גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כספי המסים חוזרים אלינו? המחקר שחושף פערים עצומים בין המגזרים

מחקר אקדמי מקיף מציג תמונה מלאה של תשלומי המס וחלוקת משאבי המדינה בין המגזרים - כולל מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות ● משק הבית היהודי הלא–חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר התמורה שהוא מקבל מהממשלה ● ויש גם כמה מיתוסים שנשברו

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מאמר אקדמי חדש שיפורסם ב"רבעון לכלכלה" מספק הצצה לשאלה שמטרידה כל ישראלי: האם כספי המסים שלנו חוזרים אלינו? אם אתם יהודים לא-חרדים, התשובה היא כנראה לא. הנתונים גם שוברים מיתוסים נפוצים על מי נהנה מהוצאות הממשלה, ומראים כמה מערכת המס בארץ פרוגרסיבית ומוטה לטובת הולדת ילדים.

בדיקת גלובס | למה פחות ופחות ישראלים מוכנים לענות על סקרי הלמ"ס, ואיך זה ישפיע על הכלכלה
האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

הנתונים מגלים פער עצום בין המגזרים, ומראים שמשק הבית החרדי הממוצע מקבל מהמדינה 4,107 שקל יותר בכל חודש מאשר הוא משלם מסים. משק הבית הערבי הממוצע מקבל 1,037 שקל, ומשק הבית היהודי הלא חרדי משלם 6,115 שקל יותר במסים בכל חודש מאשר הוא מקבל בשירותי ממשלה.

מוביל המחקר הוא אריאל קרלינסקי, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית. שותף נוסף הוא ד"ר מיכאל שראל. שראל היה בעבר ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, הכלכלן הראשי באוצר, ולאחר שהתפטר במחאה על מדיניות לפיד כשר אוצר - מונה לראש פורום קהלת לכלכלה. נדגיש שמחקר זה לא מוצג כנייר עמדה של קהלת, אלא מדובר במאמר אקדמי שפורסם בכתב העת הכלכלי הנחשב בישראל. פרט לשראל וקרלינסקי, השתתפו גם תום שדה וערן יוגב. לפי שראל, "כשמפרסמים נתוני עוני ואי-שוויון, ההסתכלות חלקית מאוד. גם ביטוח לאומי וגם הלמ"ס מודדים רק מסים ישירים ברמת הפרט, ובהעברות הממשלה יש בעיקר קצבאות".

אלא שבפועל, השירותים שהממשלה נותנת נרחבים בהרבה מהקצבאות הישירות, וכך גם המיסוי העקיף. אז כדי למצוא את ההשפעה האמיתית של הממשלה על משקי הבית בישראל, צריך "לזקוף" גם שירותי חינוך ובריאות שהממשלה מספקת, והוצאות ממשלה כמו סבסוד תחבורה ציבורית ותרבות. בצד המיסוי יש גם מע"מ, מס חברות, מכסים, ומסים עקיפים נוספים כמו דלק וסיגריות. זה דורש להבין איך מתפלגים המסים והשירותים בין משקי הבית, כולל שאלות אמפיריות קשות כמו "על מי נופל מס החברות". אך בעזרת ניתוחי רגישות, החוקרים הצליחו להשיג תמונה מקיפה של השפעת הממשלה על משקי הבית.

המחקר דרש גם מענה על שאלות בגבול שבין כלכלה ופילוסופיה, כמו איך מתפלגות בין משקי הבית הוצאות על מוצרים ציבוריים מובהקים, כמו ביטחון ותשתיות. אך כפי ששראל מסביר: "בדקנו את זה לפי כמה גישות, ובסך הכל אף אחת מהן לא משנה את התמונה הגדולה". כך שלמעשה, יש לנו הצצה ייחודית בהיקפה להשפעת הממשלה עלינו, לרבות לחלוקה על בסיס מגזר ומעמד חברתי-כלכלי.

ההשפעה הגדולה ביותר: מספר הילדים

אחד הממצאים המובהקים ביותר של המחקר הוא הפער בין המגזרים. כאמור, חרדים נוטים לקבל הרבה יותר מהמדינה, ולשלם פחות מסים. ערבים נמצאים במקום מתון בהרבה, ואצל יהודים לא-חרדים המצב הפוך לחלוטין. אך גם כשפורסים את המגזרים השונים לעשירוני הכנסה פנימיים בתוך כל מגזר, התוצאה נשארת מובהקת: 80% מהחרדים מקבלי יותר שירותי ממשלה מאשר משלמים מסים, 60% מהערבים, ו-30% בלבד מהיהודים הלא-חרדים. כלומר, הרוב הגדול של משקי הבית היהודים הלא-חרדים, שכולל חילונים, מסורתיים ודתיים כאחד, משלם הרבה יותר במסים מאשר הוא מקבל בשירותי הממשלה. "היהודים הלא-חרדים לא רק שמממנים את המוצרים הציבוריים וההשקעה בתשתיות, אלא גם את המגזרים האחרים" אומר שראל.

למה זה קורה? משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההטיה של מערכת המיסוי וההוצאות בישראל לטובת משפחות מרובות ילדים. על פי נתוני המחקר, משפחות עם שני הורים וילד אחד מקבלות בממוצע 5,761 שקל בחודש בשירותי ממשלה. עם שלושה ילדים זה עולה ל-11,376 שקל, ובשישה ילדים ומעלה שווי ההטבות מזנק ל-22,131 שקל בחודש. כמובן, מדובר גם בהטבות שלא רואים ישירות בכיס, כמו חינוך ובריאות.

"רואים בבירור את השפעת מספר הילדים על הוצאות הממשלה שמקבל משק בית", אומר שראל, "וזה נכון גם בצד הכנסות הממשלה: יש עוד נקודות זיכוי במס הכנסה והטבות בארנונה שניתנות למשפחות עם הכנסה נמוכה והרבה ילדים". אלו מאפיינים בצורה מובהקת משקי בית חרדים, וכך יוצא שהם מקבלים יותר, ומשלמים פחות.

סיבה שנייה היא הפרוגרסיביות של מערכת המס. ידוע שמס הכנסה בישראל נחשב פרוגרסיבי, והשכבות החזקות משלמות את רוב המסים הישירים. משק בית בעשירון השלישי מלמטה משלם בממוצע 292 שקל בלבד בחודש במס הכנסה ורווח הון, משק בית בעשירון השביעי משלם 2,243 שקל, והעליון: 15,403.

החידוש של המחקר הוא בהסתכלות על כל מערכת המס, כולל המסים העקיפים שנוטים להיות פחות פרוגרסיביים. אך אפילו איתם, ניכר שהעניים כמעט ולא משלמים מסים בארץ: בעוד שמשק בית בעשירון התחתון משלם על כל המסים יחד 3,769 שקל בחודש, בעשירון החמישי זה מגיע ל-9,154 שקל בחודש, ובעשירון העליון: 36,465 שקל.

ניתן כמובן לטעון שמדובר במאפיין רצוי של מערכת המס ולא בתקלה. אך בעיני שראל, בכל הנוגע לחברה החרדית, ייתכן שההיגיון הרגיל של חלוקת העושר מחדש לא לגמרי עובד: "ההחלטה על אורח החיים שמוביל לעוני היא החלטה של החברה החרדית עצמה", מסביר שראל. "זה לא מקרה וזו לא היסטוריה או אפליה. לכן, פחות ברור אם הרציונל שמצדיק חלוקה מחדש של ההכנסות עובד גם כאן. לכאורה, הרעיון הוא שמי שמרוויח יותר משלם על מי שיש לו פחות, במעין 'ביטוח הדדי' על חוסר מזל או נתונים התחלתיים פחות טובים. אבל במקרה החרדי, ההכנסה הנמוכה היא לא 'אקסוגנית' אלא תלויה בהחלטה מודעת לקיים אורח חיים מסוים".

גם מספר הילדים לא בדיוק מקרי, אלא החלטה פעילה של משקי הבית. בעיני שראל "יש משהו מאוד עמוק באמירה 'ילדים זה שמחה'. הרי תחת הכנסה מסוימת אפשר לחיות ברמת חיים כלשהי, ואז משפחה בוחרת להביא ילד נוסף. האם מצבה אחרי זה טוב יותר או רע יותר? אם ילדים זה שמחה, אז למרות שמצבה הכלכלי לכאורה מידרדר, בעצם מצבה הסובייקטיבי טוב יותר".

לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה

המחקר מאפשר גם לראות לאילו מגזרים מגיעות הוצאות הממשלה. למשל, הסבסוד הממשלתי על תרבות, ספורט ופנאי מגיע בראש ובראשונה למשקי בית יהודיים לא-חרדיים (344 שקל בחודש בממוצע), אך בניגוד למיתוס הנפוץ - גם משקי הבית החרדים נהנים מהסבסוד, ברמה של 310 שקל בחודש בממוצע. מנגד, בחברה הערבית נהנים בממוצע מ-232 שקל בלבד למשק בית עבור פעילויות כאלה. בחלוקה לעשירוני הכנסה, מתגלה תופעה מעניינת נוספת: משקי הבית העשירים יותר מסובסדים ממשקי הבית העניים, כך שתקציב התרבות הוא למעשה תקציב רגרסיבי המועיל יותר לעשירים.

לעומת זאת, סבסוד התחבורה הציבורית מגיע בצורה מובהקת לחברה החרדית (502 שקל בחודש בממוצע), והרבה פחות ליהודים לא-חרדים (217) ועוד פחות לערבים (203). זאת הן משום שהישובים החרדיים מופלים לטובה במחירי הכרטיסים מכיוון שהם בממוצע עניים יותר, והן משום שחרדים משתמשים הרבה יותר בתחבורה ציבורית מכל מגזר אחר. אפקט זה הוגבר לאחרונה לאחר רפורמת המחירים של שרת התחבורה מירי רגב, שהגבירה את הסבסוד הממשלתי למחירי הכרטיסים.

עם זאת, מציין שראל, "חשוב לזכור שהמחקר לא עוסק בשאלות נורמטיביות לגבי מה ראוי לעשות, ואין לו שיפוטיות כלפי המדיניות הרצויה. במקום זאת, אנחנו רוצים לתאר את המצב הקיים בצורה המדויקת ביותר האפשרית. כל אחד יכול לקחת את הנתונים האמפיריים ולהסיק מהם מסקנות בהתאם לעמדות ולערכים שלו. אבל בניגוד למצב היום, שמוכרחים להישען גם על תחושות בטן והערכות, מעתה יהיה אפשר להישען על נתונים אמיתיים".

שראל נותן דוגמה למדיניות ממשלתית שהמחקר הצליח "לתפוס": "נניח שהממשלה מעלה את שיעור המע"מ באחוז, ונותנת את כל הכסף לשירותי חינוך לתלמידים מהשכבות החלשות. ברור שזו מדיניות פרוגרסיבית, כי מי שעשיר ישלם יותר, ומי שעני יקבל יותר. אבל בנתונים הרשמיים של ישראל, ההשפעה על אי השוויון תהיה אפס! כי לא מודדים מסים עקיפים ושירותי ממשלה שאינם קצבאות. בשיטה שלנו, אפשר לתאר תמונה הרבה יותר נכונה של המדיניות הממשלתית והשפעותיה, הן בתחום החלוקה מחדש והן בין המגזרים השונים".

בצורה כזאת, מקווים החוקרים, השיח הכלכלי בישראל יהפוך ליותר מבוסס עובדות, ויאפשר למקבלי ההחלטות לנתב את הכנסות והוצאות הממשלה בצורה חכמה יותר, ועל פי הנתונים בפועל.

עוד כתבות

ניר צוק, עופר גונן ועמיר לונדון. הישראליות בוול סטריט / צילום: טל גבעוני, ערן לביא, נטי לוי

חברת הביוטק הישראלית שזינקה בכ-60%: מה עשו הישראליות בוול סטריט בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • מדיוונד קפצה בחדות לאחר דיווחים על הצעת רכישה ● קמהדע קפצה בכ-10% לאחר שקיבלה סיקור חיובי מסטיפל ● ופאלו אלטו השלימה זינוק של 31% מהשפל שרשמה בחודש פברואר

בינה מלאכותית לא מחסלת משרות? ספרו את זה לפרילנסרים / צילום: Shutterstock

שנתיים לאחר השקת ChatGPT: מהם הג'ובים שהכי נפגעו?

שנתיים לאחר שהושקו שירות ChatGPT ומודלים דומים לו, מחקרים קובעים בוודאות: AI נוגסת נתחים משמעותיים מהכנסתם של עצמאים ● זה ניכר בתחומים שבהם מצטיינת בינה מלאכותית יוצרת, כמו כתיבה, תרגום או תכנות ● מה זה אומר על העתיד של שוק העבודה כולו, ומי דווקא מצליח להרוויח מזה?

נתי סיידוף / צילום: איל יצהר

דירקטוריון שיכון ובינוי מינה את סמנכ"ל הכספים למ"מ מנכ"ל

המינוי מגיע לאחר שבשבוע שעבר מנכ"ל שיכון ובינוי, תמיר כהן, הודיע כי הוא עוזב את החברה לאחר 6 שנים בתפקיד • ברקע ההחלטה: כיפופי ידיים בינו לבין בעל השליטה נתי סיידוף ● פרויקטים יקרים והכפלת נטל החוב הובילו לקריסת המניה בכמעט 70% מהשיא

שכונת אילת השחר, בני ברק / צילום: חיים כהן שור

דירה אחת ממחיר למשתכן, השנייה בשוק החופשי. מה פער המחיר?

דירת 3 חדרים בשכונת אילת השחר, במסגרת מחיר למשתכן, נמכרה ב־1.16 מיליון שקל, לעומת דירה בשוק החופשי שנמכרה ב־2.27 מיליון שקל ● ניתוח העסקאות באזור בחודשים אפריל-יוני מעלה כי ההפרש בין דירות השוק החופשי לדירות מחיר למשתכן מגלם פער של 1-1.4 מיליון שקל

נחי פינקלשטיין / צילום: תמונה פרטית

שכונות החוף של חיפה: "הדירות הישנות יכפילו וישלשו את ערכן"

דירות שמיועדות לפינוי בינוי מגלמות מהר מאוד במחיר את התקווה לדירה חדשה וגדולה יותר ● האם בנווה דוד ושער העלייה עוד אפשר למצוא מציאות? ● האזינו

''מחכים שהמטבע יחזור ל־3.6 שקל לדולר'' / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בשוק מעריכים: זה הרגע שבו בנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית

עפ"י ההערכות בשוק, בנק ישראל צפוי להשאיר גם השבוע את הריבית על רמה של 4.5%, אך עדכון התחזיות יוכל להצביע על הצפי להמשך השנה ● בינתיים, פרמיית הסיכון של ישראל רק מוסיפה לעלות ● כעת בחטיבת המחקר של בנק ישראל צופים להורדה אחת או שתיים בשנה הקרובה

שחקני מנצ'סטר סיטי חוגגים אליפות. הכדורגל האנגלי הכניס כ־7 מיליארד אירו / צילום: ap, Dave Thompson

35 מיליארד אירו בשנה: אירופה מאוהבת בכדורגל. דוח חדש מגלה את המספרים

מיליוני צופים דבוקים למשחקי היורו, אבל השיגעון לא עוצר בנבחרות: הסקירה השנתית של פירמת הייעוץ דלויט מגלה כי הצמיחה בכדורגל האירופי הגיעה בעונה הקודמת לשיא הכנסות, עם צפי לעלייה ● איזו ליגה בולטת, איך זה משפיע על ישראל ומתי יפרוץ גם כדורגל הנשים?

אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

הסוד של הפנטהאוז היוקרתי ביפו נחשף: בונקר מפני טילים

תקרות בעובי מטר, בטון מזוין, ריהוט חסין אש ובידוד מפני אטום ● הכירו את האנשים שלא ייתנו למלחמה הבאה להפתיע אותם, גם במחיר של מיליוני שקלים ● "יש לי רשימת המתנה של שכנים שאומרים שאם תהיה מתקפת טילים הם באים אליי"

צבי מדלג בין החלקות השרופות. גבול הצפון / צילום: לירון שפירא, החברה להגנת הטבע

כלבים משוטטים ברחו לישראל מההפגזות בלבנון: כך הפכו יישובי הצפון לג'ונגל בחסות המלחמה

להקות תנים בין הבתים, כלבים שפלשו מלבנון, שטחי ענק שרופים וציידים לא חוקיים ● כשמרבית התושבים מפונים, את מקומם בערי הצפון תופסים בעלי החיים ● המשרד להגנת הסביבה: "נדע לשקם את המערכת האקולוגית, אבל היא לא תחזור להיות מה שהייתה"

סיכום שווקים / צילומים: shutterstock,AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האנליסטים ממליצים: אלה המניות שלא כדאי למכור - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מדד S&P 500 הניב לחוסכי הגמל במחצית הראשונה של 2024 תשואה כמעט כפולה מהמסלולים המנייתיי - ויותר מפי שלושה מאלה הכלליים ● מנגד, בג'יי.פי. מורגן צופים כי המדד יירד ב-22% עד סוף השנה ● וגם: ניתוח סטטיסטי מנסה לענות על השאלה: באיזה יום הכי כדאי להיכנס לשוק המניות?

הדמיית העיר החכמה של Woven by Toyota / צילום: Toyota UK

יצרנית הרכב הגדולה בעולם בונה את העיר החכמה הראשונה

טויוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם, בונה את העיר החכמה הראשונה בעולם, ביפן • השלב הראשון של הפיתוח מתוכנן להסתיים עד סוף השנה, אבל מה נותר מהחזון שהניע אותו?

אלפא רומיאו סטלביו VELOCHE / צילום: יח''צ

האלפא רומיאו החדשה: עם מחיר שאפתני והתנהגות כביש ללא תחרות

העדכון האחרון שימר את העיצוב החושני והמוכר של ה–SUV הגדול של אלפא ושדרג את הטכנולוגיה ואיכות הייצור ● יש מתחרים יותר מרווחים ומתוחכמים, אבל הקשר למורשת והתנהגות הכביש עדיין ללא תחרות ● מבחן דרכים

ראש ממשלת ארמניה פשיניאן, נשיא רוסיה פוטין ונשיא אזרבייג'ן אלייב. ארמניה נבגדה / צילום: Reuters, SPUTNIK

ארמנים וישראלים לוחמים את מלחמת האבות

נפגשנו רק פעם אחת, לפני 2,100 שנה, על גדות הליטני ● אבל הארמנים הם תאומינו ההיסטוריים, וגם הם שקעו אל משבר קיומי שלושה שבועות לפני השבת השחורה

השריפות בגליל התחתון בעקבות המטח האחרון / צילום: כבאות והצלה צפון

עשרות שיגורים לגליל התחתון, גבר נפצע קשה מרסיסים

בעקבות הנפילות: שריפות פרצו בכמה מוקדים, צוותי כיבוי הוזנקו ● בחמאס טוענים שהם ממתינים לתשובת ישראל על התקדמות במשא ומתן לעסקה ● כלי טיס של חיל האוויר תקף הלילה את מבנה עיריית ח'אן יונס ברצועת עזה, ששימש את חמאס לפעילות צבאית • אמו של החייל החטוף מתן אנגרסט חשפה: "קיבלתי ממנו אות חיים בסרטון" • עדכונים בולטים 

שימפנזים. מעמידים גם שומרי ראש / צילום: Shutterstock

מארבים, איסוף מודיעין וחיסולים: הצד האפל של השימפנזים מוכיח שוב עד כמה הם דומים לנו

עשרות שנות מחקר לא הותירו מקום לספק: השימפנזים מנוסים ביסודות המלחמה, וגם יודעים להטיל טרור

אילוסטרציה: Shutterstock

הפסיכולוג שחקר כמה חוויות טובות צריך כדי למחוק זיכרון שלילי אחד

פרופ' רוי באומייסטר שינה את כל מה שאנחנו יודעים על כוח רצון בניסוי הצנונית והעוגיות המפורסם שלו ● עכשיו הוא רוצה לעזור לנו להתגבר על אפקט השליליות, שצובע גם את החוויות הטובות שלנו בשחור

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

הביטקוין הגיע לשפל של 5 חודשים. למה זה קורה?

תשלומי פיצויים של בורסה שפשטה רגל גורמים לחשש מהצפת השוק במטבעות ביטקוין ● הביטקוין מתערער ויורד לשפל של כחמישה חודשים, וכנהוג גורר איתו את שאר מטבעות הקריפטו המרכזיים ● אבל התחזית צופה שהביטקוין יחזור ויתחזק

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר. דובר מרכזי בוועידת הנדל''ן השנתית של מזרחי טפחות בשיתוף גלובס / צילום: שלומי יוסף

המגמות והתחזיות לשוק הנדל"ן: הוועידה השנתית של מזרחי טפחות בשיתוף גלובס יוצאת לדרך

הוועידה השנתית של מזרחי טפחות יוצאת לדרך היום (ראשון), במתחם האירוח "גבריאל" בנס ציונה במתכונת משודרגת ובהשתתפות בכירי הענף, מקבלי החלטות, ראשי רשויות ומיטב המומחים של מזרחי טפחות ● היא תעסוק בסוגיות הבוערות ביותר של הענף ובשאלה איך יוצרים ודאות בתקופה של אי ודאות

ג'יל ביידן / צילום: Reuters, IMAGO

פעם אחר פעם היא הצילה את ג'ו ביידן, עכשיו היא תקבע גם את גורלו הפוליטי

ג'יל ביידן, אשתו השנייה של נשיא ארה"ב, הצילה אותו ואת ילדיו מתלאות גורלם • היא התחתנה עם משפחה שהחליטה עוד לפני 50 שנה לשלוח את ג'ו אל הבית הלבן • האם עכשיו היא תיקח מידיו את המושכות?

תרחיש האימים למלחמה בין ישראל וחיזבאללה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: לישראל יש הרבה מה להפסיד במלחמה מול חיזבאללה, הפופולריות של מרואן ברגותי מתחזקת אצל הפלסטינים, ומורים פרו-פלסטינים בארה"ב מנסים לקדם תוכנית לימוד נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם