למה מגיע לאינטל עוד מענק?

הדרישה היא פוליטית ולא רק כלכלית והמחיר אינו רק 400 מיליון דולר, אלא העלות אלטרנטיבית

1. ציטוט מהשבוע האחרון: "הממשלה שלכם הסתמכה יותר מדי על הפחתת מסי חברות. הכלכלה צריכה להיות יותר מגוונת מזה". הדובר הוא קרייג בארט האירי, יו"ר חברת אינטל עד לפני כ-9 חודשים. הדברים נאמרו במסגרת נאום שנשא בארט, שמכהן כיום כיו"ר ארגון ITLG, העוסק במנהיגות הטכנולוגית באירלנד. המדינה עליה נאמרו הדברים היא אירלנד.

רגע, אתם בטח תוהים. האם מדובר ביו"ר לשעבר של אותה אינטל שמפעילה עכשיו לחצים כבדים כדי לקבל מענק מוגדל, שבחלקו מבוסס על הפחתות מסים נרחבות, לצורך הרחבת המפעל הקיים שלה בישראל או באירלנד? כן. וזה גם אותו קרייג בארט שהגיע לארץ מספר פעמים בעשור האחרון כדי לקדם את המענקים שקיבלה החברה לצורך הקמת FAB 18 ו-FAB 28 בקרית גת.

המסרים של בארט לא השתנו יותר מדי מאז ירד מכסא היו"ר של ענקית השבבים. מה שהשתנה הוא האקלים הכלכלי. הדיון באירלנד סביב הדו-קרב עם ישראל על המיקום של המפעל הבא מתבטא בדברים כמו "אם אירלנד תזכה, היא תקבל בוננזה של השקעות ותעסוקה, שיהוו גורם משמעותי בהרמת הכלכלה (האירית) על רגליה", כפי שנכתב באתר החדשות Herald האירי. בארט פשוט מציב את המראה מול הפנים ומטיף להשקעה בחינוך לטווח ארוך. אולי לישראל יש מה ללמוד מזה.

2.

הנוכחות המסיבית של אינטל בישראל היא אחד הנסים הכלכליים הגלויים שאירעו כאן. התוצאה היא כ-6,400 עובדים, מרכזי הפיתוח והייצור המתקדמים בעולם בתחום השבבים, מערכת אקולוגית משגשגת, ועוד סדרה של נתונים מרשימים על התרומה והביצועים של החברה בכלכלה הישראלית. אפשר להתווכח מי תרם יותר למי - אינטל למדינת ישראל או להיפך, אבל ברור ששני הצדדים הרוויחו לא מעט.

כעת, מעוניינת אינטל במענק נוסף מהמדינה, בסך 400 מיליון דולר, כדי להרחיב את המפעל בקרית גת מייצור עם ליטוגרפיה (הרוחב של המוליך למחצה על גבי השבב) של 45 ננומטר ל-22 ננומטר. ההצעה מונחת במרכז ההשקעות כרגע, אך שמי שיקבל את ההחלטה בסוף הוא ראש הממשלה. וכאן נמצאת הבעיה. האלקטורט הפוליטי, שיעמיד על הפרק את הסיכוי לפגיעה בתעסוקה בדרום, לא יאפשר לעצור ולנסות לשנות משהו, כמו למשל לשקול את האפשרות שעם הסכום המדובר אפשר לעשות דברים שיתרמו לכלכלה המקומית, באופן ישיר ועקיף, הרבה יותר.

בשקט בשקט נשמעים גם קולות אחרים, דווקא מכיוונם של בכירי ההיי-טק הישראלי. "קשה להבין את המחיר של ההשקעה המטורפת הזאת", הם טוענים. המחיר הוא לא 400 מיליון דולר, אלא עלות אלטרנטיבית, המונח המשמעותי ביותר בכלכלה, שמשום מה לא מקבל ביטוי בדיון הציבורי סביב הנושא.

בסופו של דבר, צריך לזכור, שעלות המענק למפעל השבבים הבא היא גם צמצום של הסבסוד הפוטנציאלי להרחבת חברות היי-טק אחרות שפועלות בישראל בהיקפים גדולים.