גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצל ההסלמה בחזית הצפון, מה עושה הממשלה לטובת המפונים?

המטחים הכבדים שנורו בימים האחרונים לעבר צפון הארץ מדגישים עד כמה דבריה של השרה רגב על "הדברים המדהימים שעשתה הממשלה" הם בעייתיים ● ואם בתחילת המלחמה מרבית המפונים היו מהדרום, כעת רובם מהצפון ● המשרוקית של גלובס בוחנת לעומק את יעדי הפינוי ואת הביצוע בשטח

מירי רגב, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 4.6.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מירי רגב, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 4.6.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בימים האחרונים סופג צפון הארץ אש כבדה משטח לבנון אל עבר ישראל, ומצוי תחת אזעקות בלתי פוסקות. בעקבות המטחים פרצו שריפות בכמה מוקדים, אבל חרף מצוקתם, ראשי רשויות בצפון דיווחו שלא זכו למענה מגורם ממשלתי, שלא לדבר על פנייה יזומה. בשבוע שעבר נשמעו מכיוון הממשלה דברים שזכו ללעג ונתפסו כניתוק וכחוסר טקט. הייתה זו שרת התחבורה מירי רגב שעוררה מהומה רבתי כשאמרה לרדיו קול חי: "הממשלה הזאת עשתה בשנה הזאת דברים מדהימים, דברים מדהימים, כל כך הרבה אנשים נמצאים במלונות, הכול ממומן על ידי הממשלה".

אחרי שכל הביקורות נאמרו, ראוי להתייחס גם לתוכן. כבר שמונה חודשים שרבבות אנשים מהצפון ומהנגב המערבי חיים בבתי מלון לאחר שבתיהם הפכו ללא בטוחים מספיק כדי לשהות בהם, עקב איומי חמאס וחיזבאללה. אבל איך נראה הפרוטוקול הממשלתי לפינוי אוכלוסיות? כיצד מתבצע הטיפול באוכלוסייה המפונה במלונות? וכמה זה עולה לנו?

 

תוכניות המגירה

אומנם מאז קום המדינה היו אירועים של פינויי אוכלוסייה, אבל כפי שמראה סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), הממשלה הבינה שיש צורך בהיערכות המדינה בפינוי תושבים במקרה של מצב חירום בעיקר אחרי מלחמת לבנון השנייה ב־2006. במלחמה, אזור הצפון - מדן ועד חיפה - סבל מירי טילים ורקטות ארוכות טווח. ולמרות זאת, בשום שלב לא פונה האזור, כולל יישובים הסמוכים לגבול. מי שהתפנו, עשו זאת על דעת עצמם.

דוח מבקר המדינה מ־2007, שעסק במלחמה ובניהולה, מתח ביקורת על כך שאפשרות הפינוי לא עלתה בפני הממשלה ושתוכניות הפינוי הקיימות לא בנות קיימא. המסקנה הייתה שיש צורך בגיבוש תוכנית מסודרת לפינוי תושבים מאוימים וקליטתם. ואולם, חשוב להדגיש שבתפיסה המבצעית של כוחות הביטחון, ירי רקטות וטילים על אזור מיושב איננו שיקול לפינוי, אלא יש תנאים מבצעיים אחרים שבגינם צה"ל ממליץ על פינוי אוכלוסייה (כמו ירי ישיר או חדירה קרקעית).

התוכנית המרכזית אושרה ב־2012 במסגרת החלטת ממשלה 4877, שקיבלה את השם "מלון אורחים". התוכנית, שנועדה לספק מענה ל־300 אלף תושבים, קבעה שפינוי תושבים ייקבע על ידי הממשלה אם אין דרך אחרת להבטיח את ביטחונם, מתן השירותים החיוניים להם וקורת גג.

ההחלטה על פינוי מאורגן, כך נקבע, תתקבל על ידי הממשלה, ואם אין ביכולתה להתכנס אז על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני. אם אין אפשרות לחכות עד להתכנסות, מפקד בכיר בשטח (דרגת סא"ל או סנ"צ ומעלה) יכול להורות באופן מידי על פינוי, ולאחר מכן יעדכן את שר הביטחון או השר לביטחון פנים, וההחלטה תובא לאישור הדרג המדיני בהקדם. כהשלמה מבצעית, אושרה ב־2015 בצה"ל תוכנית "מרחק בטוח", שפרטיה חסויים ונועדה לתת מענה במקרה של צורך לפנות את תושבי גבול הצפון (60 אלף תושבים) ועוטף עזה (16 אלף).

נדבך חשוב לענייננו הוא שבתוכנית המקורית, בתי מלון קיבלו עדיפות נמוכה כיעד לפינוי: התשתית הראשונית אמורה להיות בתי ספר ומוסדות ציבור שבתחומי הרשויות המקומיות. אם אלו לא יספיקו, יישקלו גם פנימיות ואכסניות. רק לאחר מכן, תישקל הרחבה גם לבתי מלון. אבל בפועל, כידוע, עיקר המפונים נמצאים דווקא בבתי מלון. איך זה קרה?

התאוריה מול השטח

התשובה לשאלה היא שבחסות הכאוס ששרר כחלק ממתקפת וטבח 7 באוקטובר, המציאות בשטח לא התאימה את עצמה להוראות התוכנית. מבקר המדינה כתב ש"פינוי התושבים מיישובי הדרום והצפון נעשה באופן מהיר, בשל הלחימה בגזרות השונות ומתוך דאגה לשלומם של התושבים", ולפי רשות החירום הלאומית (רח"ל) פינוי כזה נעשה ל־126 אלף איש. אלו לא השאירו מרווח תמרון גדול במיוחד כדי להיערך כיאות לפינוי.

במציאות אינטנסיבית כזו, נוצרו גם יוזמות פרטיות ומקומיות שחיברו בין המפונים לבין בתי המלון, לעתים אפילו במקריות ברשתות החברתיות. לא פעם היו אלו בתי המלון שפתחו את דלתותיהם בפני המפונים עוד בטרם היה ברור מה תהיה התמורה לכך.

בהתאחדות המלונות סיפרו למשרוקית ש"בהובלת שר התיירות, הוקם חמ"ל משותף לניהול שיכון המפונים במלונות ברחבי הארץ" וש"החל מ־7 באוקטובר, בתי המלון בישראל התגייסו לקליטת המפונים. מנהלי בתי המלון ועובדיהם פעלו במסירות רבה והפכו את המלון לבית עבור המפונים, תוך מתן מענה לצורכיהם השונים, לרוב בהשקעות החורגות משירותי המלון השגרתיים. מדובר בתהליך שאין שני לו בעולם".

בממ"מ מסבירים שהממשלה קיבלה החלטות רשמיות רק בהמשך. החלטת הממשלה הראשונה בנושא המפונים, מס' 950, התקבלה רק ב־12 באוקטובר, ועסקה בדרום בלבד. בהתאם למציאות בשטח ובניגוד ל"מלון אורחים", ההחלטה קבעה שמערך מתקני הקליטה יתבסס על פנימיות, אכסניות ובתי מלון, "בהתאם להיצע ולנדרש… ובכפוף לתוכנית שתאושר על ידי צוות מקצועי שבו חברים ראש רח"ל או נציגו ומנכ"ל משרד הפנים או נציגו". ההחלטה כללה את רשימת 24 היישובים שפונו ואת יעדי הקליטה. כמו כן, אף שבמקור האחריות מוטלת על משרד הפנים, האחריות הפעם חולקה בין רח"ל למשרד התיירות.

ההחלטה לגבי הצפון, מס' 975, התקבלה רק כעבור שישה ימים נוספים, ב־18 באוקטובר. ההחלטה נגעה רק ליישובים במרחק 0־2 ק"מ מהגדר, וכמו החלטה 950 גם היא אישרה את קליטת המפונים בבתי מלון. החלטה זו לא כללה את יעדי הקליטה, ולפי הממ"מ מבוססת על תוכנית "מרחק בטוח" לצפון, שהיא כאמור מסווגת. הסכם בין משרד התיירות להתאחדות המלונות נחתם רק בנובמבר.

היישום בפועל

איך ההחלטות מיושמות בשטח? נתחיל מהעלויות: במסגרת ההסכם שמשרד התיירות הגיע אליו עם התאחדות המלונות, בתי המלון דיווחו על רמת השירותים שהם מספקים, ועל סמך זה חולקו לשלוש רמות תשלום. התעריפים נעים בין כ־850 לכ־1,000 שקלים ללילה לחדר זוגי, ובין כ־1,300 לכ־1,500 שקל ללילה לזוג עם שני ילדים (התעריפים הם לפנסיון מלא).

ההסכם כולל גם את חובות בתי המלון. למשל, לספק שלוש ארוחות ביום בהתאם לרף קבוע, שלהן יהיו זכאים גם נותני השירותים לקהילות המפונים; או לאפשר שימוש מלא לכלל צרכי המפונים בכל שטחי המלון הציבוריים, "לרבות חדרי דיונים, אולמות חדרי כושר וכדומה", ועוד.

וכמה זה עולה לקופת המדינה? ממשרד האוצר נמסר לנו שעד כה הוקצו 4.2 מיליארד שקל לטובת מימון שהותם של המפונים בבתי המלון (עבור פינויים עצמיים הוקצו 2.6 מיליארד שקל).

וכמה מפונים שוהים במלונות? נבחן את המגמה לאורך זמן. באוקטובר, טרם הגיעו כל המפונים למלונות, המספר עמד על למעלה מ־57 אלף מפונים - כאשר בנובמבר הוא הגיע לשיא של 71,500 איש - 41,400 מהדרום ו־30,100 מהצפון. מאז, עם תחילת החזרה ההדרגתית של תושבים לבתיהם ורצונם לעבור למצוא פתרון דיור לטווח ארוך יותר, מספר המפונים במלונות הלך וקטן בהתמדה. נכון לחודש זה, הוא עומד על 23,300.

מעניין גם לראות את ההבדלים בין תושבי הדרום שכבר מתחילים לחזור לביתם לבין תושבי הצפון שעדיין רחוקים מזה. בעוד מספר המפונים מהדרום עומד על כ־13% מהמספר בנובמבר, רוב תושבי הצפון שפונו למלונות עדיין נשארו שם - וכעת מספר המפונים מהצפון ששוהים במלונות עומד על כ־60% מזה שהיה בנובמבר.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

חפירות תל בית מירסים בחבל לכיש. בשנות השלושים של המאה הקודמת / צילום: מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית, מתוך ספריית הקונגרס של ארה''ב

מאה שנה של התיישנות

הציונים ניצלו את היתרונות שמצב הדעת של המערב זימן להם בתחילת המאה ה־20 ● אבל הם מוסיפים לחפש תשובות באותה המגירה, ומגלים שהיא התרוקנה

BMW X5 50E / צילום: יח''צ

ב.מ.וו X5 שומר על העיצוב המסורתי ומתחדש במנוע חסכוני במיוחד

הדור המחודש של ב.מ.וו X5 שומר על קווי המתאר והממדים המאיימים של קודמו אבל מציע תא נוסעים אולטרה־מודרני ואת אחת ממערכות הנעת הפלאג־אין המוצלחות בשוק ● מבחן דרכים

לונדון / צילום: ap, Kin Cheung

מדוע המולטי־מיליונרים הזרים מזדרזים לעזוב את בריטניה לפני הבחירות

השמרנים והלייבור בבריטניה היו בעבר מפלגות עם מדיניות כלכלית כה ברורה עד כי שימשו להשראה עולמית ● אבל בבחירות שיתקיימו בעוד כשבועיים התערבבו שמאל וימין כלכלי והציבור כבר לא מאמין להבטחות ● הכוונה למסות את העשירים הזרים, לראשונה זה 225 שנה, היא דוגמה לכך

איור: גיל ג'יבלי

האם מחירי הדירות ימשיכו לעלות?

הריבית הגבוהה, האינפלציה והמלחמה – כל אלו לא עוצרות את מחירי הדירות, שחזרו לעלות בקצב גבוה, לאחר הפסקה קצרה ● האם אנחנו בדרך לעוד גל עליות, ומה יכול לעצור את המגמה הזו? ● שאלת השבוע, מדור חדש 

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכירו את המגבלות החדשות על ההשקעות שלכם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

האתר הכלכלי Marketwatch מסמן שמונה מניות שיכולות להגיע לשווי של 4 טריליון דולר עד 2027 ● קרן ההשתלמות שהשיגה תשואה דו־ספרתית מתחילת השנה ● וגם: המניה הביטחונית שנסחרת בת"א והניבה תשואה של 1000% בשלוש שנים

גיא ברקוביץ', מנכ''ל Waze / צילום: תומר פולטין

המנכ"ל שפספס אקזיט של יותר ממיליארד דולר

גיא ברקוביץ' קיבל לאורך שנות הקריירה שלו כמה הצעות לעבור לווייז, אבל הוא תמיד העדיף לחכות שהחברה תגדל - עד שהיא נמכרה לגוגל ב־1.3 מיליארד דולר: "לצערי לא נהניתי מזה" ● היום, כשהוא כבר בתפקיד המנכ"ל, הוא מספר על התוכניות למצב הכי גבוה בעולם ועל ההתמודדות במלחמה: "יש שיבושים, אבל המשתמשים מבינים שצריך לוותר על נוחות"

השבוע בעולם / חומרים: AP, גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

52 מעלות הורגות עולי רגל במכה ובודהיסט זקן יפרק את סין

למי תודה על אינפלציה נמוכה? לא לך, אומרים הבריטים לראש ממשלתם, ערב תבוסתו ● הסקרים חוזים התמוטטות היסטורית של המרכז בצרפת ובבריטניה ● חום מוטרף הורג מאות עולי רגל במכה ושורף יערות בשלוש יבשות ● כוהן דת בן 88 מפחיד את סין ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מחפשים קרקע חקלאית? ממה צריך להיזהר

זרם המודעות המציעות קרקע חקלאית בזיל הזול אינו נפסק, ועל הרוכשים להיזהר מהבטחות ללא כיסוי: "לא כל קרקע תיבנה בעתיד" ● האזינו

מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה נסראללה מאיים דווקא על קפריסין ומה תעשה ישראל?

בחיזבאללה חוששים כי קפריסין היא זו שתיתן את המענה הנדרש לישראל במצב שבו המלחמה בצפון תסלים ופעילות הנמלים בחיפה תושבת ● האם יש ביכולתו של נסראללה לפגוע בקפריסין? מהו היקף שיתוף־הפעולה הביטחוני של האי השכן עם ישראל? ● גלובס עושה סדר

רחוב תירוש 19, בשכונת ספיר בנוף הגליל / צילום: יח''צ

אחרי עלייה במחירים: דירה בנוף הגליל נמכרה ב־820 אלף שקל

בשכונת ספיר בנוף הגליל, נמכרה דירת 3 חדרים, 72 מ"ר, תמורת 820 אלף שקל ● הרוכש הוא הייטקיסט שקנה אותה להשקעה בציפייה לפינוי בינוי ● אין הערכה בשלב זה, מה הסיכוי שפרויקט פינוי בינוי יאושר ויוקם

כוחות צה''ל מתמרנים ברצועת עזה. כוונות סמאש מסייעים ללוחמים שמפעילים אותן לזהות מטרות באופן עצמאי ולפגוע בהן בצורה מדוייקת / צילום: דובר צה''ל

הנשק שמיוצר בקיבוץ יגור וכבר נמכר לעשר מדינות בעולם

צבאות באירופה ובאמריקה הלטינית מביעים התעניינות במערכת "סמאש" (פגיון) מתוצרת חברת סמארטשוטר מקיבוץ יגור ● ארמניה מתעניינת במערכת ישראלית ● וגם: מל"ט מעקב ותקיפה חדש של אירונאוטיקס ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גת מגידו / צילום: רמי זרנגר

מנהלת ההשקעות שטוענת: זה שקשה להכות את מדד S&P 500 לא אומר שצריך להרים ידיים

גת מגידו, שותפה ומנכ"לית של בית ההשקעות פינסה קפיטל שמנהל כמיליארד שקל, מסתכלת על הראלי בוול סטריט בחשש ● בראיון לפודקאסט של גלובס היא מסבירה למה המדדים המובילים "מציגים תמונה שקרית", מזהירה שהפדרל ריזרב עלול לפספס מיתון מתקרב, ומצביעה על אשליה בשוק המניות הישראלי

עמוס תמם בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מהקמפיין

לא נפסיק לשיר: שלוש פרסומות מזמרות חדשות התברגו השבוע בדירוג

בנק הפועלים, בזק וסלקום עלו בפרסומות מוזיקליות בהפקה מושקעת, והבנק אף התברג במקום הראשון בזכירות - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לטורנדו, וסנו השקיעה את הסכום הגבוה ביותר, כמיליון שקל

יסמין מוחמד / צילום: פרטי

יסמין מוחמד התחתנה עם טרוריסט, ונמלטה

בעלה של יסמין מוחמד כלא אותה והתעלל בה ואחרי שנים היא גילתה שהוא מחבל אל־קאעידה מבוקש ● בראיון לגלובס היא מספרת על ההתפכחות, מותחת ביקורת על השמאל הליברלי, ומתריעה: "האסלאם הקיצוני מנסה לבנות את האימפריה מחדש, ויש לו תוכנית חדירה מגובשת למערב"

איך הפכו האנשים המשעממים בעולם ללהיטים ויראליים / צילום: מתוך יוטיוב

איך הפכו האנשים הכי משעממים בעולם ללהיטים ויראליים

תחזית מזג אוויר בלופ, שידורי בייסבול דמיוניים והקראת ערכים שלמים בוויקיפדיה במשך שעות ● הקלטות של קריינים מונוטוניים הפכו לאחרונה לפופולריות במיוחד, עם מיליוני צפיות והאזנות ● קהל היעד: אנשים שסובלים מנדודי שינה

מדוזת החוטית הנודדת. חיזוי מורכב / צילום: Shutterstock

מכה צורבת: האם נוכל לחזות כמה מדוזות יגיעו בשנה?

בשנים האחרונות מחקרים רבים מנסים לפענח שתי תעלומות בנוגע למדוזות: האם ניתן לצפות את כמותן השנתית, והאם כמות זו גדלה כשהמים מתחממים ● החוטית הנודדת דואגת שלא רק אנחנו נסבול, וגם במדינות עם מים קרים יותר יכירו את הצריבה שלה

המיצג במקום מסיבת הנובה ברעים / צילום: תמונה פרטית

תעשיית עורכי הדין שקפצה על שורדי הנובה, רגע לאחר האסון

ניצולים רבים ממסיבת הנובה, שניסו להתרומם מהזוועות שפקדו אותם, פנו לעורכי דין שיסייעו במיצוי זכויותיהם ● גלובס צלל לעשרות חוזים וגילה שכר טרחה מופרז, הסכמים שקשה מאוד להשתחרר מהם והתעלמות מזכויות אוטומטיות שמגיעות להם מהמדינה ● תחקיר גלובס

קבוצת התומכים נרחבת וקולנית יותר. דונלד טראמפ / צילום: רויטרס, Anadolu ו־ Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המנכ"לים הבכירים בארה"ב חושבים שיש לטראמפ סיכוי, ורוצים מקום ליד השולחן

בכירי עולם העסקים נוהרים לפגוש את הנשיא לשעבר, שמגייס בקלות תמיכה מחודשת באמצעות הבטחות להפחתת מסים והסרת רגולציה ● על אף ההרשעה האחרונה, נראה שהביקורת כלפי טראמפ רוככה, בעוד שהתסכול מהמדיניות הכלכלית של ביידן גובר ● בין התומכים הבולטים: אילון מאסק

עו''ד ציון אמיר / צילום: שלומי יוסף

על חשבון הציבור: כמה כסף יקבל העו"ד הפרטי שייצג את לוין בבג"ץ?

עקב הודעתה של היועמ"שית ללוין כי לא תוכל להגן על עמדתו בעתירה בעניין מינוי נשיא בית המשפט העליון, משרד המשפטים אישר לו לשכור את שירותיו של עו"ד ציון אמיר ● אמיר יקבל 100 אלף שקל תמורת הייצוג בעתירה, על חשבונם של משלמי המסים

חנן מור. החברה תקרא מהיום ''צילו-בלו'' / צילום: אייל טואג

השמים הכחולים של חנן מור: לאחר הסדר החוב - משנה את שמה ל"צילו-בלו"

קבוצת חנן מור, שקרסה בחורף לאחר שנטלה אשראי בסך כ-2.7 מיליארד שקל והשלימה לפני כחודש את הסדר החוב עוברת לשם מקורי: "צילו-בלו" ● משמעות השם היא "שמים כחולים" באיטלקית ● השם החדש אולי לא שגרתי אבל היו שמות מוזרים ממנו בתולדות שוק ההון - למשל חברת המ-לט, שהייתה יצרנית ברזים ומחברים, שסתומים ופתרונות בקרה לטמפרטורות גבוהות