תמונת הראי של דובאי

לא קשה להבחין בפעילות התוססת בשוק הנדל"ן למגורים של בחריין. בנסיעה הקצרה מנמל התעופה הבינלאומי בקצה הצפוני של האי המדברי אל הבירה מנאמה, המכוניות חולפות על פני שלטים ענקיים שמכריזים על פרויקטים מפוארים בחדגוניות המדברית. שלטי חוצות מכריזים שבחריין היא הכלכלה מספר 13 בדירוג החופש הכלכלי העולמי והכלכלה החופשית ביותר במזרח התיכון.

רק תושבי חוץ

בחריין ויתרה על היומרות האדריכליות של הבנייה לגובה בהשוואה לשכנתה דובאי, ששוכנת כ-500 ק"מ ממזרח, והיא מעדיפה אלגנטיות צמודת קרקע על פני היומרה של גורדי שחקים. ובכל זאת, מספר אתרי הבנייה הוא גבוה ועם טמפרטורות שמגיעות בחורף ל-25 מעלות ובקיץ ל-40 מעלות העבודה ברבים מהם מתנהלת בשעות הלילה.

האוכלוסייה הנוכחית של בחריין, כ-750 אלף תושבים, 60% מהם תושבי חוץ, זקוקה ל-16 אלף יחידות דיור בשנה עד 2015 כדי לעמוד בביקוש השוטף והעתידי, מעריכה סוכנות הנדל"ן הבינלאומית ריצ'רד אליס.

בשנים האחרונות, בחריין השלימה בנייה של 10,000 יחידות דיור בלבד בשנה, מחסור שהחריף בתקופת המיתון העולמי. בנוסף, קשה יותר היום להשיג משכנתאות וספקים שונים שאין להם גישה לאשראי מצמצמים תפוקה ויוצרים בכך מחסור בחומרי בנייה, מה גם שהאבטלה עדיין גבוהה מהממוצע הרב-שנתי. "עדיין לא ברור אם קצב יצירת מקומות העבודה יוכל לחזור לרמת השיא שלו לפני המשבר. אם ההתאוששות הזו תהיה מהירה, תהיה חזרה מהירה של תיאבון לבתים חדשים, אבל כל זה יצטרך להיתמך על ידי שוק משכנתאות במחירים סבירים", אומר מייק וויליאמס, מנהל סוכנות ריצ'רד אליס במאנמה.

כמה תוכניות בנייה ננטשו בימי המיתון, אך רובן כבר חודשו או שנקבעו להן מועדי חידוש. הפרויקט המרשים ביותר בבחריין הוא כנראה בחריין פייננשל הרבור ("הנמל הפיננסי של בחריין"), אזור בשטח של 380 דונם של אדמה שיובשה מהים ממש לצד הכביש המהיר על שם המלך פייסל. זה יהיה הרובע הפיננסי החדש של בחריין - הבנקים והמוסדות הפיננסיים פזורים ברחבי מנאמה - ובשנת 2014 יתגוררו בו 7,000 תושבים לפי התכנון.אזור חדש אחר הוא ריף האלמוגים, כך הוא נקרא, שנבנה לתוך הים על ידי קבוצת מועוואד הבחריינית, בהשקעה של 1.2 מיליארד דולר. מהאוויר הוא יראה כמו הספרה 9 ויהיו בו 1,200 דירות ווילות.

"פרויקטים כאלו בנויים היטב והם יהיו מאוכלסים אך ורק על ידי תושבי חוץ במשך כמה שנים. יש מעט מאד נכסים להשכרה בפרויקטים החדשים ביותר, מה שאומר שצפויה להם יותר השבחת ערך", אומרת פטרישיה קלנדר, סוכנת נדל"ן אוסטרלית לשעבר שעובדת היום בחברת נפט מקומית ורכשה וילה בנופי ריפא.

דירה ב-200 אלף דולר

שוק הבתים הבחרייני נתפס כאלמנט חשוב בגיוון הכלכלה המקומית. הנפט מהווה 25% מהתמ"ג הבחרייני, אך הממלכה מפתחת מגזר שירותים פיננסיים גדול ובנק הפיתוח הבחרייני מעודד בצורה פעילה חברות תעשייה ושירותים רב-לאומיות להעביר את מטותיהן לבחריין. אחת האטרקציות הגדולות היא כוח העבודה הזול של המהגרים, בעיקר מהודו ופקיסטן.

מחירי הנכסים היציבים יחסית בבחריין - המחירים ירדו ב-10% בלבד ב-2008 מול קריסה של 30% ויותר בדובאי - הופכים את הממלכה הזו לאחד האתרים היקרים ביותר במזרח התיכון. מחירי הדירות נעים בין 200 אלף דולר למיליון דולר ויותר. וילות נמכרות ב-350 אלף דולר עד 4 מיליון דולר. השכירות הוכפלה בשנים 2005-2009 אך התייצבה כעת.

תושבי חוץ יכולים כעת גם לבקש מעמד של תושבים, שמתחדש מידי חמש שנים, שמאפשר להם לקנות רכוש על בסיס זכות קניין "מערבית". סוכנויות נדל"ן מערביות כמו ריצ'רד אליס, קינג סטארג', נייט פרנק וקלאטונס פועלות באי. בקניונים, חנויות העוגן מוכרות היטב לקונים הבריטים, כמו מארקס אנד ספנסר, דבנהמס, וירג'ין ואפילו BHS, לצד בוטיקים כמו גוצ'י וברברי. אלכוהול נמכר בחנויות, במסעדות ובמלונות.

בסך הכל, בחריין מציעה שוק נדל"ן מאופק וחלופה שפויה להיצע העודף של בתים בדובאי ולבעיות הפיננסיות שלה. אין לה בסיס תיירותי גדול, אך היא מפתחת תשתית תעשייתית ועסקית שתעגן את עתידה. מגיע לה להצליח בדרכה השקטה - אם מתעלמים משלטי הכביש הרעשניים בדרך מנמל התעופה.