פישר: "פחות פוחדים, אבל לא בטוחים מה יהיו ההשלכות הארוכות של המשבר"

"אם היינו נפגשים לפני שנה, היינו נפגשים בנקודת הזמן המפחידה ביותר של המשבר, כאשר העתיד לא היה ברור. היום אנחנו פחות מפוחדים, אך עדיין לא בטוחים ביחס לעתיד" - כך אמר הבוקר (ה') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בפאנל "המשבר הכלכלי העולמי" בוועידת הנשיא הנערכת במרכז הקונגרסים הבינלאומי בבנייני האומה.

פישר, שפתח את הפאנל באנגלית בהצגת הדוברים, המשיך: "אנחנו עדיין לא בטוחים מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר על הצמיחה, על הדולר, על הכלכלה העולמית בכלל והאמריקנית בפרט. איך עלינו לערוך את הרפורמות הנדרשות על מנת שנוכל להיות בטוחים יותר שמשבר כזה לא יחזור".

לשידור החי מוועידת הנשיא

בפאנל השתתפו אן מארי אידראק, השרה לסחר חוץ של צרפת; הברון דייויד דה רוטשילד, יו"ר קבוצת רוטשילד; פרופ' אקס א. ובר, נשיא הבנק המרכזי הגרמני (פישר: "שקיבל לאחרונה גם את תפקידי הרגולציה בגרמניה"); וג'יימס וולפנזון, לשעבר נשיא הבנק העולמי (עליו אמר פישר שהיה "נשיא הבנק העולמי הראשון שפעל בנחישות כנגד השחיתות").

"המשבר הזה החל עם הרבה דרמה. אחד הבנקים הגדולים בארה"ב קרס ונוצר משבר חמור במערכת הפיננסית, שהיתה קרובה מאד לקריסה", אמר רוטשילד. "הפעילות המהירה של הנגידים בעולם, שהזרימו נזילות לשווקים הצילה את המצב. המשבר הפיננסי הוביל למיתון, המיתון שנוצר בעקבות המשבר במערכת הפיננסים הוביל למיתון".

רוטשילד המשיך: "כיום אנחנו רואים התאוששות של שוקי המניות, אך האם העליות בשוק משקפות גם את הכלכלה הריאלית? הזרמות הכספים, השיפור בתנאי האשראי והריביות הנמוכות - הן שתמכו בהתאוששות בשווקים, אך עם זאת האבטלה עדיין עולה. בסין ההתאוששות היתה בצורת V, באירופה מדובר ב-L, אך אנו מכוונים לכיוון של U ולא W, שיוביל אותנו לבחינת רמות נמוכות יותר של השוק שוב".

בהתייחסו לעתיד אמר רוטשילד כי יש למגר את ההרגלים הרעים של המערכת הפיננסית: "באופן בסיסי, הבנקים יצטרכו לעמוד ברמות רגולציה גבוהות יותר ולשנות את התנהגותם. קל לחשוב שנחזור למקום ממנו באנו לפני המשבר, אך לדעתי זה לא יקרה כל כך מהר. יש לנו עוד דרך לא פשוטה לעבור על מנת שנוכל לומר שהמשבר מאחורינו. כדי להתגבר על הגירעונות שנוצרו במדינות לאחר חבילות התמריצים, על המדינות להעלות מיסים, להגדיל את החיסכון ולחסוך בהוצאות".

ישראל, לדעת רוטשילד, משמשת דוגמא טובה לאופן ההתמודדות עם המשבר. הוא ציין כי ההתייחסות כיום למינוף היא כאל מילה גסה, אך לדעתו זה לא צריך להיות כך. "זהו מכשיר חשוב לצמיחה, אך יש לנהוג בה בזהירות", אמר.

"אני אופטימי", הוסיף, "יהיו רגעים קשים אך לא יהיו התמוטטויות נוספות".

מארי אידראק, השרה לסחר חוץ של צרפת, אמרה: "המשבר הוא הזדמנות לסוג חדש של גלובליזציה. על מנת לבנות את המערכת החדשה על מנהיגי הכלכלות בעולם לעבוד יחד בשיתוף פעולה. צרפת תומכת בכך שקבוצת ה-G20 הכוללת גם את המשקים המתעוררים הופכת להיות הקבוצה המובילה בהחלטות המדיניות העולמיות. החיסכון במדינות בהן יש גירעון גדול צריך לעלות לעומת המדינות בהן יש עודפים שם יש לעודד את הצריכה".

נגיד הבנק המרכזי הגרמני, פרופ' אקס א. ובר, אמר: "מאז ההתערבות הגדולה בתחילת המשבר התערבנו עוד מספר פעמים אך בהיקפים קטנים יותר. לאחר קריסת ליהמן ברדרס חשבתי שמדובר במשבר אמון, השווקים נשאבו לסחרור של פאניקה. ההתערבות של הבנקים המרכזיים והמדינות "קנו זמן" לנגידים על מנת שניתן יהיה להביא לשיפור המצב".

"כיום אנו רואים התאוששות רבה יותר בשוק המניות מאשר בשוק הריאלי ומבחינתי טמון בכך סיכון שוב. הבנקים עדיין מפגינים חולשה ומאחר שהכלכלות סבלו מהמיתון חלה ירידה בפעילות הבנקאית".

"לפני שהאופטימיות תשוב יש לנו חלון הזדמנויות קטן על מנת להפעיל את הרגולציה הנדרשת על מנת שנוכל למנוע את המשבר מלהתחדש. יש לזהות סיכונים מערכתיים במערכת הבנקאית כולה וכן להתייחס להשפעות המאקרו כלכליות על המערכת".

"לדעתי, לבנקים המרכזיים צריך להיות חלק גדול יותר מזה שהיה להם בהקשר של הפיקוח על המערכת הבנקאים במובן הרחב יותר הנדרש כיום. יציבות המחירים תמיד היתה נקודת הייחוס המכזית והיא כזו גם כיום ותיהיה כזו גם בעתיד - למרות שיהיה קשה יותר בעתיד לשמור עליה. מבחינה פיסקאלית יש לדאוג לטפל בעלויות הגבוהות שיהיו בעתיד למהלכים הפיסקאלים שבוצעו על מנת להציל את המערכת הפיננסית מקריסה, יש לדאוג להורדת הגירעון, גם אם הצעדים שידרשו לכך לא יהיו פופולרים בקרב העם, אך בסופו של דבר אם לא נעשה כך העול שיפול על העם בעתיד יהיה גבוה יותר ויותר, ואת זה עלינו כנגידי הבנקים המרכזיים לצמצם".