מזוין. במגזר הציבורי לא אמורים להיות פערי שכר, כי הכל נקבע לפי מדרגות מסודרות. אבל יש פחות אפשרויות קידום. נשים לא נמצאות בצוותי קבלת ההחלטות בגלל שהן צריכות לצאת מוקדם, וכשהן ירצו להתמודד על התפקיד הבא הן עלולות לגלות שלא זוכרים אותן. בכללי, נשים גם מבקשות פחות כסף. אותי חינכו אחרת וקיבלתי הרבה מבטים קשים בחיי של 'איך את מעזה לבקש שכר כזה?', אבל חשבתי שמגיע לי. אם הצד השני מסרב - המסקנה שלי זהה: או לבקש עוד פעם, או לקום וללכת".

איתן: "התחתנו בזמן הלימודים באוניברסיטה, אנחנו מכירים מגיל 20 והוא פשוט איש נפלא, מוכשר וחכם. יש לנו כיום שלושה ילדים: דניאל בת 11, איתמר בן 7 ואביב בן עשרה חודשים".

פנאי: "פעם בשבוע אני משכיבה את הילדים לישון, סוגרת מיילים ויוצאת לרקוד, למשל במועדון סלסה. זה עוזר לי להשתחרר ומלמד אותי לתת למישהו אחר להוביל אותי".

המלצה: "לנסות לצבור חוויות שיישארו איתנו תמיד במקום חפצים שבאים והולכים. אני מאוד משתדלת לא לצרוך ולא קונה בגדים, אלא אם כן זה קריטי. גם את המזון שאני מבשלת אני קונה באותו יום, כדי לא לזרוק. עברתי סוג של גמילה מקניית חולצות או נעליים חדשות. אם זוג נעלי הספורט שלי יתקלקלו אקנה חדשות, אבל אני לא צריכה 20 זוגות בצבעים שונים".

צרו איתנו קשר *5988