גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה

זוכרים את don't? איך אפשר לשכוח. אבל ביום ו', ביידן לא השתמש בסימן קריאה כשנשאל אם יפקיר את ישראל. במקום להגיד "לא", הוא ענה, "האם זו שאלה רצינית?" ● זו בהחלט שאלה רצינית. חמישית מהדמוקרטים בבית הנבחרים תובעים מן הנשיא לעצור משלוחי נשק לישראל

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin
נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

בתורת הכבאות יש תפיסה הנקראת "שריפה מבוקרת": הצתת אש במתכוון, תחת פיקוח, כדי להקטין את הסכנה של שריפה ספונטנית, שתצא מכלל שליטה. כמובן, גם שריפה מבוקרת עלולה לצאת מכלל שליטה.

פרשנות | הג'וקר הפוליטי בארה"ב? רמז: לא עזה 
איראן מאשימה את רוסיה: רוצה לגרור אותנו למלחמה במזרח התיכון 

הייתכן שזה מה שמנסה הבית הלבן לעשות ביחסי ארה"ב-ישראל? הואיל והוא חוזה עכשיו דליקה ספונטנית, הייתכן שהוא מנסה שריפה מבוקרת: עימות חריף אך מוגבל, כדי למנוע עימות רחב-ממדים?

לפי פיטר בייקר, כתב מדיני מנוסה ב"ניו יורק טיימס", לאחר השיחה הטעונה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו ביום ה', "לנשיא הייתה סיבה לקוות שהמסר שלו נקלט, ולא יהיה עליו לממש את איומו […] 'לעשות אם אתם לא תעשו'".

לבית הלבן היה יסוד להאמין שהמסר נקלט, כאשר, בתוך שעות אחדות ישראל פתחה את מעבר ארז והודיעה שסיוע יוכל להגיע לנמל אשדוד. הנשיא אינו רוצה לממש את האיום. על כבש המדרגות של מסוקו, הוא נשאל אם הזהיר את נתניהו מפני הפסקת הסיוע הצבאי. "ביקשתי מהם לעשות מה שהם עושים", הייתה תשובתו הסתומה. על שאלה נוספת שנורתה לעברו, אם הוא עומד "להפקיר (abandon) את ישראל", ביידן ענה, אגב התרחקות מהמיקרופונים, "האם זו שאלה רצינית?".

זו בוודאי שאלה רצינית, אם השואל או השומע הם ישראלים. ערב מלחמה-לא-מלחמה עם איראן, כאשר שאונם של טילי שיוט ושל "נחילי כטב"מים נשמע ממרחק", "הפקרת ישראל" היא השאלה היחידה שעליה ישראלים היו רוצים לקבל תשובה מפורשת.

האם אפשר לחשוב את תשובת הנשיא למפורשת? בהחלט לא. על שאלה כל כך רבת-חשיבות הוא היה יכול להשיב במחווה דרמטית. במקום להתרחק מהמיקרופונים הוא היה יכול לחזור אליהם, ולהגיד במלוא התוקף של מיתרי קולו המצטרדים, "לא, בשום פנים לא. אמריקה אינה מפקירה את ישראל, ולא תפקיר אותה".

זה הנשיא שמילא כל לב ישראלי בהכרת טובה עמוקה כאשר השמיע את הצמצום הדקדוקי ההוא, don't, כלפי איראן ועושי-דברה. התשובה שלו הפעם גבלה בהתחכמות. הפרקטיקה של תשובה באמצעות שאלה אינה מיועדת לנסוך ביטחון. אדרבא, היא מיועדת להביך, או לפחות לשגר מסר של עייפות. מדוע? תשובה אפשרית: שריפה מבוקרת. אבל האם עדיין אפשר לשלוט בשריפה?

סופרים פצצות ומטוסים

ביום ו', 40 צירים של בית הנבחרים, חמישית מכל הצירים הדמוקרטיים (אגב, לא סנאטורים, בניגוד למה שדווח לפחות בערוץ טלוויזיה אחד בארץ), חתמו על מכתב חסר תקדים לנשיא, שבו קראו לו להשעות את כל משלוחי הנשק ה"התקפי" לישראל, עד שהדין ימוצה עם האחראים להרג שבעת עובדי ההצלה ב-3 באפריל; וגם אז, הם דורשים שהמשלוחים יותנו בהסרת כל ההגבלות על כניסת סיוע הומניטרי לעזה. החותמים והחותמות מפרטות את מערכות הנשק שהן רוצות לעצור: 1,800 פצצות של 2,000 ליברות (כ-900 ק"ג) ו-500 של 500 ליברות (כ-225 ק"ג), 25 מטוסי אף-35 ו"עשרות מטוסי אף-15".

מכתב כזה, מצד תוכנו ומצד מספר חותמיו, הוא חסר תקדים ומבשר רעות. אומנם כמעט כל חותמיו מזוהים עם השמאל של המפלגה הדמוקרטית, המכונים "פרוגרסיבים". אבל רוב הפרוגרסיבים נטו להימנע מלהצטרף אל יוזמות אנטי-ישראליות קודמות.

בן לילה, מספר המצטרפים גדל כמעט פי ארבעה. יתר על כן, אחת החותמות היא ננסי פלוסי, היושבת ראש הדמוקרטית האחרונה של בית הנבחרים, מנהיגה נערצת במפלגתה, שמעולם לא ביטאה עמדות אנטי-ישראליות. הדעת נותנת שהצטרפותה תקל על אחרים ללכת בדרכה.

ההישג ההיסטורי של השדולה הפרו-ישראלית מאז שנות ה-70 היה העמדת התמיכה בישראל על בסיס על-מפלגתי, או "דו-מפלגתי", כפי שהאמריקאים מעדיפים להגיד. פירושו של דבר שבניגוד לעניין אוקראינה למשל, רפובליקאים ודמוקרטים לא עמדו משני עברי המתרס. חקיקת סיוע לישראל עברה בקלות, ברוב עצום.

הדבר הכביד מאוד על ניסיונותיה של נשיאים משתי המפלגות ללחוץ על ישראל בשורה של עניינים. זה העניק לישראל את ההילה הקצת מביכה של "שולטת בוושינגטון", מכוח מעמדה בקונגרס. בקונגרס יש עדיין רוב פרו-ישראלי, אבל הוא נשחק, בוודאי בצד הדמוקרטי. ישראל מתגלגלת אל חיק הימין השמרני. זה לא טוב בלי קשר להשקפות פוליטיות, מפני שמטוטלת הכוחות מבטיחה כי מפעם לפעם הימין יהיה באופוזיציה, והשפעתו תפחת או תנוטרל.

ישראל נמצאת במגננה כמעט נואשת. דוגמה אחת היא מה שקורה בימים האלה בשיקאגו, העיר השלישית בגודלה בארה"ב. רדיקלים אנטי-ישראלים מתארגנים עכשיו כדי לשבש, אולי אפילו למנוע את כינוס ועידת המינוי של המפלגה הדמוקרטית בחודש אוגוסט. המעמד הזה, המתרחש אחת לארבע שנים, מאציל את מועמדות המפלגה על המנצח בבחירות המקדימות. הרדיקלים, המכנים את עצמם "מעבר לקווי האויב", רוצים להפיל את המשטר הפוליטי, הכלכלי והחברתי. ישראל אינה העניין היחיד על סדר יומם. אבל איבה לישראל היא עכשיו אמצעי הגיוס העיקרי של שמאל רדיקלי בכל הדמוקרטיות המערביות.

קבורה פוליטית בשיקאגו

ב-1968, הפגנות רחוב אלימות נגד מלחמת וייטנאם במהלך ועידת מינוי של המפלגה הדמוקרטית חרצו את גורל המפלגה בבחירות. "שיקאגו" הפכה מאז למטבע לשון, שם נרדף לקבורה פוליטית. יש עכשיו מקום לחשוש שהפגנות רחוב נגד Genocide Joe ונגד ישראל יעוללו למפלגה ב-2024 מה שעוללו לה אז.

זה מצב עניינים מעורר חלחלה, לא רק בשביל ג'ו ביידן, אלא גם בשביל ישראל. בפעם הראשונה בתולדותיה היא מעוררת עכשיו איבה, שלא לומר תיעוב, בין מיליוני אמריקאים.

בעיתון "שיקאגו טריביון" הופיע בשבוע שעבר מאמר בולט, תחת הכותרת "ביידן תקוע עם נתניהו, איך הוא יכול לצאת מזה?" מחבר המאמר טוען, ש"נתניהו הפך בהדרגה לדמות מקטבת, המקדמת בברכה נשק ודולרים של משלמי מסים אמריקאיים, אבל לא תמיד עצות אמריקאיות. הוא מפלג את הפוליטיקה האמריקאית, מזעזע את הישראלים, מכעיס את יהודי אמריקה ומערער את התמיכה הגלובלית במדינת היהודים".

בעל המאמר מצטט יועץ לשעבר לענייני המזרח התיכון בשלושה ממשלים, האומר לו, "ביידן אינו רוצה מלחמה עם נתניהו… הוא כועס ונרגז, אבל הוא מתמקד במציאות… אי אפשר לעשות זאת באמצעות נידוי של ראש ממשלת ישראל".

אלה שאלות של טקטיקה, של טווח קצר. את ישראל צריך להטריד עכשיו הטווח הארוך. היו משברים קשים בעבר. היה אפילו אמברגו צבאי, שארה"ב הטילה מייד עם קום המדינה.

אבל תמיד היה מאגר גדול של רצון טוב עם קורטוב עשיר של רומנטיזציה ושל אידיאליזציה. המאגר הזה מתרוקן והולך. איך לחזור ולמלא אותו, זו שאלה אחת; האם אפשר עוד לחזור ולמלא היא השאלה השנייה, בעצם העיקרית. 

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם