שימוש חורג הינו מסוג הכלים הנפוצים בהם משתמשת כל ועדה מקומית לתכנון ולבנייה לצורך מתן פתרונות זמניים לשימוש בנכס כלשהו. העניין עולה כשהשימוש בפועל שונה מהשימוש המותר על פי תב"ע או על-פי היתר בנייה של הבניין בו הנכס נמצא.
כידוע, כל תוכנית בניין עיר קובעת רשימת תכליות ושימושים, וגם כל בניין מוקם למען מטרות מסוימות. על השימוש במקרקעין להיות תואם גם לתוכנית וגם להיתר, וכל סטייה מהם כרוכה בקבלת שימוש חורג. על-פי פסיקה, שימוש חורג הוא החריג לכלל, ויש לתתו במשורה (ראה: עמ"ת (חיפה) 33/98 הרט נ' ועדת ערר).
אך יש מקרים בהם שימוש חורג הוא מחויב המציאות ומחויב בשיקולים עניינים, ואם שיקולים אלה לא נלקחים יש לבטל את החלטת הרשות.
לאחרונה בית משפט המחוזי בת"א, בפסק דין די תקדימי, ביטל החלטת ועדת ערר, אשר סירבה למתן שימוש חורג שהעירייה נתנה לבעל הנכס. העניין היה בעת"מ (ת.א) 1505/07 מיכאלי משה נ' ועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, בפני השופטת אסתר קובו.
בעניין דנן, לעותר נכס שעוד משנות ה-30 נבנה כמגרסה. על-פי תוכניות משנות ה-60, הנכס היה מיועד למגורים. הנכס קיבל מזה עשרות שנים אישור לשימוש חורג, אך בעקבות התנגדויות שהוגשו, ועדת הערר החליטה לבטל את השימוש החורג שניתן עד ל-2010.
העותר, באמצעות עו"ד אילן בומבך, עתר לביטול החלטת ועדת ערר בטענה כי ההחלטה דנן לא שקלה את השיקולים הרלוונטיים לקבלת החלטתה. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה, וביטל את החלטת ועדת הערר.
השופטת אסתר קובו קבעה, כי היה מקום כי ועדת ערר תברר אם בכלל, לאור ההיסטוריה של הנכס, זמן בנייתו ותוכניות היסטוריות - היה צורך בשימוש חורג. אי בדיקה של היבט זה עצמו מביא לפסילת ההחלטה.
כמו כן השופטת קובו קובעת, כי אין בהחלטת ועדת ערר התייחסות מספקת לאופי המיוחד של המבנה, לרישיון הבנייה ולמצב התכנוני אז והיום. בית משפט המחוזי קבע כי דווקא מתן שימוש חורג יכול לגרום לכך שהנכס לא יישאר נטוש ולא יהפוך להיות קן לפעילות עבריינית, ועל ועדת ערר לקחת בחשבון שיקולים מעיין אלו.
השופטת קובו קובעת: "הרי שהתמונה עולה הינה כי נכון להיום לא ניתן לעשות שימוש העולה בקנה אחד עם הוראות התוכנית החלה, וכך ככל הנראה יוותר המצב עד שתיכנס לתוקפה תוכנית 3330 או תוכנית אחרת המשקפת את המגמה התכנונית באזור המקרקעין, ושיהיה בה כדי להסדיר את התאמת הנכס לייעדו התכנוני".
פסק דין זה פירושו שעל ועדת ערר, שהיא ועדה מקצועית, לתת החלטה תוך נימוק ולקיחת כל השיקולים הרלוונטיים בתוך מתחם הסבירות.
בשנים האחרונות ועדות ערר הפכו אט אט להיות הפוסק המקצועי בענייני תכנון ובנייה. בתי משפט לעניינים מנהלים לא ממהרים להתערב בשיקוליהן, ולכן על ועדות אלו לקחת אחריות ולתת החלטות מנומקות ומבוססות, כדי שהאזרח הקטן לא ימצא עצמו מערער על גוף שנתן החלטה ללא לקיחת שיקולים, אך הדלתות בפניו לא נפתחות בטענה כי ועדת ערר היא גוף מקצועי. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
