הבונים שאה ג'האן לב שבור שהביא את הטאג' מאהל

תולדות: הנסיך שהאב אודין מוחמד שאה ג'האן נולד בלאהור (כיום בפקיסטן, קרוב לגבול עם הודו) ב-5 בינואר 1592. הוא היה בנו השלישי של הקיסר ג'האנגיר ונכדו של הקיסר אכבר, זכה לחינוך מקיף והתמחה באומנויות לחימה. עוד לפני שירש את מקום אביו הוכיח כישרון צבאי והוביל את צבאו של אביו בכמה קרבות, והראה גם כשרון בנייה. לאחר מות אביו ירש את מקומו, וב-1628 הפך לקיסר החמישי של האימפריה המוגולית בהודו, ותקופת שלטונו של שאה ג'האן מכונה "תור הזהב" של המוגולים.

אהבה: בשנת 1612, בגיל 15, נישא לארג'ומאנד באנו בגום, בתו של אציל פרסי, שהייתה אז בת 14 וזכתה לכינוי מומטאז מאהל ("התכשיט של הארמון"). לבני הזוג נולדו 14 ילדים (שבעה מהם שרדו). על פי מה שכתב בעלה בספרי הזיכרונות שלו, לא היו לה שאיפות פוליטיות משלה אך היא הייתה היועצת הפוליטית הבכירה שלו. היא מתה בלידת ילדם ה-14, וזקנו של בעלה, מספרת האגדה, הלבין בן לילה. הוא גם נעל את עצמו בחדר וסירב לאכול במשך שמונה ימים. לאחר מותה נשא שתי נשים, אך הקשר עימן לא היה דומה כלל לקשר שהיה לו עם אם ילדיו האהובה.

מבנים מפורסמים: שאה ג'האן השאיר שורה של מבנים מרשימים, בהם מבצר דלהי ("המבצר האדום") והמסגד הגדול בדלהי, חלקים גדולים ממבצר אגרה (שהייתה אז עיר הבירה), מסגדים גדולים בלאהור ועוד. גולת הכותרת היא כמובן הטאג' מאהל - מצבה שתכנן לזכר אשתו האהובה מומטאז, שהפך לסמלה של הודו ולאחד משבעת פלאי העולם. כמעט שישה חודשים נדרשו לשאה ג'האן למצוא את המקום המדויק שבו ייבנה הקבר, על גדת הנהר ימונה באגרה, במקום שבו ייראה מהארמון. לצורך הבנייה הזמין שאה ג'האן מומחים וחומרי גלם נבחרים מפרס ומכל העולם, השתתפו בה 20 אלף פועלים והיא ארכה כעשרים שנה.

"המצבה", כפי שכונתה בתחילה, נבנתה משיש לבן. השאה מצא זמן לפגישות יומיומיות עם האדריכלים שתכננו את הבניין, הכניס תיקונים לתוכנית בעצמו, ודרש סימטריה קלאסית מושלמת. הוא דאג גם לכך שהבניין יחוזק מפני רעידות אדמה כדי שיוכל לעמוד לנצח. התוצאה היא מלאכת מחשבת של פיתוחים עדינים ויפהפיים. פסוקים מן הקוראן מקיפים את הדלתות, והאותיות החקוקות למעלה כתובות בפרספקטיבה כזו שייראו באותו גודל כמו האותיות שמופיעות למטה.

היסטוריה: לאחר שהושלם המבנה ביקר בו שאה ג'האן רק פעמיים. הנוסע הצרפתי Tavernier סיפר ששאה ג'האן התכוון לבנות עוד טאג', שחור, בצד השני של הנהר, שיהיה קבר לו עצמו, אולם מלחמה עם ילדיו קלקלה את התוכנית ולאחר מותו הוא נקבר יחד עם אמו. המיקום של מצבת הזיכרון של מומטאז מהאל בתוך המבנה - בדיוק במרכז - מאשש את ההנחה שהוא לא התכוון להיקבר לידה, אולם חוקרים אחרים טוענים שאין זה נכון.

הסוף: בשנת 1658 חלה שאה ג'האן, בעיצומו של קרב ירושה מר בין ארבעה מבניו. המנצח, אורגנזב, כלא את אביו במצודת אגרה ושם נשאר עד מותו שמונה שנים אחר כך, ב-22 ינואר 1666. הבן הרשה לאביו לקחת עימו למקום מאסרו את כל נשותיו ופילגשיו. על שמו של שאה ג'האן נקרא מכתש באסטרואיד ארוס - שכל השמות בו ניתנו על שמם של אוהבים גדולים בהיסטוריה.