גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להתחייב למועד כבר בהתחלה: כל מה שצריך לדעת על תקנות השקיפות בהתחדשות עירונית

פרויקטים תקועים, סכסוכים בין בעלי דירות ליזם ואיחורים משמעותיים גורמים לרבים להימנע מפרויקטים של התחדשות עירונית ● תקנות חדשות שעברו לאחרונה בכנסת מנסות לצמצם את אי הוודאות בפרויקטים

התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי
התחדשות עירונית. חובה לדווח על ניגוד עניינים / צילום: באדיבות י ח דמרי

קצת לפני החג הועברו לאישור ועדת הפנים של הכנסת תקנות חדשות להגברת השקיפות בעסקאות התחדשות עירונית. לדברי הרשות להתחדשות עירונית, "התקנות קובעות דרישות חדשות שהצורך בהן עלה מהניסיון הנצבר בשטח", והן יחולו גם על עסקאות פינוי בינוי וגם על עסקאות מסוג התחדשות בניינית - תמ"א 38 והחלופות לה. 

בלעדי | "חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים
שתי שכונות ישנות סמוכות: המיקום שווה הרבה במחיר

להלן עיקרי ההחלטות:

• עורך דין יאמת את חתימתו של בעל הדירה על עסקת התחדשות עירונית, לאחר שווידא כי בעל הדירה מבין את מהות העסקה ומשמעויותיה.

• העסקה תכלול פרטים מזהים מלאים של היזם, תוך חובה לגלות מי הם בעלי השליטה בחברה.

• חובה לגלות כל אפשרות לניגוד עניינים של היזם וכל מי שפועל מטעמו בקשר לפרויקט.

• חובה לציין את סוג העסקה בעת החתימה על החוזה (ולא להותיר זאת לשלב מאוחר יותר) - פינוי בינוי, התחדשות בניינית בדרך של הריסה ובנייה מחדש, או בדרך של עיבוי וחיזוק.

• חובה לציין מועדים מרביים לאישור תב"ע, להוצאת היתר בנייה ולמסירת הדירה החדשה.

• חובה לציין את התמורה, או עקרונות לקביעת התמורה, שיקבל כל בעל דירה בפרויקט.

• התחייבות היזם למסור לבעלי הדירות ערבות לבניית דירת התמורה. גובה הערבות לא יפחת משווי דירה הדומה במאפייניה לדירת התמורה.

• התחייבות היזם למסור לבעלי הדירות ערבות בלתי מותנית הניתנת לפירעון עם דרישה, להבטחת תשלום דמי השכירות לתקופה הפינוי, עד קבלת הדירה החדשה.

• התחייבות היזם למסור לבעלי הדירות ערבות גם בעסקת עיבוי וחיזוק, להבטחת השלמת ביצוע העבודות שהובטחו לבעלי הדירות.

אי קיומן של דרישות אלה יוביל, במקרים מסוימים, לבטלות העסקה.

עורכי דין הפעילים בתחום טוענים שחלק מהתקנות החדשות כוללות שינויים דרמטיים לעומת המצב הנוכחי, ובעיקר בנושא של קביעת המועדים לאישור התוכנית והשגת היתרי הבנייה. גלובס עושה סדר.

מי צריך לקבוע את התמורות לדיירים?

שמאי מקרקעין שמוליק כהן, מנכ"ל ומבעלי אס.קי (SK) שמאות מקרקעין המשמש כשמאי דיירים: "נושא התמורות הוא לב ליבה של עסקת פינוי בינוי לכלל השחקנים - בעלי הדירות, היזם והוועדה המקומית. התקנות המוצעות מציינות את הצורך בשיקוף התמורות לדיירים, אך הן לא מציינת באחריות מי לוודא שהתמורות או העקרונות לקביעתם שומרות על זכויות בעלי הדירות.

"לבעלי הדירות אין הידע הנדרש לחשב את התמורות הראויות בעסקה ספציפית וליזמים יש אינטרס להפחית את התמורות לדיירים. בעל המקצוע היחיד שצריך לבחון את התמורות לדיירים הוא שמאי מטעמם אשר ימליץ על כלל התמורות הראויות להינתן לדיירים טרום חתימת ההסכם וחשוב מכך - אף במועד בחירת היזם במסגרת מכרז יזמים".

שאלת האחריות לאיחורים

עו"ד אבי בבג'נוב, שותף במשרד עו"ד הרטבי בורנשטיין בסון ושות': "חשוב מאוד שהיזמים יתחייבו למועדים קשיחים לאישור תב"ע ואף לאבני דרך בתוך הליך אישור התב"ע ובהמשך יתחייבו למועדים להוצאת היתר בנייה ולתביעת דיירים סרבנים - כמובן בכפוף לארכה מתאימה בגין הליכים שלא תלויים בהם - ובכך גם יגדילו את הביטחון והוודאות אצל הדיירים.

"עם זאת, אי אפשר להטיל חובות וסנקציות על יזמים מבלי להטיל סנקציות וחובות דומות על הרשויות. יש להתקין תקנות דומות גם כלפי הרשויות המקומיות שלא פעם אחראיות לעיכוב בפרויקטים".

שאלת תאריך סיום הפרויקט

עו"ד שלומי הס, העוסק רבות בייצוג של בעלי דירות ויזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית: "הרשויות המקומיות וועדות התכנון מערימות קשיים רבים בטרם אישור תוכניות ומתן היתרי בנייה, וקיימים 'פקקים' ארוכים בתור לדיוני הוועדות. גם לאחר קבלת אישור של התוכנית בוועדה, עומדת בפני היזם רשימה ארוכה של דרישות לקבלת אישורים רגולטוריים שונים בטרם יוכל להתחיל בבנייה עצמה. יש מקרים שבהם גופים רגולטוריים - לדוגמה רשות כיבוי והצלה - משנים את הדרישות גם לאחר אישור התוכנית בוועדה, דבר שעשוי לגרום לתכנון מחדש.

"עובדות אלו יקשו מאוד על היזמים בשלבים המוקדמים של הפרויקט להתחייב למועדים סופיים של מסירת הדירות. דבר זה עשוי לגרום לכך שהיזם יתחייב על מועד רחוק מאוד, על מנת לגדר את עצמו מפני הסיכונים שהתכנון יתעכב בוועדות, ואם אכן כך יקרה- מה הרוויחו בעלי הדירות?".

כיצד יושפעו מועדי סיום הפרויקטים?

עו"ד שי מורדוב, העוסק בנדל"ן ומלווה דיירים בהליכי התחדשות עירונית: "התחייבות למועד מסירת הדירה תצמצם באופן משמעותי את תופעת גרירת הרגליים של היזמים. מבחינת בעלי הדירות, מדובר בעסקה הכי גדולה והכי מורכבת שהם ביצעו ו/או יבצעו בחייהם. התחייבות למועדים ברורים ומוגדרים, עם אפשרות לביטול ההסכם במקרה של הפרה, תקל מאוד על החשש והפחד הקיימים מחתימה על הסכם פינוי בינוי, ותגביר את הוודאות. על היזם להעריך נכון את המועדים הדרושים לאישור התכניות, ולעשות שלאל ידו כדי לעמוד במועדים אלו.

"מנגד, בעת קביעת המועדים יש להביא בחשבון גם את גרירת הרגליים ושינויי המדיניות של הרגולטור".

האם התקנות פוגעות בחופש החוזים?

עו"ד יואב זהבי, שותף במחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ERM, מסביר: "המחוקק, גם אם 'הריץ' את החקיקה המתגבשת דרך עו"ד ועוסקים נוספים בתחום, עשוי לצייר קוים ומסגרות הפוגעים בחופש החוזים, המתעלמים ממקרים חריגים והמקנים כוח בלתי סביר לגורמים מסוימים, במקרה שלנו - עשוי לחזק סרבנות וסרבנים.

"אם ניקח שני סעיפים מוצעים כדוגמה: ציון סוג העסקה - פינוי בינוי, תמ"א או אחר - הינה הגיונית כל עוד נוסח החוק לא ימנע את האפשרות לשמור על גמישות שנדרשת לעיתים במסגרת ההתקשרות.

"התחייבות ללו"ז, לעומת זאת, היא לא פחות מבדיחה, נוכח הקצב של רשויות התכנון ובעיקר חוסר היציבות והוודאות לגבי התנהלותם. הלוא חכם השביל מן ההולך בו, לא במקרה התקבעה פרקטיקה של לוח זמנים המבוסס חלקו - החלק התלוי בעיקר ברשויות - על תנאים מתלים. הטלת התחייבות כזו על יזמים תכניס אותם לחוסר וודאות ותוליד חוזים לא ממומשים, היזמים יוותרו עם חסרון כיס והדיירים יוותרו עם דירותיהם המטות לנפול."

איך בתי המשפט צפויים להגיב לשינויים?

עו"ד גבריאל שגיא ממשרד ארנון, תדמור־לוי: "מצד אחד, התקנות החדשות קובעות הוראות לגבי כמה פרטים בסיסיים - כמעט מובנים מאליהן - שעל הסכמי פינוי ובינוי לכלול, וזאת לצורך מתן הגנה על הצד החלש בעסקה - בעלי הדירות. בהיבט הזה, הן אכן עתידות לשרת את מטרתן המרכזית: קידום עסקאות התחדשות עירונית בצורה הוגנת.

"מצד שני, הוראות אחרות שנקבעו בתקנות מתערבות בחלקים המסחריים יותר של ההתקשרות בין הצדדים. כך למשל, התקנות עוסקות בהיבטים שונים של ערבות השכירות המופקת לבעלי הדירות או מטילות מגבלות על האפשרות להאריך מועדים במקרה שבו הפרויקט לא מקודם לפי לוחות הזמנים שנקבעו בו.

"מעבר לפגיעה הישירה של הוראות כאלה בחופש של הצדדים להגיע להסכמות ביניהם על בסיס רצון חופשי וללא התערבות מלמעלה, עצם ההסדרה של תנאים כאלה בחקיקה פותחת פתח גם לערכאות המשפטיות לפרש ולבקר את הוראות ההסכם, באופן אשר עלול להעמיק את הפגיעה".

עוד כתבות

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנעלם בתאונת מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק בגבול עם אזרבייג'ן, ויש "חשש לחייו" ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; נקסט ויז'ן ומג'יק צללו בכ-5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ות"א 90 השיל מערכו כ-2.1% ● השקל התחזק קלות מול הדולר במהלך השבוע האחרון ● שבוע גדוש בדוחות צפוי בת"א ובוול סטריט, כולל תוצאות ענקית השבבים אנבידיה ● בדיסקונט מעריכים: 2-3 הפחתות ריבית בארה"ב במהלך השנה

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת

מפעל המלט נשר. ''אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל'' / צילום: תמר מצפי

אחרי פחות משנה: מנכ"ל נשר מפעלי מלט מסיים את תפקידו

מנכ"ל נשר מפעלי מלט, יובל לזרוב, מסיים את תפקידו בחברה אחרי כהונה בת פחות משנה ● באוגוסט האחרון הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מינהלי לחברה, המורה על מניעה או צמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 45 בחוק אוויר נקי

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה המתיחות מול הבית הלבן תקדימית, ומה העבר מלמד על חומרת המצב כעת?

העימות עם ממשל ביידן על הכניסה לרפיח העלה את שאלת היחסים עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מלמדת שהיו התנגשויות אינטרסים בין ישראל לארה"ב מאז שנות החמישים - אבל האופן בו האמריקאים הגיבו לחציית קווים ישראלית השתנה בהתאם לסכנה הקיומית לישראל

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

למה המדינה הסכימה למכור את הדואר בשליש מהשווי שבו העריכה אותו?

לאחר תחרות בין שני מתמודדים בלבד, קבוצת מילגם זכתה במכרז על דואר ישראל במחיר המהווה שליש מזה שבו הוערכה החברה הממשלתית בעבר ● הזוכה מתכוונת להתמקד בשוק הבנקאות ● וגם: המשפחה שעומדת מאחורי חברת מילגם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

ד''ר ענאיה בנא, מנכ''לית ומייסדת עמותת אל־ביאדר / צילום: תמר מצפי

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור ● בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשבר בביטוח לאומי: "צריך בעיקר להעלות מסים ואת גיל הפרישה"

לראשונה ההכנסות של ביטוח לאומי נמוכות מההוצאות על קצבאות, ודוח שפרסם מזהיר: מועד הקריסה הוקדם ב-8 שנים, לשנת 2036 ● אלא שמומחים סבורים כי הסוגיה פחות חמורה ממה שעושים ממנה: "שאנשים יפסיקו לעבוד מתי שבא להם"