מצביעים אי אמון בממשלתיות

בארה"ב, למשל, נגע שיפוע העקום בשיא שאליו הוא הגיע רק פעמיים במהלך 20 השנים האחרונות. בישראל הגיעו התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים לרמות של 6% ויותר, לאחר שמחירן ירד ב-4.3% תוך חודש.

שני גורמים מרכזיים המניעים את שוק האג"ח בחודשים האחרונים, הם שיוצרים את המגמה הזאת. הראשון הוא ההפנמה של ציבור המשקיעים כי ממשלות רבות, שבאמצעות תוכניות חילוץ למיניהן שפכו לשווקים כספים רבים כדי לבלום את המיתון, יצטרכו בסופו של דבר גם לממן בדרך כלשהי את המהלכים הללו, והן יעשו זאת באמצעות גיוסי אג"ח.

בנוסף, הירידה בפעילות העסקית שגוררת אחריה באופן טבעי גם ירידה בהכנסות המדינות ממיסים, מעצימה אף היא את הצורך בגיוסים גדולים יותר. אלה צפויים להגדיל עוד את היצע אג"ח הממשלתיות בשווקים, וזה מוריד כבר היום את מחירי איגרות החוב הללו.

הסיבה השנייה שדוחפת את מחירן של איגרות החוב כלפי מעלה היא האופטימיות - הזהירה, אמנם - שמביעים כלכלנים ומשקיעים ברחבי העולם מאז ה-9 במארס, היום בו הגיעו השווקים הפיננסים לנקודת השפל של המשבר. מאז אותו יום הציגו שוקי המניות ראלי מרשים עם עליות של 30% ויותר ברחבי העולם, מה שמביא לכך שיותר ויותר משקיעים מקטינים באופן ניכר את שנאת הסיכון שלהם.

אם מוסיפים לכך גם את רמות הריבית הנמוכות במונחים היסטוריים באפיקים הממשלתיים, הרי שהמעבר של משקיעים לאפיקים בעלי מרכיבי סיכון גבוהים יותר, הופך מתבקש עוד יותר.

המשימה העיקרית של המשקיעים

"החשש מגידול בהנפקות הוא הגורם המרכזי לירידות", טוען קובי פלר, מנהל השקעות ראשי בכלל פיננסים קרנות נאמנות. "הן האינפלציה הנמוכה והן היעדר החששות מהעלאת ריבית במרבית השווקים, אינם תומכים בעלייה החדה בשיפוע התשואות".

פלר מעריך כי בתקופה הקרובה ימשיך שוק האג"ח הממשלתיות להפגין תנודתיות "המיובאת מחו"ל", כלשונו. לפיכך, הוא ממליץ לקצר את המח"מ בתיקים כחלק מאסטרטגיית ההשקעות הכוללת. "נכס בעל סטיית תקן גבוהה הוא נכס נחות בהגדרה", הוא מסביר.

אך קיצור המח"מ אינה הפעולה היחידה אותה משקיעים צריכים לנקוט בימים אלה. עליית התשואות היא פתח להפסדי הון, ולכן, היום יותר מתמיד, איתור אלטרנטיבות ראויות לאג"ח מדינה, הופך להיות המשימה העיקרית של המשקיעים.

השוק המרכזי והטבעי אליו פונים המשקיעים, במיוחד נוכח ירידת שנאת הסיכון שלהם, הוא שוק האג"ח הקונצרניות בדירוג גבוה, שמהווה "חלופה ראויה לאג"ח מדינה", לדברי פלר.

עם זאת, תנועת המספריים בשוק האג"ח - עליית התשואות בממשלתיות מחד וירידת התשואות באג"ח הקונצרניות מנגד - הורידה את המרווחים באג"ח בעלות הדירוג הגבוה לרמות נורמליות במונחים היסטוריים.

לכן, מציין פלר, כי מי שמחפש רווחי הון לא ימצא אותם באג"ח המדורגות AA ומעלה. "רווחי ההון באפיק הזה נגמרו", הוא קובע. "אבל בעבור מי שמחפש תשואה שוטפת, זאת עדיין נחשבת לגבוהה בשוק זה". בכלל פיננסים אף מנסים בשבועות האחרונות לנצל את ההנפקות הקרובות של חברות בדירוגים גבוהים במטרה להשיג תשואה עודפת על אג"ח מדינה, תוך עלייה מתונה של רמת הסיכון הכוללת.

לדברי פלר, התשואה השוטפת העודפת היא מנת חלקן של רבות מאיגרות החוב המדורגות AA. "אפילו כשמסתכלים על איגרות החוב של הבנק, שמדורגות ב-AA מקבלים תשואות של סביב ה-4%", הוא אומר ומזכיר כי רוב הבנקים כבר סיימו את סבב הגיוסים הנוכחי שלהם.

הטייה לאפיק הצמוד

"גם אג"ח של חברות אחרות במח"מ של 4-5 שנים מהוות חלופה מצוינת לאג"ח ממשלתיות", הוא מוסיף. "התחליפיות בין אג"ח מדורגות לבין אג"ח ממשלתיות הוא תהליך כלל עולמי".

שיפור במצב המאקרו-כלכלי צפוי גם הוא לתמוך באג"ח קונצרניות, ולתת להן עדיפות על פני הממשלתיות. "ההתאוששות הכלכלית אינה טוב לאג"ח ממשלתיות בגלל העלאות ריבית עתידיות צפויות", טוען פלר. "מנגד, החברות נהנות משיפור ברווחיהן, מה שמעניק רוח גבית לאג"ח שלהן".

מי שמוכן להגדיל אף יותר את הסיכון שהוא לוקח על עצמו יכול להשיג עודף תשואה באג"ח בדירוגים נמוכים יותר, אך שם, מזכיר פלר, נדרש ניתוח פרטני יותר של כל אג"ח בנפרד. צריך גם לשמור ולשים לב לחלק היחסי שמהווה כל השקעה כזאת מתוך כלל תיק ההשקעות. "הנפקות חדשות באג"ח הללו תלווה להערכתי בשעבודים מוצקים, כדי להבטיח את הצלחת ההנפקה", הוא אומר.

בשורה התחתונה ממליץ פלר שרכיב האג"ח בתיק ההשקעות עדיין יהיה מוטה לטובת האפיק הצמוד, בגלל "המדדים שצפויים להיות חיוביים בהשפעת גזירות התקציב והעלייה במחירי הסחורות". את ההשקעה באג"ח צמודות למדד הוא ממליץ לעשות באמצעות אג"ח קונצרניות. באפיק השקלי, הוא ממליץ לשמור על מח"מ קצר בטווח של שנתיים עד שלוש, תוך מתן תשומת לב לאינפלציה החזויה בכל נקודת זמן.

[לאתר האג"ח]