גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כולם טוענים שהם ניצחו בבחירות המוניציפליות. מה מלמדות העובדות?

הליכוד העמיד פחות מועמדים לראשי ערים בהשוואה לבחירות ב-2018 וירד גם בשיעור הניצחונות שרשם ● מנגד, ביש עתיד התמודדו הפעם ביותר מקומות ורשמו שיפור גם בתוצאות ● וגם: מה קרה בבחירות למועצות הערים, ועוד אישור לשקיעתה של מפלגת העבודה

מתוך הודעה של הליכוד לתקשורת, 28.2.24 / צילום: איל יצהר
מתוך הודעה של הליכוד לתקשורת, 28.2.24 / צילום: איל יצהר

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שהסתיימה בשבוע שעבר הותירה אותנו לעיתים מעט מבולבלים. עם פרסום התוצאות (ולפעמים עוד לפני כן) מיהרו נציגי המפלגות השונות לחגוג את ההישגים הגדולים שרשמו. "תוצאות הבחירות המקומיות הן ניצחון ענק לליכוד ולימין", נכתב בהודעה לתקשורת שהוציאו בליכוד, וגם שרת התחבורה מירי רגב, חגגה עם פוסט דומה ברשת איקס. ביש עתיד התגאו באותה רשת ב"הישג גדול במוניציפלי", ויו"ר המפלגה, יאיר לפיד, הסביר שהבחירות הן "עוד עדות לכוחה הצומח של יש עתיד בחברה הישראלית". גם יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הכריז על "הישג שיא של עשרות נציגים לציונות הדתית בכל רחבי הארץ!", ואפילו מפלגת העבודה פרסמה הודעה שבה בירכה את "חברות וחברי המפלגה על הישגיהם המרשימים בבחירות המקומיות".

אז מה באמת התרחש בבחירות הללו? מי התחזק ומי רק חגג הישגי סרק? יצאנו לבדוק.

גבוה משחשבתם: זה שיעור ההצבעה הסופי בבחירות המקומיות
המשרוקית של גלובס | גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?  

איך בודקים את זה?

לפני שיוצאים לדרך חייבים לעסוק בכמה הגדרות. ראשית, איך בכלל יודעים איזה מתמודד ואיזו רשימה קשורים למפלגות הארציות? זה לא פשוט כמו שזה נשמע. כל מפלגה כמובן יכולה להכריז שהיא תומכת במועמד כלשהו, אבל בניתוח שנציג כאן נספרים רק מקרים שבהם ישנה זיקה פורמלית בין המפלגה הארצית לבין המועמד. איך מגדירים זיקה כזאת? כמו הרבה דברים בחיים גם כאן דמי הרצינות הם כסף. ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר לנו שזיקה מימונית־ארגונית בין מפלגה ארצית לבין מפלגה או מועמד מקומי היא עניין שמוסדר בחוק. ובמקרה כזה, המפלגה הארצית היא זו שמוגדרת "סיעת האם" ומממנת את רשימת הבת בבחירות.

ומה לגבי תמיכה פורמלית במתמודד ספציפי לראשות העיר (כזכור, ההצבעה בבחירות המוניציפליות נעשית בשני פתקים, והבחירה בראש הרשות היא בחירה ישירה)? היות שלפי החוק כל מתמודד כזה חייב להיות קשור למפלגה שמתמודדת על ייצוג באותה מועצה, גם כאן הזיקה היא דרך תמיכה של המפלגה הארצית באותה רשימה.

ויש עוד עניין שחשוב לזכור והוא סוגיית "הרשימות המשותפות". הרשימות המתמודדות יכולות להיות מורכבות ממספר סיעות (במרבית המקרים מדובר בשתי סיעות), וכל סיעה כזאת יכולה להיות בעלת זיקה פורמלית למפלגה ארצית אחרת. במקרים כאלה יהיו לפחות שתי מפלגות שונות שיכולת לתבוע "בעלות" על הישגי רשימה או המועמד שקשור אליה. אגב, בהקשר זה מעניין לציין שהריצה המשותפת של הליכוד ועוצמה יהודית בבחירות לתל אביב - שעוררה לא מעט עניין וזכתה לאזכורים רבים - כלל לא הייתה קיימת במישור הפורמלי. כלומר, שתי המפלגות הביעו תמיכה פומבית ברשימה הזאת (שעל פי המסתמן תזכה בסך הכל במנדט אחד), אבל בפועל, על פי פרסומי משרד הפנים, רק לליכוד יש זיקה פורמלית אליה.

 

דעיכת העבודה

וכעת לנתונים. ד"ר פינקלשטיין ערך השוואה בין ראשי הערים והרשויות שנבחרו בבחירות הללו, לבין מי שנבחרו בבחירות הקודמות ב־2018. הוא מיקד את הבדיקה בארבע מפלגות: הליכוד, יש עתיד, העבודה והמחנה הממלכתי (שלא הייתה קיימת בבחירות 2018). בכל מפלגה נבדקו כל המועמדים שבהם שתמכה בבחירות הקודמות וההישגים שהם הביאו (נצחון, הפסד או סיבוב שני), ואלה הושוו לכל המועמדים שבהם היא תמכה בבחירות הנוכחיות. מה מתקבל?

נתחיל מהליכוד. בעוד שבבחירות 2018, הוא רשם 31 ניצחונות של ראשי רשויות ו־24 הפסדים (בסך הכל 55 התמודדויות), כעת הצטמצמו הישגי המפלגה ל־22 ניצחונות בלבד, אבל גם רק 20 הפסדים (או פרישות). כלומר, הליכוד הריץ פחות מועמדים בבחירות האלה. אבל גם בחישוב אחוזי הצלחה הוא רושם ירידה. מ־56.4% ב־2018 ל־49% כעת. יחד עם זאת, לליכוד יש עוד שלושה מועמדים שהעפילו לסיבוב השני. אם שלושתם ינצחו, המפלגה תוכל להציג אחוזי הצלחה דומים (55.6%).

יש עתיד לעומת זאת הריצה בבחירות הללו יותר מועמדים: 21 לעומת עשרה בלבד ב־2018. זה סייע לה להשיג יותר ניצחונות, אבל גם בבדיקת שיעור הניצחונות היא מציגה שיפור: מ־30% ל־38%, עם אפשרות להגיע אפילו ל־57% ניצחונות, אם ארבעת מתמודדיה בסיבוב השני ינצחו.

מי שנחלשה משמעותית היא מפלגת העבודה. בעוד שב־2018 היא ניצחה ב־12 מתוך 29 רשויות שבהן התמודדה (41%), כעת היא ניצחה ב־3 מתוך 16 בלבד (18.8% עם פוטנציאל להגיע ל־25% אחרי הסיבוב השני).

במועצות "כולם" נחלשו

ומה קורה במועצות? כאן, אנחנו ערכנו בדיקה משלנו שמתייחסת ל־20 הערים הגדולות בישראל. הפעם הקשר בין המפלגה הארצית למקומית נחשב רק במקרים שבהם אותיות הרשימה הן זהות (מחל, אמת וכו'). מי שהחל בבדיקה הזאת הוא יזם ההייטק יאיר וינברגר, שבחן את הישגי רשימות מחל בערים הללו, ואנחנו בחנו באותה הדרך מפלגות נוספות (הנתונים מבוססים על התוצאות שהופיעו באתר משרד הפנים נכון ל־3 במרץ).

הממצאים שמראים שכל מי שבדקנו נחלש, יכולים להיות קשורים בין היתר לשיטת הבדיקה הזאת. כך, למשל, אף שלמפלגת העבודה יש זיקה פורמלית לרשימה "מודיעין חופשית בראשות איתי אלמוג־בר", לא כללנו אותה בספירה, מכיוון שפתק ההצבעה שלה אינו "אמת".

ולנתונים. הליכוד נחלש ב־11 מבין 20 הערים הגדולות, ביניהן חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה. לעומת זאת הוא התחזק רק בשש ערים, שביניהן גם ירושלים ותל אביב. כלומר, גם הבדיקה הזאת לא בדיוק עולה בקנה אחד עם הטענה של רגב שדיברה על "התחזקות".

מצד שני, כאן גם ליש עתיד אין סיבות גדולות לגאווה. ראשית, ברוב הערים האלה למפלגה כלל אין רשימה (שעל הפתק שלה מופיעות האותיות "פה"). שנית, מתוך תשע הערים שבהן היא כן התמודדה בחמש היא נחלשה (ברחובות הפער עדיין קטן, כך שייתכן שגם כאן יהיה שינוי) ורק בארבע היא התחזקה.

גם אצל הציונות הדתית איתרנו תשע ערים שבהן התמודדו רשימות תחת הפתק "טב". בשמונה מתוכן נרשמה היחלשות, ובעיר התשיעית, חיפה, ההתחזקות היא מזערית.

נסיים עם מפלגת העבודה. לא צריך את הבדיקה הזאת כדי לדעת שכיום המפלגה היא רק צל חיוור של מה שהייתה עד לפני כמה עשורים. מהנתונים עולה כי רק בשתיים מתוך 20 הערים הגדולות רצה רשימה תחת הפתק "אמת". ורק בעיר אחת, חולון, הדבר הזה קרה גם ב־2024 וגם ב־2018. שם, אגב, הרשימה נחלשה מ־24% תמיכה ל־10% בלבד.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"