"אמרתי לאורך כל הדרך, יחד עם כל בכירי משרד האוצר, השוויון בנטל הוא כלל בסיסי הכרחי. גם כלכלית". מאחורי האמירה הזו עומד שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, שאף נוקב בתג מחיר גבוה במיוחד אם המצב לא ישתנה. את השיחה עמו קיימנו בעכו, במסגרת אירוע "מדברים צפון" - שבוע סיקור מיוחד מיישובי הצפון.
● פרשנות | מתי יישלחו צווים? הפרצות בפסיקת בג"ץ ההיסטורית לגיוס בני הישיבות
● שאלות ותשובות | בג"ץ הכריע בנושא תקציבי הישיבות: מה היקף הכספים הנוכחי, ומה צפוי עכשיו?
בשיחה עם כתב גלובס אסף זגריזק, דיבר הייזלר על העלות הגבוהה של אי-גיוס צעירים מהחברה החרדית, על הצעדים הקשים שדרושים בתקציב הקרוב, המסים שכנראה יעלו, איך דואגים באמת לתושבי הצפון וכיצד מרגיעים את המשקיעים הזרים ושומרים על יציבות פיסקאלית.
עשרות אלפים מפונים מהבתים שלהם כאן בצפון, יישובים שלמים הפכו ליישובי רפאים, אבל יש תחושה שבדרום מקבלים יותר עזרה.
"אני חושב שבעקבות החלטת הממשלה המשוואה השתנתה. זה נכון שבהתחלה רוב תשומת הלב הייתה בדרום. היינו צריכים למצוא פתרונות לאנשים שחוו דברים מטלטלים. לפני שבועיים הממשלה העבירה החלטה שממקדת את תשומת הלב בצפון. מדובר בסך הכול ביותר מ-6.5 מיליארד שקל".
כיצד הכסף אמור לזרום?
"ההחלטה מתייחסת לכמה שלבים: 1.2 מיליארד שקל בטווח המיידי - שמופנים בעיקר לתושבי קו העימות שמפונים מבתיהם, כדי לסייע להם להתמודד עם קשיים בתחומים כמו תעסוקה וחינוך. גם עם מינוי הפרויקטור השבוע לצפון - אנחנו הפעם מתכוונים לעשות הכול ולממש את החלטות הממשלה ולהעביר את הכספים מיידית. מדובר ב-2.5-3 מיליארד שקל מיידיים, כולל מרכיבי הביטחון. בנוסף, נקצה 3 מיליארד שקל נוספים לשיקום.
"תושבי הצפון הם החלוצים של היום. מדובר באנשים שבסך הכול רוצים לחזור לבתיהם ולהמשיך לחיות פה. הם ראויים לכל תמיכה של הממשלה ולכל הערכה. אני אפעל שזה לא יישאר ברמת החלטות ממשלה אלא יגיע לביצוע. המטרה היא להביא כמה שיותר מנועי צמיחה ולהחזיר את התושבים".
יש בעלי עסקים שחוששים שידרשו מהם מענקים בחזרה. אתה יכול להרגיע אותם?
"אני מניח שאנשים מסתכלים על תקופת הקורונה ולכן חוששים. אז, מעסיקים קיבלו כביכול יותר ממה שמגיע להם ונדרשו להחזיר. היום המנגנונים של מתווי הפיצויים לא מאפשרים את אותן תקלות שהיו בפעם שעברה, ואני חושב שהם יכולים להיות רגועים.
"הכסף הזה אמור לספק לעסקים אוויר לנשימה ולעזור להם להשתקם. כל עוד עסקים דיווחו אמת - זה הכסף שהמדינה נותנת להם. אנחנו רוצים להשקיע עוד כספים מעבר לפיצויים, כדי להביא את האזור הזה למצב של פריחה. המדינה מאמינה בכספים האלה, נותנת אותם ואגב מרחיבה מעת לעת גם את מסלולי הפיצויים".
ההשלכות של חוק הגיוס
השיחה עם מנכ"ל האוצר מתקיימת זמן קצר מאוד לאחר הפסיקה הדרמטית של בג"ץ, שמחייבת את המדינה לגייס את בחורי הישיבות ולנקוט סנקציות תקציביות.
אי אפשר שלא להתייחס לבג"ץ בנושא הגיוס ולהשלכות הכלכליות.
"אמרתי יחד עם בכירי האוצר לאורך כל הדרך: שוויון בנטל הוא כלל בסיסי והכרחי. במישור הכלכלי, המשמעות של אי-גיוס של אוכלוסייה גדולה לצד גיוס מילואים במקומה היא גדולה. כולם צריכים להיכנס תחת האלונקה. זו עמדתי הערכית והכלכלית. ככל שלא נעשה את זה, הנטל הכלכלי יהיה מאוד כבד".
הייזלר מביע עמדה נחרצת בנושא ואף נוקב במספרים. "אם אנחנו מדברים על מצב של גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים, מדובר במיליארדים רבים. אולי אף למעלה מ-10 מיליארד שקל על ימי מילואים. זה מאוד תלוי בתרחישים ובמשך הלחימה. ההשפעה המיידית של ימי מילואים, נניח לכמה חודשים של עשרות על עשרות אלפי מילואימניקים, מתורגמת למיליארדים רבים.
"מעבר לכך, יש את ההשפעה המשקית של אותם אנשים שלא נמצאים במקומות העבודה. מדובר בנטל כלכלי מאוד כבד וחייבים בהחלט לשנות את המשוואה הזאת".
ואיך מגיבים לזה בדרג הפוליטי?
"אני חושב שברמה העקרונית הדרג הפוליטי שאני עובד איתו, כמו שר האוצר, בהחלט מאמין בחובת הגיוס הכללית. הוא אמר את זה יותר מפעם אחת. מבחינה פוליטית, אני חושב שזו שאלה שצריך להפנות לדרגים פוליטיים".
איך מרגיעים את הזרים
כשברקע המצב הביטחוני המורכב שנמשך כבר תשעה חודשים והגירעון התופח, עולה השאלה כיצד מרגיעים את המשקיעים בכלל, והזרים בפרט. בהקשר זה, רק לאחרונה דווח שאינטל מקפיאה חלק מהעבודות להרחבת המפעל שלה בקריית גת. בחברה ובמשרד האוצר ניסו להרגיע ולהסביר כי מדובר בשיקול פנימי של החברה, כתוצאה ממצב גלובלי.
אתם מודאגים מבריחת משקיעים? ראינו את הדיווחים האחרונים על עיכובים בבניית אינטל.
"במקרה של אינטל לא מדובר בבריחת משקיעים אלא בנושאים כלל-עולמיים. המשקיעים הזרים נשארים פה כרגע, ואנחנו כממשלה וכמדינה צריכים לתת להם את הביטחון. אם נעשה את זה, המשקיעים יירגעו ויישארו פה.
"היינו לאחרונה בכמה כנסים בינלאומיים, כולל כנס OECD, והמסר היה שהכלכלה הישראלית מפתיעה לטובה למרות הנסיבות. היא אפילו במצב טוב בנסיבות האלו. מובן שבגלל המלחמה הגירעון גדל.
"בנוסף, המסר הוא שאנחנו כממשלה צריכים לשמור על אותן כריות ביטחון שהיו לנו בעבר, ואנחנו מנצלים אותן כעת. זו המשימה שלנו כרגע. אם חס וחלילה יקרה משהו יותר דרמטי, נדע לתפעל את זה".
ראינו מספר רפורמות של משרד האוצר שלא עברו את המשוכה הפוליטית, כמו מס נסועה ואפילו העלאת מסים על סיגריות בדיוטי פרי. איזה מסר זה למשקיעים?
"אנחנו מאוד לא מרוצים מכך שחלק מהצעדים עדיין לא עברו. הערתי על כך מספר פעם באופן אישי. זה שהדברים תקועים בוועדת הכספים זה משהו שאני לא אוהב. אני משתדל לא להיכנס לצד הפוליטי, אבל הדברים האלו חייבים לעבור ומהר. כל עיכוב שלהם הוא לא טוב למדינת ישראל. בסופו של דבר, האחריות תגבר ואנחנו נעביר את הדברים האלו. אבל זה שחלק מהנושאים עדיין מוקפאים ולא עברו בוועדת הכספים זה בהחלט דבר שאנחנו חוששים ממנו ומתריעים".
לא נתחמק מהעלאת מס
הייזלר מוסיף כי האתגר היותר גדול הוא תקציב 2025. "שם, נצטרך את התמיכה של כל חברי הקואליציה. אם אנחנו רוצים להשאיר את המשקיעים רגועים ולשמור את המצב הכלכלי של מדינת ישראל איתן, בוודאי שנצטרך לעשות צעדים מאוד משמעותיים שחייבים לעבור. אני מאמין שהאחריות תנצח, ונעשה זאת".
מהן הרפורמות בתקציב 2025?
"הרפורמה הכי גדולה היא לשמור על יציבות פיסקאלית, עד כמה שזה נשמע מוזר. נניח כמובן גם רפורמות מבניות בעולמות התשתיות, הנדל"ן, השירות הציבורי ועוד. אבל האתגר הגדול הוא לשמור על יציבות פיסקאלית ולשמור על יחס חוב-תוצר יורד והקטנת הגירעון. עיקר הכוח יושקע בהקטנת צד ההוצאה והגדלת צד ההכנסה.
"הנומרטור מצביע על גירעון של 5.2% בשנה הבאה, ואנחנו רוצים להקטין אותו בשנים הבאות. זה הכרחי מבחינת המשק ומבחינת המשקיעים. אם נוסיף לנתון הבסיסי את הוצאות הביטחון שיגדלו ככל הנראה, אנחנו צריכים להעביר תקציב מאוד מאתגר.
"לדעתי, נצטרך להביא לאיזון של 2% תוצר ואפילו יותר. נצטרך גם לדבר על צד ההכנסה - מסים. לצד זה, נהיה חייבים לראות שיש מנועי צמיחה ואנחנו כבר שמים כסף בהייטק ובתשתיות. בוודאי בכל מה שנוגע לשיקום הצפון והדרום. נצטרך לצמצם בכל מיני הוצאות. אני אומר בהגינות - הוא יהיה תקציב מאתגר".
"צמצום של משרדים"
זה כולל גם העלאות מסים?
"זו מתמטיקה פשוטה. אם רוצים להוריד את יחס החוב-תוצר חייבים להוריד את הגירעון ולהגדיל הכנסות. צד ההכנסה זה תמיד מסים. נהיה חייבים לצד זה לוודא שיש מנועי צמיחה, כי בלעדיהם זה לא יעזור. אבל אנחנו נניח חבילה של פעולות שלא יהיו פשוטות, גם בצד ההכנסה, וגם בצד ההוצאה. נעשה את כל מה שאפשר כדי שהצמצומים יהיו במקומות הנכונים.
"ניקח את זה כמובן לעולמות של מיסוי שפחות מפריעים לצמיחה, יותר מקומות של שוויון ומקומות שדווקא המגזר היצרני הוא זה שייפגע פחות. מבחינתי, אין שום יכולת לבוא ולהגיד שרק אוכלוסייה יצרנית תישא בנטל.
"אנחנו נדבר כמובן על צמצום משרדים. להשאיר את אותם משרדים שפחות נחוצים זה דבר שבהחלט לא מתקבל על הדעת. אבל התוכנית שלנו תכביד כנראה על הציבור. אני מאמין שבסופו של דבר זה יביא לתוצאה הרצויה למדינה".
כשמדברים על הפער בפריון בין ישראל ל-OECD מדברים גם על פער בתשתיות. האם תטפלו גם בסוגיות אלו בתקציב הבא?
"כמו שאמרתי, חלק מהשינויים שאנחנו מבקשים להביא בתקציב זה כספים נוספים לאותן תשתיות ולאותם מחוללי פריון. אם בתעשייה, אם בתעסוקה או בדיגיטציה.
"כשאני מדבר על עידוד תעסוקה זה לא רק במובן הזה שילכו לעבוד, אלא גם באילו מקצועות, ופה נצטרך בהחלט להביא את אותן אוכלוסיות למצב שהן יתקבלו גם לאותן עבודות שהן בעלות פריון גבוה.
"דיברתי בהתחלה על זה שיש גם שינויים מבניים בתחום התעסוקה ובתחום התשתיות בתקציב 2025, אלה שני עוגנים שהיינו כן רוצים אפילו להוסיף עליהם כספים ואני מאוד מקווה שנצליח".