גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אין זה סוד שהמשקיעים בישראל "התאהבו" כבר לפני חודשים ארוכים במסלולים הצמודים למדד S&P 500. נכון להיום בכל מוצרי החיסכון וההשקעה - מקרן הפנסיה, דרך קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ועד לקרנות הנאמנות - מוצעים מסלולים העוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי, ויחד הם מנהלים כבר כ-140 מיליארד שקל.

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה 
"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח 

לנוכח חולשתו של שוק המניות בישראל מתחילת 2023, תחילה על רקע קידום הרפורמה המשפטית ובהמשך המלחמה שפרצה באוקטובר, סיפק המדד האמריקאי המוביל את הסחורה, והקפיץ את תשואות החוסכים בו. קרנות הפנסיה שעקבו אחרי המדד הניבו תשואות שנשקו ל-30% (לעומת 9.4% בלבד במסלולים הכלליים), כך שבהחלט אפשר להבין את הנהירה. למעשה, הנסיקה של 2023 המשיכה גם ברבעון הראשון של 2024. התשואות בקרנות הפנסיה עוקבות S&P עמדו על 9.1% בחודשים ינואר-אפריל, לעומת 2.8% בלבד במסלולים הכלליים.

"מסוכן יותר מהשפעות המלחמה"

אבל קשה להתעלם מהסיכונים הנלווים להשקעה ב-S&P 500. ראשית מדובר במדד מניות אחד, שכמעט 30% ממנו מושקע בסקטור אחד - טכנולוגיה, ושבע הענקיות (מיקרוסופט , אפל , אנבידיה , גוגל , אמזון , טסלה  ונטפליקס ) אחראיות לרוב התשואה בו.

בנוסף, מדובר בהשקעה דולרית, בינתיים העובדה הזו בעיקר עבדה לטובתם של המשקיעים הישראלים לנוכח התחזקות הדולר מול השקל. אבל צריך לזכור שהתמונה תמיד יכולה להתהפך.

האפשרות לטלטלה כלפי מטה במדד, עלולה לפגוע בצורה דרמטית בחסכונות הציבור ולמחוק עשרות מיליארדי שקלים מהם. מי שמזהיר מכך הוא אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי פרופיט (סוכנות ביטוח גדולה העוסקת בין היתר בהפצת מוצרים פיננסיים). הוא טוען כי "ריצת הציבור ל-S&P500 עלולה לסכן את חסכונותיו יותר מהשפעות המלחמה בעזה". לדבריו, "בעוד הוצאת החסכונות לחו"ל יעילה וטובה למשק, מה שלא יעיל הוא ריכוז הכספים הללו כמעט בבלעדיות במדד אחד שאומנם מורכב מ-500 המניות הגדולות בארה"ב, אך במציאות מושפע בעיקר משבע מהן, שהן בעלות מתאם גבוה מאוד לענף הטכנולוגיה".

אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

כהנוביץ מציין כי באפריל האחרון, "ראינו דוגמה לסכנות במדד כשהוא רשם ירידה חדה למרות תוצאות טובות של החברות. במקרה שבו יתממש זעזוע עמוק בסקטור הטכנולוגיה או אפילו רק בעולמות הבינה המלאכותית (AI), נראה קבוצה גדולה מאוד של ישראלים נכנסים יחד למשבר פיננסי". לדבריו, "אנשים מסתכלים על עשר השנים האחרונות, אבל אלה היו שנים טובות, ושוכחים שבשנים 2000-2010, לקח לשוק 10 שנים להתאושש מהתפוצצות בועת הדוט.קום במניות הטכנולוגיה".

 

"התהליך חיובי, זה השוק היעיל בעולם"

מנגד, יש מי שטוענים כי עליית החשיפה של חסכונות הציבור למדד האמריקאי היא חיובית ומאפשרת גם למשקיעים ללא ידע פיננסי נרחב להניב תשואות יתר. אחד מהם הוא אבנר חדד, מנכ"ל חברת הקרנות קסם והפניקס בית השקעות, שמשווקים מוצרי השקעה העוקבים אחר מדדים. חדד טוען כי "זה בסוף מדד שמורכב מ-500 החברות הגדולות ביותר בשוק האמריקאי, וזה פיזור אדיר שעושה את העבודה. הציבור מבין שהוא לא מצליח להשיג בדרך אחרת תשואות גבוהות על השקעותיו בחו"ל. משום שהפיזור במדד הזה עצום אני לא רואה בעיה. זה תהליך בריא".

ומה אם תהיה ירידה חדה במדד המדובר? "השוק יורד ועולה כל הזמן", אומר חדד. "יכול להיות שבשנה הקרובה תהיה תשואה שונה מבשנה שחלפה. אז למה זה מצליח בסוף? כי מי שקובע את הרכב המדד זה המשקיעים בעולם (שמעלים ומורידים את ערך המניות על פני זמן, ח"ש). מדובר במדד מניות שנבנה באמצעות השוק הכי יעיל בעולם. אז זה נכון להצטרף אליו במקום לנסות לנצח אותו".

אבל החשש של כהנוביץ מפרופיט הוא בעיקר מפני המתח הגבוה שהשוק נמצא בו. לדבריו, מעל 80% מהחברות הנכללות במדד S&P 500 היכו את תחזיות האנליסטים, אך עם ההצלחה מגיע גם תיאבון וכעת החשש הוא שהאנליסטים והמשקיעים בכלל מתחילים להיות אופטימיים יתר על המידה. אם ברבעון הראשון רווחי החברות במדד המוביל זינקו ב-4.9% (ביחס לרבעון המקביל אשתקד) כעת הציפיות (לפי נתוני FactSet) עבור שנת 2024 כולה עומדת על עלייה של 10.8% ול-2025 על 13.9% (תחזית רווח למניה במדד S&P 500).

"לא רק רף הציפיות הגבוה מאוד מטריד, אלא גם העובדה שבמקביל תנאי הרקע הולכים ונעשים מאתגרים יותר", הוא מזהיר. נתוני המאקרו של כלכלת ארה"ב הפתיעו לאחרונה לשלילה והורדות הריבית שם הולכות ומתרחקות. זו הסיבה המרכזית לכך שה-S&P 500 צלל בכמעט 4% באפריל - שפל של שנה וחצי.

"מבחינה משקית זו קטסטרופה"

את הסיכון הטמון בעליית ההשקעות במדד S&P 500 רואה יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה בת"א, מכיוון אחר. לדבריו, ריכוז כספי יותר ויותר חוסכים במדד האמריקאי המוביל "מייבשת את המקורות לשוק ההון המקומי. היא מקטינה את המקורות הכספיים שאמורים לייצר את ההשקעות במשק הישראלי. אין מקור אחר. בסוף כשלמנהל השקעות אין שיקול דעת, משום שהמשקיע הורה לו לשים את כל הכסף ב-S&P 500, אז הוא לא יממן כאן כביש או אתר התפלה, וגם לא יממן חוב. לכן מבחינה משקית זו קטסטרופה בהתהוותה".

באפט נגד מייקל ברי, מי צודק?

גם בקרב משקיעי על מעבר לים קיימת מחלוקת לגבי השקעה ב-S&P 500. וורן באפט למשל, המשקיע הפרטי הגדול בעולם, ידוע בתור תומך נלהב של המדד. פעם אחד פעם הוא כותב למשקיעיו על יתרונות מדד הדגל האמריקאי. באחת הפעמים הוא כתב כי "השקעה תקופתית בקרן מחקה מאפשרת למשקיע החובב להניב ביצועים עודפים על רוב מנהלי ההשקעות המקצועיים".

מנגד, אילון מאסק טען כי היקף ההשקעות הפסיביות הפך למסוכן. "המשקיעים הפסיביים רוכבים על ההחלטות של המשקיעים האקטיביים", כתב ברשת החברתית איקס לפני מספר חודשים. "אתה מקבל תנועות מסיביות של המניה בהתבסס על החלטות של אולי ארבעה חמישה בוחרי מניות".

גם מייקל ברי נודע בהתנגדותו להתנפחות השוק הפסיבי, ובפרט בהשקעה במדד S&P 500. "המצב היום דומה מאוד לבועה לפני בשוק האג"ח מגובה הנכסים לפני משבר הסאב פריים", הוא אמר בראיון לבלומברג לפני ארבע שנים. "אני לא יודע מהו לוח הזמנים, אבל כמו בכל הבועות, ככל שהיא תתנפח, כך ההתרסקות תהיה גרועה יותר". באוגוסט האחרון, ברי קנה אופציות שורט בשווי מיליארד וחצי דולר על שני המדדים המובילים בארה"ב - S&P 500 והנאסד"ק והימר על מפולת בשווקים.

החשיפה בקרנות הפנסיה גדלה פי 4 בשנה וחצי

מבדיקת גלובס את המכשירים השונים העוקבים אחר המדד האמריקאי עולה כי הסכום הגדול ביותר, כ-52 מיליארד שקל, מנוהל בתעשיית קרנות הנאמנות (קרנות סל וקרנות מחקות). למעשה, כל שקל עשירי מושקע במוצר חסכון שעוקב אחרי המדד.

בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מסתכמים הנכסים המנוהלים שעוקבים ישירות אחרי המדד האמריקני, לפי נתוני מערכת הגמל נט של משרד האוצר, בכ-43 מיליארד שקל. מדובר בכ-6% מסך הנכסים המנוהלים על ידי החסכונות באפיקים האלה.

 

המצב דומה גם בקרנות הפנסיה, שם השינוי היה דרמטי במיוחד. אם בתחילת 2023 רק 11 מיליארד שקל עקבו אחר המדד האמריקאי, היום המספר הזה גדל פי ארבעה - ל-44 מיליארד שקל שמהווים כ-5% מסך הנכסים בקרנות הפנסיה. רק ב-12 החודשים האחרונים נצברו באפיק זה 26 מיליארד שקל, כך שיחד עם העלייה בתשואות בנכסים שכבר נוהלו דרכו, מדובר בנהירה עצומה של הציבור בשנה החולפת.

נציין שבפועל הנכסים שבידי הציבור שחשופים לתנודות מדד S&P 500 גדולים אף יותר. חברות הביטוח מציעות כיום פוליסות חסכון, שלא ברור כמה מהן צמודות למדד הזה. בנוסף, ישנה גם חשיפה "סמויה" למדד דרך הרכיבים המנייתיים הקלאסיים בקרנות הנאמנות ובחסכון ארוך הטווח, כולל במסלולים הכלליים. כך שלא מן הנמנע שבנוסף ל-139 מיליארד שקל בחשיפה ישירה, יש עוד עשרות מיליארדי שקלים שחשופים למדד בעקיפין.

עוד כתבות

ICL / צילום: יח''צ

פשרה בייצוגית נגד כיל על דיווח מטעה. כמה תשלם לבעלי המניות?

ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישה חברת רבקה טכנולוגיות נגד כיל, המנכ"ל והדירקטורים שכיהנו בה בשנים 2016-2015, בשל טענות למחדלי דיווח ופרטים מטעים ביחס לפרויקט מערכות מידע שהחלה עם IBM בשנת 2013 וקרס אחרי שלוש שנים ● במסגרת הפשרה כיל תשלם כ-2 מיליון דולר

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

הסהר האדום האיראני נגד סוכנות הידיעות: מסוק ראיסי לא אותר

מסוקו של הנשיא התרסק בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● באיראן דיווחו שהמסוק אותר, אך הסהר האדום האיראני עידכן כי הדיווח לא נכון והחיפושים נמשכים ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, ובכיר איראני מסר לרויטרס כי יש חשש לחייהם

בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים

תוכנית מחליפה לתמ"א 38 שגיבשה העירייה בראשות כרמל שאמה הכהן, מספקת פתרון ביניים בין הגישה המרחיבה שנקטו ראשי העיר הקודמים, לבין הגישה הקמצנית שנקט כרמל שאמה הכהן, שזכתה לביקורת מצד בית המשפט

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנעלם בתאונת מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק בגבול עם אזרבייג'ן, ויש "חשש לחייו" ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

רכבי טויוטה חונים בשכונת מגורים. מכת גניבות רכב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עלייה של 64% במחירי הביטוח: זה הרכב הנגנב ביותר בישראל מתחילת המלחמה

פוסט שפורסם ברשתות החברתיות גילה כי כדי לבטח את אחד הרכבים הגניבים בישראל, טויוטה RAV4, נדרשה בעליו לשלם סכום המגיע כמעט לשישית משווייו ● "זו אמירה חד-משמעית ללקוח, שאת הדגם הזה החברה לא רוצה לבטח", אומרים בלשכת הסוכנים ● בשוק ממליצים לרוכשי מכוניות לכלול את עלות הביטוח בשיקולים בעת רכישת רכב חדש

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

מפעל המלט נשר. ''אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל'' / צילום: תמר מצפי

אחרי פחות משנה: מנכ"ל נשר מפעלי מלט מסיים את תפקידו

מנכ"ל נשר מפעלי מלט, יובל לזרוב, מסיים את תפקידו בחברה אחרי כהונה בת פחות משנה ● באוגוסט האחרון הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מינהלי לחברה, המורה על מניעה או צמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 45 בחוק אוויר נקי

עו''ד דן גבע, שותף במשרד מיתר / צילום: איל יצהר

משרד עורכי הדין מיתר ממזג אליו את משרד הפטנטים קליגלר

עורך הדין ועורך הפטנטים דניאל קליגלר ינהל את תחום הפטנטים של מיתר, ויחד איתו יצורפו למשרד שותפו יובל שלום ועורכי פטנטים נוספים ● בעקבות המיזוג יכלול צוות הפטנטים של מיתר 18 עורכי פטנטים ועורכי דין

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל / צילום: שחר פליישמן

אכזבה למדינה: קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר בתמורה ל-461 מיליון שקל בלבד

קבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל זכתה במכרז על הדואר, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שקיבל הדואר בעבר ועמד על מעל 1.5 מיליארד שקל ● קבוצת דלק ישראל-רמי לוי התמודדה מולה במכרז ● שתי ההצעות היו נמוכות בתחילה מהממוצע של הערכת השווי שהוכנו לצורך המכרז. לבסוף התוצאה הזוכה הייתה גבוהה יותר

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי

רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, סקר סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, את התפתחות הפשיעה בחברה הערבית, וציין: "מאז 2023, אנחנו באובדן מוחלט"

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

השגריר גלעד ארדן. גורס את אמנת האו''ם בעצרת הכללית / צילום: צילום מסך מתוך UNTV

ישראל והאו"ם: מה כדאי לזכור לפני שגורסים

ב–29 בנובמבר 1947 הכריז נציג סוריה באו"ם בעקבות החלטת החלוקה: "היום האו"ם נרצח" ● בזכות היום ההוא הגענו אל השבוע הזה

אפריל האדום של הפנסיה וההשתלמות / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בצמרת, בית ההשקעות שמוצא את עצמו בתחתית טבלת התשואות לפנסיה

הירידות בשוקי ההון בעולם הובילו את המסלולים הכלליים לירידות של כ-1.5% ואת מסלולי המניות לירידות חדות יותר של כ-3% • אלטשולר שחם, מור ומנורה מבטחים בלטו לטובה כשמנגד אנליסט עם ירידות חדות • מה עשו המסלולים שעוקבים אחרי ה-S&P 500?

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

"האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם

OpenDNA חתמה על הסכם שיווק עם מקסון, והמנכ"ל סוגר מעגל ● מחקר חדש בארה"ב: "תסמונת האייל הזומבי" לא מסוכנת כרגע לבני אדם ● השבוע בביומד 

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"