גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת גל השתלטויות על חברות טכנולוגיה? "את הכסף עושים בשוק דובי, והיום יש הזדמנויות"

לאחר שחברת הטכנולוגיה הישראלית סרגון הפכה יעד להשתלטות עוינת, מעריך רו"ח ליאור שחר, ראש מגזר הייטק ב-BDO, כי ייתכן שמדובר בסנונית ראשונה: "אם שוק המניות ימשיך לרדת, נראה התגברות של התופעה" ● ומי המועמדות להערכתו להשתלטות מקרב החברות הישראליות

“את הכסף עושים בשוק דובי'' / אילוסטרציה: Shutterstock
“את הכסף עושים בשוק דובי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

בשבוע שעבר גילו בעלי המניות בחברת הטכנולוגיה הישראלית סרגון שהחברה שבה הם מחזיקים הפכה ליעד להשתלטות עוינת. לאחר ירידה של 68% מהשיא של השנתיים האחרונות במחיר המניה, המתחרה האמריקאית Aviat Networks, שרכשה 5% ממניות סרגון בשוק הפתוח, שלחה מכתב והציעה לרכוש את החברה ב-235 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה מארה"ב האשים את הנהלת סרגון בהשמדת הערך לבעלי המניות וסיפר על ניסיונות לדון עם סרגון בהצעה לרכישתה, שנענו בעיכובים ובדחיות מצד סרגון. בתגובה לפרסום הצעד של אוויאט זינקה מניית סרגון בשיעור דו-ספרתי, ואוויאט כבר רושמת רווח על הנייר על ה-5% שרכשה קודם לכן.

במהלך של השתלטות עוינת, בניגוד לעסקת רכישה סטנדרטית, הרוכש פונה ישירות לבעלי המניות ולא להנהלת החברה שאותה הוא מבקש לרכוש. לרוב הרוכש מתחיל ליצור פוזיציה בחברת היעד ולרכוש מניות, ואז יוצא בפנייה לבעלי המניות ובה מציע את ההצעה.

האם סרגון היא הסנונית הראשונה וצפויים ניסיונות נוספים להשתלטויות עוינות על חברות טכנולוגיה ישראליות אחרות? לדברי רו"ח ליאור שחר, שותף בכיר ב-BDO וראש מגזר הייטק והנפקות בפירמה, "אנחנו עדיין לא רואים שטף של השתלטויות עוינות, אבל הכר הפורה של אינפלציה גבוהה, העלאות ריבית,  חשש מיתון וכל הגורמים האלה שמורידים דרמטית את מחירי המניות - מייצרים הזדמנויות בשוק, גם לניסיונות השתלטות עוינת. אם המצב יישאר כפי שהוא או שהשוק ימשיך לרדת, נראה התגברות של התופעה".

אילו חברות הופכות ליעד פוטנציאלי לניסיון כזה?

"זה מהלך שלא קורה סתם. בדרך כלל מדובר בחברות שהתוצאות הפיננסיות שלהן בחצי שנה-שנה האחרונות לא היו בהתאם לציפיות. יחד עם שוק שגם ככה יורד, החברות האלו יורדות מעבר לירידת השוק, וזה יוצר המון הזדמנויות. הפיגור אחר השוק יוצר כר נוח להשתלטות".

שחר מציין דוגמה נוספת - חברת הטכנולוגיה לייבפרסון שנסחרת בנאסד"ק ובבורסה של ת"א, שבה לאחר שהמניה ירדה בעשרות אחוזים מהשיא והציגה תוצאות לא טובות, הקרן האקטיביסטית סטארבורד נכנסה להשקעה בה והחלה בצעדים אקטיביסטיים ודרישות לשנות את הרכב הדירקטוריון.

"לדעתי, אם השוק ימשיך להיסחר במחירים הנמוכים האלה ביחס לשיאים, נראה המשך מגמה של ניסיונות השתלטות עוינת", מעריך שחר. "בכל מקרה נצפה לראות פרמטרים נוספים של תוצאות חלשות, הנהלה שכנראה לא מספקת את ציפיות השוק וירידה של מחיר המניה באופן יחסי מעבר לירידת השוק".

 

"מאמינה שאחד ועוד אחד זה יותר משתיים"

דוגמה פוטנציאלית שעונה על הקריטריונים שמציין שחר היא קורנית דיגיטל, שרק השבוע פרסמה אזהרת רווח ומנייתה צנחה, לאחר שעוד קודם איבדה מהשיא מעל 80% מערכה בזמן שמדד נאסד"ק איבד באותה תקופה 29% (ראו ידיעה נפרדת).

הטכנולוגיה של החברות בכלל מהווה שיקול בניסיון השתלטות עוינת?

"יש מקרים כאלה ואחרים. בסרגון מה שמעניין את אוויאט זו הטכנולוגיה, כי היא פועלת באותו תחום של התקשורת האלחוטית. בלייבפרסון המחשבה היא שיוכלו להציף ערך על-ידי שינוי הנהלה ודירקטוריון והתוויית אסטרטגיה שונה לחברה, זה לא קשור לטכנולוגיה".

מי הרוכשים הפוטנציאליים במהלכי השתלטות עוינת?

"זה מגוון. בלייבפרסון זו קרן אקטיביסטית שעושה לא מעט השתלטויות עוינות, שחושבת שהיא יכולה להיות דומיננטית בבורד ועל-ידי כך להציף בחזרה ערך לבעלי המניות אחרי שאספה בשוק מניות בזול. אוויאט במקרה של סרגון היא שונה, כי זה ניסיון השתלטות של מתחרה, שחושבת שאחד ועוד אחד שווה יותר משתיים באמצעות סינרגיה, חיסכון בעלויות, שינוי אסטרטגיה".

יש חברות ישראליות שיכולות לנצל הזדמנות ולנסות להשתלט על חברות אחרות בתחומים שלהן?

"כשמדובר על חברות שמשתלטות אלו בדרך כלל חברות ותיקות, עם היסטוריה של רווחים וצמיחה. זה לא שחברת צמיחה ללא רווח תרכוש חברת צמיחה אחרת ללא רווח. לרוב הרוכשת רווחית ועם תזרים חיובי, חברה יציבה עם הנהלה חזקה, כדוגמת נייס וצ'ק פוינט למשל, שהמצב מייצר להן אולי הזדמנויות כאלה".

מצד שני, למה בכלל להכניס ראש בריא למיטה חולה ולבצע השתלטות עוינת? אנחנו זוכרים את הניסיון של טבע להשתלט על המתחרה מיילן ב-2015, שנגמר בוויתור על הניסיון אחרי עלויות גבוהות מאוד.

"מתי עושים השתלטות עוינת? בדרך כלל כשמנסים קודם להציע לרכוש את החברה וזה לא מצליח, אז כמו שאומרים, כשלא הולך בטוב, הולך בפחות טוב. בדרך כלל זה קורה כשיש הזדמנויות בשוק ואפשר לקנות בזול יחסית, ולחברת היעד יש טכנולוגיה שלי אין, או כניסה לשוק שאני לא בו, או סינרגיה שיכולה לבוא ולהשלים את הפעילות שלי. אגב, כל הרכישות של וורן באפט בחודשים האחרונים - במקרה שלו אמנם לא מדובר על השתלטויות עוינות, הוא רוכש עוד בחברות הפורטפוליו שלו בעתות ירידה, וזה מראה את הפוטנציאל והחשיבה. בסופו של דבר, את הכסף אתה עושה בשוק דובי, היום יש הזדמנויות שלא היו לפני חצי שנה".

רו''ח ליאור שחר, שותף  וראש אשכול טכנולוגיה ב־BDO / צילום: BDO

"גם אי עמידה בתחזיות היא יעד"

לדברי שחר, "בגדול, לא מספיק שמחיר המניה יירד כמו מחיר השוק. יעדי השתלטויות עוינות בשנים האחרונות היו שילוב של תוצאות חלשות ומחיר מניה שמפגר אחר השוק. אם נסקור את החברות הישראליות, ונוסיף לזה תוצאות לא טובות או אי-עמידה בתחזיות, יש לא מעט כאלה, בעיקר בהנפקות האחרונות ובפרט בחברות שמוזגו לחברות SPAC, שהרבה מהן קרסו מעל 50%".

ואכן לפי בדיקת גלובס, בין החברות שהגיעו לשוק הציבורי בוול סטריט ב-2021 יש כמה  שרשמו תשואות שליליות של למעלה מ-50% מאז. רק במחצית הראשונה של 2022, יש חברות מישראל (רובן חדשות בשוק) שהציגו תשואות שליליות של 60%, 70% ומעלה בזמן שמדד נאסד"ק ירד ב-29.5% "בלבד": כך למשל חברות האוטוטק REE ואוטונומו איבדו בתקופה זו 79% ו-73%, בהתאמה, חברת קוגנייט  שהתפצלה מוורינט נפלה ב-73%, פייבר  איבדה 70%, איירון סורס  והיפו ירדו 69%.

דיברנו על פוטנציאל של טכנולוגיה ועל ירידות במניות, אבל יש מקרים שבהם הירידות היו חדות מאוד עד שהחברות נסחרות היום בשווי דומה למזומנים בקופה. לדוגמה, חברות האוטוטק REE ואוטונומו שמוזגו בשנה שעברה ל-SPAC. חברות כאלה יכולות להיות יעד להשתלטות?

"לטעמי, חברות טכנולוגיה רציניות לא יקנו חברה שאין לה טכנולוגיה מעניינת עבורן והיא לא סינרגטית להן רק בגלל המזומנים, לא מעניינת אותן השקעה פיננסית. מקרים כאלה של שווי קרוב למזומן כן יכולים לעניין קרנות בסגנון של סטארבורד או פיננסיירים".

עוד כתבות

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת