גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציב המדינה המתוקן אושר, אבל מה יישאר ממנו בסוף השנה?

הדיונים על התיקון לתקציב 2024 גררו ביקורת על חוסר בפירוט על ההוצאות השונות ● בפועל, הקצאות הכספים לא תמיד נאמנות למה שאושר בכנסת ● הנה ארבע דרכים של משרד האוצר ללכת מאחורי המחוקקים שמצביעים על התקציב

נעמה לזימי, העבודה (ועדת הכספים של הכנסת, 12.2.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
נעמה לזימי, העבודה (ועדת הכספים של הכנסת, 12.2.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תקציב המדינה המתוקן אושר. ביקורת מרכזית נגדו נשמעה עוד בטרם עבר, וחברי הכנסת הלינו שלא מאפשרים להם לדעת איזה תקציב מבקשים מהם להעביר, במה שהגיע אף לעתירה לבג"ץ. "אנחנו צריכים לעתור כדי לדון בסעיפי התקציב, כדי להבין איפה קוצץ", הלינה נעמה לזימי. "זאת באמת תעודת עניות".

תחת בן גביר הייתה ירידה חדה במספר הנפגעים מטרור במהלך הרמדאן?
12 אלף חרדים קיבלו "דחיית שירות" בזמן ש-44 אלף חילונים לא התגייסו?

אבל בפועל, למרות כל המספרים שנזרקים לאוויר, גם בימים כתיקונם קשה מאוד לדעת איך באמת מחולק תקציב המדינה. בשורות הבאות נסביר איך תקציב המדינה שמאושר בכנסת רחוק מלהיות סוף הסיפור, ולמה קשה לדעת לאן הולך הכסף שלנו.

 

התקנות חסרות

נתחיל במבנה: תקציב המדינה נחלק לארבע רמות פירוט. הרמה הכללית ביותר היא הסעיף, שמייצג תקציב של משרד ממשלתי. הסעיפים מחולקים לתחומי פעולה, שמחולקים לתוכניות, שבתורן נחלקות לתקנות (מתחתן יש חלוקה פנימית נוספת ברמת המשרדים לצורך השימוש בתקציב בפועל).

הבעיה היא שהחקיקה הראשית מגדירה רק את שלוש הרמות הראשונות (סעיף, תחום ותוכנית). את הרמה הרביעית (תקנות) קובע משרד האוצר לפי סמכות המוקנית לשר האוצר בחוק. לכן רמת הפירוט המרבית של התקציב, התקנות, אינה חשופה לציבור בעת אישור התקציב. בתקציב המוגש לאישור הכנסת (המכונה "חוברת כחולה"), הרמה המפורטת ביותר היא התוכניות.

כשביררנו את הנושא עם ועדת הכספים, נאמר לנו כי לפני שנים הובאה לממשלה לאחר אישור התקציב גם "חוברת ירוקה" שפירטה את התקנות, אולם גם אז היא לא הונחה בפני הכנסת במהלך אישור התקציב.

ולכן, כיום, אפשר לראות את פירוט התקנות רק לאחר שהתקציב כבר אושר. איך עושים את זה? לאחר שהתקציב מאושר, משרד האוצר מעלה את פירוט התקנות למערכת "פיסקלי־דיגיטלי" - ושם אפשר להתחקות אחר הקצאת התקציב עד לרמת התקנה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התקנות עולות לאינטרנט מדיי שנה לאחר אישור התקציב ונגישות לציבור. הן רכיב מנהלי שאיננו חלק מהחוק. תוכניות ותחומי התקציב נגישים תוך כדי התהליך".

התקציב עוד ישתנה

העניין הבא הוא שהתקציב שמאושר בכנסת לא בהכרח משקף את אופן הקצאת הכספים בפועל. כפי שמוסבר במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), נעשים במהלך שנת הכספים שינויים בתקציב. הדבר נעשה מסיבות שונות כמו החלטות ממשלה שיש להן השלכות תקציביות, שינוי סדרי עדיפויות, אירועים לא צפויים ועוד. בחוק יסודות התקציב נקבע המנגנון המאפשר לממשלה לבצע שינויים בסעיפי התקציב השונים באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתאם לתנאים ולסייגים המפורטים.

כאן נזכיר שני סוגים עיקריים של שינויים: שינויים פנימיים והעברת תקציב בין סעיפי התקציב (סוג נוסף הוא העברת עודפים). שינויים פנימיים הם העברת תקציב בין תוכניות של אותו סעיף. אומנם שינויים אלו משפיעים על ההרכב הפנימי של הסעיף, אך התקציב הכולל שלו אינו משתנה. בשינויים פנימיים נכללות גם העברות בין תקנות תקציב (באותה תוכנית), המצריכות אישור של אגף התקציבים באוצר בלבד. יתר השינויים הפנימיים מחייבים הודעה לוועדת הכספים או אישור מראש של הוועדה. העברה בין סעיפי התקציב, לעומת זאת, משפיעה הן על המבנה הפנימי של הסעיפים (התקציב המועבר מגיע מתוכנית פנימית אחת או יותר) והן על סך התקציב המעודכן בכל סעיף.

כמה זה דרמטי? מתברר שמאוד. בכל שנת תקציב משרד האוצר מגיש מאות בקשות לאישור העברות בין סעיפי תקציב, שמשמעותן אלפי שינויים בתוכניות התקציב. לפי הבדיקה של הממ"מ, כפי שניתן לראות בגרף, משמעות ההעברות האלו מגיעה לעשרות מיליארדי שקלים ולאחוזים נכבדים מהתקציב (ב־2021 הייתה ירידה בהיקף ההעברות בשל העברת התקציב סמוך לסוף השנה).

ייתכן שחלק מהבעיה טמון בכך שבעת עריכת תקציב המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר מסתמך על הנחות שונות לגבי הצמיחה במשק, הכנסות המדינה ועוד. ככל שתקציב המדינה מאושר בשלב מוקדם יותר חוסר הוודאות באשר להנחות גבוה יותר, ובהתאם עשוי להתבטא בהיקף שינויים גדול יותר באותה שנת תקציב (כפי שאכן עולה מנתוני הממ"מ).

אבל יש גם נקודה לחיוב: השינויים הרבים נובעים גם מרמת הפירוט של סעיפי התקציב בישראל, הגבוהה ביחס למערב. בממ"מ מציינים כי בשל רמת פירוט זו, מעורבות הכנסת בהליך ביצוע השינויים בתקציב במהלך השנה גדולה יחסית למדינות אחרות.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חלק עיקרי מהשינויים זה עודפי תקציב אשר לפי החוק יש להעביר בין שנים. היקף הפניות לוועדה דווקא נוגד את הטענה בסעיף הקודם שאין רזולוציה גבוהה מספיק - זה שיש שינויים רבים בין תכניות מעיד שזו רזולוציה גבוהה".

הרזרבות הסמויות

בגלל כל השינויים הללו, לעיתים נוצר בחלק מסעיפי התקציב פער של עשרות אחוזים בין התקציב המקורי לבין התקציב על שינוייו. בממ"מ טוענים שייתכן שאחד המקורות להעברות תקציב הנעשות בכל שנה הוא רזרבות "סמויות", כלומר תוכניות המתוקצבות ביתר, ובמהלך השנה מועבר מהן תקציב לתוכניות אחרות.

ב־2018 מבקר המדינה בחן את מספר התוכניות שבאופן מתמשך תוקצבו ביתר ושימשו מקור להעברת תקציבים. זאת, על־ידי זיהוי תוכניות ששימשו מקור להעברת כספים במשך שלוש שנים לפחות. המבקר מצא 42 תוכניות כאלה בין השנים 2012־2016, מהן הועברו בין 900 מיליון ל־2.2 מיליארד שקלים בשנה.

המבקר העיר ש"היקף הסכומים של הרזרבות בשל תקצוב יתר מתמשך ושיעורם מתקציב המדינה מצביעים על תכנון לקוי… תכנון זה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה… הימצאותן של תכניות תקציב רבות המשמשות למעשה רזרבה… תורמת להשפעת שר האוצר ואגף התקציבים על קביעת סדר העדיפויות של הממשלה בשלב ביצוע התקציב ופוגעת בשקיפות אישור תקציב המדינה בכנסת".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הרזרבות אינן סמויות. לפי החלטת ממשלה יש להפריש 4% מכל סעיף לרזרבה. חלק גדול מהרזרבות מופיעות בתכנית נפרדת. מטרת הרזרבות היא להתמודד עם שינויים בביצוע התקציבים לפי חוק - ביטוח לאומי, חינוך וכו'".

הסיכומים התקציביים

אחד הכלים של אגף התקציבים בהכנת התקציב ובעבודתו מול משרדי הממשלה הוא הסיכומים התקציביים. מדובר בסיכומים בין משרד האוצר למשרדים ממשלתיים, הכוללים התחייבות להעברת כספים המותנית בביצוע פעולות שונות על־ידי המשרד. חתימה על סיכומים תקציביים נובעת מסמכות הממונה וסגניו להעברות תקציביות ושימוש ברזרבות.

לפי מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית, "הפרקטיקה הנוהגת הינה שהמערכת הממשלתית מתנהגת כאילו הסיכום התקציבי עבר בכנסת, לעתים זמן רב לפני שהסיכום אכן מאושר בוועדת הכספים. זה מייצר 'תקציב צל' לתקציב שאושר בכנסת שאינו על דעת שר האוצר, החשב הכללי, ולפעמים גם לא על דעת הממונה על התקציבים או סגנו לענייני מאקרו. מדובר במצב בעייתי ביותר של התכנון התקציבי של מדינת ישראל".

הנה דוגמה לסיכום תקציבי: חלק מאותה תוספת מפורסמת של 9 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי היה פרי סיכומים בינו לבין משרד האוצר, שהסתכמו בזמנו ב־960 מיליון שקלים בשנת 2023 ובכ־1.2 מיליארד שקלים ב־2024.

אף שיש להם השלכות משמעותיות על אופן הקצאת התקציב, במשך שנים הסיכומים לא נחשפו לציבור. צעד ראשון בדרך לשינוי התקבל בתגובה לעתירה של התנועה לחופש מידע ועיתונאי כלכליסט שלמה טייטלבאום. לאחר הדיון בעתירה, ובמסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2023־2024, משרד האוצר חשף לציבור גם פרקים של "עיקרי הסיכומים התקציביים", הכוללים רכיבים ש"הבשילו" לכדי מדיניות במסגרת חוקי התקציב, ומשוקפים ממילא במספרים שנכללים במסגרת חוק התקציב.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתקציב האחרון שולב פרק ובו עיקרי הסיכומים התקציביים. בסוף כל דבר שכתוב בסיכום יגיע לידיעת הציבור בין אם בחוק התקציב ובין אם בהחלטת ממשלה".

לקריאה נוספת:

מונחון לביאור מושגי התקציב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ניתוח השינויים שנעשו בתקציב המדינה בשנים 2016-2021, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דוח מבקר המדינה (2018): רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה - תקצוב, ניצול ושקיפות
פס"ד בעתירת התנועה לחופש מידע ושלמה טייטלבאום בעניין הסיכומים התקציביים (עת"מ 26364-01-22) 

עוד כתבות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?