גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוליטיקה כמקצוע: על עודף הלהיטות של תובעים לפתוח תיקים למנהיגים

תפיסת צדק שלא מתחשבת בתוצאות פוליטיות עומדת ביסוד המשפט האנגלי, ממנו מגיע כרים חאן ● בדור האחרון גברה מוטיבציית התובעים לפתוח תיקים נגד מנהיגי ארצות ● להגיד שזו לא פוליטיקה היא היתממות ● חאן אינו "אנטישמי", אבל הוא כרך את עצמו במהלך פוליטי מסוכן

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock
כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock

אין צורך להיות קורא מחשבות כדי לדעת מה חושב ראש הממשלה בנימין נתניהו על להיטותם של תובעים ושל תובעות לפתוח נגדו תיקים. כמעט כל מה שהוא אמר השבוע על כרים חאן מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הוא היה שמח להגיד על התביעה בתיקים נגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים.

במובן הזה, נתניהו הוא אחד משורה של מנהיגים פוליטיים, שליבם מלא על להיטות חקרנית (אינקוויזיטורית) לקשור להם כתרי מפלצות ולגרור אותם לבתי משפט. תלונות כאלה נשמעות בכל מיני ארצות, מברזיל עד הודו, מדרום קוריאה עד דרום אפריקה, מספרד ואיטליה וצרפת עד ארה"ב.

היועמ"שית ופרקליטות המדינה: לבית הדין הפלילי בהאג אין סמכות לדון בעניין ישראל
בשורה אחת עם רוסיה וסודאן: ההשלכות הכלכליות על ישראל אם יוצאו צווי מעצר בהאג
צ'כיה תעמוד לצד ישראל, ומה תעשה גרמניה? בית הדין בהאג עשוי לפלג את אירופה
שאלות ותשובות | האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת
פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

תביעות כאלה מוּעדוֹת להתרחש בייחוד בארצות עם שיטת משפט קונטיננטלית, שבה הגבולות בין שופט לתובע מיטשטשים. אבל הפוליטיזציה של תהליך השיפוט בכל הדמוקרטיות המערביות הפכה תובעים למשתתפים פעילים בתהליכים, שהיו לפנים דיסקרטיים ומיושבים.

באמריקה תובעים מחוזיים ותובעי מדינות הם פוליטיקאים מוצהרים המתמודדים בבחירות, ולעתים קרובות מכינים את הזינוק אל הכהונה הפוליטית הבאה. בריטניה, או אנגליה לפניה, הפכה את הפוליטיקה למקצוע של עורכי דין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

באיטליה, תובעים חקרניים הצליחו להפיל בסוף המאה שעברה את המשטר הפוליטי שמשל בה במשך כמעט 50 שנה. הם השיגו מה שלא הצליחה להשיג שום מפלגה פוליטית. מופעים כמעט־סולניים של תובעים שינו את פני ספרד מן הצד האירופי של האוקיינוס האטלנטי ואת פני ברזיל מן הצד הלטינו־אמריקאי שלו. הנועזים שבהם הצליחו לשלוח נשיאים לכלא.

בארה"ב, רפובליקאים מאשימים את הדמוקרטים ב"לוחמת־חוק" (lawfare) נגד דונלד טראמפ, העומד עכשיו לארבעה משפטים בו־זמנית (אם כי שלושה הושעו למעשה).

"ייקוב הדין את ההר״

האם כרים חאן משקף את עודף הלהיטות של תובעים לפתוח תיקים סנסציוניים למנהיגי ארצות? קשה להשיב באיזושהי מידה של ודאות מבלי לדעת את צפונות לבו. אבל קשה לעומת זאת לקבל את הסברו שהוא מחיל את דיני המלחמה ללא משוא־פנים. גם תובעים פועלים בסביבה פוליטית מובהקת. הם יודעים שהם משפיעים במישרים על תהליכים מדיניים ואלקטורליים.

גם בתוך עולם המשפט המודרני, בייחוד מה שקוראים English common law, שמחלציו יצא המשפט האמריקאי, מתנהל ויכוח של מאות שנים על דרגת הקיצוניות המתבקשת בהחלת החוק. המשפט העברי והמשפט הרומי הניבו חיוויים מפורסמים. חכמי ישראל אמרו "ייקוב הדין את ההר"; וחכמי רומי אמרו "צדק ייעשה־נא גם אם ייפלו השמיים".

לפני 250 שנה, שופט אנגלי עליון, הלורד מנספילד, חיווה את דעתו ש"החוקה אוסרת עלינו להתחשב ב'טובת המדינה' כאשר אנחנו גוזרים דין. חלילה לנו להתחשב בתוצאות הפוליטיות, גדולות כאשר יהיו. גם אם נעורר התקוממות כללית, הכרח הוא שנכריז, 'צדק ייעשה אפילו אם ייפלו השמיים'".

אומנם החיוויים ההם לא נגעו לחשד של פשעי מלחמה, אבל הם שיקפו גישה, שנטבעה במעמקי הצופן הגנטי של המשפט האנגלו־אמריקאי - והקרינה גם על משפט בחברות אחרות. האם כרים חאן הביא בחשבון את התוצאות הפוליטיות, אבל אמר "ייפלו השמיים"? איננו יודעים. ייחוס אנטישמיות למניעיו בוודאי מקל על המייחסים, אבל אינו מקל על נסיוננו להבין את התהליך.

שטות היא, לפי דעתי, להכחיש את הצדדים הפוליטיים של החלטת חאן. כיוצא בזה, שטות היא להכחיש את הקשר בין צווי המעצר שלו למעשי דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי בהאג. הוא אינו בהכרח ישיר או פוליטי. אבל יש קשר נסיבתי, שנחוצה דרגה ניכרת של היתממות כדי להתכחש לו.

התקפה רב־יבשתית מתנהלת עכשיו נגד עצם הלגיטימיות של קיום ישראל. היא מוכרזת "מדינת מתיישבים קולוניאלית", הקיימת על אדמות גזולות; היא מדינת "אפרטהייד נפשע", בלשון הדרום־אפריקאים, וממילא אין לה הזכות להתקיים. הבעיה אינה "פשעי המלחמה" שלה בעזה בשבעת החודשים האחרונים; בעיניהם עצם הקמתה היתה "פשע מלחמה".

הייתכן שחאן ואנשיו אינם מבינים שהם חותים את הגחלים בשביל מגמת ההריסה המלאה של מדינת ישראל? קצת קשה להאמין בזה. חאן מבין את הקונטקסט הפוליטי. כאשר הוציא צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפני כשנה, הוא הכריז כי "יום עצוב הוא לראות ראש מדינה, מפקד עליון" הופך למבוקש פלילי. העוצמה הפוליטית של מהלכיו ידועה לו היטב.

חשד רב־שנים להטיה

עניין נוסף שצריך לפחות להביא בחשבון במסגרת הספקולציות על מניעי חאן, הוא הצורך של הממסד המשפטי בהאג להפיג חשד רב־שנים, שרק "אנשים בעלי צבע" מגיעים אל ספסל הנאשמים.

במשך שנים, המנהיגים הבכירים ביותר שנקראו לעמוד למשפט היו אפריקאים, בוגרי מלחמות אזרחים מוטרפות בליבריה, בסיירה ליאון, ברואנדה, בסודאן ובצ'אד (המשפטים לא התנהלו בבית הדין הגבוה לצדק אלא בטריבונלים מיוחדים שהוקמו לתכלית הזו). תלונות על החמרה מיוחדת עם אפריקאים נשמעות זה שנים.

משפטי מלחמות יוגוסלביה יצאו מכלל זה. אבל לפחות חלק ממבקרי התהליך חשבו שהמשפטים ההם הורשו להתנהל מפני שרוב המועמדים לדין היו סרבים, שנואי נפשו של המערב, בעלי בריתה של רוסיה. זה לא מדויק, מפני שגם קרואטים, בוסנים ואלבנים מקוסובו הועמדו לדין. אבל אנחנו עוסקים כאן ברושם, לא רק בעובדות.

האפשרות שישראל נפלה למלכודת "אנשים בעלי צבע" אומנם אינה מובנת מאליה, אבל השנים האחרונות עמדו בסימן מאבק נגד "עליונות לבנה". אבסורד הוא שישראל נכרכת ב"עליונות לבנה", אבל אלה פני הדברים בעולם רב־אבסורדים. נציגי ה־ANC בבית הדין בהאג אמרו לשופטים כי הישראלים הם "מתיישבים קולוניאליים", איפיון שווה־ערך ל"עליונות לבנה".

מה שלא היה לסרביה

ישראל מוצאת את עצמה עכשיו במקום דומה לזה שאליו נדחקה סרביה בעשור האחרון של המאה שעברה. התפרקות יוגוסלביה הפכה קווי־תיחום פנימיים לגבולות בינלאומיים. המוני סרבים מצאו את עצמם בין־לילה תושבים של ארצות זרות. כך התלקחו מלחמות האזרחים, תחילה בקרואטיה, אחר־כך בבוסניה ולבסוף בקוסובו.

היה יסוד לטענות סרביה נגד שרירות הגבולות החדשים. אבל האמצעים שנקטה עלו לה ביוקר: התערבויות צבאיות של נאט"ו ולבסוף משפטים על פשעי מלחמה. ההבדל החשוב: לא היו לה בעלי ברית מחוץ לרוסיה, שהייתה אז בעומק חולשתה ולא יכלה לבוא לעזרתה. לישראל יש ארה"ב.

בשנה התשיעית של מלחמות יוגוסלביה, סרביה הבינה שהיא תתקשה להוסיף ולהיאבק נגד אמריקה ונגד אירופה. היא החליפה משטר. האיש שהנהיג אותה ב־11 השנים הקודמות לא רק הודח, אלא הוסגר להאג ועמד למשפט. זה היה ניתוח מכאיב מאוד, וסרביה לא החלימה ממנו עד עצם היום הזה. "לא להיות סרביה" היא אולי הדרך העקיפה להגדיר את המטרה.

עוד כתבות

דוד ביטן, יו''ר ועדת הכלכלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ביטן זועם: רק 17 מתוך 530 תקנים ייכנסו לרפורמת "מה שטוב לאירופה"

בוועדת הכלכלה שהתכנסה הבוקר אמר יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן בדיון: "זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל – אבל זה לא יהיה המצב בפועל" ● משרד הכלכלה טוען שהרפורמה תחול על 80% מערך הייבוא של מוצרי הצריכה – אך הוא לא הציג כיצד הוא עשה את החישוב - או איך הוא צפוי להשתנות אחרי פתיחת היבוא

צילומים: AP אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הנתון שבוול סטריט לא ראו כבר 48 שנה ומה צריך לקרות כדי שהראלי יימשך

מדד ה-S&P 500 עומד להשיא את התשואה הגבוהה ביותר שלו בשנת בחירות מאז 1976 ● אבל, הראלי מתח את שוויי החברות לקצה, והשוק נמצא במצב של "קניית יתר" ● האם העליות יימשכו? תלוי באינפלציה וברווחי החברות בענפים המחזוריים

רחוב תירוש 19, בשכונת ספיר בנוף הגליל / צילום: יח''צ

הייטקיסט רכש דירת 3 חדרים בנוף הגליל להשקעה. כמה הוא שילם?

בשכונת ספיר בנוף הגליל נמכרה דירת 3 חדרים, 72 מ"ר, תמורת 820 אלף שקל ● הרוכש הוא הייטקיסט שקנה אותה להשקעה בציפייה לפינוי־בינוי ● אין הערכה בשלב זה מה הסיכוי שפרויקט פינוי־בינוי יאושר ויוקם

מי עדן / צילום: תמר מצפי

מי עדן על המדף: תאגיד המים פרימו ווטר מעמיד אותה למכירה

לא מדובר בהפתעה: כבר ב-2023 פורסם כי פרימו ווטר מעוניינת להתמקד בצפון אמריקה והחלה במכירת פעילותיה הבינלאומיות האחרות ● בין הרוכשות הפוטנציאליות: יפאורה וטמפו

המשכנתה חצתה את רף המיליון שקל / אילוסטרציה: Shutterstock, Yuri Dondish

המשכנתה הממוצעת חצתה את רף המיליון שקל לראשונה מאז 2022

סך המשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר הגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, היקף שלא נראה כמותו בשוק המשכנתאות מאז אוגוסט 2022 ● עליית מחירי הדירות בתקופת המלחמה מחזירה לשוק רבים, שעד כה נרתעו מלרכוש דירות, עקב הריביות הגבוהות והמצב הכלכלי הקשה שמתהווה בעקבות המלחמה

רחפן לוכד כטב''ם באמצעות רשת במהלך הדגמת מוצר בארה''ב / צילום: Reuters, Stephen Lam

לוכדים ברשת: המערכת החדשה של רוסיה ליירוט כטב"מים של אוקראינה

רוסיה השיקה את מערכת "נטקומט", שמיירטת כטב"מים באמצעות שיגור רשת לעברם ומיועדת במיוחד להתמודדות מול הרחפנים של צבא אוקראינה ● בעוד שהמערכת הרוסית רחוקה מלהיות תקדים עולמי, הייחודיות שלה נעוצה ביכולת להתקין אותה כמעט על כל רחפן אפשרי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

פרשת הצוללות: ועדת החקירה שלחה מכתבי אזהרה לנתניהו, יוסי כהן ובוגי יעלון

הוועדה ציינה כי מהתמונה המצטיירת בפניה בשלב זה עולה כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות, זאת תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של ישראל

קניות. התאוששות חלקית בלבד של פעילות המשק / צילום: איל יצהר

הכול תלוי בצריכה הפרטית: האם הקטר של המשק משנה כיוון?

הנתונים מצביעים על התאוששות המשק והצריכה הפרטית, אבל אנליסטים חוששים כי המשך השפעות המלחמה, אי הוודאות והצפי להכבדה בנטל המס יפעלו לבלימת המגמה ● לאור זאת, הקונצנזוס הוא שבנק ישראל לא יוריד את הריבית גם בחודש יולי

ראסל אלוואנגר (טאואר), ערן זינמן ורועי מן (מאנדיי), אייל הררי (אלוט) / צילום: ענבל מרמרי, נתנאל טוביאס, איל יצהר

ישראלית נוספת על הכוונת של השורטיסטים בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● בטאוואר שואפים להגדיל את התגמולים למנכ"ל הוותיק ראסל אלוואנגר ● אלוט עלתה בכ-6% תוך יומיים לאחר שקרן Outerbridge הגדילה החזקה במניות החברה ● ומאנדיי נסחרה בתנודתיות לאחר שפורסם דוח של שורטיסט שצופה דאונסייד של 30% במניה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

למרות המלחמה: מזמינים יותר חופשות ונערכים לבילויי הקיץ כרגיל

בחודש מאי חלה עלייה מצרפית של כ-9% ברכישות מאתרי האונליין, בעיקר באתרים הבינלאומיים ● אתר אל על רשם גידול של כ-50% במספר הזמנות הטיסות ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מגדלי לנדמרק / הדמיה: עמרי אמסלם

"החגיגה הסתיימה": תחום הנדל"ן שמדשדש אפילו בחלק מתל אביב

מומחי מעלות S&P בניתוח מיוחד לגלובס על מצבו של הנדל"ן המניב בתקופה הנוכחית ● על הירידות בתפוסה ובדמי השכירות, על היציבות של התחום - וגם על הסיבות לכך שבישראל לא רואים בינתיים ירידות שיערוך משמעותיות על נכסים מניבים, בניגוד למתרחש מעבר לים

איור: Shutterstock

קיץ של מגפות: כך תיזהרו מגל חדש של קורונה ושל קדחת הנילוס

שתי נשים מתו ממחלת קדחת הנילוס בסוף השבוע האחרון ● ולמרות התקווה שהקורונה תהפוך למחלה עונתית, נרשמת כעת עלייה במקרים מאומתים ובאשפוזים ● איך נזהרים מגל המגפות הקיץ, ומה לעשות אם יש חשש להדבקות?

חיילי מילואים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הממשלה מקדמת את החוק להארכת שירות המילואים - שיאושר לקריאה ראשונה בכנסת

החוק יגיע למליאת הכנסת לקריאה ראשונה, אחרי התנגדות היועמ"שית להצעה המקורית ● במסגרת ההצעה, במשך שלושה חודשים תתאפשר הארכה של השירות בשנה, כך שאנשי מילואים ישרתו עד גיל 41, וגיל הפטור לקצינים יעלה בשנה ל-46 ● ליברמן: "ביד אחת פוטרים משירות וביד השנייה מאריכים. מהמקפצה"

ג'יין פרייזר, מנכ''לית סיטיבנק / צילום: ap, Andrew Harnik

מה עושה החטיבה המסתורית של סיטיבנק, שמניבה לו מחצית מהרווחים

יום המשקיעים של סיטיבנק התמקד בחטיבת השירותים, שעומדת זמן רב בצללים של כמעט כל פעילות, מכרטיסי אשראי ועד מסחר באג"ח ● היא משרתת כ־5,000 מהחברות הגדולות בעולם

איור: גיל ג'יבלי

מה צפוי השבוע במט"ח? בעיקר תלוי אם תהיה הסלמה בצפון

לאחר שבוע סוער בזירה הביטחונית, השקל צנח לרמה של 3.76 מטבעות לדולר ● אירועים נוספים יכולים להביא לפיחות מתמשך של השקל לאור פעילות של המשקיעים הזרים ● אבל בטווח הרחוק המומחים אופטימיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה. אחת מול 499 מניות / צילום: ap, Chiang Ying-ying

אחראית לשליש מהעלייה במדד: אנבידיה עלולה להפוך לצרה הגדולה של S&P 500

ענקית השבבים מושכת את המדד המוביל בשוק האמריקאי מעלה לשיאים חדשים, בעוד שמרבית החברות במדד משתרכות מאחור הרבה מתחת לשיא שלהן ● ואם היא תפסיק להציג ביצועים וחלילה תיפול? גם מניות בתחום ה־AI ייחלשו, וכל השוק עלול להיגרר מטה

הרשת מלאה בפייקים על היחס של העולם לישראל

כמה רע מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית? רצוי לא להסיק מהרשתות ● המשרוקית של גלובס

תקיפה של חיזבאללה בצפון. פגיעת טיל בתחנת כוח גדולה עלולה לשתק את רשת החשמל הארצית / צילום: כב״ה צפון

המומחים מאשרים: משק החשמל בישראל לא מוכן למלחמה ממושכת

מנכ"ל החברה לניהול מערכת החשמל הותקף לאחר שהזהיר כי "אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור בישראל" בטענה שהאמירה "מנותקת מהמציאות" ● אך במגזר הפרטי מסכימים: הייצור הריכוזי ומיעוט תחנות הכוח הופכים את המדינה לפגיעה במיוחד ● הפתרונות: אגירת אנרגיה, יותר מתקנים סולאריים ורשתות חשמל זעירות שיהפכו כל בניין ל"אי אנרגטי"

שאול גולדשטיין מנכ''ל חברת נגה / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שהתריע מפני הפסקת חשמל ממושכת בדרך להדחה

בגין התבטאויותיו בנוגע להיערכות רשת החשמל למלחמה, דן היום דירקטוריון נגה בהדחת המנכ"ל שאול גולדשטיין ● כזכור, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בשדרות טען גולדשטיין כי: "אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל, אי-אפשר יהיה לגור כאן"

ההלוואות לכל מטרה על חשבון הדירות שוברות שיאים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל יאריך את הסדר הלוואה לכל מטרה בשעבוד דירה

בנק ישראל צפוי להאריך את תוקף ההסדר המאפשר למשקי בית להגדיל את ההלוואות לכל מטרה שלהם, באמצעות משכנתה נוספת של עד 200 אלף שקל, עד לסוף השנה ● מאז החלת ההסדר בינואר, קפצו ההלוואות שנלקחו לפי שיטה זו בעשרות אחוזים, לעומת החודשים המקבילים בשנה שעברה