גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחשוב עסקית

יש לבנות כלכלה חדשה שתשרת את החברה ותשחרר העמותות מתלות בבעלי האמצעים

עוני עניים דוח העוני / צלם: אריאל ירוזלימסקי
עוני עניים דוח העוני / צלם: אריאל ירוזלימסקי

מעורר השראה. כך ניתן להגדיר את הנאום שנשא בשבוע שעבר (מוצאי יום העצמאות), האלוף (במיל') דורון אלמוג, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ו, למפעל-חיים. אלמוג, הרוח החיה מאחורי "עלה נגב ערן", כפר שיקומי בנגב עבור אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה, מקדיש משנת 2003 את מרצו לטיפוח המקום, הקרוי על-שם בנו ערן, ז"ל.

הנאום של אלמוג נתן ביטוי לכמיהה הקיימת ב-DNA של הפרויקט הציוני והחברה הישראלית כולה: שתתקיים כאן חברת מופת. לדבריו, חברת מופת היא כזאת היודעת לדאוג ולטפל בחוליות החלשות ביותר שלה - "להעניק תקווה למשפחות שחרב עליהן עולמן, לנכים, לפצועים, לנזקקים, לקשי היום".

על-פי אלמוג, הדרך הטובה ביותר לבנות כאן חברה היודעת להעניק לחלשים שבקרבנו את היחס הראוי להם, עוברת דרך אהבת אדם, נתינה ללא תנאי, התנדבות. במילים אחרות: חברת מופת תיבנה על בסיס עקרונות החסד. עקרונות החסד הם שהולידו את המגזר השלישי, או בשמו הראוי יותר - המגזר החברתי, המונה כ-20 אלף עמותות פעילות (לא כולל מלכ"רים).

ההיסטוריה מלמדת, כי קיים יחס ישר בין היחלשותה של מדינת הרווחה לבין התחזקות המגזר החברתי: ככל שמעמדן של זכויות חברתיות המעוגנות בחוק נחלש, כך התחזקה המגמה בחברה האזרחית לקדם זכויות חברתיות אלה. וכך, המנגנון הפילנתרופי בישראל, שמושתת כל-כולו על עקרונות החסד - מגלגל כיום 16 מיליארד שקל מדי שנה. אבל השאלה היא - אם התהליך הזה מקרב אותנו באמת אל עבר חברת מופת?

בעוצמתם של עקרונות החסד טמונות גם חולשותיהם: כל עוד מדובר בהתארגנות ספונטנית המבטאת חמלה ורצון טוב ביחס לבעיה חברתית נקודתית - יש לברך עליה; אולם מצב דברים שבו חירויות יסוד וזכויות חברתיות רבות ובסיסיות כל-כך מושתתות על פילנתרופיה, הוא בעייתי, בלשון המעטה. הרי החסד אינו בר-קיימא, והוא מנציח את התלות של ארגונים חברתיים ברצונם הטוב של בעלי האמצעים והמתנדבים. מצב שמחייב את מנהיגי החברה האזרחית ומנכ"לים של עמותות, לנהל מרדף סיזיפי ואינסופי אחרי גיוס תרומות.

הישענות אינסופית ונצחית על החסד אינה מקדמת את החירות, כי אם את השעבוד. על בסיס התובנה הזו מושתת ההיגיון הסוציאל-דמוקרטי, והוא, שיש הבדל עמוק בין קידום זכויות חברתיות באמצעות המדינה, באמצעות חקיקה, לבין קידום זכויות חברתיות באמצעות גבירי העיירה. דוגמה לכך היא "עיר-האוהלים" שהקים בשעתו ארקדי גאידמק למען למען תושבי הצפון שרצו לברוח מאימת הקטיושות: יוזמה מבורכת של בעל אמצעים, אך עדיף היה אילו המדינה הייתה זו שדואגת ליוזמה זו, להגנה ולביטחון אזרחיה.

לפיכך, חברת מופת אינה נמדדת בעוצמתם של מנגנוני החסד, אלא בעוצמתם של מנגנוני הזכות; בבניית ארכיטקטורה חברתית המצמצמת את החסד למינימום ההכרחי. הואיל והמינימום ההכרחי הוא גדול בהרבה מההון הפילנתרופי הקיים, אין במילים אלה כדי לקרוא לצמצום ההון הפילנתרופי, נהפוך הוא: הצרכים החברתיים מלמדים שהוא חייב להמשיך ולהתפתח באופן קבוע; אך במקביל על מנהיגי החברה האזרחית לפעול ללא ליאות כדי לבסס מנגנונים המושתתים על הזכות - הן באמצעות חקיקה, והן גם באמצעות הכלכלה.

כלומר: לפעול למען החלשים בחברה גם דרך סיוע לארגונים חברתיים "ללמוד" לחשוב עסקית, באמצעות השבחה של המגזר הרביעי (עסקים בשירות ארגונים חברתיים), דרך קרנות אימפקט (השקעות שיש בהן שילוב של רווח כלכלי על-ידי תרומה לחברה) המחויבות לשורת רווח כפולה - עסקית וחברתית, ודרך "תאגידים קשובים" (שבהם התכלית החברתית אינה מנוגדת לתכלית העסקית).

רק באמצעות בנייה של כלכלה חדשה, כזו המשרתת את החברה, ולא כזו העושה בה שימוש לצרכיה; כזו המשחררת את הארגונים החברתיים ככל הניתן מההישענות ומהתלות בבעלי האמצעים - נוכל להתקדם אל עבר האידיאל הנשגב של חברת מופת, שעליו האיר אלמוג זרקור כה חיוני. יש לקוות כי תקוותו זו של חתן פרס ישראל מעורר ההשראה, תתגשם במלואה.

הכותב הוא יו"ר ומייסד קרן השקעות האימפקט 2B Community

עוד כתבות

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

גלנט לאוסטין: התחייבתם למנוע גרעין מאיראן - הזמן אוזל

שר הביטחון, יואב גלנט, בפגישה בפנטגון: מתקרבים לצומת קבלת החלטות שישפיע על המזרח התיכון כולו ● בוושינגטון סבורים שישראל תבצע מהלך גדול בתוך לבנון בשבועות הקרובים ● בעזה מדווחים: אחותו של הנייה נהרגה בתקיפות צה"ל ברצועה ● חיל האוויר תקף הלילה בצפון הרצועה מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר ● עדכונים בולטים 

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

ההכנסות ירדו: פריון מפטרת 6% מכוח האדם

פעילות חטיבת החיפוש הצטמצמה באופן משמעותי בחודשים האחרונים על רקע מהלכיה של מיקרוסופט ● רוב העובדים שיעזבו הם מישראל ● תהליך ההתייעלות נועד לאפשר לחברה להתמקד במנועי הצמיחה המרכזיים שלה

מפעל לייצור סוללות לית'יום לכלי רכב חשמליים / צילום: Shutterstock

במדינה אירופית קטנה: הפרויקט שיעזור למערב להשתחרר מסין

מיזם כריית הליתיום בעמק ג'אדאר בסרביה קיבל אור ירוק - על אף החששות הסביבתיים ומאבק התושבים המקומיים ● המכרה צפוי לספק 17% מהליתיום הנדרש לכלי רכב חשמליים באירופה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

היועמ"שית מאותתת: פסק הדין משליך על אפיקי מימון נוספים לתמיכות

לאחר שבג"ץ קבע כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, בהרב-מיארה הנחתה להימנע מכל פעולה להעברת כספים שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפה של פסק הדין ● גנץ: "הגיע הזמן למתווה שירות בהסכמה רחבה" ● השר פרוש: "פסיקת בג"ץ מובילה לשתי מדינות" ● הליכוד: "הפתרון האמיתי הוא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית"

איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר בדימוס, הכנס מדברים צפון / צילום: כדיה לוי

האם תהיה מלחמה בצפון? ההערכה של מפקד חיל האוויר לשעבר

האלוף במיל' איתן בן אליהו השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בעכו ● "העובדה שישראל וחיזבאללה נוהגים בריסון יחסי בצפון מעידה על כך שיש אינטרס מובהק של שני הצדדים בשלב הזה לא לתת למצב להידרדר"● ומה צפוי ברצועת עזה? "אין אפשרות להציב תחלופה לחמאס, ולכן מי שהולך להישאר שם זה אנחנו. ואת המודל הזה אנחנו מכירים מ-18 שנים בלבנון"

מגדלי אלון בתל אביב. בעיגול: ניר צוק / צילומים: Shutterstock, טל גבעוני

ענקית הסייבר פאלו אלטו במגעים להשתלט על מגדל שלם בת"א

החברה של ניר צוק השלימה עסקאות לשכירות חצי ממגדל אלון 1 והיא בוחנת שכירות של המגדל כולו ● במידה והמגעים יבשילו, המחיר יעמוד על כ־80 מיליון שקל בשנה ● הבעלים, הראל ומגדל, שוקלות למכור את המגדל כולו ב־2.5 מיליארד שקל

שר הבריאות אוריאל בוסו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תקנות חדשות יגבילו את האפשרות של קופות החולים "לגנוב" רופאים

משרד הבריאות מפרסם תקנות חדשות במטרה לעצור את התחרות בין קופות החולים שהובילה לתשלום משכורות אגדתיות לרופאי משפחה בפריפריה ● "הסכם הבלעדיות שיצרה הקופה עם הרופא בעצם צמצם את שירותי הרופאה הניתנים בישובים מרוחקים"

יוסי סבג, עמיחי בן שלוש, מאיר דודסון ומיכל צורן עם כתב התחבורה של גלובס אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

ראש העיר עכו: "כמה עוד נחכה? הצפון הוזנח, הצפון נעלם"

עמיחי בן שלוש קרא לממשלה ולח"כים "לבוא לפה יום-יום, לראות את הצפון, להסתכל לכולם בעיניים" ● בפאנל מיוחד במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שנערך בעכו, תיארו המשתתפים את האתגרים הביטחוניים והכלכליים, וקראו לממשלה לפעול במהירות לחיזוק האזור

אילוסטרציה: Shutterstock

סיכון מול סיכוי: מה צריך לדעת לפני שחותמים על עסקת דמי מפתח

מה המצב החוקי של שוכר בדמי מפתח, ומתי כדאי לרכוש דירה שמושכרת בדמי מפתח? ● גלובס עושה סדר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

אחרי הצניחה במניה: סולאראדג' הנפיקה אג"ח להמרה בשווי של 300 מיליון דולר

האג"ח להמרה נושאות ריבית שנתית של 2.25% ומיועדות לפירעון בשנת 2029 ● ההמרה למניות נקבעה בפרמיה של כ-30% על מחיר המניה בעת הנעילה אתמול ● מתחילת החודש צנחה מניית סולאראדג' ב-46%

דורי נאוי ושחר אושרי, חברת האחים נאוי / צילום: איל יצהר

מהלך חריג בשוק ההון: בנק ישראל פנה, ורשות ני"ע הובילה לביטול גיוס חוב של אחים נאוי

חברת האשראי החוץ-בנקאי השלימה ביום שני גיוס ניירות ערך מסחריים שתמורתו הסתכמה ב-101 מיליון שקל ● אבל החברה מבטלת את הגיוס ותחזיר את הכסף לנושים, זאת על רקע מחלוקת משפטית שהתגלעה בנוגע לסוגיית חוק הבנקאות ● בנק ישראל: "החברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים ללא רישיון של תאגיד בנקאי

חנוך מילביצקי, הליכוד / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם שאלת אבטחת אישים נתונה להחלטת גורמי המקצוע?

מי בסוף מחליט על מי להציב אבטחה מטעם המדינה? לא גורמי המקצוע ● המשרוקית של גלובס

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

גלנט עקץ את נתניהו בבית הלבן, רה"מ החליט לענות לו

צה"ל חיסל מחבל שירה טיל נ"ט לעבר כוחותינו ● גלנט לפני פגישה עם סאליבן בבית הלבן: "את המחלוקות אנחנו פותרים בחדרים סגורים" ● ברצועה חוסל מחבל בג'יהאד האסלאמי שעסק בקידום ופיתוח מערך הטילים של ארגון הטרור ● עדכונים שוטפים 

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תנאי השכר של העובדים בענקיות הטכנולוגיה נחשפים

מניות שבע חברות הטכנולוגיה שאחראיות לשיאים במדד S&P 500 בשנה האחרונה, היטיבו עם משקיעיהן ● ומה קרה לשכר העובדים בחברות הללו? אתר Visual Capitalist מספק את הנתונים

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, בכנס ''מדברים צפון'' / צילום: בר לביא

מנהל חטיבת המשכנתאות בלאומי: "יש התעניינות גדולה של תושבי חוץ בשוק הנדל"ן"

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בעכו ● "בדרום כרגע יש פריחה: המשקיעים מגיעים, ואנשים באים כי הם מבינים שהאיום שם קרוב לסיום. לעומת זאת, בצפון רואים אי-ודאות, ועדיין אנחנו עדים לפעילות ערה, בניגוד למה שיכולנו לצפות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לאמיצים בלבד: אפיק ההשקעה שמאפשר להרוויח מאות אחוזים בשנה אבל גם להפסיד עשרות בשעה

תופעה חדשה יחסית בארה"ב תופסת תאוצה - תעודות סל ממונפות על מניה בודדת ● למשל, תעודת הסל NVDL כוללת את מניית אנבידיה בלבד במינוף כפול - כך ניתן, למשל, להרוויח 15% ביום אבל גם להפסיד 20% בשעה ● "זוהי השקעה מאוד ספקולטיבית", אמר ראש המחקר ב-VettaFi

איש העסקים שמפסיד מיליונים מהפעולה הישראלית ברפיח

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בארה"ב מסבירים את ההאטה במשלוחי הנשק לישראל, בכירים ישראלים קוראים למנוע את נאום נתניהו בקונגרס, והיכולות של חיזבאללה והחות'ים מפתיעות את ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

נגד המגמה האירופית: ביוון חוזרים לעבוד שישה ימים בשבוע

לדברי שר העבודה היווני, המהלך נובע בעיקר ממצוקת כוח האדם המיומן במדינה, ובמיוחד בעבודות הדורשות נוכחות מסביב לשעון ● כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

שותפות לוויתן קיבלו אישור להכפיל את היקף הפקת הגז

הגדלת היתר היצוא בעתיד עשוי לכלול התניות שקשורות להבטחת אספקת הגז הטבעי למשק הישראלי ● תוספת הגז הטבעי ליצוא תעמוד על 118 BCM, וככל שבעלי המאגר ימצאו גז טבעי נוסף, תישקל הגדלת כמות היצוא עד להיקף שלא יעלה על 145 BCM

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

רק על 7%: רפורמת היבוא של ניר ברקת לא עומדת בהבטחות

עפ"י חישוב של אריאל רכניץ מפורום קהלת, רק כ-7% משווי היבוא החסום בתקינה רשמית ייחודית ייכנס בסופו של דבר לרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - זאת בניגוד להבטחת משרד הכלכלה ש-80% משווי מוצרי הצריכה ייכנס ● ברקת: "יש מי שמנסה לתקוע את הרפורמה בכוונת מכוון"