מדוזת החוטית הנודדת. חיזוי מורכב / צילום: Shutterstock
אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים
בתחילת השבוע חזרתי הביתה אחרי עשרה ימים של חופשה נהדרת בבאלי, אינדונזיה. רוב האנשים שמגיעים למלון ביעד קייצי פורקים את המזוודה, מחליפים לבגד ים, מתמרחים בקרם ההגנה ויוצאים אל עבר החוף הקרוב.
● שאלות ותשובות| מכת מדוזות בחופי ישראל: מתי הן יעזבו ואיך אפשר להתגונן
● קטנה, רועשת ותוקפנית מאוד: כך אפשר להתמודד עם האיום של המיינה
● חתולים לא באמת שונאים אותנו, הדרך לליבם היא פשוט ארוכה יותר
במקרה שלי, לפני הכל ועוד בדרך ליעד הסופי, אני בודק אילו חיות אקזוטיות ומסוכנות נמצאות בשכנות אליי בעל כורחי.
לצד כמה נחשים וזוחלים, איתם כבר אדע להתמודד אם ניפגש על היבשה, בגזרת המים גיליתי את אחת המדוזות המסוכנות בעולם, מדוזת הבקבוק הכחול. זו נסחפת להנאתה, בחפיפה מושלמת לחופשה שלי, לאורך חופיה הדרומיים של באלי.
לשמחתי, גיליתי שהיא עדיין לא הרגה אף אחד. אבל עקיצה קטנה אחת שלה מלווה בכאב כה גדול, שגרם לא פעם אפילו לאובדן הכרה של הקורבנות שלה, מרביתם גולשים אוסטרליים ואירופאים תמימים.
בניגוד לקרובותיה הים תיכוניות, מדוזת הבקבוק הכחול קטנה מאוד, וכשמה כן היא - נראית כמו חצי בקבוק שבור בצבע כחול. היא נעה בגפה ולכן קשה לזיהוי.
לשמחתי, לא נתקלתי בה, ואנחת רווחה נשמעה היטב בכל פעם שיצאתי מהמים.
ותודה לאוניות הסוחר שעברו במפרץ סואץ
את אותה בדיקה של מצב המים מבחינת מדוזות עושים בישראל כבר שנים רבות, ממש בכפיפה אחת לתחזית מזג האוויר בעונת הקיץ.
למעשה, אפשר כבר להכריז על מדוזה ארץ ישראלית שכולה שלנו, וכולנו כבר מכירים אותה היטב - הלוא היא מדוזת החוטית הנודדת.
החוטית הנודדת, שמקורה בכלל באוקיינוסים הטרופיים הפסיפי וההודי, הגיעה למימי הים התיכון אי שם בסוף שנות ה-70, ככל הנראה עם אוניות סוחר שעברו במפרץ סואץ.
מאז הים התיכון היה לה לבית, והיא מקפידה להיסחף אלינו, כמו אל חופים רבים באזור, כמעט בכל קיץ, בכמויות משתנות.
היא אמנם מטרד קייצי, אבל אנחנו בהחלט צריכים להרגיש ברי מזל: החוטית אמנם צורבת מאוד בעקיצה, אבל לפחות לא גורמת למוות כמו מאות סוגים אחרים המשחרים לטרף בחופי אוסטרליה ואסיה.
המדוזות, שנסחפות בזרמי הימים כבר יותר מ-600 מיליון שנה, הן מושא מחקר מרתק.
היצור הזה, על 2000 סוגיו השונים, הנפוצים בכל רחבי העולם, שמכיל יותר מ-95% מים ואין לו מוח, לב וריאות, חשוב מאד לאקוסיסטם הימי. המדוזות ניזונות מדגיגים ומיצורים ימיים שונים ועוזרות למנוע פיצוץ אוכלוסין. בנוסף, נחילי מדוזות ענקיים הנעים על פני המים מתפקדים כאזור מחסה לדגים רבים.
אם בדילולן עסקינן, בטח תשמחו לשמוע שהן מזונם המועדף של צבי הים, אולי בעל החיים המיימי החביב ביותר על פני כדור הארץ.
בשנים האחרונות מתבצעים מחקרים רבים המנסים לפענח שתי תעלומות מרכזיות הנוגעות גם לחוטית הנודדת: האם ניתן לצפות מראש את כמות המדוזות השנתית, והאם כמות זו גדלה עם עליית טמפרטורת פני המים.
בנוגע לחיזוי הגעת הנחילים והכמות שלהם, מתבססים היום על תצפיות פיזיות פשוטות ועל מעקב אחרי זרמי הים. היות והמדוזות נסחפות על פני הים ולא שוחות כמעט בעצמן, הן בולטות למרחקים וניתן לראותן ולחזות מתי יגיעו, לאן ובאיזה כמות.
אך האם ניתן לחזות מראש כמה יגיעו לפני שרואים אותן פיזית בדרך? התשובה היא לא. עד כה, לא נמצא הסבר המניח את הדעת, וחיזוי הופעת המדוזות ימשיך לאתגר את החוקרים.
התעלומה השנייה גם היא מושא למחקרים רבים, אחד מהם אפילו ישראלי - ואותו הובילו החוקרים דרור אנג'ל והילה דרור מאוניברסיטת חיפה. השניים מצאו במחקרם שהחוטית הנודדת מתרבה ביעילות ובמהירות גבוהה יותר ככל שטמפרטורת המים עולה.
עמידותה לקור מסייעת להתפשטותה
נקודה נוספת ומעניינת לא פחות היא עמידותה אפילו בטמפרטורות נמוכות, למשל 12 מעלות. בכך מתאפשר לחוטית הנודדת להתפשט גם מערבה וצפונה מחופי ישראל.
אם המחקרים האחרונים נכונים, עליית הטמפרטורה הממוצעת של פני הים תביא נחילים גדולים יותר ואולי בתדירות גבוהה יותר.
וכאן יש גם חצי נחמה - לא רק אנחנו נסבול. גם מדינות עם מים קרים יותר יספגו את הצריבה שמגיעה מהחוטית. כדאי שיקדימו שם ללמוד כיצד לטפל ולהקל על הכאב.
חופשה מהנה!