הבונים מימר סניאן טורקי טורקי

תולדות: יוסף מימר נולד ב-15 באפריל 1489, באנטוליה, בעיירה קטנה הקרויה היום על שמו, למשפחה נוצרית. אביו היה סתת ונגר. בהיותו בן 23, במסגרת שירותו בצבא העות'מאני, הגיע לאיסטנבול. כעבור זמן מה התאסלם והחליף את שמו מיוסף לסינאן. בצבא למד נגרות, מתמטיקה ואדריכלות. הוא הפך לקצין בחיל ההנדסה וגילה כישרון גדול בתכנון גשרים הנבנים במהירות, ספינות ומתקנים שונים. הסולטן סולימאן המפואר מינה אותו למפקד המשמר המלכותי, ובזכות תפקידו הרבה לסייר ברחבי האימפריה, בין היתר לאוסטריה ולעיראק, נחשף לסגנונות בנייה שונים ולחומרי בנייה ששימשו אותו מאוחר יותר. הוא גם התמחה בירי בקשת, מה שחידד את ההתבוננות שלו במבנים ובנקודות התורפה שלהם.

במסגרת מסעותיו הרבים סייע בבניית גשרים גדולים על הדנובה, וסייע בהפיכת כנסיות כבושות למסגדים. במהלך כיבוש פרס ב-1535 הוא בנה אוניות, ומשום כך זכה לתארים בכירים.

אחרי הצבא: ב-1539 השתחרר ומונה על ידי מפקדו לשעבר, שהיה עתה הווזיר של איסטנבול, לאדריכל הראשי של העיר. כמה שנים מאוחר יותר מונה לאדריכל האימפריה העות'מאנית כולה - והחזיק בתואר זה כחמישים שנה. במסגרת זו היה אחראי לבנייה של בניינים, כבישים, גשרים ותעלות מים, עם צוות גדול של עוזרים ותלמידים.

הספק: סינאן בנה בימי חייו לא פחות מ-500 מבנים, כ-200 מהם עדיין עומדים על תילם. למעלה מ-300 מהמבנים שבנה היו באיסטנבול - 84 מסגדים, 51 מסגדים קטנים, עשרות בתי ספר לתיאולוגיה, שלושה בתי חולים, 48 בתי מלון, 35 ארמונות ו-46 חמאמים. עבודותיו הלכו והשתכללו עם השנים - עד אז הייתה הבנייה העותומאנית פשוטה למדי. בין המפורסמות שבעבודותיו: מסגד הסולימנייה המרשים והאלגנטי באיסטנבול, שהיה חלק ממתחם גדול ובו בית ספר, פונדק, חמאם ועוד. סינאן שינה זאת, וגם הכניס מתודות של עבודה אדריכלית שיטתית.

שער שכם: המבנה היחיד בישראל המיוחס למימר סינאן הוא שער שכם בירושלים, שנבנה בהוראת סולימאן המפואר בשנת 1583. השער, שנמצא במרכז החומה הצפונית, בגבול שבין הרובע הנוצרי והרובע המוסלמי, נקרא כך משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לשכם, ונבנה מעל שער קדום יותר שהיה במקום. הוא נחשב לשער הגדול והמרשים ביותר מכל שערי העיר העתיקה. יש שאומרים שסינאן היה אחראי לפיקוח על הבנייה של כל החומות, אולם יש ויכוח בעניין זה בין החוקרים.

כבוד: סינאן נפטר ב-17 ביולי 1588 ונקבר בקבר מיוחד באיסטנבול, שתכנן בעצמו, מחוץ למתחם הסולימנייה. רחוב על שמו נקרא לא רחוק משם. בשנת 1976 נקרא על שמו מכתש על כוכב מרקורי, ודיוקנו הופיע על שטר של 10,000 לירות טורקיות בשנים 1982-1995. בטורקיה עושים בשנים האחרונות מאמצים לשמר את מורשתו של סינאן ואת המבנים שתכנן.