היום הראשון של שארית חייו

אולי מדובר "בסך הכל" בניסיון התאבדות תקשורתי של ערוץ 10, ונקווה שיהיה האחרון

הפצצה שהטיל אתמול יוסי מימן בוועידת נתח שוק, הייתה אמנם כבדת משקל, אך לא מאוד מפתיעה, בהתחשב במציאות היומיומית של ערוץ 10. זה תקופה ארוכה מנהלי הערוץ מתכוננים למחצית השנייה של 2009, כאילו הייתה שדה מוקשים שאמצעי ההגנה היחיד שיש להם, בנסותם לפלס ממנו את הדרך החוצה, הוא היכולת לסתום את האוזניים בעזרת האצבעות.

הודעתו של מימן חילקה את עולם התקשורת בישראל לשני מחנות עיקריים: כאלו שסבורים שפיו וליבו שווים, ושלאיש נגמר הכסף שהוא מוכן להפסיד בגין בעלותו על הערוץ, ויותר מכך - פשוט נגמר הכוח. אחרים סבורים שמדובר בהודעת "תחזיקו אותי לפני שאני קופץ" ושמימן מחכה שמישהו יביא לו סולם, או לפחות יפרוש מתחתיו יריעה שאליה יוכל לזנק בלי להתרסק.

אקטואליה אלטרנטיבית

הקולגות בחדשות ערוץ 2 לא יכלו להתאפק מלהתייחס לאייטם על סגירתו הצפויה של הערוץ המתחרה, ולזכותם ייאמר שעשו זאת בטון ענייני המתבקש מהציווי "בנפול אויבך...".

בחדשות ערוץ 10 לעומת זאת, בהחלטה די מובנת, בחרו שלא להתייחס לקרקע הרועדת מתחת לרגליהם. אלא שבכל זאת, רגע קומי כמעט, נרשם בתוכנית הבוקר של הערוץ, כשטלי מורנו וחיים אתגר עמדו מול שקופיות גדולות של עיתוני הבוקר והקריאו את כותרות העמוד הראשון. הידיעות על ערוץ 10 כיכבו כמעט בכל שער, אבל מורנו ואתגר נאלצו ללכת מסביבן ולעסוק באובמה, בשולה זקן ובבכיר הקק"ק שנעצר אמש בתל-אביב, כשהידיעה על סגירתו הצפויה של הערוץ מרצדת כל העת על המסך.

תקצר היריעה מלעסוק כאן במשבר שאליו נקלע ערוץ 10. אני מניח שאם יתברר שאיומו של מימן הוא אמיתי, עוד נידרש לכך בהרחבה. אבל פטור ללא כמה מילים ביום שכזה, הרי אי אפשר. ערוץ 10 קם כדי להיות אלטרנטיבה לערוץ המסחרי הראשי, ערוץ 2. בתקופה שבה אכן ניסה להיות אלטרנטיבי, הוא נכשל בגדול. חתך צופים איכותי בטלוויזיה, בניגוד לפרופיל קוראים איכותי בעיתונות הכתובה, למשל, הוא הדבר האחרון שמעניין את המפרסמים במדיום. כשניסה להיות "ערוץ 2 ב'" הוא רשם כמה הצלחות, אבל מצא מולו רגולטור חמוש בזעם קדוש שדאג לקצץ את כנפיו עוד כשהיה על מסלול ההמראה.

ההצלחה היחידה שעמה לא ניתן להתווכח הייתה במחלקת האקטואליה שלו, לבי לאנשיה האיכותיים, במיוחד לאחד מהם שאיבד אתמול, באותה שעה ממש, משהו חשוב בהרבה ממקום עבודה. אם חלילה יפסיק הערוץ הזה להתקיים, ייאבד הציבור בישראל לא רק מערכת חדשות חשובה, אלא גם את הרצון של חברת החדשות של הערוץ השני להתקדם ולהשתפר, בהיעדר מתחרה ראוי.

אם יתברר שמדובר "בסך הכל" בניסיון התאבדות תקשורתי של ערוץ 10, אני מייחל שיימצא כבר המנגנון הרגולטורי שלא יכריח אותו מעתה להתייצב על גג הבניין בכל שני וחמישי כדי לסחוט עוד הקלה שתסייע לו לשרוד. אם יתברר שהיום הוא היום הראשון לשארית חייו של ערוץ 10 כפי שהכרנוהו, הרי שזהו ביום שחור ועצוב לתקשורת בישראל. *