גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגלולה חזרה לאופנה: הדרך של טוויטר וקלטורה להתגונן מפני השתלטות עוינת

מהו מנגנון "גלולת רעל" שנועד להקשות על השתלטות, מתי כדאי להפעיל אותו ומי מרוויח מכך ● וגם אזהרת שימוש: "מומלץ לוודא שגלולת הרעל לא תיתפס כניסיון של ההנהלה להבטיח את המשך כהונתה, גם אם החברה אינה עומדת בתחזיות או אינה מראה צמיחה"

הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי
הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי

התקופה האחרונה החזירה לחיי המשקיעים מונח שנשכח כמעט בתקופת העליות בשווקים: גלולת רעל. הירידות החדות בשוויין של חברות טכנולוגיה בשנה האחרונה הובילו למקרים שבהם גורמים מסוימים רואים לנגד עיניהם אפשרות להשתלטות בדרך עוינת על אותן חברות, במחיר נמוך בהרבה ממה שהיו משלמים לו היו עושים זאת בתקופת הגאות בשווקים.

הדירקטורים וההנהלות בחברות המהוות יעד להשתלטות עוינת לא ששים למהלך שכזה, שבדרך כלל יוביל להחלפתם, ועשויים לאמץ במקרה כזה מנגנון הגנה העונה לשם "גלולת רעל" - שנועד להקשות על ניסיון ההשתלטות.

 

כך, לפני מספר חודשים אימצה הרשת החברתית טוויטר גלולת רעל בניסיון להדוף ניסיון השתלטות מצד המיליארדר אילון מאסק, ולהבדיל, בשבועות האחרונים נודע על שתי חברות טכנולוגיה מישראל שהודיעו על אימוץ גלולת רעל - חברת הדפסות התלת-ממד סטרטסיס (לאחר שהמתחרה ננו דיימנשן רכשה 12% ממניותיה) וחברת פתרונות הווידיאו קלטורה (שהמתחרה שלה פנופטו מבקשת להשתלט עליה). בשני המקרים הופעלה התוכנית לשנה.

מהי גלולת רעל? ד"ר אסף אקשטיין, מומחה לדיני חברות וניירות ערך ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, מסביר כי "גלולת רעל הינה תוכנית שבמסגרתה החברה מקצה לבעלי המניות הקיימים זכות לרכוש מניות נוספות, בהנחה מאוד משמעותית בהשוואה למחיר השוק שרואה לפניו משתלט מחוץ לחברה.

ד''ר אסף אקשטיין / צילום: ברונו שרביט

"בפשטות, דירקטוריון חברת היעד קובע שבמקרה שבו יגיע בעל מניות מחוץ לחברה, שיעבור רף החזקות מסוים שעליו מחליט הדירקטוריון - נניח 10% או 20% - ה'גלולה' מופעלת, ומציעים לבעלי המניות הקיימים לקנות מניות נוספות בדיסקאונט מאוד משמעותי. אבל הדבר מופנה רק לבעלי המניות הנוכחיים. הפעלת גלולת הרעל מגדילה את העוגה, את כמות המניות, ואז למשתלט מבחוץ יהיה קשה יותר להשתלט, כי זה יעלה לו הרבה יותר".

לדבריו, בנוגע לשוק הישראלי, בעבר לא היה מה לדבר על מנגנונים כאלה, משום שהשוק נשלט ברובו על ידי חברות עם בעלי שליטה דומיננטיים, וכשיש בעל שליטה דומיננטי, ממילא אין סיכוי למשתלט עוין. נכון לנתונים מ-2020, כ-12% בלבד מהחברות הציבוריות בת"א היו ללא גרעין שליטה, ושווי השוק שלהן מהווה כ-20% משווי השוק של כלל החברות הציבוריות.

"מגמה זו הולכת ונמשכת, כך שאנו צפויים לראות יותר חברות ללא גרעין שליטה, זאת, בעיקר משום שהתועלת הפרטית משליטה הולכת ומצטמקת", הוא אומר. "כלומר, בחלק ניכר מהחברות אנחנו עוברים למעשה משלטון בעלי השליטה לשלטון המנהלים. מי שנותן את הטון זה הדירקטוריון, ואז אפשר לדבר על ניסיון להשתלט ועל מישהו שיכול להגיע מבחוץ. אם המחזיק הגדול ביותר בחברה הציבורית מחזיק נניח ב-5% מהמניות, ברור שהשתלטות עוינת אפשרית. זה מה שכנראה נראה יותר בישראל. גרעיני השליטה מתפוררים".

לדבריו, בהשתלטות עוינת, להבדיל מרכישה ידידותית שבה הרוכש יוצר קשר עם הדירקטוריון, מציג את התוכניות ואת מקורות המימון ומנהל מו"מ על התנאים - מתחיל איסוף מניות בבורסה, עד לרף של הצעת רכש כמובן. "מכאן המינוח - השתלטות עוינת, כלומר עוינת בעיניי דירקטוריון חברת היעד", אומר אקשטיין.

זה טוב או רע לבעלי המניות?

"שאלת מיליון הדולר היא האם גלולת רעל זה דבר טוב או לא? והתשובה היא שזה תלוי בנסיבות", מציין אקשטיין. תמיד יש מתח בין העובדה שגלולת רעל יכולה לאפשר לדירקטוריון להתבצר, וזה לא טוב לבעלי המניות, משום שלמעשה מונעים שימוש במנגנון ההשתלטויות, שהוא מנגנון שוק חיוני שיכול לרסן את נושאי המשרה. מצד שני, הגלולה יכולה לאפשר להדוף משתלט שעלול לנצל לרעה מצב בשווקים - ואז היא מסייעת לבעלי המניות. בארה"ב ניטש ויכוח בין מלומדי משפט וכלכלנים אבל, אין ממצא מובהק - האם השימוש במנגנוני הגנה מפני השתלטויות עוינות, ובתוך כך בגלולת רעל - מועיל או מזיק לחברת היעד".

אקשטיין מציין מקרה שבו גלולת הרעל עשויה להתברר כדבר טוב: "נניח שיש הצעה ממשתלט עוין, 'מעל הראש' של הדירקטוריון. הדירקטוריון אומר שההצעה לא טובה ונוקט אמצעי הגנה כמו גלולת רעל. זה מתחיל להניע תהליך, יש כותרות בעיתונים, ומגיעים מציעים חדשים, או שהמשתלט מעלה את המחיר".

המצב בשווקים משפיע, ולדברי אקשטיין, השוק עלול לתמחר בחסר את המניה בשל מספר סיבות - חוסר יעילות השוק, קוצר רואי של המשקיעים או סיבות שנוגעות לחזון הייחודי של חברה המשקיעה בפרויקט מורכב להבנה.

אקשטיין מוסיף, כי בהקשר של השתלטויות עוינות, הדין בישראל בנושא עדיין לא מפותח, ואילו בארה"ב יש את הלכת UNOCAL, שנקבעה לפני כ-40 שנה. "ההלכה מכירה במתח הקיים - כאשר מצד אחד מנגנון ההגנה מפני השתלטויות (כמו גלולת רעל) יכול לאפשר להנהלה להתבצר מטעמים אינטרסנטיים, אבל מצד שני יכול לאפשר להדוף משתלט לא רצוי מבחינת טובת החברה.

"לכן, החלטת הדירקטוריון להשתמש בגלולת הרעל לא נבחנת מיד תחת סטנדרט הביקורת השיפוטית של כלל שיקול דעת עסקי המעניק חזקת תקינות להחלטה, אבל גם לא הולכים לקיצון השני, ולא בוחנים את ההחלטה בסטנדרט המחמיר ביותר של הגינות מלאה.

"הסטנדרט של הביקורת השיפוטית ביחס להחלטה על שימוש בגלולה הוא סטנדרט ביניים של בחינה מוגברת (enhanced scrutiny). הדירקטוריון יזכה בהגנת כלל שיקול הדעת העסקי אם יוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי האמין בתום לב ועל בסיס בחינה סבירה כי נשקף איום על חברת המטרה מהמשתלט העוין, וכי האמצעים שנקט כנגד ניסיון ההשתלטות הינם מידתיים ביחס לאיום".

המקרה של נטפליקס, המקרה של ישראל קנדה

עו"ד עודד קדוש, שותף במשרד פרל כהן, המתמחה במיזוגים ורכישות, מזהה מגמת עלייה בשימוש בגלולת רעל בשנים האחרונות. "הסיבות מגוונות, החל בהזדמנויות לאחר ירידות מחירים משמעותיות, המשך בריביות נמוכות וכלה בקשיים בגיוסי הון בשווקים באופן כללי", הוא אומר.

עו''ד עודד קדוש / צילום: תומר יעקובסון

לדבריו, "באופן כללי, חברות ששמרו על פרמטרים ביצועיים סבירים, ושמניותיהן ירדו בשנה האחרונה מעל 50%, הן יעד פוטנציאלי לרכישה או השתלטות עוינת. קלטורה היא דוגמה טובה למה שאנו צפויים לראות עם חברות נוספות - החברה קיבלה הצעת רכישה ובמקביל בעל המניות אסף מניות בשוק. מנגנון גלולת הרעל שהותקן הוא זכות לבעלי המניות לרכוש מניות מסוג חדש, המקנות זכויות עודפות משמעותיות (בחלוקת דיבידנד ובמכירת החברה)".

קדוש מציין שיש לשים לב שאם גלולת הרעל מופעלת, מדובר במהלך שיביא לדילול משמעותי של כל מי שלא משתתף. לכן, לדבריו, "בעוד שגלולת רעל עשויה לחזק את המניה בטווח המיידי, בטווח הבינוני היא עלולה לייצר לחץ על המחיר, מפני שמשקיעים, בעיקר מוסדיים, מהססים בדרך כלל להשקיע בחברות שמגינות בקשיחות מפני רכישה".

אילו דוגמאות יש למקרים שבהם גלולת הרעל הופעלה בהצלחה?
"אחד המקרים היותר מוכרים הוא אימוץ גלולת רעל על ידי נטפליקס ב-2012 נגד השתלטות עוינת פוטנציאלית של המשקיע קרל אייקן, שהגיע להחזקה של 10%. אייקן, שנחשב לבעל מניות אקטיביסטי, העריך שנטפליקס תהיה נחשקת על ידי ענקיות כאמזון, ורייזון וקומקאסט. במקרה זה הגלולה עבדה ואייקן הפסיק את הרכישות.

 

דוגמה נוספת אפשר לראות בעניין ישראל קנדה ונורסטאר של חיים כצמן, לאחר רכישת מעל 20% מהמניות. כצמן והנהלת נורסטאר בנו סוג של גלולת רעל בצורת חלוקה בעין של מניות גזית גלוב לבעלי מניות נורסטאר; נראה שהמהלך יוביל לפשרה או החלטה שיפוטית, אך כיום נראה שאין כדאיות להמשך ההשתלטות על ידי ישראל קנדה".

קדוש מזהיר כי ישנם מקרים, שאנו צפויים לראות מהם יותר, שבהם יטען המשקיע האקטיביסט שגלולת הרעל שאומצה על ידי הדירקטוריון אינה עולה בקנה אחד עם טובת בעלי המניות.

מה אתה ממליץ לבעלי שליטה או דירקטורים בחברות שמבקשות לאמץ גלולת רעל?
"לוודא שמנגנון גלולת הרעל לא ייתפס כניסיון של ההנהלה להבטיח את המשך כהונתה, גם אם החברה אינה עומדת בתחזיות או אינה מראה צמיחה ותוכנית פעולה מרשימות. מאידך, מנגנון הגלולה צריך להישקל היטב בהיבטי מידתיות, הן בהיבט טריגר (אחד או יותר) להפעלה והן בהיבט משך זמן אפקטיבי.

"יש גם לבחון את משמעות המנגנון עבור משקיעי החברה בהיבט הפיננסי המיידי, וכן לנסות להעריך אם מנגנון גלולת רעל כזה או אחר עשוי לגרור לחץ על המניה בטווח המיידי או הבינוני".

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים