גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 4.5% והעלה את תחזיות האינפלציה

למרות התכנסות האינפלציה אל יעד יציבות המחירים, בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה ● עפ"י ההערכות, היחלשות השקל, ההתפתחויות הביטחוניות והחשש כי האינפלציה תעלה, הובילו את הבנק להחלטה להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% ● בחטיבת המחקר של הבנק העלו את תחזיות האינפלציה לסוף 2024 ול-2025

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

בנק ישראל הותיר לפני זמן קצר את הריבית בישראל על כנה, ברמה של 4.5%. בדומה להחלטה הקודמת, הכלכלנים הבכירים היו חלוקים בדעתם לגבי כיוון הריבית של הבנק המרכזי, כאשר ההערכות שהבנק המרכזי יותיר את הריבית על כנה עמדו על 50%.

בבנק המרכזי ציינו כי על אף ההתאוששות שנרשמת במשק הישראלי, נותרה כברת דרך עד התאוששות מלאה. עוד צוין כי "תוואי הריבית ימשיך להיקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. לנוכח אי הוודאות החליטה הוועדה לנקוט משנה זהירות ולהותיר את הריבית על כנה".

רגע לפני ההחלטה הגורלית של בנק ישראל, זו הרוח שנושבת בארה"ב 
הגירעון של ישראל מזנק וכבר נושק ליעד השנתי של התקציב החדש

במקביל להחלטת הריבית, חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית המאקרו כלכלית שלה. על פי ההערכה, התוצר בישראל ב-2024 יעמוד על 2%, וב-2025 יעמוד על 5% כמו בתחזית הקודמת. התחזית לגירעון עלתה מ-6.6% בדומה ליעד התקציב אך עמדה בתחזית הקודמת על 5.7%.

בחטיבת המחקר מסבירים כי להערכתם ב-2025  צפויה התאוששות כלכלית במשק הישראלי שתתמוך בהתקרבות של רמת התוצר לרמה שאפיינה אותו טרם משבר הקורונה. עוד צוין כי "תחזית הצמיחה נותרה על כנה מכיוון שמרבית ההתפתחויות מאז פרסום תחזית ינואר תאמו את הנחותינו, והסטייה באלו שלא תאמו את הנחותינו הייתה
לכיוונים שונים. מחד, על פי נתוני הרכישות באשראי נראה שהצריכה הפרטית מתאוששת מהר מהצפוי, אך מאידך, פתרון למחסור בעובדים לא-ישראלים מתמהמה וכך גם חזרתם של תושבים לבתיהם בצפון".

בכל הנוגע לאינפלציה, בחטיבת המחקר מעריכים כי בסוף 2024, שיעור האינפלציה בישראל יעמוד על 2.7%, התחזית הקודמת עמדה על 2.5%. ב-2025 בבנק המרכזי מעריכים כי האינפלציה תעמוד על 2.3%, עלייה של 0.3% מהתחזית הקודמת.

בחטיבת המחקר מסבירים כי העלייה בתחזיות שלהם לשיעור האינפלציה נובעת ברובה משינויי מיסוי ב-2024 שכוללים את העלאת המיסוי על הסיגריות ואת ביטול ההנחה על מס הבלו על הדלק, אשר כבר התרחשו בתחילת השנה. עוד הם מסבירים כי עליית האינפלציה הצפויה ב-2025 נובעת ברובה מהעלייה הצפויה במע"מ, מרמה של 17% לרמה של 18% בהתאם לחקיקה בכנסת.

במקביל, תחזיות חטיבת המחקר לגובה הריבית בישראל עומדות על 3.75% ברבעון הראשון של שנת 2025. בתחזית הקודמת בבנק צפו כי גובה הריבית יעמוד על רמה של 3.75-4%. 

לצד זאת, הוועדה המוניטארית ציינה כי היא מעריכה שקיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה. הם מסבירים כי מה שיתמוך בכך היא התפתחות המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק, פיחות בשקל, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם.

ההחלטה של פיץ', הגירעון והשקל

במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר פרסום ההחלטה, נגיד בנק ישראל התייחס לסוגיית הגירעון, להחלטה של פיץ' ולכיוון השקל.

האם מדיניותה הפיסקלית של הממשלה עודנה אחראית, לאור נתוני אומדן התקציב האחרונים שהראו 6.2% גירעון, קצת מתחת ליעד התקציב העומד על 6.6%? 
"התחזית שלנו מדברת על 6.6% תוצר גירעון בסוף השנה. זה לא אומר שבמהלך השנה לא נעבור את זה. כל עוד יש לנו את הסיוע האמריקאי, אנחנו רואים שתהליכי ההוצאות גדלו אבל מצד שני תהליכי ההכנסות גדלו מעבר לתחזית שלנו. כך שכרגע, למרות שהגירעון עומד על 6.2%, אנחנו במסגרת תהליך, שככל שלא יהיו הוצאות אחרות, התהליך אמור להתכנס לסביבת המספר הזה. במקרה שיהיו הוצאות ביטחוניות, בעיקר מתמידות, גדולות יותר, נצטרך למצוא את הדרך לקיזוזים כנגדן. כרגע יחס חוב תוצר אמור להתייצב סביב 67%". 

האם שוק המט"ח מתפקד כראוי? מה יכול להיות שער שיביא להקלות מוניטריות או מהצד השני איזה שער יכול להחזיר את התערבות הבנק בשוק?
"אנחנו כמובן בתקופה שאי הוודאות גדולה, ורואים את התנודתיות שנבעה בהתאם להתפתחויות. כעיקרון, המטרה שלנו היא שהשווקים יתפקדו בצורה נאותה. שלא יהיה כשלי שוק. זו הנקודה המרכזית שבה אנחנו מתערבים בשער חליפין. השוק כרגע מתפקד".

בבנק ישראל התייחסו להחלטה של חברת דירוג האשראי פיץ' והסבירו: "בפיץ' בחרו להותיר את דירוג האשראי על A+ אולם חברת הדירוג שינתה את תחזית הדירוג לשלילית. מדינת ישראל כבר חוותה משברים בהם יחסי החוב לתוצר היו גבוהים מ-67% אך מעולם לא פיגרה המדינה בתשלומים. המשך מדיניות אחראית ושמירה על יחס החוב לתוצר חשובים לחיזוק אמון השווקים".

ההתייחסות למלחמה

בתקופת הרפורמה המשפטית והקורונה הבעתם עמדה ברורה. האם אתם מציגים לממשלה את המשמעות הכספית של כניסה לרפיח או של התפתחויות בסוגיית החטופים? האם אתם רואים צורך להציג מספרים ברורים למקבלי ההחלטות?
נגיד בנק ישראל: "גם בתחזית התוצר הנוכחית, ה-5% שרואים בתחזית מגלמים הבדל לעומת התחזית הקודמת. הם מגלמים את תוספת ימי המילואים לאור ההבנה שנצטרך יותר ימי מילואים ב-2025. זה נראה שזה אותו מספר מהתחזית הקודמת אבל בהינתן שהפגיעה הייתה יותר גדולה ברבעון האחרון של 2023, יכול להיות שאם היינו מתעלמים מכך המספרים היו יותר גבוהים. זה שיהיו יותר ימי מילואים יחד עם הפנמה של ענף הבנייה כל אלו שמים אותנו באותו מספר שהיה קודם אבל עם הנחות שונות שבלעדיהן היינו בצמיחה יותר גבוהה.

"אנחנו לא נכנסים לשיקולים ביטחוניים. כמובן שאנחנו נערכים בתרחישים שונים אבל את השיקולים הביטחוניים משאירים. זה נכון שהשכר עולה ויש עוד מרכיבים שאנחנו עוד צריכים לראות. זה משהו שאנחנו נעקוב אחריו, אבל צריך להבין שיחד עם זאת לאור ההתפתחויות על פני זמן, השכר הריאלי נמצא על קו המגמה, אבל זה משהו שבהחלט צריך לשים עליו עין".

השינוי בתחזיות

חלק מהכלכלנים העריכו כי הסיכוי להפחתת ריבית אפסי על רקע נתוני הפעילות הכלכלית שממשיכים לאותת על התאוששות, פיחות השקל, ציפיות אינפלציה שמתעדכנות כלפי מעלה, ומועד תחילת הפחתת ריבית הפד שממשיך להתרחק כפי שעולה מהתמחור בשווקים.

עם זאת, האינפלציה, שנמצאת כבר ביעד יציבות המחירים של בנק ישראל הובילה כלכלנים אחרים להעריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית בהחלטה הנוכחית. בחודשים האחרונים, נגיד בנק ישראל חזר והדגיש כי "ככל שנראה שהאינפלציה לפחות מתבססת בסביבה הנוכחית, נוכל להמשיך בתהליך הורדת הריבית". בחודש פברואר נרשמה האטה נוספת בקצב האינפלציה כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% בקצב חודשי בהתאם לצפי המוקדם. ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2024 לעומת פברואר 2023) המדד ירד ל-2.5% מ-2.6%. במקביל, אינפלציית הליבה מאד נמוכה ועומדת על שיעור של כ-2.4%.

עד הימים האחרונים, בשווקים תמחרו סבירות גבוהה להורדת ריבית היום, אך לקראת ההחלטה הנוכחית הסיכויים להפחתה הלכו ופחתו. אחת הסיבות המרכזיות לכך הוא כיוון השקל, שנחלש בחדות בשבוע שעבר לאור התחזקות הדולר בעולם. בהמשך לכך, הפחתת ריבית הייתה עלולה להוביל להיחלשות נוספת של המטבע המקומי לאור פערי הריביות בין ישראל וארה"ב.

מתן שטרית, כלכלן ראשי בהפניקס, התייחס להחלטה: "בהתאם להערכתנו, בנק ישראל העדיף לדחות שוב את מועד הפחתת הריבית, וזאת למרות המשך התקררות האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים, שכן אי הוודאות במשק נותרה גבוהה ואף עלתה בימים האחרונים כפי שמשתקף מאינדיקטורים שונים לפרמיית הסיכון, ובפרט התנודתיות הגבוהה בשוק המט"ח. בנוסף, נזכיר כי תחזיות אינפלציה של החזאים שנה קדימה נמצאות סביב הגבול העליון של יעד המחירים, נתוני הפעילות הכלכלית ממשיכים לאותת על התאוששות, ומועד תחילת הפחתת הריבית של הפד רק הולך ומתרחק.

"לפי תחזית חטיבת המחקר, תחזית האינפלציה ל-2024 עודכנה כלפי מעלה מ-2.4% ל-2.7%, כאשר ב-4 הרבעונים הקרובים היא צפויה להסתכם ב-2.8%. מבחינת הריבית, בבנק מעריכים כי הריבית צפויה לרדת 3 פעמים (לרמה של 3.75%) במבט שנה קדימה, לאחר שבתחזית האחרונה העריכו כי הריבית תרד 2-3 פעמים עד סוף 2024 (3.75%-4.00%). בהתאם לתחזית האינפלציה והריבית, בבנק ישראל מכוונים לסביבת ריבית ריאלית של 1.0%.

"בשורה התחתונה, התשובה לכיוון הריבית די ברורה, אך השאלה הגדולה היא לגבי קצב הורדות הריבית".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' מקשיח עמדות מול ארדואן בשעה שבמכס הישראלי מעודדים יבוא מטורקיה דרך מסלולים עוקפים

שר האוצר סמוטריץ' הודיע על הטלת מכס של 100% על ייבוא מוצרים וסחורות מטורקיה, זאת לאחר שנשיא טורקיה הורה על עצירת הייצוא הטורקי לישראל ● בינתיים, לגלובס נודע כי במקביל במכס הישראלי פועלים להקלה על יבוא מטורקיה דרך מדינות צד שלישי

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך / אילוסטרציה: Shutterstock

בעסקה מורכבת נדרש המתווך להראות הישגים כדי להיות ראוי לעמלת תיווך

האם יש לשלם דמי תיווך אף שפעולות התיווך הופסקו ביוזמת המוכרים ולאחר זמן התנהל מו"מ ישיר בין המוכרים לקונים?

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel / צילום: אלן ציפלסקי

שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע

שיחה עם ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel ● על הסדר העולמי החדש, הבחירה בין המחנה האמריקאי לזה הסיני, מה מסוכן במכוניות החשמליות שמגיעות מסין ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב ● האזינו

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

כמה פעמים הפועל ת"א כבר ירדה לליגה הלאומית?

מי יזם את הענקת פרס ישראל,  מה משמעות המילה סייבורג ובאיזה פסטיבל מעניקים את פרס "כד החלב"? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי המניות שמושכות את בורסת ת"א כלפי מעלה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מדד המחירים לצרכן באפריל הפתיע לרעה בפעם השלישית ברצף. זה מה שחושבים האנליסטים ● כל הפרטים על השינוי הדרמטי בשעות המסחר שמקדמת הבורסה בת"א ● וגם: מחקר חדש מגלה אילו אפיקי השקעה מניבים את התשואות הגדולות ביותר בטווח הארוך

מנת כתף טלה של נסרין מנאסרה / צילום: נסרין מנאסרה

בחצר בית בכפר ערבי בגליל מצאנו את ארוחת הצהריים המושלמת

כנסייה צבעונית במיוחד, מסעדה שמגישה עוף לוהט מהטאבון וקובה נייה שהיא מעדן, סדנה לקליעת שרפרפים ומיזם נשי שלא יאפשר לכם לעזוב בידיים ריקות ● ביקור בכפר ריינה

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אז רוב העולם נגדנו או בעדנו? מסקנות מהמקום החמישי של עדן גולן

האירוויזיון מלמד אותנו פרק חשוב על חוכמת ההמונים מול חוכמת המומחים, ולפיו הקולקטיב יודע יותר טוב ● גם בסוגיית דירוג האשראי של ישראל, האנשים בשטח מיטיבים לתמחר את הסיכונים ● ומה לישעיהו ליבוביץ ולכל זה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות