מחירי הדלק צפויים לעלות / צילום: עינת לברון
מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה הודיע כי החל מהלילה (ד') בחצות יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק.
המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 6.85 שקלים לליטר, עלייה של 39 אגורות מהעדכון הקודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מהעדכון הקודם.
ברגע האחרון: הסכמה בעניין מס הבלו
ההתייקרות הייתה אמורה להיות חדה יותר, אבל ברגע האחרון הוסכם במשרד האוצר על מקור תקציבי למימון המשך חלקי של הפחתת מס הבלו על הדלק, מתוך הדיבידנדים שגובה המדינה מהחברות הממשלתיות. עלות המהלך נאמדת בכ-100 מיליון שקל לחודש דצמבר באובדן הכנסות מס.
● מה לעשות עם מיליון שקל: הטיפים של מנהלי ההשקעות
● מחירי הנפט בעולם בשפל של שנה. למה דווקא אצלנו הדלק יתייקר בחדות?
● ניסיון של הרגע האחרון באוצר למתן את עליית מחיר הדלק אל מתחת ל-7 שקלים לליטר
באופן חריג, פרסום התעריף החדש נדחה מאתמול להיום (ד'). זה קרה כיוון שבאוצר לא הספיקו להכין את הצו הבלו החדש בלוח הזמנים הלחוץ ולהעבירו במועד אל משרד האנרגיה, שמוציא את העדכון החודשי לציבור.
באחרונה, העדכון החודשי לתעריפי הדלק הפך למעין משחק ניחושים, שבו כמעט עד לרגע הפרסום אין איש יודע מה יקרה למחיר. הסיבה לכך היא הצו הזמני להפחתת הבלו, שנקבע על-ידי שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן עוד באפריל הקודם, ומאז הוארך ושונה ותוקן פעמים שוב ושוב, לרוב ברגע האחרון לפני פקיעת התוקף.
ב-1 בדצמבר הייתה אמורה להסתיים סופית הטבת המס, שכבר הגיעה לעלות מצטברת של כ-2 מיליארד שקל לקופת המדינה. בפעם הקודמת, באמצע נובמבר, הפחתת הבלו הוארכה בשבועיים בלבד, כשבאוצר טענו כי לא נמצא מקור תקציבי נוסף למימון המשך המהלך. לפי העמדה המשפטית, אף שמדובר באובדן הכנסות מס ולא בהוצאות, נדרש מקור תקציבי להורדת הבלו, שאינו יכול להגיע מתוך העודפים התקציביים עד אשר יאושר תקציב מדינה חדש ותשונה מגבלת ההוצאה.
אם מחיר הדלק היה מחושב בצורה "נקייה", רק לפי המגמה החודשית של מחירי הנפט בעולם ושערי המטבע, הייתה נרשמת ירידה בעלות התדלוק החל מדצמבר. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד החודש בכ-8% והגיע לרמתו טרום מלחמת רוסיה באוקראינה, שהובילה לזינוק במחירי האנרגיה בעולם. ירידה זאת במחיר הנפט מקוזזת בתעריף הדלק בישראל בשחיקת הטבת המס, שנחתכה בשני שלישים.
הנחה של 33 אגורות לליטר
לבסוף, אחרי חילוקי דעות באוצר ושוב ברגע האחרון, נחתמה הסטת 100 מיליון שקל נוספים מהדיבידנדים, שכבר שימשו בעבר למימון הוזלת הדלק לציבור, לצורך המשך ההנחה. אלא שהפעם, הסכום הזה יספיק להנחה של כ-33 אגורות לליטר בנזין בלבד, לעומת הנחה של שקל מלא לליטר שהייתה קודם.
ליברמן, שכהונתו באוצר מתארכת בהתאם לקשיים שנרשמו במשא-ומתן הקואליציוני להקמת ממשלה חדשה, לא היה רוצה לראות את הדלק מזנק לרמות של מעל 7 שקלים לליטר בקדנציה שלו. אבל לא מדובר רק בגרף של מחיר הדלק עצמו. עליית מחיר הבנזין "מתדלקת" את האינפלציה כולה. אחת המטרות של הממשלה היוצאת בהפחתת הבלו על הדלק הייתה ריסון עליית מדד המחירים לצרכן, שהגיע כבר לעלייה שנתית של 5.1%.
אומנם מרכיב הדלק הוא כ-2.5% בלבד מתוך סל המוצרים של מדד המחירים לצרכן. כלומר, עלייה או ירידה של מחיר הדלק בכמה אחוזים לא אמורה להשפיע ישירות באופן כבד על האינפלציה. אלא שמחיר הדלק משליך גם על מעגלים רחבים הרבה יותר של מוצרים. כשהדלק מתייקר, גם תשומות הייצור בתעשייה עולות, שינוע הסחורות מתייקר כמו גם שירותים שונים, ולבסוף המחיר מתגלגל לכיס של הצרכן הסופי.
לממשלה הבאה יהיה קשה יותר להאריך את הפחתת הבלו על הדלק. ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, הצהיר בקמפיין הבחירות כי יפעל לביטול עליות מחירי הדלק. אלא שאם ממשלתו תרצה לחדש את הפחתת הבלו אל תוך 2023, הרי שהיא תצטרך לעשות זאת תחת מגבלות התקציב ההמשכי. כלומר, לקצץ במקומות אחרים כדי לממן את אובדן ההכנסות ממס.