פריז החדשה: סרקוזי רוצה גם להיחשב כבונה העיר

כיאה לנשיא צרפתי מוחצן, הרוצה מונומנט שיישא את שמו לעד, ניקולא סרקוזי הלך עוד צעד קדימה והחליט לבנות את עיר הבירה מחדש; הצרפתים ועוד מיליוני פרנקופילים עוקבים בחשש אחרי התקדמות ה"לה גראן פרי" שישנה את פריז

מה שהתחיל כשמועה מסתורית לפני שלוש שנים, אז נבחר ניקולא סרקוזי לנשיא צרפת, הפך למציאות שמכה בימים אלה בפני הצרפתים. הנשיא האמביציוזי, שלוקה לעתים לדעת רבים בתסמונת נפוליאון, החליט עם בחירתו שהוא הופך את עיר האורות הוותיקה והעתיקה למטרופולין מודרני, שיתחרה בערים אחרות בעולם.

הנשיא שארל דה גול התפאר בשדה התעופה רואסי, שנקרא על שמו. הנשיא פרנסואה מיטראן בנה את פירמידת הלובר ואת שער לה דפאנס. למרות שנחשב בעיני הצרפתים כ"פרעה" החדש, הם קראו לספריה הלאומית הגדולה על שמו. הנשיא ג'ורג' פומפידו זכה במרכז פומפידו המודרני והצבעוני על שמו. ז'אק שיראק בנה את מוזיאון קיי בראנלי לאמנות אפריקנית ואף תרם את האוסף האפריקני שלו למקום.

אם נשיאי צרפת לקו מאז תחילת הרפובליקה החמישית בשיגיון גדלות, אין ספק שניקולא סרקוזי מתעלה על קודמיו - הוא לא בונה מונומנט קטן בעיר שיזכיר אותו לתושבים ולתיירים. הוא בונה את העיר מחדש. פרויקט LE GRAND PARIS "לה גראן פארי" יצא לדרך.

300 עמ' תוכנית

עשרה משרדי ארכיטקטים, שישה צרפתים וארבעה זרים, הגישו את הצעותיהן לפרויקט "לה גראן פארי". הם הציגו זאת לפני ועדה של 300 מומחים מעולם המדע, כשכל אחד מהם היה צריך לסכם תוך 35 דקות את המחשבה העומדת מאחורי 300 העמודים שכתב כל משרד, הצעה שמסמלת את החזון החדש של פריז.

כדי להניח את דעתם של הצרפתים, כל עשרת הפרויקטים מוצגים בסיטה דה ל'ארשיטקטור ("עיר הארכיטקטורה"), מוזיאון השייך למדינה והכניסה אליו אינה מותנית בתשלום. כל אחד יכול לבוא ולראות עד 22 בנובמבר את הדגמים שאחד מהם צפוי לפאר את "פריז הגדולה והחדשה".

לקראת פתיחת התערוכה, נאם הנשיא סרקוזי בנושא עתיד האזור. "זה אתגר גדול", ציטט סרקוזי את הסופר ויקטור הוגו. "הייתי רוצה לראות פריז שמשדרת את האמת, את היפה ואת הגדול". בנוסף לשלישיית התארים הוסיף סרקוזי אחד משלו - "ואת הצודק".

מבחינת הנשיא, פרויקט פריז הגדולה יתרום למספר מוקדים שמעניינים כיום את הצרפתים: המגורים, תוך בניית לפחות 70 אלף יחידות דיור שחסרות כיום, אמצעי תנועה, שיתבססו על 80 ק"מ של כלי תנועה אוויריים (רכבות עליות, קרוניות) וריאות ירוקות, שקשה למצוא בבירה הצרפתית.

לוח הזמנים לתחילת הפרויקט עדיין אין, אבל את התקציב כבר חשף הנשיא - לא פחות מ-35 מיליארד אירו יוקדשו לפרויקט הגרנדיוזי הזה, שהזמן המוערך לבנייתו הוא עשר שנים.

האדריכל הצרפתי המפורסם בעולם, ז'אן נובל, אחד המתחרים על תפקיד זה שירחיב את העיר פריז, חולם על "הבלתי אפשרי", כהגדרתו. אבל בעוד הנשיא מצליח לגייס את הגדולים ביותר לפרויקט הסקסי והגרנדיוזי, בעיני אויביו הפוליטיים של סרקוזי, אחת מהצעותיו למזג את הבירה הצרפתית עם שלוש מחלקות (בצרפת כל איזור במדינה נקרא "מחלקה") סמוכות היא הצעה בלתי אפשרית. ברטראן דלנואה, ראש עריית פריז, וכריסטיאן בלאן, מזכיר המדינה לאזור הבירה, דוחפים למשל כל אחד לכיוון אחר, שמנוגד אגב גם לכיוון אליו שואף סרקוזי.

על בסיס אילו קריטריונים תתקבל ההחלטה איזה מודל לבנות? כרגע התשובה לשאלה הזאת לוטה בבלבול מסוים ואף אחד לא מסוגל לענות עליה. גם לוח הזמנים מבולבל ואין תאריך להתחלת הבנייה. חלק מעיתוני צרפת מצביעים על השנה הבאה כעל מועד הנחת אבן היסוד ואחרים על 2012 או 2015. תגובה רשמית מהאליזה עדיין לא התקבלה.

בינתיים, הארכיטקט ז'אן נובל מוצא את הפרויקט בלתי מושלם אבל הכרחי, מהסיבה הפשוטה, "שהשינוי בתקופה בה אנו חיים מלווה שינוי במודל פיתוח הבנייה". משרד האדריכלים Castro Denissof Casi, שמתחרה במשרד של ז'אן נובל לביצוע הפרויקט, מציג דגם של בירה פואטית שרוצה להביא את "היופי" לפרברים, בעזרת "פריז הגדולה" בה יגורו לא פחות מ-8 מיליון תושבים. אמביציוזי? אולי. בכל מקרה, המשרד מציע מסלולים של שלוש טבעות רכבת עילית לתנועה מהירה, קו מטרו עילי ונמל ברואסי, האזור בו נמצא שדה התעופה הגדול ביותר בטבעת ההיקפית של פריז.

השלישייה ז'אן נובל, ז'אן-מארי דוטילול ומישל שאנטל-דופאר חושבים על עיר על הגובה, "שהיא סמל התרבות וסגנון החיים שהם דוגמא חיה לפריז", מסביר ז'אן נובל עצמו, ומפרט את שני העקרונות בהם דוגלת קבוצת האדריכלות שלו: "הראשון צריך לפנות לטכנולוגיות אורגניות ושימוש ביותר צמחיה, כך שנפאר את החומרים הפחות אסתטיים וישפר את תנאי החיים של הפריזאים. שנית, צריך לתכנן מחדש את המרכזים העירוניים וליצור סגנון ארכיטקטוני אחיד ומסוגנן".

בכל מקרה, אפשר להתנחם בכך שפרויקט "לה גראן פארי" לא מייעד הריסה ובנייה מחדש של הטבעת הפנימית של פריז העתיקה, זו שכוללת את מוזיאון הלובר או הרובע הלטיני, אלא את הפרברים הסובבים את הטבעת ההיקפית של פריז, מסביב לאזור התיישבות עירוני כמו ז'נבילייה, לה קורנב, וילהקובלה, לז ארדואן ונואי סור-מארן. כדי לבסס את "האזורים הגבוהים" שז'אן נובל מתכנן, הוא מתכוון להשתמש במונומנטים היסטוריים, שבעזרת טכנולוגיות חדשות ניתנים לשחזור.

משרדים נוספים מציעים הצעות מגוונות, ביניהן, למתוח את העמק של נהר הסיין מפריז על אזור האברה, או למקסם את פריז החדשה לאזור מינימאלי וקומפקטי. משרד אחר מציע את פריז החדשה כאזור בו המים ישלטו. משרד נוסף מאמין שפריז הגדולה צריכה לעקוף את המודל החדש של קיוטו. עוד משרד מציע רכבת עילית מסביב לשש נקודות הפרויקט.

מה יהיה בסוף? מיליונים, בכל רחבי העולם, המאוהבים בפריז הישנה, מאוד חרדים.