תאגידי המים והביוב: שחקן חזק בהליכי התכנון

מאז חוקק ב-2001 חוק תאגידי מים וביוב, שמטרתו העברת האחריות לניהול משקי המים והביוב מהרשות המקומית אל תאגיד שהוקם לצורך זה, התחזקו התאגידים והפכו גורם תכנוני חשוב. עם זאת, חוק התכנון והבנייה יוצר בהצעה החדשה מציאות שבה בפועל התאגידים מכבידים ומאטים את הליכי התכנון והבנייה.

על פי דין, היתר בנייה יונפק ויימסר למבקש רק לאחר ששולמו כל התשלומים הכרוכים בהוצאת ההיתר, לרבות עבור תשתיות המים והביוב המקומיות. בתוכניות מתאר, תקנוני התוכניות קובעים בד"כ הוראות מפורשות בדבר זיקת הבנייה החדשה לתשתיות המים והביוב. למרות זאת, תאגידי המים והביוב אינם שותפים טבעיים על פי דין להליכי אישור היתרי בנייה, גם אם הם כרוכים בהיקפי בנייה מסיביים, אלא בשלב סופי של קבלת אישור לחיבור למים ולביוב.

כך אין הם שותפים להליכי אישור תב"ע או תוכניות בסמכות ועדות תכנון מחוזיות. לאור כך, לאחר שקבלן, יזם או גוף האחראי על תשתיות ברמה ארצית מסיים את הליכי התכנון מול הוועדה המקומית, הוא מוצא עצמו נדרש שוב לקיים הליכים תכנוניים, הפעם מול תאגיד המים והביוב המקומי. הליכים אלו הינם תנאי של חלק מהתאגידים לקבלת אישורם לחיבור הבנייה החדשה למערכת המים והביוב.

התאגידים, בצדק מבחינתם וכמי שאחראים על הצד ההנדסי והתפעולי של תשתיות המים והביוב, מבקשים לקבל מידע ממקור ראשון על השפעת הבנייה החדשה על תשתיות אלו, ולבחון את כל ההיבטים המקצועיים הרלבנטיים. והנה, בימים שבהם מתנהל שיח בעניין ייעול וקיצור הליכי התכנון, מוצאים עצמם יזמים רבים צריכים לעבור כמעט את כל התהליך מחדש, בהתנהלות בירוקרטית מול גוף חדש החסר את הניסיון והמוטיבציה הנדרשים לזירוז הליכי בנייה.

תזכיר הצעת חוק התכנון והבנייה החדש מתעלם מהעובדה כי תאגידי המים והביוב הפכו למעורבים בפועל בהליך התכנוני. התאגידים אינם מוזכרים בו במפורש, וניתן לראותם ככלולים ב"בעלי תשתיות" האמורים למסור הנחיות כלליות לגופי התכנון, כדי שהללו ימסרו אותם מראש למי שמבקש היתר בנייה. ברור כי אין בכך די.

לדעתנו, אסור להמתין למועד אישור חוק התכנון והבנייה החדש בקריאה שנייה ושלישית וניתן כבר כעת לתקן סעיפי חוק שעניינם הרכבי ועדות התכנון. אנו מציעים לקבוע בחוק, כי נציג תאגיד המים והביוב המשיק למרחב התכנון הרלבנטי יחשב כחבר מן המניין בוועדת התכנון.

בנוסף, מוצע כי תקבע החובה להעביר אליו כל חומר רלבנטי, טרם תועלה הבקשה או התוכנית לדיון. לאחר מועד זה יש לקבוע כי תאגיד המים והביוב המקומי לא יוכל לעכב בקשה להיתר בנייה או תוכנית מתאר, או לעכב אישור חיבור בנייה שאושרה בהיתר לתשתית המים והביוב, אלא בשל אי תשלום היטלי פיתוח.

תאגידי המים והביוב הפכו לשחקן מרכזי נוסף בתחום הפיתוח האורבני והליכי התכנון, בדיוק בשעה שהממשלה מנסה להפחית את מספר השחקנים ולהסיר חסמים. טוב יעשה אם תינתן הדעת להשלכות הקשות שיש לכך במסגרת הליכי החקיקה המתנהלים בימים אלה.

הכותבים הם עורכי דין במשרד פלג, כהן, דויטש מוסקוביץ, המתמחה בארנונה, אגרות בנייה והיטלי פיתוח.