גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להגיע לים התיכון, זה מה שהם תמיד רצו

ניחושים על מצב הדעת האיראני: האם רגשי עליונות אתנית בני 2,500 שנה משתפים פעולה עם משיחיות אסלאמית?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press
עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press

אכן, זו הייתה הפעם הראשונה מאז ומעולם שבה יהודים ופרסים/איראנים התייצבו אלה מול אלה בשדה הקרב.

לא ברור כלל שלחיווי הזה יש איזושהי משמעות מחוץ לעולם של מיתוסים ושל סנטימנטים. על מה בעצם אנחנו מדברים? על כורש משיח ה', לפני כמעט 2,500 שנה? על האוטונומיה שפרס הואילה להעניק ל'פחוות יהוד'? או אפילו על רגעי החסד של הכיבוש הפרסי החטוף בארץ ישראל על סף העידן המוסלמי?

פרשנות | "להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"
פרשנות | קשה להיות דיפלומט ישראלי כשהסירנות מייבבות, אך צריך לשקול איך להגיב
יואב קרני, פרשנות | יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה

כן, אפשר להבין. הפרסים אפשרו את הבית השני, והיו מוכנים להעניק בית שלישי, בתחילת המאה השביעית. צבא יהודי הסתער אז עם צבא פרסי על חומות ירושלים, וחילץ אותה מידי הקיסרות הביזנטית. לפי הרקורד ההיסטורי, היהודים שחטו אלפי נוצרים ברחובות ירושלים, וזמן מה הפרסים עמדו מנגד.

על סף הרפובליקה האסלאמית יהודים רחשו חיבה לשאה האחרון. אבל את החיבה הזאת מוטב להבין בקונטקסט של תמיכת המעמד הבינוני הגבוה בכתר. המוני איראן שנאו את השאה, יהיו הניסיונות לשכתב את ההיסטוריה אשר יהיו.

נוכחותם טימאה את העיר

פרסים ויהודים חדלו לאהוב אלה את אלה הרבה לפני בוא הציונים. השתלטות הדוקטרינה השיעית על איראן, במאה ה־16, הביאה איתה משטר אפליה נגד היהודים, שחמור ממנו לא נראה בימים ההם בארצות האסלאם. בוז והשפלה היו נחלתם, ועצם המגע איתם זיהם את הנוגע המוסלמי. באמצע המאה ה־17 כל יהודי אספהאן, הבירה האימפריאלית, גורשו מפני שנוכחותם טימאה את העיר.

הנוסע היהודי הידוע בכינוי בנימין השני דיווח באמצע המאה ה־19 כי יהודי, כל אימת שנכנס לרחוב מוסלמי, היה נרגם מיד באבנים. נאסר על היהודים לצאת מבתיהם בזמן גשם, שמא תישטף הזוהמה מגופם ותטנף את רגלי המוסלמים. עוברים ושבים היו יורקים בפני היהודים. רשימת הגזרות הייתה ארוכה ומבהילה, כולל עונש של 40 מלקות ליהודי עני שאין ידו משגת לשלם קנס. אם הוא היה פולט אנקת כאב יחידה במהלך ההלקאה, הספירה הייתה מתחילה מחדש.

המדינאי הבריטי המפורסם, ג'ורג' קרזון (Curzon), לימים לורד קרזון, שסייר בכל רחבי פרס בסוף המאה ה־19, כתב כי "תכף להתפרצותה של שנאה קנאית כלשהי, היהודים הם הקורבנות הראשונים. ידו של כל אדם מורמת נגדם; ואבוי ליהודי ביש־המזל הנתקל באספסוף פרסי".

אכן, ניגוד ברור למצב היהודים בקיסרות העות'מאנית, שפתחה את שעריה בפני מגורשי ספרד בסוף המאה ה־15. היהודים היו אמנם אזרחים מסוג ב', על פי תקנות האסלאם, אבל לא סבלו רדיפות וגזרות, לא הוגבלו לגטאות, והתערו בחברה העות'מאנית.

בשעה שהתנכלות ליהודים בארצות ערב מיוחסת מפעם לפעם לעליית הציונות, ההתנכלות בפרס/איראן לא נגעה כלל לעולם החיצון. היא ייצגה איבה תיאולוגית. האסלאם שבשמו דיברה הוא בדיוק זה השולט באיראן כיום, אם כי אין הוא האסלאם שנכפה עליה במקור, בשנת 636, כאשר צבא האימפריה הזורוסטריאנית נפל שדוד מתחת לפרסות סוסיהם של פרשי ערב.

ישראל במשוואה הביזנטינית?

ב-40 השנים האחרונות ניתן ממד של גיאופוליטיקה לסלידה התיאולוגית מפני היהודים. מדינת היהודים היא העומדת בין הגלגול הנוכחי של האימפריה הפרסית לבין 'ייעודה המוצהר' (אם מותר לשאול מליצה מפורסמת על רישיון ההתפשטות שארה"ב נטלה לעצמה בתחילת המאה ה-19).

כאשר פרס עמדה בשיא כוחה, פעמיים בתוך אלף שנה, היא התייצבה על שפת הים התיכון. במאה השביעית, כאשר כבשה את ארץ ישראל, היא התחילה הכנות לשקם את נמל קיסריה, במסגרת מאבק קוסמי נגד הקיסרות הביזנטית. אגב, הקיסר הביזנטי חשב את מאבקו בפרסים הזורוסטריאנים של הזמן ההוא למלחמת קודש, ולאחר ניצחונו החזיר בגאווה את הצלב אל ירושלים לשש שנים חטופות. הפרסים חשבו בדיוק אותו הדבר על הביזנטים. כבר אז, או בעצם הרבה קודם, מדינות פרסיות רצו להפיץ את העדפותיהן התיאולוגיות מעבר לגבולן, ועשו כן בזרוע נטויה.

האם ישראל ממלאת את תפקיד הביזנטים במשוואה האיראנית של ימינו? אינני יודע אם מישהו באיראן משתמש באנלוגיה הזאת, ואני מקווה שידעני איראן גדולים ממני יוכלו להשיב על השאלה. אפשר רק לנחש את המידה שבה לאומנות אימפריאלית ממלאת תפקיד כלשהו בעיצוב השקפות עולם איראניות בנות-זמננו. כבר ראינו מהפכות משיחיות קוסמיות מוותרות על טוהר המידות הרעיוניות של מחולליהן, ומאמצות את שאיפות העליונות האתנית שקדמו להן, למשל ברוסיה ובסין הקומוניסטיות.

הטהרנים שבין כוהני הדת האיראניים רצו להתגרש לחלוטין מן העבר הלא־מוסלמי. הם הציעו למשל לגלח את הריסות פרספוליס, בירתו העתיקה של כורש, ולהקים עליהן מחראה ציבורית. זה לא קרה. הרפובליקה האסלאמית מפרסמת את עתיקותיה, משאילה אותן למוזיאונים ידידותיים (ידיעה ארוכה על תערוכה עתיקות פרס במוזיאון בשנגחאי הופיעה ב"טהרן טיימס" בבוקר ההתקפה על ישראל), מעודדת תיירות, אבל רק עד גבול מסוים, ולא במידה שתרמוז על עליונות העבר הלא־מוסלמי.

ב־20 השנים הראשונות של ברית המועצות העבר האימפריאלי הוקע ונמחק. צורכי המאבק בהיטלר החזירו את הגיבורים המוקעים, לפחות באופן סלקטיבי, אל כיכרות הערים ואל אקרני הקולנוע. יהיה מעניין לראות אם צרכיה של מלחמת התפשטות איראנית יחזירו את רוחותיהם של כורש, של חוסרו ושל נאדר שאה, בייחוד אם המשטר יחפש נתיב אל ליבם של אלה מנתיניו המחכים בקוצר רוח להתמוטטותו.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"