ח"כ מירב כהן, יש עתיד (בוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 11.6.24) / צילום: יח''צ
לאחר שהכנסת הצביעה בעד החלת דין רציפות על הצעת החוק לגיוס חרדים מימי הממשלה הקודמת, הרוחות בפוליטיקה סערו. רבים טענו כי מדובר בלעג לרש. אז מה צריך לעשות כדי לקדם את הנושא בכיוון הנכון? "לעצור את התמריצים הכלכליים שניתנים היום לאברכים", הציעה ח"כ מירב כהן בראיון לגלי צה"ל. "היום אברך שיבחר לשרת או לעבוד יפסיד בחודש למעלה מ־5,000 שקל של קצבאות והטבות, וזה מטורף, זה מעוות". האם זה נכון?
● המשרוקית | האם לפני עשור המדינה גייסה פי 2 חרדים ממה שהיא מציעה לגייס כעת?
● המשרוקית | האם לפני עשור הוצעו לחרדים יעדי גיוס גבוהים יותר מעכשיו?
● המשרוקית | האם קצבת יוצאי צבא הביאה בעבר חרדים להתגייס?
פנינו לח"כ כהן כדי להבין על מה הסתמכה, והופנינו לכתבה שהתפרסמה ב־ynet ב־2019 תחת הכותרת "ההטבות שמאבד גבר חרדי שיוצא לעבוד - 5,400 שקל". הכתבה הסתמכה על מחקר של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, במסגרתו נעשתה בין השאר השוואה של "הגידול בהוצאות ואובדן ההטבות הכרוכות ביציאתו של הגבר לעבוד" בין חרדי ליהודי שאינו חרדי. ומה אומרים המספרים לגבי החרדי? 5,441 שקל לחודש. מחיר זה, מוסבר, לצד שכר לא גבוה, גורם ל"כדאיות הנמוכה יחסית של הגבר החרדי לצאת לעבוד".
חשוב לציין כי למרות שאכן זהו המספר שמשרד האוצר הגיע אליו לגבי המחיר שישלם אברך כדי לצאת לשוק העבודה, לא הכול הוא הפסד של "קצבאות והטבות", כמו התמיכה במוסדות תורניים, סבסוד מעונות יום או הנחה בארנונה. בחלק מהמקרים מדובר בעלות יציאה לעבודה אותה ישלם גם חילוני (1,271 שקל) או תמיכות שונות מהקהילה שניתנות לאברכים. בעבר הראינו שבחישוב מרחיב, העלות של אברך למדינה בתמיכות ישירות ועקיפות מגיעה לכ־3,450 שקל.
שוחחנו בנושא עם ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהסביר: "מדובר בטעות ניסוח: אברך שייצא לעבודה לא יפסיד 5,500 שקל שהוא מקבל מהמדינה, אלא יעלה לו 5,500 שקל לצאת לעבודה. זה מביא לכך שפעמים רבות לא משתלם לחרדי לשלם את המחיר החברתי והמשפחתי שכרוך ביציאה לעבודה".
עם זאת, לדבריו, כשהדבר מגיע לתשלומים מהמדינה אכן יש עיוות כיוון ש"הרבה מהתמיכות האלו מתאפשרות בזכות מעמד האברך", כמו העובדה שמעמד כזה יכול להחליף עבודה של האב בסבסוד מעונות יום, לו עקרונית זכאיות משפחות בהן שני ההורים עובדים.
אבל כהן דיברה על העלות של יציאה לעבודה או שירות צבאי. אלא שחלק מהתמיכות שהאברך יאבד בגלל יציאה לעבודה הוא יוכל לשמור אם יתגייס לצבא. כך למשל, הוצאות הכרוכות ביציאה לעבודה כנראה פחות רלוונטיות לחייל חובה, וכמו כן הוא זכאי לתמיכה בשכר דירה, פטור מתשלום ביטוח לאומי, פטור מארנונה על 70 המ"ר הראשונים בדירתו ועוד, מה שצפוי להוריד את העלות.
מטעם ח"כ כהן נמסר בתגובה: "אכן בשלב השירות ייתכן שהם מפסידים פחות הטבות, אבל השירות הוא מספר שנים בודדות. אחרי השירות הם ייצאו לעולם העבודה ל-40 שנים ויתפרנסו בלי ההטבות של אברכים. כלומר, זה נכון של-2-3 שנים זה פחות הטבות, אבל אח"כ ל-40 שנים זה 5,400 ש"ח בחודש, אז תקופת השירות בטלה בשישים".
בשורה התחתונה: דברי כהן חצי נכונים. משרד האוצר חישב שעלות היציאה לעבודה של אברך היא כ־5,400 שקל (כ־3,450 דרך תמיכה מהמדינה), כך שהיציאה לעבודה לא משתלמת עבורו. עם זאת, חיילים זכאים לחלק מההטבות להן זכאים גם אברכים.