גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע המולטי־מיליונרים הזרים מזדרזים לעזוב את בריטניה לפני הבחירות

השמרנים והלייבור בבריטניה היו בעבר מפלגות עם מדיניות כלכלית כה ברורה עד כי שימשו להשראה עולמית ● אבל בבחירות שיתקיימו בעוד כשבועיים התערבבו שמאל וימין כלכלי והציבור כבר לא מאמין להבטחות ● הכוונה למסות את העשירים הזרים, לראשונה זה 225 שנה, היא דוגמה לכך

לונדון / צילום: ap, Kin Cheung
לונדון / צילום: ap, Kin Cheung

שכבת האנשים העשירים ביותר בבריטניה אובדת עצות. עד כה, רבים מהם נהנו מחוק בריטי הפוטר את מי שאין לו מעמד של תושב בממלכה הבריטית מתשלום מסים על כל הכנסה שנרשמה מחוץ למדינה. למעשה, החוק, הקיים באופן רציף משנת 1799, הוא אחת הסיבות לכך שאוליגרכים, אנשי עסקים אירופיים (וגם כמה ישראלים), מיליארדרים אסייתים ועוד רבים אחרים הפכו את בריטניה, ובמיוחד את לונדון, למקלט המס המועדף על האליטה העולמית. כ-70 אלף איש נהנים ממעמד זה, והם הזרימו מיליארדים לשוק הנדל"ן של בירת בריטניה, לתחומי האמנות, הפילנתרופיה והאקדמיה, בעוד הונם הולך וגדל.

מה עושה החטיבה המסתורית של סיטיבנק, שמניבה לו מחצית מהרווחים
אנבידיה בפסגה של וול סטריט. אז למה ג'נסן הואנג מודאג? 

אבל למפלגת הלייבור שבאופוזיציה, שבאופן מסורתי מייצגת את העבודה המאורגנת, את עובדי הצווארון הכחול ואת האזרח הקטן, יש תוכניות אחרות. לקראת הבחירות שיתקיימו בממלכה המאוחדת ב-4 ביולי, הבטיחה המפלגה לתושבי בריטניה למסות סוף סוף גם את המולטי-מיליונרים הזרים, ולגייס על ידי כך כמה מיליארדי ליש"ט לטובת הכלכלה הבריטית המקרטעת מדי שנה.

לכאורה, זהו סיפור כלכלי מקובל, על שמאל וימין. אבל הסיבה לבלבול של שכבת העשירים שאינם תושבים היא שבאופן מפתיע גם המפלגה השמרנית הכריזה כי תתמוך בשינוי של החוק, המכונה בבריטניה "Non-Dom". עד כה, מפלגה זו היתה הבית הפוליטי של האובר-עשירים. מי שעומד בראשה, ראש הממשלה רישי סונאק, אפילו נשוי ליורשת של אימפריית אינפוסיס, שהתחמקה מתשלום מסים במיליונים בעזרת אזרחותה ההודית. אבל סונאק התחייב לשלם אחרי שהפרשה נחשפה, ולאחר מכן חשף יחד עם שר האוצר ג'רמי האנט תוכניות למסות גם את מעמד זה.

התוצאה היא שהמולטי-מיליונרים לא מוצאים בית פוליטי יותר בבריטניה, והם "עולים על מטוסים ומסתלקים מכאן" כפי שצוטט יועץ השקעות בתקשורת הבריטית בשבועות האחרונים.

יותר מכל, סיפור זה ממחיש את ערבוב הערכים שחל בשנים האחרונות בממלכה המאוחדת בתחום הכלכלי. ומשום שבסקרים מקדימים עולה כי משבר יוקר המחיה והכלכלה הם בין הדאגות המרכזיות של הבוחר הבריטי, המדיניות הכלכלית של השמרנים והלייבור מקבלת את הבמה המרכזית בקמפיינים לקראת 4 ביולי, כאשר לא ברור יותר מה עומד מאחוריה.

הבריטים כמהים ליד יציבה על ההגה

בריטניה, יש לציין, חוותה בשנתיים האחרונות גל עליות מחירים שהיה גבוה וממושך יותר מזה של מדינות אחרות באירופה. מדד המחירים המצטבר בשלוש השנים האחרונות עלה ב-20%, כשהוא מאלץ את בנק אנגליה להעלות ריבית ל-5.25% ו"לדכא" את הפעילות הכלכלית כמדיניות. כתוצאה מכך, התושבים חטפו מכה כפולה: גם עליות מחירים וגם עליות בהחזרי המשכנתאות, שלוו בדשדוש כלכלי ובאווירת משבר.

גם כעת מצב הכלכלה הוא בכי רע: הצמיחה החזויה השנה היא של 0.8% בלבד, הנמוכה ביותר בקבוצת ה-G7, וזה אחרי שהמדינה חוותה מיתון רשמי, לצד צמיחה שנתית של 0.1% בלבד.

נדמה שהבריטים כמהים בעיקר ליד יציבה על ההגה, תהיה המדיניות הכלכלית שלה אשר תהיה. הם חוו רכבת הרים של הבטחות כוזבות לשגשוג אחרי ה"ברקזיט", ומעדיפים אמינות מעל פנטזיות כלכליות על "הרוח שנשבה במפרשי הצי הבריטי שעכשיו תיצור אנרגיה נקייה וזולה", כפי שהבטיח להם בוריס ג'ונסון, בין היתר.

למעשה, היה זה סונאק עצמו, בתפקידו כשר האוצר הבריטי במהלך מגפת הקורונה מטעם השמרנים, שסייע לטשטש את הקו שהפריד באופן ברור בין ימין לשמאל כלכלי בבריטניה. בכך הוא הגשים את הבטחות השמרנים בבחירות 2019, שרצו על מצע ששבר ממדיניות הצנע של דייוויד קמרון ותרזה מיי, במטרה לפנות ל"חומה האדומה", מעוזי לייבור תומכי ברקזיט שלא רצו במדיניות כלכלית ימנית. כשפרצה המגפה, מיהרו ג'ונסון וסונאק לפרוש "רשת ביטחון" לעובדים כפי שנעשה במדינות אירופיות אחרות, שלראשונה אי פעם בבריטניה כללה גם עצמאים.

מדובר היה בצעד חסר תקדים מצד המפלגה השמרנית, שהגדיל את הגירעון הבריטי והיה מנוגד למדיניות התאצ'ריסטית. כאשר המפלגה השמרנית סילקה את ג'ונסון מראשות הממשלה לפני שנתיים, לאחר שהסתבך בשרשרת של אי-אמירות אמת, ההחלטה של המחליפה הנבחרת ליז טראס לעודד צמיחה על ידי העמקת החוב הפחידה את השווקים עד כדי כך שהמפלגה סילקה אותה תוך שבועות ומינתה את סונאק. שר האוצר שלו, האנט, נקט גם הוא מדיניות של סיוע לשכבות החלשות, כולל הגדלת פנסיות, מענקי חימום להתמודדות עם מחירי אנרגיה ועוד כמה צעדים שניאו-ליברלים בארה"ב ובבריטניה הזדעזעו מהם.

זהו הרקע שעליו שתי המפלגות הולכות לבחירות, שהוכרזו בסוף מאי. השמרנים ניסו לשחק במגרש של הלייבור, וכעת חוזרים בהם במידה מסוימת, בניסיון לדבר לבסיס ולמשוך את המצביעים הוותיקים ולהציל משהו מכבודם בבחירות הנוכחיות. הם כבר לא מכוונים על החומה האדומה, אלא פונים לבסיס השמרני.

שתי המפלגות מבטיחות כעת גדולות ונצורות: השמרנים מבטיחים להוריד את המסים שהם עצמם העלו, בעזרת קיצוץ בביטוח הלאומי וביטולו המוחלט לעצמאים והתחייבות שלא להעלות את מס ההכנסה. לדבריהם, הצמיחה החזויה כתוצאה מכך תניב כ-17 מיליארד ליש"ט לקופת המדינה. זאת בנוסף לרפורמות במערכת הרווחה שאמורות להכניס יותר אנשים למעגל העבודה ובכך לחסוך בהוצאות ולהגדיל את ההכנסות. עם זאת, תקוות של האגף הימני במפלגה להבטחות לצעדים כמו ביטול מס הירושה נגוזו ולא נכנסו למצע.

 

המפלגות מתחייבות ל"אחריות פיסקלית"

בלייבור שבהנהגת קיר סטארמר, מנגד, מתחייבים לא להעלות מסים ולהתמקד ב"צמיחה", עם מעט הסברים. בדומה לשמרנים, ובניגוד למפלגות שמאל אירופיות אחרות, המפלגה הביעה מחויבות לכללים פיסקליים נוקשים, שהחשוב שבהם הוא הימנעות ככל האפשר מהגדלת החוב הלאומי. הלייבור מנסה לשווק את עצמה כ"מפלגת האחריות הפיסקלית" ו"מפלגת הכסף היציב", שני תארים שעד כה היו מזוהים יותר עם המפלגה השמרנית בשל המדיניות הכלכלית הזהירה שנהגה לנקוט.

עם זאת, ההתחייבויות הללו לאחריות פיסקלית מצד שתי המפלגות גם גררו ביקורת מצד כלכלנים. המכון למחקרים פיסקליים (IFS) טען עוד במרץ שקיים "קשר שתיקה" בין שתי המפלגות הגדולות, שאינן כנות עם הציבור לגבי ההחלטות הקשות שיהיה צורך לקבל לאחר הבחירות. לאחר פרסום מצע הלייבור, קבע המכון כי המפלגה למעשה לא פירטה מקורות מימון מספקים לכל תוכניותיה, בזמן ששללה קיצוצים כואבים בהוצאות המדינה.

 

המפלגה השלישית שנכנסה למרוץ הקצר, מפלגת "הרפורמה" הימנית־פופוליסטית בראשות נייג'ל פרג', בכלל מבטיחה קיצוץ של 88 מיליארד ליש"ט במסים - 70 מיליארד מהם באמצעות קיצוץ במסים האישיים - העלאה של רף תשלום מס ההכנסה ל־20 אלף ליש"ט בשנה, ביטול מס הירושה על נכסים בשווי של פחות משני מיליון ליש"ט ועוד.

הדבר הביא לפופולריות של המפלגה בשנה האחרונה, ומאז חזרתו של פרג' להנהגת המפלגה לפני כשבועיים נרשמו אף סקרים כלליים באוכלוסייה (אך לא של מושבים), בהם היא עוקפת את השמרנים או לפחות נמצאת עמם בשוויון. הדבר כבר הביא את פרג' להכריז על שאיפתו להפוך את הרפורמה למפלגת האופוזיציה העיקרית ולמפלגת השלטון בבחירות 2029. השמרנים אולי שברו למרכז, אבל מפלגה חדשה צצה מימין להם ומצליחה לקטוף קולות מאוכזבים.

נייג'ל פאראג' בעת הכרזתו על חזרה למערכת הפוליטית, אמש (ב') / צילום: Reuters, Maja Smiejkowska

עם זאת, למרות שמצע המפלגה הפופוליסטית של פרג' מבטיח חסכונות של 150 מיליארד ליש"ט באמצעות צעדים כמו ויתור על מאבק במשבר האקלים וקיצוץ בסיוע למדינות מתפתחות, הוא עצמו כבר נאלץ להודות שהוא לא יכול להתחייב שגם אם יקבל את הכוח לידיו הוא יוכל להביא להורדות המסים האלו. לדבריו, הוא לא יכול לחזות את הצרכים העתידיים, והבטחת הבחירות הזו נועדה "לעורר דיון" במדיניות הכלכלית.

בתחום אחר המציק לבריטים, המחסור בדירות ומחירי המגורים המאמירים, הרי ששתי המפלגות הגדולות מבטיחות "בום בנייה" של כ־1.6 מיליון דירות בחמש השנים ההיפותטיות של שלטונן, ומנגנונים שונים כיצד לאפשר לזוגות לרכוש דירה ראשונה. הבטחות כלכליות מפורטות נכללות במצעי המפלגות שפורסמו בשבוע שעבר, הכוללים שלל נושאים משכר לימוד ועד פנסיה, אך ללא "ג'וקר" שעשוי לשנות את הסקרים.

בריטניה נגמלה מהבטחות חסרות יסוד

בשלב זה, נראה כי זו בעיקר שאלה של אמון. אחרי 14 שנים בשלטון, שהאחרונות שבהן היו שנים רעות מבחינה כלכלית לבריטניה - עד כדי כך שזהו הפרלמנט הראשון זה עשורים שההכנסה הפנויה למשק בית בסופו קטנה ממה שהייתה בתחילתו - הציבור מעוניין בשינוי. הסקרים האחרונים ממחישים את עוצמת הרצון הזה, כאשר כמה מהם חוזים את המפלה הגדולה ביותר לשמרנים זה מאה שנים, ורוב של יותר מ-500 מושבים (מתוך 650) ללייבור בפרלמנט הבא.

מעל הכל, נראה כי בריטניה עברה תהליך גמילה מהיר מההבטחות חסרות היסוד של ג'ונסון - גישה שזכתה לכינוי "עוגתנות" (Cakeism), בשל הבטחות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. ג'ונסון הבטיח הסכמי סחר זריזים רגע אחרי הפרישה מהאיחוד האירופי, השקעות של מאות מיליארדים במערכת הבריאות הלאומית המקרטעת, אנרגיית גרעין ואנרגיית רוח זולה, חופש מ"החוקים הכובלים" של האיחוד.

בפועל, בריטים רבים חשו כיצד בעלות על דירה הופכת לבלתי אפשרית, כיצד יש תורים לביצים ולדלק, כיצד המדפים בסופרמרקטים ריקים ומחסור חמור בעובדים מונע צמיחה.

בלייבור נערכים מעשית לאיוש משרד האוצר

בשבועיים שנותרו עד לבחירות, נראה כי המפלגות בעיקר עסוקות בלהזהיר מה יקרה אם האחרת תעלה לשלטון. השמרנים מזהירים שהלייבור תעלה את המסים, עם הסיסמה "אם אתם חושבים שהלייבור תנצח, תתחילו לחסוך". סונאק עצמו שב ומזהיר את הבוחרים מכך שקיום ההבטחות של הלייבור יצריך להעלות את המסים ביותר מ־2,000 ליש"ט למשק בית ממוצע. השמרנים גם הזהירו שתוכניות האקלים של הלייבור ידחפו את חשבונות החשמל והגז כלפי מעלה.

הלייבור, מנגד, הציגה מספר משלה, לפיו המשך השלטון השמרני יעלה למשלמי המשכנתאות 4,800 ליש"ט נוספים. שני הנתונים מסתמכים כביכול על חישובים רשמיים, אך הארגונים שפירסמו אותם התנערו מהפרשנות שהעניקו להם הפוליטיקאים ולעתים גם מהמספרים עצמם.

וישנה עובדה נוספת. סונאק הוא בן עשירים שגדל עם כפית של זהב בפיו, ולא ידע מחסור כלכלי. ההון של סונאק ושל זוגתו אקשאטה מורטי מוערך ב־750 מיליון דולר. בתי הספר הפרטיים, שורת נכסי יוקרה וחופשות ביעדים אקזוטיים הפכו אותו פחות לפוליטיקאי אהוד ויותר לחלק מהאליטות, שלא בדיוק הוכיחו את עצמן בעבור הבריטי מן השורה בשנים האחרונות. בראיון טלוויזיוני אחרון אמר כי "ידע מחסור" כשהיה נער, בין היתר על ידי כך שהוריו לא איפשרו לו להיות מנוי לטלוויזיה בכבלים, דבר שזיכה אותו בעיקר בלעג.

בשל הסקרים וההערכות, הלייבור כבר מכינים תוכניות מעשיות לאייש את דאונינג 11, משרד האוצר החשוב הממוקם דלת ליד משרד ראש הממשלה. את שניהם הם מתכננים לכבוש ב-4 ביולי.

עוד כתבות

כיתה ריקה. ילדים חשפו לראשונה את הפגיעה שלהם למבוגר מחוץ למשפחה, כמו גננת, מורה או יועצת בית ספר / צילום: Shutterstock

השעה דוחקת: איך נאכפת חובת הדיווח על פגיעות מיניות בקטינים?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף קרן ידידות טורונטו: חובת הדיווח על פגיעות מיניות בקטינים

ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בקמפיין. אכזב / צילום: Reuters

בריטניה לקראת מהפך: אחרי סקנדל הימורים, אין מי ששם כסף על סונאק

שבוע לבחירות בבריטניה, התמונה ברורה: המפלגה השמרנית עושה ככל יכולתה להפסיד אותן, וללייבור רק נשאר לעמוד מנגד ולגרוף עוד ועוד מושבים בפרלמנט ● שערוריית ההימורים שבה אפילו שר מכהן הימר על הקדמת הבחירות מרמזת איזו תבוסה צפויה בממלכה

דולרים / צילום: Shutterstock

הכי חזק בעולם? הדולר מאבד מכוחו. מי מתחזק על חשבונו

הדולר האמריקאי הוא המטבע החזק בעולם, אך הוא תופס כיום נתח של 60% בלבד מהרזרבות של הבנקים המרכזיים - לעומת 70% בתחילת שנות האלפיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

במחירים אטרקטיביים: פלח הרכבים שצפוי לעשות קאמבק

המכסים הכבדים שהוטלו על רכבים חשמליים מסין מעודד את היצרנים במדינה לייצא דגמים שאינם נענשים במכס כמו החשמליים, בהם גרסאות פלאג־אין של דגמים פופולריים ● וגם: הקרוס־אובר החשמלי היוקרתי־ספורטיבי שנחת בישראל ● השבוע בענף הרכב

השבוע בעולם / חומרים: AP- Sputnik, Kremlin, Dan Kitwood עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ג'סטין סופרסטאר (לשעבר) מתקרב אל סוף שלטונו בקנדה, והצבאים השתגעו

צווי מעצר נגד נשיאים, שרי הגנה ורמטכ"לים ● מפגינים מציתים את הפרלמנט של קניה והנשיא חוזר בו ממסים חדשים ● מואצים חילופי המשמרות הפוליטיים בדמוקרטיות ● השימוש בנשק באמריקה מוכרז "משבר בריאות ציבורי" ● הדציבלים הורגים צבאים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

השר לשעבר יזהר שי. בין העותרים / צילום: תמר מצפי

נפגעי ה-7 באוקטובר עתרו לבג"ץ: להקים ועדת חקירה ממלכתית

העותרים - משפחות נרצחים וחטופים והורים לחיילים שנהרגו, ובהם גם השר לשעבר יזהר שי - טוענים כי "ככל שיואץ תהליך הקמתה של ועדת חקירה, יוכלו ממצאי הביניים שלה לסייע מיידית בתהליכי קבלת החלטות ובניהול המערכה שבה מצויה המדינה" ● לדבריהם, הסירוב של הממשלה לעשות כן "רק מעצים בציבור את תחושת הבגידה והנטישה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בבורסה המקומית; מדד ת"א נפט וגז קפץ בכ-2.7%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● ניו-מד אנרג'י: ניתן אור ירוק ממשרד האנרגיה להגדלת יצוא הגז הטבעי והרחבת האספקה למשק המקומי ● IBI: מאזן הכוחות נוטה לפיחות בשקל בחודשים הקרובים ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה של 3.1%, מעל הרף העליון של בנק ישראל ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

וול סטריט ננעלה בעליות; אמזון זינקה לראשונה מעל לשווי של 2 טריליון ד'

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● מניות הטכנולוגיה משכו את מדד ניקיי לעליות ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה ● בשישי יפורסם מדד ה-PCE בארה"ב

מפעל נירלט השרוף בניר עוז. בעיגול: המנכ''ל עמרי לוטן / צילום: לירון מולדובן, דור פוזואלו

מנכ"ל מפעל נירלט שנשרף: "תמיד היינו מטרה, אבל לא יפחידו אותנו"

מפעל הצבע בניר עוז נשרף כליל במתקפת חמאס, ומאז מייצר במפעל זמני בבאר שבע ● במקביל, חלק מהמוצרים מיובאים מיוון. "הבנו שלייבא מטורקיה זה להרוג את עצמנו פעם שנייה" ● ישראל מתגייסת

העבודות על הגשר בנתיבי איילון / צילום: אסף זגריזק

ביום חמישי הבא נתיבי איילון ייחסמו שוב. כל מה שצריך לדעת

מתי ואיפה תבוצע החסימה, אילו עבודות מבצעים בכביש, איך הן ישפיעו על התנועה, ולמה לא מבצעים אותן בשבת? ● גלובס עושה סדר

בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: עמוס בן גרשום-לע''מ

"מכירת חיסול": נתניהו ויועצו הכלכלי דוחפים למבצע שחרור "רווחים כלואים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● שר האוצר הציג בפני הנהלת המשרד בקשה מטעם אבי שמחון ובתמיכת נתניהו, לצאת למבצע שחרור "רווחים כלואים" כדי לתמרץ חברות לחלק דיבידנד תמורת מס מופחת ● לפי שמחון, המהלך יזרים 20 מיליארד שקל למדינה ויסייע מול הגירעון ● בדרג המקצועי טוענים: "מכירת חיסול"

מרין לה־פן (RN/UXD), עמנואל מקרון (ENS), ז'אן לוק מלנשון (NFP) / צילומים: רויטרס - Blondet Eliot/ABACA , Andre Pain/Pool , William Cannarella / Panoramic

צרפת הולכת לבחירות: מהן ההבטחות הכלכליות של הימין הפופוליסטי ולמי יצביעו היהודים

ביום ראשון הקרוב יחלו הבחירות לפרלמנט הצרפתי שייערכו בשני סבבים ● 48 מיליון בעלי זכות בחירה יבחרו בין שלוש חזיתות עיקריות המורכבות ממפלגות הימין הפופוליסטי, מפלגות השמאל הפופוליסטי ומפלגת המרכז הרדיקלי של הנשיא מקרון ● מה צפוי לקרות, ואיך הבחירות ישפיעו על כלכלת האיחוד האירופי? ● גלובס עושה סדר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

הם פרשו מהרווארד וגייסו 120 מיליון דולר כדי להתחרות באנבידיה

הסטארט-אפ החדש Etched גייס כ-120 מיליון דולר על מנת לבנות שבב AI חדש שיתחרה בשבבים שאנבידיה מייצרת ● בחברה טוענים כי השבבים החדשים יהיו מהירים משמעותית משבבי ה-Blackwell של אנבידיה

אסדת קידוח גז לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההכנסות יגדלו, הביטחון האנרגטי יצטמצם: יצוא הגז בדרך להתרחב

שותפות מאגר לוויתן קיבלו אישור להכפיל את היקף יצוא הגז ● המהלך אומנם צפוי להגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי שקלים, אך עלול להשליך על היצע הגז למשק המקומי

אדם, בהופעה ב-2011 / צילום: ויקיפדיה

בגיל 64: הזמר אדם הלך לעולמו אחרי מאבק במחלת הסרטן

בית החולים איכילוב הודיע על מותו של הזמר אדם, שהשאיר מילים אחרונות לפרסם אחרי מותו: "אם אתם קוראים את המילים האלה, סימן שאני בעולם שכולו טוב. רוצה להודות על המסע המופלא בחיים האלה" • התייחס גם לחטופים: "אנסה לפעול מלמעלה"

מתוך קמפיין בנק הפועלים

כשההצעה פשוטה, גם עמוס תמם בחולצה שחורה על רקע לבן זה מספיק

הפרסומת הנקייה והרזה של בנק הפועלים להטבת המשכנתה לתושבי קו העימות היא הזכורה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, והמושקעת ביותר - עם 1.8 מיליון שקל - היא לחשמל של בזק

לן בלווטניק, בעלי רשת 13 / צילום: טים בישופ

המינוי בחדשות 13 והסערה: מה רוצה לן בלווטניק?

עשרות גורמים שעבדו עם לן בלווטניק, אחד מאנשי העסקים העשירים והמתוחכמים בעולם, מנסים לענות על השאלות: עד כמה היה מעורב במינוי של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 ולאן פניו של הערוץ ● "אין סיכוי שלא היתה רוח גבית שלו"

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי הפך למתעמת סדרתי עם הרגולטור: "בנק ישראל הוא אויב התחרות"

בעשור האחרון התנגש בעל השליטה בחברת המימון החוץ־בנקאי מספר פעמים עם הבנק המרכזי ● השבוע בנק ישראל ביטל גיוס של החברה ● נאוי: "הם באו כשקיבלנו את הכסף, בדקה ה־90"

ביידן וטראמפ בעימות הראשון בסבב של 2020 / צילום: ap, Julio Cortez

ביידן נגד טראמפ: הערב מגיע ויכוח הטלוויזיה הראשון בין השניים

ויכוחי טלוויזיה בארה"ב לא חורצים בדרך-כלל את גורל הבחירות, אבל פה ושם הם הצליחו להשפיע - וייתכן שהוויכוח הנוכחי ייכנס לקטגוריה של "פה ושם" ● הערב, ההתעניינות העיקרית לא תהיה בנושאים, אלא בסגנון ובלשון הגוף ● הסקרים האחרונים מוסיפים להראות תיקו סטטיסטי

מגדלי אלון בתל אביב. בעיגול: ניר צוק / צילומים: Shutterstock, טל גבעוני

ענקית הסייבר פאלו אלטו במגעים להשתלט על מגדל שלם בת"א

החברה של ניר צוק השלימה עסקאות לשכירות חצי ממגדל אלון 1 ובוחנת שכירות של המגדל כולו ● אם המגעים יבשילו, המחיר יעמוד על כ־80 מיליון שקל בשנה ● הבעלים, הראל ומגדל, שוקלות למכור את המגדל כולו ב־2.5 מיליארד שקל