גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור מעדיף נזילות על ריבית: המלחמה עצרה את העברת הכספים לפיקדונות

הרבעון האחרון של 2023, בו פרצה המלחמה, סימן שינוי מגמה ביתרת העו"ש של הישראלים: מצניחה חדה מתמשכת, היא זינקה ב־43 מיליארד שקל ● בין הסיבות: העדפה לכסף נזיל בסביבת אי־ודאות, קיטון בהוצאות וגיוס מילואים מסיבי ● וגם: מה עשתה המלחמה למינוס שלנו?

הציבור מעדיף נזילות על ריבית / צילום: Shutterstock
הציבור מעדיף נזילות על ריבית / צילום: Shutterstock

אחת ההנחות המקובלות בעולם הכלכלי היא שמוצר החיסכון או ההשקעה שמשקף באופן הטוב ביותר את הלכי הרוח של הציבור הן קרנות הנאמנות. בכל פעם שפורץ משבר מקומי או עולמי, הציבור ממהר לפדות את כספיו. כך קרה בקורונה כשביום אחד, ב־15 במרץ 2020, איבדו קרנות הנאמנות 10 מיליארד שקל בהיקף הנכסים שלהן. כעת, נתונים שגלובס אסף מגלים שבשנתיים האחרונות גם יתרות העו"ש של הציבור הפכו לברומטר מובהק למצב המשק. 

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות
החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

מהנתונים עולה כי מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באפריל 2022 נרשמה תזוזה ביתרות העו"ש של הציבור. באותה תקופה הפנו הלקוחות את מאות מיליארדי השקלים שלהם לאפיקים נושאי ריבית כמו פיקדונות בנקאיים, קרנות נאמנות כספיות וגם לשוקי ההון.

כך, על פי נתוני בנק ישראל, בתום שנת 2023 נותרו בחשבונות העו"ש של תושבי ישראל 497.6 מיליארד שקל - ירידה של כמעט 15% לעומת יתרת הכספים שנרשמה בסוף 2022, ושל 29% לעומת היתרה טרם תחילת העלאות הריבית.

 

מכיוון שהמספרים הללו עלולים להכיל גם חשבונות עו"ש נושאי ריבית (בעקבות הלחץ הציבורי, חלק מהבנקים החלו להציע ריבית על יתרת עו"ש חיובית, אך הגבילו אותה ליתרה של עד כ־25 אלף שקל), צללנו לדוחות הבנקים. מהם עולה כי בבנקים שכבר פרסמו דוחות שנתיים - הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי - יתרת העו"ש שאינו נושא ריבית עמדה בסוף 2023 על כ־342 מיליארד שקל, קיטון של כ־23% לעומת סוף 2022. המשמעות היא שיותר מ־80 מיליארד שקל יצאו מחשבונות העו"ש באותה השנה.

ההתהפכות במגמה

אולם, הנתון המעניין יותר שממחיש את הלך הרוח של הציבור מתגלה כשבוחנים את התנהלותו לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב־7 באוקטובר - אז התהפכה המגמה. בחודש אוקטובר עוד נרשם קיטון ביתרות העו"ש של תושבי ישראל לכדי 454.8 מיליארד שקל, אך בנובמבר זינקו היתרות לסך של 475.3 מיליארד שקל - כלומר גידול של 20.5 מיליארד שקל ביתרות העו"ש בתוך חודש אחד. המגמה החדשה נמשכה גם בדצמבר, כשהיתרות הסתכמו בסוף השנה כאמור ל־497.6 מיליארד שקל.

הסיבה המרכזית לכך, כפי שטוענים במערכת הבנקאית, היא שהציבור מעדיף את הכסף שלו זמין ונזיל לכל צרה שלא תבוא. לכן הוא מעדיף שלא לסגור אותו לתקופות ארוכות כאשר אי־הוודאות הביטחונית, הפוליטית ואולי גם הכלכלית גדלה.

כאן נציין כי העצירה בהוצאת הכספים מהעו"ש מגיעה על רקע הערכות שפורסמו לקראת סוף 2023 כי בנק ישראל יחל להוריד את הריבית (מה שאכן קרה בינואר 2024). הבנקים אומנם מיהרו להפחית את הריבית על הפיקדונות עוד לפני ההפחתה בפועל, אך עדיין אפשר היה למצוא בהם ריביות של 4% בפיקדון שנתי, אך הציבור העדיף את הנזילות.

גם בחינת הדוחות הכספיים של ארבעת הבנקים ממחישים את המגמה הזו. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 קטנה יתרת העו"ש בחשבונות ללא ריבית של בנק הפועלים ב־44 מיליארד שקל, בעוד ברבעון האחרון היא צמחה בכ־4 מיליארד שקל. במזרחי טפחות קטנה היתרה בין ינואר לספטמבר ב־20 מיליארד שקל אך ברבעון הרביעי גדלה בכ־5 מיליארד. בדיסקונט המספרים מדברים על קיטון של יותר מ־16 מיליארד שקל עד ספטמבר, אך מאז גדלה היתרה ב־1.5 מיליארד כאשר בבינלאומי המספרים דומים.

 

השינויים בהרגלי הצריכה

סיבה אפשרית נוספת לגידול ביתרות העו"ש, היא שצד ההוצאות של הישראלים קטן בחודשים הראשונים למלחמה. הדבר קרה בעיקר סביב סגירה כמעט מלאה של השמיים ואלפי בתי עסק שנסגרו או צמצמו את פעילותם. נתוני שבא על פעילות בכרטיסי האשראי מלמדים כי באוקטובר נרשמה ירידה של 7.3% בהוצאות לעומת אוקטובר שקדם לו, ובנובמבר הירידה עמדה על כ־5.5%.

לכך מצטרף גם השינוי בהרגלי הצריכה של חיילי וחיילות המילואים. על פי ההערכות, מאז תחילת המלחמה גויסו מאות אלפים, חלקם אפילו משרתים ברצף עד ימים אלו. בזמן שרובם שומרים על רמות השכר שלהם ואף מעבר לכך בזכות מענקים, ההוצאות מתכווצות. חייל מילואים לרוב מוציא פחות כסף על תחומים כגון פנאי, מסעדות או תיירות. תופעה זו בקרב המילואימניקים מזכירה במידה מסוימת את תקופת הקורונה, אז ההוצאות של משקי הבית נחתכו ורמות החיסכון עלו.

בנוסף, בהחלט ייתכן שבשל עיסוק בביטחון האישי, הציבור הקדיש פחות זמן ותשומת לב לנושא הפיננסי. זאת אפשר ללמוד גם מהמשיכות מקרנות ההשתלמות שגברו במקביל לעליית הריבית. בעוד שבמחצית מחודשי 2023 עמדו המשיכות החודשיות על 2 מיליארד שקל ויותר, הממוצע בחודשים אוקטובר־דצמבר היה 1.6 מיליארד שקל בלבד. 

"חשוב לזכור - הסכומים המצטברים בעו"ש אומנם מצטברים לכדי מאות מיליוני שקלים, אבל בפועל הם בנויים מהרבה סכומים קטנים של אלפי ועשרות אלפי שקלים בודדים ללקוח, ולאו דווקא מלקוחות שמחזיקים מיליוני שקלים בעו"ש", אומרת מירב אוליאל, מנהלת מחלקת נכסי לקוחות בבנק ירושלים. "חשוב לזכור שגם אם אנחנו מחזיקים סכומים נמוכים יחסית בעו"ש, יש להבין שאנחנו מפסידים מאות ואלפי שקלים בשנה מכך שאנחנו לא מבצעים פעולה פשוטה כמו הפקדה לפיקדון".

כאן יש לציין כי ייתכן שהמגמה שוב משתנה. בינואר הצטמצמה יתרת העו"ש לסכום של 490.8 מיליארד שקל, פער של כמעט 7 מיליארד שקל לעומת דצמבר. עוד מוקדם להגיד אם אכן מדובר במגמה של ממש, אך פערים אלו נובעים מהתייצבות יחסית בתמונת המלחמה (בדרום ובצפון), שיח חוזר והולך על הפסקת אש לצורך החזרת החטופים והזדמנויות אטרקטיביות בשוקי ההון בעולם.

המינוס של הציבור קטן

אם יש צד חיובי בסיפור הזה הרי שהוא מאפשר למשקי בית רבים לצמצם את המינוס, כשההוצאות קטנות והכסף הזמין גדל. על פי בנק ישראל, ב־2022 כמחצית מחשבונות העו"ש נמצאו במשיכת יתר ו־25% מהחשבונות נמצאו במשיכת יתר כרונית - כלומר במינוס במשך 12 חודשים רצופים. בנוסף, עבור חשבונות שנמצאו במשיכת יתר רגילה עמד אז הממוצע על מינוס של כ־15 אלף שקל, בעוד עבור חשבונות במשיכת יתר כרונית הממוצע עמד על 20.4 אלף שקל.

נתונים מלאים ועדכניים על היקפי משיכת היתר של הישראלים טרם פורסמו אך הבנק המרכזי מפרסם נתונים על סך כל יתרת החובה שלא חורגת מהמסגרת המאושרת על ידי הבנקים, מהם עולה כי היא ירדה מתחילת המלחמה. בדצמבר היא הסתכמה ב־9.56 מיליארד שקל, לעומת 10.06 בנובמבר ו־10.3 מיליארד באוקטובר (זינוק לעומת ספטמבר בשל תקופת החגים).

עוד כתבות

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

המחירים משתוללים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה בשליטה? בינתיים המחירים משתוללים

בעולם הסטרילי של הפרסומות מתחילים להכיל ● קבוצות השוליים מדברות על ממלכת יהודה וישראל ועל בגידה מבפנים ● והאינפלציה עוד לא מסונכרנת עם המצב בשטח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

רס''ם רן יעבץ / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ אמצעי לחימה בעוטף

יעבץ ז"ל, בן 39, שירת כלוחם בגדוד הסיור 6828 והניח אחריו הורים, אח ואחות, אישה ו-3 ילדים ● לוחם נפצע קשה מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה שהתפוצץ במטולה • פיגוע בצומת יצהר: מחבל דקר איש קבע שהיה ברכבו ונמלט ● עדכונים שוטפים

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

טורטליני מלוחייה. מנה מזיכרונות הליקוט של הילדות / צילום: חיים יוסף

המסעדה התל אביבית שמציגה אלגנטיות אירופאית עם טוויסט מקומי

חברי הילדות שגדלו בעמק יזרעאל עומדים מאחורי המטבח הקלאסי המשודרג של אלנה, ומציעים מנות שהן בול מה שצריך למפלט מושלם

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ברחוב שקט במרכז העיר: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בכפר סבא?

אחרי חצי שנה על המדף, דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בבניין במרכז כפר סבא נמכרה בתמורה ל-2.51 מיליון שקל ● "הדירה הייתה באופן יחסי הרבה זמן על המדף בגלל הקומה שלה ובגלל שאין בה ממ"ד", אומר זיו פלד מסוכנות "ריל קפיטל" שייצג את המוכרים בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

הנפת דגל ישראל על אדמת רפיח סימנה נקודת שבר ביחסים עם מצרים

היחסים בין ישראל לשותפה הביטחונית מצרים הגיעו לשפל תקדימי עם ההשתלטות על מעבר רפיח, צעד שבעיניים מצריות נתפס ככיבוש ● הנשיא אל־סיסי מנסה למצב את עצמו כמבוגר האחראי באזור, אך יש מחירים שהוא לא יכול לשלם

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: חולצו גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר ועמית בוסקילה

הגופות חולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה ● סמל בן אבישי, מנהריה, מפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ● צה"ל מאשר - חוסל בכיר בארגון טרור בלבנון שעבד עם חמאס ● לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה ● בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל ● עדכונים בולטים

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: מרים אלסטר/פלאש90, חיים צח/לע''מ, AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

החנינות פורחות בימי המלחמה: "ימים קשים מצדיקים את הפעלתן"

מתנדבי זק"א שפינו גופות, מילואימניקים שלחמו ברצועה ומי שאיבדו קרובים בנובה הם חלק משורה של אנשים שקיבלו חנינה מאז ה־7.10 ● מה זה אומר על הרעיון הבסיסי של שלטון חוק, ומה הסיכוי שהאנשים שחננו יחזרו לסורם?