גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהלת ההשקעות הבכירה שמסבירה: איך השקל שומר על יציבות ולמה ה-S&P 500 ״מציג תמונה מטעה״

גת מגידו, שותפה ומנכ"לית של בית ההשקעות פינסה קפיטל שמנהל כמיליארד שקל, מסתכלת על הראלי בוול סטריט בחשש ● בראיון לפודקאסט של גלובס היא מסבירה למה המדדים המובילים "מציגים תמונה שקרית", מזהירה שהפדרל ריזרב עלול לפספס מיתון מתקרב, ומצביעה על אשליה בשוק המניות הישראלי

גת מגידו / צילום: רמי זרנגר
גת מגידו / צילום: רמי זרנגר

הבורסה האמריקאית לא עוצרת, אבל האם מאחורי הראלי בוול סטריט מסתתרים נתוני מאקרו שמלמדים שהכלכלה האמריקאית בדרך למיתון? "בחודש וחצי האחרונים אנחנו רואים תמונה קצת שונה בארה"ב. היסטורית, בנקים מרכזיים מאחרים בהורדת ריביות, וזה גם מה שקורה עכשיו" - כך אומרת גת מגידו, שותפה ומנכ"לית של בית ההשקעות פינסה קפיטל לפודקאסט שוק ההון החדש של גלובס, "כוחות השוק".

שאלות ותשובות | בעוד שבועיים זה קורה: הכירו את המגבלות החדשות על ההשקעות שלכם 
מיטב: "מדד S&P 500 התנתק מרוב המניות שבו; מזכיר את הדוט.קום" 
פרשנות | משבר האקלים מכה ומגיע לכיסים של האמריקאים דרך פרמיות הביטוח 

למגידו ניסיון של קרוב ל־20 שנה בשוק ההון. לפני התפקיד הנוכחי, היא כיהנה כמנהלת ההשקעות הראשית של פסגות וניהלה גם את נכסי הגמל והפנסיה בית ההשקעות. את פינסה קפיטל היא הקימה לפני כשלוש שנים, יחד עם רן אטיאס. הם מנהלים כיום כמעט מיליארד שקל של לקוחות, והשותפים הפיננסים שלהם הם מנהלי קרן הגידור ION.

במהלך השיחה, התייחסה מגידו גם למצב הכלכלה הישראלית, להזדמנויות ההשקעה שנוצרו בתקופת המלחמה והריבית הגבוהה וגם: לסיכון שהיא מזהה מאחורי השיאים בוול סטריט.

"אם הפד יתעקש, הוא עלול לשבור את הצרכן"

האם לדעתך ארה"ב בדרך למיתון? ומתי נראה את הפד מתחיל להוריד ריביות?
"בתחילת 2024 היו ציפיות להרבה הורדות ריבית, אבל אז הגיעו נתונים חזקים יותר, בעיקר בשוק העבודה ונתונים על האינפלציה שהעלו חששות, וקיבלנו ברקס".

 

אבל בשבועות האחרונים חל שינוי. "רואים התמתנות באינפלציה, גם בליבה (בניכוי מזון ואנרגיה) וגם בתחום השירותים. בנוסף, יש עלייה באבטלה. אבל מה שמפריע לי זה שממשל ביידן מנהל מדיניות מאוד מרחיבה ומייצר משרות באופן מלאכותי, מה שמייצר אשליה ששוק העבודה חזק יותר ממה שהוא באמת. נראה שזה קשור לשנת בחירות. בנוסף, הסנטימנט הצרכני חלש, הצרכנים מוטרדים ויש ירידה בהוצאות. גם מסקר של עסקים קטנים עולה תמונה קשה".

איך זה מסתדר עם מה שקורה בבורסה? S&P 500 זינק ב־16% מתחילת השנה והנאסד"ק ביותר מ־20%
"כשמסתכלים על ה־S&P 500, רואים בעצם איזשהו שקר, תמונה לא נכונה שמי שלא צולל פנימה עלול לפספס אותה. אם בוחנים את הביצועים של מדדים רחבים יותר בארה"ב, שכוללים גם חברות קטנות ובינוניות, כמו ראסל 2000, התמונה שונה לגמרי - הביצועים שם הרבה פחות מרשימים".

מה זה אומר לגבי מדיניות הריבית של הפד, שנמצאת בשיא של 23 שנה?
"השוק מתמחר הורדה אחת פחות או יותר עד לסוף השנה. אני חושבת שהפד צריך להתחיל להוריד ריבית כבר עכשיו. היסטורית, בנקים מרכזיים בדרך כלל מאחרים בהורדת ריביות וזה קורה גם עכשיו. הפד הניח 4 הורדות ריבית ב-2025 ועוד אחת השנה, אבל לדעתי הוא צריך לשים את ספטמבר על השולחן ולהתחיל בתהליך. עדיף להתחיל את התהליך לאט כבר עכשיו, מאשר להמתין ואז להיאלץ להוריד במהירות. זה יהיה תרחיש גרוע יותר.

"כמו שיש סיכון להוריד מוקדם מדי את הריבית ולראות את האינפלציה מרימה ראש, יש סיכון לא פחות בלהוריד מאוחר ולקבל האטה כלכלית חזקה, שכבר היום מסתתרת בכלכלה האמריקאית".

בשורה התחתונה, כמו שהפד פספס את האינפלציה הוא עלול לפספס את ההאטה?
"בדיוק. הם דיברו על 'אינפלציה זמנית' בהתחלה, ועכשיו הם טוענים שצריך להביא אותה ל־2% במהירות. אני חושבת שאם הם יתעקשו על זה בכל מחיר, הם ישברו את הצרכן ולזה יהיו השלכות שליליות".

"ענקיות הטק רצות, אבל לא ברור לאן"

איך את מסבירה את הפער בין שוק המניות לכלכלה?
״הבעיה היא שיש נטייה פסיכולוגית של משקיעים להיצמד לפוזיציות שעובדות, וה־S&P 500 הוא דוגמה מובהקת לכך. כולם רצים לשם, וזה הופך את המדד לצפוף ויקר באופן יחסי. זה מטריד אותי שמשווקים היום לאנשים בישראל, גם כאלו שאינם צעירים, להעביר את כספי הפנסיה שלהם ל־S&P 500. צריך להבין שמדובר במדד מניות, שכ־30% ממנו מורכב מענקיות הטכנולוגיה.

"וכשמסתכלים על מה שקורה בתעשיית השבבים או בתחום ה־AI, אין ספק שיש כאן מהפכה. אבל בנקודת הזמן הנוכחית, אנחנו רואים היקפי השקעה מטורפים של החברות הגדולות, שרצות קדימה בלי לדעת בדיוק לאן, לעיתים אפילו בחושך. המודלים העסקיים עדיין לא מגובשים - רק מי שיצליח לתרגם את ההשקעות לטכנולוגיה או מוצרים אמיתיים, ייצא מורווח. חלק מהחברות כנראה ייכשלו בכך. השאלה היא איך השוק יתמחר סיכונים אלו בהמשך. צריך להבין את רמת הסיכון של הדבר הזה ובהתאם לזה להיות יותר מפוזרים יותר, יותר גמישים".

הסיכון של מיתון גבוה מהסיכון לבועה

בשנה וחצי האחרונות יותר ויותר ישראלים משקיעים במדד הדגל האמריקאי. בקרנות הפנסיה למשל, מנוהלים כיום כ־51 מיליארד שקל במסלולים עוקבי S&P 500, בערך פי חמישה יותר מאשר לפני שנה וחצי. סכום דומה נרשם גם במסלולי הגמל. בסך הכול, כ־7% מכספי הפנסיה של הישראלים מושקעים במדדי חו"ל.

 

כשיותר ויותר ישראלים נוהרים להשקיע במסלולים פאסיביים ועוקבי מדדים, מה האתגר העומד בפנייך בתור מנהלת תיקים אקטיבית?
"זה בהחלט אתגר משמעותי. מדד כמו ה־S&P 500 הוא מדד שקשה מאוד להכות לאורך זמן. אני לא בטוחה שאפשר למנות יותר מ־10 מנהלים שהצליחו לעשות זאת באופן עקבי לאורך שנים. אבל זה לא אומר שצריך להרים ידיים. בתיקים שלנו, יש אחזקה לא מבוטלת גם ב־S&P 500 או בחברות המרכיבות אותו. בסופו של דבר, תיק השקעות צריך להיות מפוזר ומאוזן, עם תמהיל חכם של סגנונות, אפיקים וסקטורים, ולא להישען רק על מדד אחד או סוג מסוים של נכסים".

ההתנהגות של השווקים והמחירים הגבוהים במניות טכנולוגיה מעידים לדעתך על בועה?
"את קיומה של בועה אפשר לזהות באופן ודאי רק בדיעבד, אחרי שהיא מתפוצצת. אני כן חושבת שצריך לשים לב לאותות מסוימים. למשל, ההיקפים העצומים של השקעות הון (CAPEX) שאנחנו רואים כיום בחברות הטכנולוגיה, ולא רק בהן. יש גם חברות מסורתיות יותר שממהרות לאמץ בקצב מסחרר טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI).

"השאלה היא אם החברות האלה יצליחו בפועל לתרגם את ההשקעות הענקיות לצמיחה ברווחים ותזרים מזומנים בר־קיימא בעתיד. אם התשובה היא כן, הנסיקה במחירים מוצדקת. אבל אם יתברר שחלק ניכר מהן לא באמת הצליחו ליצור מודל עסקי מנצח, המחירים יצטרכו להתכנס חזרה למטה. כנראה שהתוצאה תהיה איפשהו באמצע. בכל מקרה, הסיכון של האטה ומיתון הוא לטעמי גבוה יותר מהסיכון של בועה במניות הטכנולוגיה".

על הבורסה בישראל: "ערפל מוחלט ומשתק"

גם הריבית בישראל נמצאת ברמות שיא שלא ראינו מאז משבר 2008. חרף הפחתה של 0.25% שביצע בנק ישראל בינואר, הריבית עומדת כיום על 4.5%. ההחלטה הבאה צפויה ב־8 ביולי, ורוב הכלכלנים לא צופים הורדה נוספת.

המלחמה או הפד - מה השיקול המרכזי של בנק ישראל?
"בנק ישראל אכן נמצא בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הוא מאוד תלוי במדיניות של הפד. אם הפד לא מוריד ריבית, קשה יהיה לבנק ישראל לפעול לבד. מצד שני, המצב הביטחוני בישראל יוצר רמה גבוהה מאוד של אי־ודאות שמכבידה על הכלכלה. בחודשיים האחרונים במיוחד, התחושה הזו מאוד מורגשת בשטח. השוק רוצה תרחיש, גם אם זה תרחיש שלילי, עדיף שיהיה ודאי כדי שניתן יהיה לתמחר אותו. אבל כרגע אנחנו בערפל מוחלט וזה ממש משתק".

הבורסה בת״א אמנם רחוקה מוול סטריט, אך גם היא מציגה ביצועים חיוביים מתחילת השנה - מדד תל אביב 35 עלה בכמעט 6%. גם השקל בסך הכול משדר יציבות ואפילו נסחר בשער נמוך יותר מול הדולר מאשר לפני המלחמה. מה ההסברים שלך לעמידות הזו?
"השקל אכן מגלה עמידות מרשימה בתקופה האחרונה. אם תהיה הסדרה ביטחונית משמעותית, אני מעריכה שהשקל אף יתחזק, בגלל היסודות החזקים שלו. אלו נובעים בין היתר מההייטק הישראלי, מיצוא הגז והיצוא הביטחוני שבו ישראל מצטיינת. בניגוד לבורסה בתל אביב, ששוק ההון בה רדוד יחסית, שוק המט"ח הוא שוק יעיל ועמוק הרבה יותר. לכן אני אוהבת להסתכל על שער השקל־דולר כעל מצפן".

ולגבי הבורסה?
"נכון שהמדדים המרכזיים הציגו עליות נאות, אבל התמונה בפועל מעט יותר מורכבת. חלק ניכר מהעליות מונע דווקא על ידי חברות בודדות, בעיקר בתחומי הפארמה, טכנולוגיה ותעשיות ביטחוניות, שמהוות נתח גדול במדדים. לעומת זאת, כשבוחנים סקטורים אחרים כמו נדל"ן, השקעה ותעשיות מסורתיות, רואים שם דווקא האטה ואף ירידות.

מגידו מדגישה כי היא מאמינה גדולה בכלכלה המקומית וביכולת שלה להשתקם, וכי חשוב שהממשלה תשמור על אחריות פיסקלית. "השוק הישראלי מציע גם יתרונות מסוימים כמו תמחור אטרקטיבי ופוטנציאל השבחה. אני מאמינה שברגע שהמגמה תתהפך, וזה יקרה במוקדם או במאוחר, המהלך הראשון יהיה מהיר יחסית. המשקיעים הזרים בדרך כלל נכנסים דרך מניות הבנקים״.

היא מציינת כי למרות האתגרים בישראל, "יש הרבה חברות שנהנות מהפעילות העסקית המקומית". לדבריה, בדומה למה שקרה בתקופת הקורונה, גם עכשיו אנשים נוטים לצרוך יותר בתוך ישראל ולבלות בחופשות בארץ במקום לנסוע לחו"ל. מגמה זו יוצרת הזדמנויות עסקיות לחברות עם בסיס לקוחות מקומי חזק, שממשיכות להרוויח גם בעיתות משבר.

אנחנו בעצם רואים מגמה דומה לארה״ב - מספר מניות מטות את התמונה?
"אם מוציאים מהמדד המוביל של ת"א (ת"א 35, ב"ל) את טבע, קמטק ונובה, התמונה הופכת הרבה פחות ורודה. מי שרוצה טיפ מעניין, שילך ויבדוק את ביצועי המדדים הסקטוריאליים, גם בארץ וגם בארה"ב. רק תסתכלו מה עשו מדדי הנדל"ן, התקשורת ואפילו האנרגיה לאחרונה. הביצועים שם נראים אחרת לגמרי מהתמונה שמשרטטות מניות הטכנולוגיה המובילות.

״זה ממחיש עד כמה השוק המקומי, בדומה ל־S&P 500 בארה"ב, הפך להיות תלוי בקומץ קטן של שמות גדולים שמושכים את המדד כלפי מעלה. אבל מתחת לפני השטח, רוב החברות וענפי המשק נאבקים הרבה יותר - גם בגלל השפעות הריבית, וגם בשל האתגרים הגיאופוליטיים הספציפיים לנו בישראל".

הסיכון בשוק החוב וההזדמנויות

בצל המלחמה והאי־ודאות, הסיכון בשוק החוב המקומי גדל, מה שבא לידי ביטוי בעליית תשואות של האג"ח הממשלתיות השקליות ושל המרווחים של האג"ח הדולריות מול ארה"ב. רק לאחרונה, התשואה באג"ח השקלית חצתה את רף ה־5% לראשונה זה 13 שנה. בצד המרווחים, המשקיעים בחו"ל היום דורשים ריבית יותר גבוהה על אג"ח של ישראל לעומת מדינות כמו מקסיקו והונגריה.

איך המגמה הזו משליכה על שוק האג"ח הקונצרני והחברות?
"נכון שראינו עלייה משמעותית בתשואות וברמת הסיכון באג"ח הממשלתי. אבל מעניין שדווקא שוק האג"ח הקונצרני נראה די חיובי מתחילת השנה - הוא פתוח לרווחה והחברות ממשיכות לגייס הון בהצלחה.

״מצד אחד, התשואות הגבוהות באג"ח הממשלתי, ומצד שני, את המרווחים מעליהן שמקבלים על האג"ח הקונצרני. המשמעות היא שאפשר היום לבנות די בקלות תיק איכותי של אג"ח בנקים ונדל"ן מבוסס בטוחות וחברות יציבות עם תשואה שוטפת של 6% ל־3־4 שנים קדימה. זו רמת תשואה מאוד אטרקטיבית שמפצה על הסיכון.

"הסיבה לכך נעוצה בכך שהמוסדיים השתתפו בצורה מאסיבית בהנפקות של החברות בחודשים האחרונים, כולל חברות בסקטורים מאותגרים יותר כמו נדל"ן בארה"ב. המשמעות היא שהחברות הצליחו 'לקנות זמן' ולייצר לעצמן ודאות תזרימית ל־24 חודשים קדימה".

מה את חושבת על השקעות נדל"ן?
"אי אפשר לדבר על נדל"ן כמקשה אחת. מצד אחד, יש חברות שהפעילות שלהן היא בחו״ל והן עושות בתקופה האחרונה המון שערוכים למטה, מה שגורם גם לרמות המינוף שלהן לעלות. הסיכון שהן מגלמות עדיין גבוה.

"אנחנו מעדיפים חברות עם פחות ייזום בימים האלה, כי בואו יש פה משקולת. גם ריבית וגם אי ודאות. מה בדיוק קרה עם הייזום עכשיו בשוק המשרדים למשל? הרזולוציה נהייתה כל כך צפופה, שלפעמים גם בחברות נדל"ן למשרדים בתוך תל אביב, ההבדל אם הבניין שלך יושב במקום X או במקום Y משפיע על יכולות השיווק שלך, אז ברמה הזאת צריך ממש לרדת לרזולוציה מאוד מאוד נמוכה".

עוד כתבות

אודי סגל והילה קורח / צילום: צילום מסך, חדשות 13

"ניסיון לחיסול פוליטי של מערכת החדשות": הילה קורח ואודי סגל נגד שמאלוב-ברקוביץ'

הילה קורח ואודי סגל, מגישי המהדורה המרכזית בחדשות 13, פרסמו הודעה משותפת נגד מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות ● "עוד לא מאוחר לתקן", כתבו בהודעה שפרסמו

המרגלים הרוסים מהבית ממול / צילום: צילומי מסך

הם חייו שנים כזוג מנומנם, עד שנודע שהם חלק מתוכנית העילית של פוטין

הזוג הנשוי והשקט, שהתחזה לצמד מהגרים ארגנטינאים בסלובניה, התגלה כחלק מהמאמץ האגרסיבי של פוטין לשתול במערב סוכני מודיעין בכיסוי עמוק ● תחקיר חוצה יבשות חושף רשת שקרים ומזימות, ומדגים איך בונים זהות בדויה בתוכנית העילית של שירות הביון הרוסי - בעלות של מיליוני דולרים לאדם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

חיזוק מעמד היועמ"שית: בג"ץ בולם את המהפכה המשפטית השקטה

בשולי פסק הדין ההיסטורי בעניין חוק הגיוס, תשעת השופטים הבהירו כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה, וכי כל עוד ביהמ"ש לא פוסק אחרת - הפירוש שלה מחייב את הממשלה ● להחלטת השופטים יש חשיבות בבלימת המהפכה המשפטית השקטה, שאחד מהיבטיה הוא הפחתת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה

כיתה ריקה. ילדים חשפו לראשונה את הפגיעה שלהם למבוגר מחוץ למשפחה, כמו גננת, מורה או יועצת בית ספר / צילום: Shutterstock

השעה דוחקת: איך נאכפת חובת הדיווח על פגיעות מיניות בקטינים?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף קרן ידידות טורונטו: חובת הדיווח על פגיעות מיניות בקטינים

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ארה"ב החרימה את המצלמות הסיניות. משטרת ישראל הציבה אותן בכבישים

המשטרה ציידה את מערך מצלמות הכביש שלה במוצריהן של חברות סיניות, שאסורות לשימוש בתשתיות הממשלתיות בארה"ב ובהולנד, בשל חשש לריגול וסכנה לביטחון לאומי ● הסיבה: הן זולות יותר ● יוצא שב"כ מזהיר מ"ניתוב השידור לשרתים של ממשלת סין"

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי הפך למתעמת סדרתי עם הרגולטור: "בנק ישראל הוא אויב התחרות"

בעשור האחרון התנגש בעל השליטה בחברת המימון החוץ־בנקאי מספר פעמים עם הבנק המרכזי ● השבוע בנק ישראל ביטל גיוס של החברה ● נאוי: "הם באו כשקיבלנו את הכסף, בדקה ה־90"

אסדת קידוח גז לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההכנסות יגדלו, הביטחון האנרגטי יצטמצם: יצוא הגז בדרך להתרחב

שותפות מאגר לוויתן קיבלו אישור להכפיל את היקף יצוא הגז ● המהלך אומנם צפוי להגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי שקלים, אך עלול להשליך על היצע הגז למשק המקומי

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

רק על 7%: רפורמת היבוא של ניר ברקת לא עומדת בהבטחות

עפ"י חישוב של אריאל רכניץ מפורום קהלת, רק כ-7% משווי היבוא החסום בתקינה רשמית ייחודית ייכנס בסופו של דבר לרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - זאת בניגוד להבטחת משרד הכלכלה ש-80% משווי מוצרי הצריכה ייכנס ● ברקת: "יש מי שמנסה לתקוע את הרפורמה בכוונת מכוון"

ביידן וטראמפ בעימות הראשון בסבב של 2020 / צילום: ap, Julio Cortez

ביידן נגד טראמפ: הערב מגיע ויכוח הטלוויזיה הראשון בין השניים

ויכוחי טלוויזיה בארה"ב לא חורצים בדרך-כלל את גורל הבחירות, אבל פה ושם הם הצליחו להשפיע - וייתכן שהוויכוח הנוכחי ייכנס לקטגוריה של "פה ושם" ● הערב, ההתעניינות העיקרית לא תהיה בנושאים, אלא בסגנון ובלשון הגוף ● הסקרים האחרונים מוסיפים להראות תיקו סטטיסטי

לן בלווטניק, בעלי רשת 13 / צילום: טים בישופ

המינוי בחדשות 13 והסערה: מה רוצה לן בלווטניק?

עשרות גורמים שעבדו עם לן בלווטניק, אחד מאנשי העסקים העשירים והמתוחכמים בעולם, מנסים לענות על השאלות: עד כמה היה מעורב במינוי של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 ולאן פניו של הערוץ ● "אין סיכוי שלא היתה רוח גבית שלו"

ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בקמפיין. אכזב / צילום: Reuters

בריטניה לקראת מהפך: אחרי סקנדל הימורים, אין מי ששם כסף על סונאק

שבוע לבחירות בבריטניה, התמונה ברורה: המפלגה השמרנית עושה ככל יכולתה להפסיד אותן, וללייבור רק נשאר לעמוד מנגד ולגרוף עוד ועוד מושבים בפרלמנט ● שערוריית ההימורים שבה אפילו שר מכהן הימר על הקדמת הבחירות מרמזת איזו תבוסה צפויה בממלכה

לא חיזבאללה ולא חמאס, זה כנראה האיום הגדול ביותר על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב הזרימה לישראל סיוע ביטחוני בשווי 6.5 מיליארד דולר, איראן מגבירה את האיומים לבנות פצצות אטום, ובגרמניה נכנס לתוקף חוק חדש שרוצה למנוע מאנטישמים לקבל אזרחות ● כותרות העיתונים בעולם

מערכת טילים מתקדמת ספייק LR2 מתוצרת רפאל / צילום: רפאל

שיגור תוך פחות מחצי דקה: 80 אלף טילים ישראליים כבר נמכרו

הסטארט-אפ הישראלי שמכווין מטוסי קרב אל מפעילי כטב"מים ● הביקוש לטילי ספייק מתוצרת רפאל ממשיך לצמוח ● הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה הזמנה היסטורית של פגזי 155 מ"מ ● וגם: המדינות הנורדיות מאחדות כוחות בשל החשש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בבורסה המקומית; מדד ת"א נפט וגז קפץ בכ-2.7%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% ● ניו-מד אנרג'י: ניתן אור ירוק ממשרד האנרגיה להגדלת יצוא הגז הטבעי והרחבת האספקה למשק המקומי ● IBI: מאזן הכוחות נוטה לפיחות בשקל בחודשים הקרובים ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה של 3.1%, מעל הרף העליון של בנק ישראל ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה

צילומים: אתר החברה, שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חגיגה בחברה הביטחונית: חמישה בכירים התחלקו ב-350 מיליון שקל

מניית חברת הטכנולוגיה הביטחונית נקסט ויז'ן השלימה זינוק של פי 10 מהנפקתה ונחשבת לאחת ההצלחות של גל ההנפקות מ-2021 ● חמישה מנהלים ומשקיעים בחברה מכרו בשנים האחרונות כמחצית מהחזקותיהם בתמורה למאות מיליוני שקלים ● וגם: האלוף בדימוס שעשה אקזיט

נתיבות / צילום: Shutterstock

ארבעה הסכמי גג חדשים יוסיפו 60 אלף יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ

מועצת מקרקעי ישראל אישרה ארבעה הסכמי גג שיוסיפו 60 אלף יח"ד בין היתר בירושלים בנתיבות ובאופקים ● משרד הבינוי והשיכון משיק מיזם חדש להכשרות של עובדי בניין ישראליים ● הוועדה המחוזית חיפה הפקידה תוכנית התחדשות עירונית ראשונה בעיר שאינה בשכונות החוף ● חדשות השבוע בנדל"ן

מגדלי אלון בתל אביב. בעיגול: ניר צוק / צילומים: Shutterstock, טל גבעוני

ענקית הסייבר פאלו אלטו במגעים להשתלט על מגדל שלם בת"א

החברה של ניר צוק השלימה עסקאות לשכירות חצי ממגדל אלון 1 ובוחנת שכירות של המגדל כולו ● אם המגעים יבשילו, המחיר יעמוד על כ־80 מיליון שקל בשנה ● הבעלים, הראל ומגדל, שוקלות למכור את המגדל כולו ב־2.5 מיליארד שקל

מפגינים בירושלים, הערב / צילום: ap, Leo Correa

המונים מפגינים בדרישה להשיב את החטופים ולקיים בחירות

צה"ל חיסל פעיל בחוליית שיגור של חיזבאללה, שני כטב"מים נפלו בראש הנקרה • אחרי האזהרות, קנדה בצעד משמעותי ראשון לפינוי אזרחיה מלבנון • סרן אלון סאקאג'יו, בן 22 מחדרה מסיירת חרוב נהרג במהלך פעילות מבצעית, לוחמים וצוות רפואה נפגעו בתקרית • עדכונים בולטים

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

הערכות: 80 אלף שקל, נהג ומשרות אמון - התנאים של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בחדשות 13

על פי הערכות בשוק, מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' יכללו מלבד תנאי שכר של 80 אלף שקל ברוט בחודש, גם נהג פרטי ואפשרות למינוי שתי משרות אמון ● בעוד התנאים לא חריגים לעומת מנכ"לים קודמים, שמאלוב-ברקוביץ' נהנית גם מסעיף אי-תחרות ארוך שמבטיח שתקבל שכר עד תום החוזה גם אם תפוטר

כך טיפסה המשכנתא הממוצעת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הנתונים שמגלים: כמה משכנתה לוקחים רוכשי דירות היוקרה

המשכנתה הממוצעת חצתה במאי את רף המיליון שקל, לראשונה מאז 2022 ● מהם המסלולים המועדפים על הרוכשים, ואיזה מסלול איבד את מעמד "כוכב המשכנתאות" ● מה גובה ההלוואות בקרב מגרילי דירות בהנחה לעומת רוכשים "רגילים" ומשקיעים ● וכיצד מתחלקות המשכנתאות בין דירות יקרות לזולות