גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?

על רקע חזרתה של סוגיית השוויון בנטל למרכז השיח הציבורי, אנחנו חזרנו לימים שבהם גובשו הסדרי הגיוס ● מדוע בעבר הפטור לחרדים התקבל בהבנה, איך החל בג"ץ להתערב בסוגיה, ומהו מצב הענינים כעת? ● וגם: מתי דרשו הח"כים הערבים שגם הציבור שלהם יגויס לצה"ל?

ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר, ישראל ביתנו
ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר, ישראל ביתנו

סוגיית גיוס החרדים היא עניין שמעסיק את החברה בישראל ואת המערכת הפוליטית כאן כבר עשורים רבים. מבחינות מסוימות נדמה היה שהכול כבר נכתב ונאמר בעניין - בזמן שדבר לא משתנה - אך אז הגיע 7 באוקטובר. כעת הנושא הזה שוב נמצא בראש סדר היום, ואולי אפילו יביא לטלטלה פוליטית. השבוע הודיע שר הביטחון, יואב גלנט, כי לא יגיש חוק גיוס חדש מבלי שזה יהיה מקובל גם על בני גנץ ומפלגתו. "אתגר זה הגיע לפתחנו בשעת מלחמה כמוה לא ידענו 75 שנים", הוא אמר בהצהרה לתקשורת. "ולכן, אנחנו נדרשים להסכמות ולהחלטות שטרם קיבלנו 75 שנים". מוקדם יותר השבוע דן בג"ץ בעתירות שביקשו לחייב את הממשלה לגייס את הציבור החרדי, על רקע העובדה שחוק הגיוס פקע זה מכבר, ועד כה לא הועבר אחר במקומו.

כמה תלמידי ישיבה יש בישראל, והאם מספרם גדול יותר מכל חיילי הסדיר? 

מטבע הדברים גם חברי הכנסת הרבו לעסוק בנושא, וחלקם גם סיפקו נתונים. כך, למשל, ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר מישראל ביתנו ציינה בערוץ הכנסת כי "מתוך ה־12 אלף (פוטנציאל הגיוס של בני הישיבות) מתגייסים 1,200 לאורך שנים. זה אומר שאין שום תזוזה". האם אלה אכן המספרים, איך נראית המגמה של גיוס החרדים בשנים האחרונות, ואיך בעצם התגלגלה המדינה לתוך הפלונטר הזה שלעיתים נראה שכבר אין איך להתיר אותו?

ההתחלה: 400 איש

אז איך נולד הפטור לחרדים? "בתקופת היישוב היו חרדים וגם חרדיות שהשתתפו בפעילות המחתרות", אומרת ד"ר אלישבע רוסמן־סטולמן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א). "עם הקמת המדינה, כשחוקקו את חוק שירות ביטחון שפירושו גיוס לכולם, ההנהגה החרדית וההנהגה הדתית־לאומית ביקשו לדחות את הגיוס של 400 בני הישיבה, מתוך הנחה שצריך לבנות מחדש את העולם התורני אחרי השואה". אבל זה לא היה העניין היחיד. צה"ל אכן לא היה אז "מקום ידידותי למי ששמרו מצוות", אומרת רוסמן־סטולמן, "היה מקרה, שהיה מאוד מפורסם בזמנו, של שני טבחים דתיים שקיבלו פקודה להכין ארוחה בשבת והם סירבו פקודה. הם הושפלו ונשפטו, והעניין התפוצץ ואפילו הגיע למועצת המדינה הזמנית. המסקנה הייתה, במידה מסוימת של צדק, שאי־אפשר להיות דתי בצה"ל". תוסיפו לזה את הריחוק של העולם החרדי מהאידיאולוגיה הציונית של מקימי המדינה, ואת העובדה שממילא דובר במספר קטן יחסית, ותקבלו שהפטור הזה בסך־הכול היה יכול להיראות הגיוני בזמנו.

אלא שכפי שניתן ללמוד מסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תוך זמן לא רב 400 בני הישיבה הפכו למספר גדול בהרבה. רוסמן־סטולמן מסמנת את נקודת המפנה במהפך של 1977, אז ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתם ראש הממשלה מנחם בגין קבעו שלא יהיו מכסות בנוגע למספר הלומדים בישיבות. עתירה ראשונה לבג"ץ נגד אי השוויון הזה אמנם הוגשה כבר ב־1970, אך בהמשך הגיעו העתירות המשמעותיות, ובג"ץ החל להיכנס לתמונה. ב־1998 הוא קבע שהפטור חייב לעבור דרך חקיקה ראשית בכנסת. בהתאם, ב־2002, עבר חוק טל, שהסדיר בהוראת שעה את הפטור לחרדים, וכעשור מאוחר יותר בג"ץ פסל אותו וקבע שאינו חוקתי. במקומו הועבר מתווה חדש, וגם המתווה הזה נפסל על ידי בג"ץ.

כיום: "מאגר" של 60 אלף

כך פחות או יותר הגענו עד הלום. אבל מה בעצם המצב כיום, וכמה חרדים בכל זאת מתגייסים? זה מחזיר אותנו לדבריה של ח"כ ניר, שאכן עולים בקנה אחד עם הנתונים הרשמיים או עם פרסומים בעניין בתקשורת. מצה"ל קיבלנו נתונים על מספר המגויסים החרדים רק עד שנת 2021. מהם ניתן ללמוד כי אכן בכל אחת משלוש השנים האחרונות התגייסו כ־1,200 איש שמוגדרים חרדים (גם ההגדרה הזאת היא אינה נטולת בעיות, וכפי שמציינת גם רוסמן־סטולמן חלק ממי שנכללים בנתונים הללו כבר אינם מנהלים אורח חיים חרדי), כשבמספר אין שום גידול והוא אף נמצא בדעיכה קלה. יתרה מכך, מנתונים שהציג צה"ל בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, עולה כי גם לאחר האירוע המכונן של 7 באוקטובר לא נרשם שינוי במגמה.

מה שכן, לא תמיד קו המגמה היה שטוח כמו בשנים האחרונות. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין 2007 ל־2015 נרשמה בכל שנה עלייה במספר המתגייסים החרדים, ובשיא (2015) גויסו כ־2,150 חרדים. מאז המגמה נמצאת בירידה (ראו גרף), באופן שאפשר להעריך שהוא קשור גם להתפתחויות הפוליטיות (למעט התקופה הקצרה של ממשלת בנט־לפיד, לא היו עוד קואליציות ללא חרדים).

ומה לגבי פוטנציאל הגיוס החרדי שעומד לפי ח"כ ניר על כ־12 אלף איש בשנה? כאן לא קיבלנו תגובה רשמית מדובר צה"ל, אך גם את הנתון הזה אפשר למצוא בדיווחים שונים בתקשורת. כך, למשל, לפי ידיעה בוואלה זה המספר שהוצג על ידי ראש חטיבת תכנון באכ"א, בדיון בועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, במאי 2023. אם נרחיב מעט את היריעה, ונסכום את סך פוטנציאל הגיוס החרדי - כלומר, כל מקבלי דחיית השירות החרדים בין הגילים 18 ל־26 - אפשר לראות כי מדובר בלמעלה מ־60 אלף איש, כפי שציינו בבדיקה שערכנו בעבר (גם ח"כ ניר התייחסה לדברים והזכירה נתון דומה).

ומה עם הערבים?

כידוע, הציבור החרדי הוא לא היחידי שלא מתגייס, ולא פעם נשמעות טענות בהקשר הזה גם כלפי הציבור הערבי. מי שהפתיע השבוע בהקשר הזה היה יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהזכיר במהלך דיון בכנסת פרט פיקנטי מן העבר: "ב־1953, תופיק טובי, שהיה מספר שתיים נצחי ברק"ח… הגיש אי־אמון בממשלה, וקרא לבן גוריון גזען, כי הוא לא הסכים לגייס את הערבים לצה"ל". על מה מדובר?

חיפשנו את הדיון שאליו התכוון ליברמן, והנה הממצאים, כשהתיקונים מופיעים בסוגריים: מדובר בדיון שהתקיים בכנסת ב־1950 (ולא ב־1953) שבו ח"כ טובי (אז ממק"י, רק"ח הוקמה רק ב־1965) טען שחוק הגיוס מהווה "אפליה גזעית" (כלומר, הוא לא קרא לבן גוריון גזען). אבל העובדה שליברמן כן דייק בעניין העקרוני מעלה שאלה מעניינת: האם בימי ראשית המדינה הערבים עצמם ביקשו להתגייס לצבא, והמדינה היא זאת שסירבה?

ממאמר שפרסם פרופ' ליאב אורגד בכתב העת "המשפט", עולה כי השאלה הזאת אכן עמדה למבחן בשנותיה הראשונות של המדינה. ב־1954 שלח שר הביטחון, פנחס לבון, צו גיוס לכל "קהילות המיעוטים" שטרם גויסו, כדי "לתת לערבים את האפשרות להוכיח שלא רק זכויות הם תובעים לעצמם, כי אם נכונים הם למלא גם חובות". לפי המאמר, בדוח שסיכם את הניסוי נכתב כי בקרב הצעירים הערבים "הייתה התלהבות מסוימת" מהגיוס, עקב הקסם שבלבישת מדים וברצון לעזוב את חיי השגרה שלהם, אבל בקרב המבוגרים נרשמה התנגדות. בנוסף, גורמים ערביים לאומיים דחקו בצעירים שלא להתגייס. למעשה, בין הגורמים הללו נכללה גם מפלגת מק"י. כן, אותה מפלגה בה היה חבר ח"כ טובי. בסופו של דבר, ולמרות שנרשמה היענות מסוימת, גיוס ערבים ירד מסדר היום, לנוחותם של שני הצדדים.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דיווח: הנשיא ביידן ישקול להגביל מכירת נשק לישראל אם יתקיים מבצע "גדול" ברפיח

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" • צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון • מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה • שני מחבלים ירו לעבר מוצב צה"ל בשומרון - וחוסלו במארב ● עדכונים שוטפים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו