גבינות ויין ב–Jerus Yard / צילום: אסף קרלה
מתי בפעם האחרונה ביליתם בפתח תקווה, עיר שעברה מפואר ובחלוף השנים אימצה תדמית של פרבר מנומנם? יום ביקור שם ניפץ לי תפיסה קדומה וטיפח בי תקווה.
08:00 | משהו לנשמה: שלוש שעות של חוויה סטואית במעבה היער
יש לי חברה עם בית ביוון, חבר עם וילה בטוסקנה ועוד חברה שיש לה יער - בפתח תקווה. ולא סתם יער, אלא יער שבו ניתן לחוות חוויית ריפוי מזככת המכונה Forest Therapy. לתעשיין מוטי פנחסוב, אביה של גליה חברתי, היה חלום לפני 23 שנים - לנטוע יער בעיבורה של עיר למען ייהנו תושביה מריאה ירוקה. התיישבנו קבוצה של כעשרה אישה ואיש תחת הפרגולה ושמענו את סיפור התהוות המקום מפי תומר בן חיים, בנה של גליה, המוביל את הסדנאות ביער.
● עגלת הקפה בחורשה שמגישה סלט בוראטה עסיסי ומאפין פירות יער מושחת
● גבינת בושה מקורמלת בדבש ויין שנין בלאן נהדר: יקב הבוטיק בעמק יזרעאל שעושה כבוד לשבועות
● בשר מיושן, מאפים מתפקעים וסדנת שוקולד ורוד: ביקור במושב בשרון שלא יפסיק להפתיע אתכם
ציוצי הציפורים ועלוות העצים ידועה כמפרישת דופמינים וחומרים מיטיבים, מספר בן חיים, המתמחה בתרפיית יער, תורה יפנית הנקראת שינרין ירוקו (מקלחת יער). "מחקרים מראים שלאחר שהייה ביער אנשים חווים ירידה משמעותית בסטרס ועלייה בפעילות של מערכת החיסון, האופטימיות ושמחת החיים", הוא אומר. מלאכת האופטימיות מורכבת שבעתיים בימים אלה, אבל הגוף והנפש המשתוקקים למעט שלווה מקבלים את ההבטחה ללא שמץ של ציניות.
אנחנו צוללים לשלוש שעות של חוויה סטואית במעבה היער, ובה שבעה שלבים שאת תוכנם המדויק לא נגלה. רק נספר שמדובר במסע מרגיע, מחזק ולפרקים משנה תודעה.
סדנת Forest Therapy, יער האפשרויות (המפגש הבא יתקיים ב-27.6), 050-8210386
12:00 | משהו לאכול: "אוכל עיראקי שגם זקני בגדד נשבעים בו"
ידוע שנשימות קצובות ולב רגוע מזמנים רעב גדול, ואחרי שלוש שעות של נשימות מלוא הריאות חמדנו למלא את כרסנו בדבר מה גשמי. נסענו בעקבות המלצה של מקומית ותיקה לשוק פתח תקווה, "זה השוק הכי טוב שאתם לא מכירים, וברחובות הסובבים אותו מסעדות רחוב שבהן מאמות עיראקיות מכינות אוכל שגם זקני בגדד נשבעים בו", סיפרה לנו בקול פתייני. שמנו מבטחנו במסעדה ששמה, מאמא סוהם, העיד על מרכולתה. מטבחה פתוח לקרואים ובמרכזה יושבות נשים מקבבות קובה במהירות האור, מרוקנות ירקות לממולאים וממלאות סירים בטבית, שהוא חמין עירקי.
הסתחררנו מרוב השלל, הסירים והקופסאות הממולאות כל טוב, עד שלעזרתנו נחלצה אחת מבנות המסעדה שבעדינות גיששה אם אנחנו בנות העדה. זאת כדי למקם אותנו בסולם ההבנה הקולינרית. בתוך שנייה היא הבינה שמדובר במתחילות - והגישה לנו מנה ההולמת את הסטטוס: קובה. התיישבנו במבנה הסמוך, שם לצד תיבה להנחת תפילין ישבו בשורות ארוכות אורחים קבועים. טעמנו מלוא הצלחת מיני קובה, בהן אחת ממזרה במיוחד - כרסה מלאה בבשר וציפויה אורז דביק שמתפצפץ בפה.
קינחנו בסיבוב באחד השווקים המפתיעים, הנעימים והזולים, וסימנו דוכן סביח לביקורנו הבא.
מאמא סוהם
14:00 | משהו לראות: צילומים של הנגב המערבי, אז והיום
מהפתעה להפתעה התפעלותנו מרזיה של פתח תקווה רק עלתה. אולי מחדוות הגילוי של צפונותיה או אולי פשוט כי מעולם לא ראינו בעיר פוטנציאל לבילוי. שמחנו להיווכח שגם בגזרת התרבות היא מספקת שפע של היצע משובח. קריית המוזיאונים של העיר, הטובלת בלב פארק ירוק, מציעה שלל פעילויות תרבות הכוללת אפילו תיאטרון פרינג' ממזרי.
אנחנו בחרנו להתמקד במוזיאון לאמנות עכשווית, מוסד מכובד וידוע שם, שחובבי הז'אנר פוקדים תדיר בשל התערוכות המשובחות המתחלפות בו בכל כמה חודשים. התערוכה הנוכחית, "צלם הדברים", כוללת עבודות של יותר מ־100 צלמות וצלמים, המספרים את סיפורו האקטואלי וההיסטורי של הנגב המערבי.
קריית המוזיאונים
16:00 | משהו לשתות: גבינות, נשנושים, יין בוטיק ובריזה
עתודת האוויר שלגמנו ביער כבר התרוקנה, והיה צורך להשיב נפש דוויה נוכח מראות התערוכה. אלה הם חיינו, לשאת עצב לצד שמחה ובעיקר להעריך את נביעות היצירה הבלתי נגמרים של הישראלים. השתוקקנו למשקה לעת ערביים, וכמו קראה פיה טובה את מאווינו הכמוסים - במטה קסם פגשנו למרגלות המוזיאון עגלת אוכל שהציעה טעימות יין לצד גבינות ונשנושים. שוב ישבנו בין עלוות העצים שהחלו לנשב בריזה קרירה, לגמנו יין ורדרד והתעטפנו בשעת תקווה.
Jeruz Yard