גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מכירת חיסול": נתניהו ויועצו הכלכלי דוחפים למבצע שחרור "רווחים כלואים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● שר האוצר הציג בפני הנהלת המשרד בקשה מטעם אבי שמחון ובתמיכת נתניהו, לצאת למבצע שחרור "רווחים כלואים" כדי לתמרץ חברות לחלק דיבידנד תמורת מס מופחת ● לפי שמחון, המהלך יזרים 20 מיליארד שקל למדינה ויסייע מול הגירעון ● בדרג המקצועי טוענים: "מכירת חיסול"

בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: עמוס בן גרשום-לע''מ
בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: עמוס בן גרשום-לע''מ

דיוני תקציב המדינה לשנת 2025 במשרד האוצר התלהטו בשבוע שעבר, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג בפני הנהלת המשרד בקשה מטעם יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון. האחרון דוחף למבצע הטבות נוסף של חלוקת דיבידנדים מרווחים כלואים, בעוד הדרג המקצועי במשרד האוצר מביע התנגדות נחרצת.

דוח תלונות הציבור: זה המשרד שקיבל הכי הרבה מכתבי תלונה
פרשת הצוללות: ועדת החקירה שלחה מכתבי אזהרה לנתניהו, יוסי כהן ובוגי יעלון

שמחון, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, רואה במבצע שחרור רווחים כלואים הזדמנות להזרים סכומי עתק לקופת המדינה בטווח הקצר, כדי להתמודד עם עלויות המלחמה הכבדות.

לדעתו, מבצע כזה עשוי להניב כ־20 מיליארד שקל, כמיסוי על הפשרת דיבידנדים קפואים בהיקף של 80 מיליארד שקל. שמחון מתבסס על אומדן שלפיו הרווחים הכלואים שהצטברו בחברות הגיעו לשיא של כ־700 מיליארד שקל.

מנגד, הדרג המקצועי במשרד האוצר טוען כי מדובר ב"מכירת חיסול" שתיגרע מהכנסות המדינה בטווח הארוך. לטענתם, מבצעים קודמים כבר העניקו הטבות משמעותיות לחברות, וחזרה על המהלך תיצור ציפייה מתמדת למבצעים עתידיים, מה שיעודד חברות להמשיך ולצבור רווחים במקום לחלקם באופן שוטף.

 

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' הביע אף הוא עמדה התואמת את גישת האוצר, באומרו בכנסים כי מבצע חדש עם הטבות הוא למעשה הקדמת מסים. כלומר, אם ייעשה שימוש מיידי בכספים אלה - הם ייגרעו מהכנסות המדינה בשנים הבאות.

אולם לשיטת הכלכלן הקרוב ביותר לנתניהו, שמחון, גם אם חלק מסוים מהכנסות העתיד יוקדם, הרי שלפי התחזיות הגירעון צפוי להגיע לשיא בשנה הנוכחית ולהתמתן בהדרגה לאורך השנים הבאות, כך שיש הצדקה לשבור את קופת החיסכון הזו כבר עכשיו. בנוסף, שמחון מציג ניתוח המצביע על כך שבסבבים הקודמים, הירידה בגביית המס על דיבידנדים לאחר המבצעים הייתה נמוכה מהסכום שנאסף, כך שלא מדובר רק בהקדמת גבייה אלא גם בשחרור דיבידנדים שאחרת היו נשארים כלואים.

הגזר נשאר בלי המקל

רווחים כלואים הם תוצאה של מדיניות מס שנועדה לעודד השקעות במשק. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, חברות קיבלו הטבות מס משמעותיות על רווחים שנבעו מהשקעות מאושרות, בתנאי שלא יחלקו אותם כדיבידנד. המטרה הייתה לעודד חברות להשקיע את רווחיהן בפיתוח עסקי נוסף במקום לחלקם לבעלי המניות.

כך נוצר תמריץ לחברות לצבור רווחים גדולים מבלי לחלקם, כדי להימנע מתשלום מס. במערכת המיסוי הדו־שלבית בישראל, רווחי חברה פעם ברמת החברה ופעם נוספת כשהם מחולקים כדיבידנד לבעלי המניות. הרווחים הכלואים נהנים מדחיית מס משמעותית, שכן הם ממוסים רק ברמת החברה (לעיתים בשיעור מופחת) ולא ברמת בעלי המניות.

בעבר נערכו שני ניסיונות לשחרור רווחים כלואים ועוד מבצע אחד בנוסף מעט שונה. ב־2012, במסגרת המבצע הראשון, הופשרו כ־60 מיליארד שקל, ושולם מס בסך של כ־4.4 מיליארד שקל. ב־2017 המדינה שלשלה לכיסה 15.6 מיליארד שקל מגביית מס במבצע נוסף, אבל הפעם היה מדובר בתשלום מס מופחת על דיבידנדים בחברות מעטים - ולא ברווחים כלואים המזוהים יותר עם חברות גדולות שתחת חוק עידוד השקעות.

ב־2022 הסתיים מבצע המשך ישיר לזה שנערך עשור קודם לכן, שהביא לחלוקת דיבידנדים בהיקף של כ־35 מיליארד שקל ותשלום מס של 2.9 מיליארד שקל. למרות הצלחת המבצעים, ההערכות הן כי לאחריהם נותרו עדיין רווחים כלואים במאות מיליארדי שקלים, שהיקפם רק גדל מאז. לפי נתוני רשות המסים, הרווחים שלא חולקו בשנים 2013־2015 נעו סביב 55 מיליארד שקל בשנה. משנת 2018 הם התקרבו ל־100 מיליארד שקל בשנה. בשנים 2020־2021, שהיו חזקות במשק, נכלאו רווחים של כ־115 מיליארד שקל בשנה.

בחוק ההסדרים לשנים 2020־2021 תוקן החוק לעידוד השקעות הון במטרה לחייב את החברות לחלק את העודפים אשר הופטרו ממס חברות בכל חלוקת דיבידנד. בדומה למבצע שנערך ב־2012, גם אז ניתנה לחברות שנה שבמהלכה יוכלו ליהנות מהקלה בשיעור מס החברות אשר יחול בעת חלוקת הרווחים בדרך של "הוראת שעה". שיעור ההטבה נע בטווח של 30%־60% ממס החברות, שאותו היו נדרשות לשלם לולא הוראת השעה.

השלכות המבצעים הקודמים על התנהלות החברות היו מעורבות. מצד אחד, הם הצליחו להביא לחלוקת דיבידנדים משמעותית ולהגדיל את הכנסות המדינה ממסים. מצד שני, הם יצרו תמריץ שלילי לחברות להמתין למבצעים עתידיים במקום לחלק רווחים באופן סדיר.

על רקע המחלוקת, מסתמנת אפשרות לפשרה שתשלב בין הגישות. ההצעה המתגבשת כוללת מבצע אחרון לשחרור רווחים כלואים, אך הפעם בליווי "מקל" משמעותי. במסגרת זו, תיערך חקיקה שתחייב חברות לחלק דיבידנדים באופן סדיר בעתיד. חברות שלא יעמדו בדרישה זו עלולות להיות מחויבות במס מוגבר או אף לשלם מס על רווחים לא מחולקים.

במקביל, רשות המסים הודיעה בתחילת השנה על כוונתה להקים מחלקה שתתמקד באיתור וטיפול בחברות המחזיקות בהרי מזומנים ללא הצדקה עסקית ממשית. צעד זה נועד לחזק את האכיפה ולמנוע ניצול לרעה.

שימוש מוגבל בכפייה

חשוב לציין כי ב־2017 נחקק סעיף חוק במסגרת "מהפכת חברות הארנק", המעניק למנהל רשות המסים סמכות לכפות על חברות חלוקת דיבידנדים צבורים לצורכי חיוב במס. אולם, עד כה השימוש בסמכות זו היה מוגבל מאוד. במסגרת החקיקה המתוכננת, תיתכן הרחבה של החוק הקיים כדי שניתן יהיה ליישם את אכיפתו בפועל.

הכרעה בסוגיה זו צפויה להתקבל בקרוב. היא תשקף את האיזון העדין בין הצורך המיידי בהגדלת הכנסות המדינה לבין השאיפה ליצור מדיניות מס יציבה ואחראית לטווח הארוך.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

עליות בוול סטריט; מדד האינפלציה המועדף על הפד עמד בצפי במאי

נייקי צונחת ב-19% ● אסיה ננעלה בירוק ● מגמה מעורבת באירופה: מדד דאקס עולה ב-0.4%, קאק מאבד 0.5% ● מדד ה-PCE (מדד המחירים המועדף על הפד) לחודש מאי ירד לקצב שנתי של 2.6% - בהתאם לצפי בשוק

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח ירד בכ-2.7%, הבנקים ב-1.4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.7% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● בבנק אוף אמריקה מעריכים כי בנק ישראל לא יוכל להוריד ריבית השנה ● בבלקרוק חשים בנוח להקצות משקל יתר למניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● מדד ה-PCE שיתפרסם בארה"ב בשישי צפוי להעיד על התמתנות האינפלציה, אך לא להקדים הורדת ריבית

מ''מ נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן / צילום: רפי קוץ

האופן בו הוגש פסק הדין בנושא חוק הגיוס מספר הרבה יותר ממה שנדמה

סוגיית הגיוס הצליחה לאחד את שופטי בית המשפט העליון גם בתקופות סוערות מאוד, ופסק הדין שניתן השבוע הוא דוגמה מוחצת לכך - במיוחד נוכח העובדה שכתיבתו הייתה פה־אחד ● החלטת השופטים לוותר על סגנונם האישי ועל הפנייה לקוראים שלהם באה להעביר מסר ברור: בעניין הזה אין שום מחלוקת

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

מירי רגב נאבקת על חסיון מסמכים שנתפסו במשרד התחבורה

שרת התחבורה ערערה לביהמ"ש המחוזי על ההחלטה לעשות שימוש במסמכים שנתפסו בלשכתה, בטענה כי כל מסמך בעל אופי פוליטי הוא בהכרח חסוי ● טענתה כבר נדחתה על־ידי נשיא בימ"ש השלום בראשון לציון, שקבע שלא ייתכן שכל משרד התחבורה יחסה תחת כנפי החסינות האישית של השרה, "כאילו שהיא אוחזת בידה מטה קסמים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

וול סטריט ננעלה בעליות; אמזון זינקה לראשונה מעל לשווי של 2 טריליון ד'

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● מניות הטכנולוגיה משכו את מדד ניקיי לעליות ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה ● בשישי יפורסם מדד ה-PCE בארה"ב

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות / צילום: יח''צ מזרחי טפחות

מניות הבנקים עולות מתחילת השנה, אז למה זו של מזרחי טפחות יורדת?

בשנת 2023 מניית בנק מזרחי הייתה השיאנית של המערכת הבנקאית. בזמן שלאומי והפועלים הציגו תשואה חד-ספרתית, מזרחי התבלט עם עליות דו-ספרתיות גבוהות ● אבל אז הגיעה 2024, ובזמן שמדד הבנקים עלה ב-3.5%, מניית מזרחי ירדה ביותר מ-7%

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

למרות הדיבידנדים: אגד דורשת לשנות את תנאי הפעלת הקו האדום בשל חוסר רווחיות

מספרי הנוסעים בקו האדום של הרכבת הקלה נמוכים ביחס לתחזיות טרם הפעלת הקו, וכעת חברת תבל המפעילה של הקו - שהיא חברה-בת של אגד - דורשת לשנות את תנאי הפעלת הקו בשל חוסר רווחיות ● אלא שמאז שנרכשה ב-2022 חילקה אגד למחזיקות בה דיבידנדים בהיקף של 630 מיליון שקל ● מטעם תבל נמסר: "מנהלת דיאלוג שוטף ופורה עם נת"ע לגבי תנאי ההפעלה שנידונים בין הצדדים"

דולרים / צילום: Shutterstock

הכי חזק בעולם? הדולר מאבד מכוחו. מי מתחזק על חשבונו

הדולר האמריקאי הוא המטבע החזק בעולם, אך הוא תופס כיום נתח של 60% בלבד מהרזרבות של הבנקים המרכזיים - לעומת 70% בתחילת שנות האלפיים

איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר בדימוס, הכנס מדברים צפון / צילום: כדיה לוי

האם תהיה מלחמה בצפון? ההערכה של מפקד חיל האוויר לשעבר

האלוף במיל' איתן בן אליהו השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בעכו ● "העובדה שישראל וחיזבאללה נוהגים בריסון יחסי בצפון מעידה על כך שיש אינטרס מובהק של שני הצדדים בשלב הזה לא לתת למצב להידרדר"● ומה צפוי ברצועת עזה? "אין אפשרות להציב תחלופה לחמאס, ולכן מי שהולך להישאר שם זה אנחנו. ואת המודל הזה אנחנו מכירים מ-18 שנים בלבנון"

המרגלים הרוסים מהבית ממול / צילום: צילומי מסך

הם חיו שנים כזוג מנומנם, עד שנודע שהם חלק מתוכנית העילית של פוטין

הזוג הנשוי והשקט, שהתחזה לצמד מהגרים ארגנטינאים בסלובניה, התגלה כחלק מהמאמץ האגרסיבי של פוטין לשתול במערב סוכני מודיעין בכיסוי עמוק ● תחקיר חוצה יבשות חושף רשת שקרים ומזימות, ומדגים איך בונים זהות בדויה בתוכנית העילית של שירות הביון הרוסי - בעלות של מיליוני דולרים לאדם

גם זה קרה פה/ חומרים: שלומי יוסף, חדשות 12, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אם אנחנו רוצים פוליטיקה חדשה, אחוז החסימה צריך דווקא להתכווץ

בכנסת זורקים הצעות בלי לעבוד יותר מדי ● שינוי מרחיק לכת באחוז החסימה יעשה את ההבדל ● ולמה רומניה כן וישראל לא? ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת טילים מתקדמת ספייק LR2 מתוצרת רפאל / צילום: רפאל

שיגור תוך פחות מחצי דקה: 80 אלף טילים ישראליים כבר נמכרו

הסטארט-אפ הישראלי שמכווין מטוסי קרב אל מפעילי כטב"מים ● הביקוש לטילי ספייק מתוצרת רפאל ממשיך לצמוח ● הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה הזמנה היסטורית של פגזי 155 מ"מ ● וגם: המדינות הנורדיות מאחדות כוחות בשל החשש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

העבודות על הגשר בנתיבי איילון / צילום: אסף זגריזק

ביום חמישי הבא נתיבי איילון ייחסמו שוב. כל מה שצריך לדעת

מתי ואיפה תבוצע החסימה, אילו עבודות מבצעים בכביש, איך הן ישפיעו על התנועה, ולמה לא מבצעים אותן בשבת? ● גלובס עושה סדר

הבית הלבן, ארה''ב. היחסים עם ישראל מתקררים / צילום: Shutterstock

בית הלבן מאשרים: התקדמות בפתרון אספקת הנשק לישראל

מיד אחרי גרמניה: הולנד קראה לאזרחיה לעזוב "בדחיפות" את לבנון • גלנט לפני פגישה עם סאליבן בבית הלבן: "את המחלוקות פותרים בחדרים סגורים" • הנשיא הרצוג נגד הקהילה הבינלאומית: "לא נוקפים אצבע, שלא יופתעו אם המצב בצפון ייצא משליטה" • תיעוד: תקיפה של מחבלים שירו טיל נ"ט לעבר כוחותינו • מטרה חשודה יורטה בדרך לאילת  ● עדכונים שוטפים 

ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בקמפיין. אכזב / צילום: Reuters

בריטניה לקראת מהפך: אחרי סקנדל הימורים, אין מי ששם כסף על סונאק

שבוע לבחירות בבריטניה, התמונה ברורה: המפלגה השמרנית עושה ככל יכולתה להפסיד אותן, וללייבור רק נשאר לעמוד מנגד ולגרוף עוד ועוד מושבים בפרלמנט ● שערוריית ההימורים שבה אפילו שר מכהן הימר על הקדמת הבחירות מרמזת איזו תבוסה צפויה בממלכה

אודי סגל והילה קורח / צילום: צילום מסך, חדשות 13

"ניסיון לחיסול פוליטי של מערכת החדשות": הילה קורח ואודי סגל נגד שמאלוב-ברקוביץ'

הילה קורח ואודי סגל, מגישי המהדורה המרכזית בחדשות 13, פרסמו הודעה משותפת נגד מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות ● "עוד לא מאוחר לתקן", כתבו בהודעה שפרסמו

מגדלי אלון בתל אביב. בעיגול: ניר צוק / צילומים: Shutterstock, טל גבעוני

ענקית הסייבר פאלו אלטו במגעים להשתלט על מגדל שלם בת"א

החברה של ניר צוק השלימה עסקאות לשכירות חצי ממגדל אלון 1 ובוחנת שכירות של המגדל כולו ● אם המגעים יבשילו, המחיר יעמוד על כ־80 מיליון שקל בשנה ● הבעלים, הראל ומגדל, שוקלות למכור את המגדל כולו ב־2.5 מיליארד שקל

מחלקת גנרטורים בחנות / צילום: Shutterstock

רכישת הגנרטורים זינקה: כל מה שכדאי לדעת לפני שרצים לחנויות

ההתבטאויות על יכולת וייצור אספקת החשמל בישראל בעת מלחמה עתידית מעלות סימני שאלה לגבי החלופות ● גלובס מציג את ההבדל בין גנרטור לתחנת כוח, איך לדעת מה ההספק הרצוי ומה טווח המחירים בשוק

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

הערכות: 80 אלף שקל, נהג ומשרות אמון - התנאים של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בחדשות 13

על פי הערכות בשוק, מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' יכללו מלבד תנאי שכר של 80 אלף שקל ברוט בחודש, גם נהג פרטי ואפשרות למינוי שתי משרות אמון ● בעוד התנאים לא חריגים לעומת מנכ"לים קודמים, שמאלוב-ברקוביץ' נהנית גם מסעיף אי-תחרות ארוך שמבטיח שתקבל שכר עד תום החוזה גם אם תפוטר

ORA 07 PRO+ / צילום: יח''צ

בפחות מ-200 אלף שקל: החשמלית שאי אפשר להתעלם ממנה, לטוב ולרע

העיצוב של החשמלית הגדולה מבית GWM הסינית לא מותיר אנשים אדישים. יש לה באגים, כמו תא מטען קטנטן, אבל היא מציעה תמורה לא רעה למחיר ● מבחן דרכים