גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי; אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"איך מטפלים בגירעון?" שאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל והשיב מיד - "הדרך שאני מטפל בגירעון זה קודם כל לקצץ בהוצאות ולא להעלות מסים, כי מה קורה כשאני מעלה את שיעורי המס? אני מקבל פחות מסים ומגדיל את הגירעון. לכן לא תהיה העלאת מסים. יהיה קיצוץ. משרדי הממשלה יש להם לא מעט בזבוז, עדיין יש רבדי שומן שלא טיפלנו בהם, אם כי פחות ממה שהיה".

כיצד תתמודד ממשלת ישראל הבאה עם הבור התקציבי שתקבל בירושה? משיחות עם ותיקי אגף התקציבים, ממונים לשעבר על התקציבים, שהובילו בעבר תהליכי הכנה ואישור של תקציבי מדינה, בנינו תרחיש בסיס שמציג את דרך הפעולה הסבירה ביותר בה תנקוט הממשלה הבאה.

הדרך הזו, נגלה כבר כעת, מורכבת בעיקר מהעלאת שלושה מסים: המע"מ, מס הכנסה ומס החברות. כל שאר הצעדים האפשריים ובהם ביטול עיוותי מס ופטורים ממס, קיצוץ רוחבי או קיצוץ בתקציבים לסקטור מסויים - יושפעו אמנם מהרכב הממשלה הבאה, אך יש להם חשיבות משנית מבחינה פיסקלית.

משום כך, לפחות לדעת בעלי הניסיון בתחום, אין משמעות רבה לשאלה איזו ממשלה תורכב בסופו של דבר. ממשלת ימין-חרדים צרה, ממשלת אחדות של מפלגות הימין-מרכז או ממשלה אחרת - כולם ייאלצו בסופו של דבר להעלות את אותם מסים. כיצד יסבירו לנו הפוליטיקאים את הפליק-פלאק שהם מתכוונים לעשות ומה בכל זאת ההבדלים בין ממשלת אחדות לממשלת ימין צרה - נסביר מיד.

הפולטיקאים מדברים הכלכלנים סופרים

דברי נתניהו על תוכניותיו לטיפול בגירעון אינם מפתיעים. יתירה מכך, הם אינם שונים מדברי יריביו הפוליטיים העיקריים, ראשי מפלגת כחול לבן. גם יאיר לפיד, הבכיר בצמרת כחול לבן שמרכז את ההתבטאויות בנושאים הכלכליים, אמר כי יתנגד להעלאת מסים ויבחר תחת זאת לקצץ בהוצאות מיותרות של הממשלה.

למעשה, מכל המפלגות התמודדות בבחירות לכנסת ה-22 שמענו בימים האחרונים התנגדות גורפת להעלאת מסים. רק אחת, מפלגת העבודה, מציעה להעלות את שיעור מס היסף שמוטל על בעלי שכר גבוה, אך מנגד רוצה להגדיל את הוצאות המדינה בצורה ניכרת, כך שהגירעון עצמו לא יקטן. אגב, שר האוצר הנוכחי משה כחלון הכריז כי יתנגד גם להקטנת הוצאות הממשלה והסביר כי הדרך הנכונה להתמודד עם בעיית הגירעון היא "שינוי סדרי עדיפויות".

בעוד הפוליטיקאים מפזרים הצהרות לפני הבחירות, באוצר מכינים את תוכנית תקציב 2020 והמצגות הנלוות לה לקראת הצגתן לשר האוצר הבא ולאחר מכן לראש הממשלה ולממשלה (ראה לו"ז מפורט): הגירעון הצפוי בתקציב המדינה הבא עומד על כ-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר. הדרג המקצועי באוצר מתכוון להמליץ לממשלה לקבוע יעד גירעון של 2.5% לשנת 2020, מה שיחייב אותה לנקוט בצעדי צמצום בהיקף של 22.6 מיליארד שקל לפחות.

הדרג המקצועי באוצר, שעמל על תקציב 2020 תקופה ארוכה בהרבה מהמתוכנן, הכין גם רשימה ארוכה של צעדי צמצום אפשריים שיוצגו לשר האוצר הבא. מדובר, בין היתר, בביטול הפטור ממע"מ ליבוא אישי (שנחשף אתמול ב"גלובס"), ביטול (מלא או חלקי) של הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות, מיסוי "בריאותי סביבתי" של משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים, מיסוי שירותים דיגיטליים (יישומונים בתשלום), צמצום תקרת הפטור ממס להפקדות בקרנות ההשתלמות, היטל גודש, שינויים בחוק לעידוד השקעות הון ועוד ועוד.

מה הם הצעדים ואיך ישווקו אותם

היתרון המשותף לכל הצעדים האלה, הוא שאינם אמורים לפגוע בצמיחה הכלכלית, משום שהם באים לתקן עיוותים בשיטת המס. החסרונות המשותפים לכל הצעדים האלה הם שניים. ראשית, כל אחד ואחד מהם מגדיל את הכנסות המדינה בסכום קטן יחסית - ולכן יש צורך במספר רב של מהלכים כדי לסגור את הבור. שנית, קשה מאוד להעביר אותם במסלול המפרך עד לאישור התקציב בכנסת בקריאה שלישית - כל מהלך כזה פוגע באינטרסים כלכליים של קבוצת לחץ כזו או אחרת.

כיצד יסתיים המפגש הצפוי בין ההגיון הכלכלי של הדרג המקצועי באוצר להגיון הפוליטי של הממשלה? לשם כך נזקקנו לניסיונם של הממונים הקודמים שהיו שם בסבבבים האחרונים - וזו הערכתם.

ראשית, הם אומרים, סביר להניח כי יעד הגירעון בתקציב יועלה עד לכמעט 3% - הקו האדום של כל ממשלות ישראל האחרונות. בדרך זו כבר יצומצם הבור התקציבי ב-7-8 מיליארד שקל. דרך המלך להגדלת הכנסות המדינה היא העלאת המע"מ, מס הכנסה ומס החברות בשיעור של 1% - מהלך כזה מגדיל את הכנסות המדינה בסכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. מתוך כל שאר הצעדים שהאוצר מבקש לקדם - ושאותם מנינו למעלה - ניתן להערכת ותיקי האוצר להשיג תוספת הכנסות של מיליארד אחד או שניים, לאחר תהליכי הסינון והניפוי שיעברו בממשלה ובכנסת.

ומה באשר להוצאות הממשלה? כאן סבורים הכלכלנים כי בניגוד להצהרות הפוליטיקאים - אין הרבה שומנים שניתן לקצץ. הקיצוץ האמיתי היחיד שהאוצר מצליח להעביר בשנים האחרונות הוא זה המכונה קיצוץ רוחבי או טיפש. אלא שבמסגרת אישור תקציב 2019, כבר הוחלט לקצץ קיצוץ רוחבי עתידי של 2.5% מתקציב 2020 וקיצוץ של 7% בתקציב 2021.

הבעיה של האוצר במקרה זה תהיה חריגה מתקרת ההוצאה - אך ניתן יהיה להתגבר עליה בדרך פשוטה ומאוד מקובלת בשנים האחרונות: העלאת תקרת ההוצאה באמצעות שינוי החוק.

אז איך יסבירו לנו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים את העובדה שהעלו מסים למרות שהצהירו בדיוק להפך? להערכת ותיקי האוצר התשובה תהיה: זמניות. "יגידו לציבור שמדובר בהעלאת מסים זמנית, לשנה או לכל היותר לשנתיים", אומר לנו ממונה לשעבר על התקציבים, "ויבטיחו שהמסים יחזרו לרדת מיד לאחר שהבעיה תיפתר.

בנוסף, יעשו ויתור כלשהו ואותו יבליטו מאוד. למשל, יחליטו שהעלאת מס ההכנסה ב-1% לא תחול על מדרגת ההכנסה הראשונה, ולכן יגידו לנו שמעמד הביניים לא יושפע מהעלאת המס. לצד זה יגידו לציבור שהתקציבים החברתיים גדלו מאוד, שזו חצי אמת כי התקציבים האלה היו אמורים לגדול במילא בגלל הגידול באוכלוסייה והתחייבויות ישנות, אבל זה לא יפריע לפוליטיקאים לטעון שיש שינוי בסדרי העדיפויות.

ממשלת אחדות מול ממשלת ימין צרה

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המעניינת מבחינת הבוחר - כיצד יושפע תקציב המדינה מהרכב הממשלה הבאה. אז אחרי שאמרנו שהמהלכים הגדולים צפויים לקרות בכל קונסטלציה, הנה בכל זאת כמה אבחנות רלוונטיות.
ראשית, אפשר לומר שממשלה צרה תקשה מאוד על האוצר לקדם מהלכים לא-פופולריים, ובמיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות לחץ שיש להם ייצוג והשפעה בקואליציה. סביר להניח, כי במסגרת ממשלת ימין-מרכז רחבה, תושג הסכמה על צמצום והגבלה של מספר השרים. בכך תיפתח הדרך לצמצום מספר משרדי הממשלה - צעד שיכול לחסוך למדינה הוצאות בהיקף של 50-150 מיליון שקל לשנה. בממשלה צרה, לעומת זאת, צפוי שמספר השרים יישאר גבוה, לאור כוח המיקוח הגבוה יותר שיהיה לכל סיעה החברה בקואליציה.

ממשלה ללא חרדים עשויה לקצץ בתקציבים ייעודיים למגזר ובראשם התמיכות באברכים, שהיקפם מגיע ל-1.3 מיליארד שקל לשנה וצעדים נוספים שנעשו בתקופת ממשלת נתניהו-לפיד. בממשלה כזו יש גם היתכנות רבה יותר להעלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - צעדים שיהיו לא-פופולריים בממשלת ימין-חרדים צרה. בממשלה צרה שכזו, ההיתכנות לקיצוץ כלשהו בהוצאות (מעבר לקיצוץ הרוחבי המסורתי) תהיה נמוכה. עם זאת, ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים להעלאות מסים עשויה להיות חלשה יותר, במיוחד מס חברות ומסים שפוגעים בבעלי שכר גבוה - ההתנגדות העיקרית למהלכים כאלה תבוא מצד ראש הממשלה. 

עוד כתבות

נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו / צילום: AP

"חטיפת" מטוס רייאנאייר: האיחוד האירופי שוקל סנקציות על בלארוס

טיסת ראיינאייר אולצה לבצע נחיתת חירום בשטח בלארוס, במהלכה נעצרו עיתונאי ביקורתי כלפי המשטר ובת זוגו ● בעקבות זאת, האיחוד האירופי שוקל לבטל את אישור הטיסה של חברת התעופה הלאומית של בלארוס (בלאוויה) באיחוד ולהכריז על השטח האווירי של המדינה כ"בלתי בטוח"

אייל טריבר - מנכ"ל מייטרוניקס / צילום: יח"צ

אייל טרייבר יוצא מהבריכה: מנכ"ל מיטרוניקס פורש לאחר זינוק של 650% בשווייה תחתיו

אייל טרייבר הודיע על רצונו לפרוש מניהול יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות בתום 2021 לאחר חמש שנים בתפקיד ● הצמיחה בעסקי מיטרוניקס, שבשליטת קיבוץ יזרעאל, הובילה את החברה לשווי שיא של יותר מ-7 מיליארד שקל

צעירים גרמנים נהנים מהשמש על הגשר האקר־בריקה במינכן, בחודש מרץ / צילום: Associated Press, Matthias Schrader

להתראות בומרים, שלום בורסה: הגרמנים הצעירים מסתערים על שוק המניות, הקריפטו והזהב

משבר הקורונה וההתפתחויות הטכנולוגיות משנים סדרי עולם, ונראה כי הדור הצעיר בגרמניה כבר אינו נרתע מסיכונים ● האטרקטיביות של ההשקעה במניות, בקרנות־סל וגם בקריפטו "מפומפמת" בגרמניה מכל עבר ● צעירי "האומה החוסכת" הופכים סדרי עולם ומשקיעים בסדר גודל שגרמניה לא מכירה

אריה דרעי, שר הפנים / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

למרות המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: משרד הפנים מעלה את הארנונה

בדיקת התאחדות התעשיינים חושפת כי ב-2022 הארנונה תגדל בצורה משמעותית, בכ-2% - תוספת עלות של מעל לחצי מיליארד שקל לתושבים ועסקים ● בעשור האחרון זינקה הארנונה לתושבים ולעסקים בכ-20%, בעוד מדד המחירים עלה רק ב-4% ● משרד הפנים: "שיעור העדכון האוטומטי אינו נתון לשיקול דעת של שר הפנים"

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט: הנאסד"ק עלה 1.4%, טסלה הוסיפה 5%

מדד ה-S&P 500 התחזק ב-0.9%, הדאו ג'ונס עלה 0.5% ● מניית אולפני MGM מטפסת מעלה לאחר דיווח על התקרבות המכירה לאמזון תמורת 9 מיליארד דולר

אילהאן עומאר (ימין) ואלכסנדריה אוקסיו קורטז מהאגף הדמוקרטי הפרוגרסיבי / צילום: Associated Press, Pablo Martinez Monsivais

ביידן תלוי על בלימה, בעוד השמאל הפרוגרסיבי מותח את הקצוות ללא רחם

הקרב הגדול בפוליטיקה האמריקאית כעת הוא על כלכלה ו"תשתית" ● ביידן צריך להתפשר עם הרפובליקאים, בעוד שהאגף השמאלי רוצה יותר ● אבל יש עוד חזיתות ומדיניות חוץ, לא רק כלפי ישראל ● הרדיקלים מתנגדים אפילו למהלכים נגד סין, מפני שהם "יפגעו באמריקאים ממוצא סיני". באמת

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

תגמול על התגמול? המוסדיים מחכים לחוות דעת אך צפויים להתנגד לחבילת השכר של כחלון

קשה להאמין כי גופים מוסדיים ישושו לאשר לכחלון חבילת שכר שעל הנייר עשויה לעבור את מגבלת שכר הבכירים - אותה מגבלה שהוטלה על בכיריהם שלהם, אך אינה מוטלת על חברות האשראי החוץ-בנקאיות דוגמת יונט קרדיט, אשר הוחרגו מהחוק

פיגוע דקירה בירושלים / צילום: Reuters

פיגוע דקירה בירושלים: 2 צעירים נפצעו קשה וקל, המחבל נורה בזירה

המחבל הגיע לתחנת הרכבת הקלה מול צומת המטה הארצי, שלף סכין ודקר את השניים ● כוח משטרה במקום פתח בירי לעברו ● צוות מד"א העניק סיוע רפואי לפצועים, צעירים כבני 20 והם פונו להמשך טיפול בבית החולים הדסה הר הצופים בעיר

תחנת דזרט פיק של חברת אורמת בנבדה ,לאס וגאס / צילום: יח"צ

עסקה מחשמלת: אורמת רוכשת נכסים גיאותרמיים בנבאדה ב-377 מיליון דולר

חברת האנרגיה הגיאותרמית תשלם 171 מיליון דולר עבור השליטה המלאה באתרים, ובמקביל תיקח על עצמה חוב בסך 206 מיליון דולר ● לאתרים כושר יצור של 67.5 מגה וואט

שדה דב לאחר הפינוי. הכתר של שיווקי הקרקעות בשנה הקרובה / צילום: משרד הביטחון

"גם עוד 30 שנה לא יוכלו להתחיל לבנות": תוכנית הבנייה הענקית בצפון ת"א מקבלת ברקס

לאור ביטול המגבלות שהיו קשורות לפעילותו של שדה דב, תמליץ הוועדה המקומית להכין תוכנית חדשה להקמת רובע מגורים חדש בחלקה הצפון מערבי של העיר תל אביב, בין רחוב אבן גבירול להרצליה ● "זה כמו טלאי ועוד טלאי. זה קטסטרופה"

אסון ורסאי / צילום: Reuters

20 שנה לאסון ורסאי: הפצע העמוק עדיין לא נרפא

דוח ועדת זיילר הוא פנינה נדירה מהבחינה שההסכמה על חשיבות יישום המלצותיו הייתה גורפת; עם זאת, אין שום דבר נדיר במה שקרה מרגע ההסכמה ● כל משרד ממשלתי מפיל את האחריות ליישום המסקנות על משרד ממשלתי אחר, ואף גורם לא מוכן לקחת על עצמו אחריות למערך

מינוי דוד דדי ברנע לתפקיד ראש המוסד / צילום: עמוס בן גרשום-לע"מ

יחליף את יוסי כהן: דוד ברנע מונה לראש המוסד הבא

נתניהו הודיע היום על מינויו של דוד (דדי) ברנע לראש המוסד, זאת לאחר שהיועמ"ש הודיע כי אין עוד מניעה משפטית מלמנות את ברנע לתפקיד ● ברנע צפוי להיכנס לתפקידו בתחילת החודש הבא

משקיעי הנדל"ן מסתערים על שוק הדיור / צילום: Shutterstock

המספרים נחשפים: לכמה ישראלים יש יותר מדירה אחת?

מנתוני רשות המסים, שהגיעו לידי גלובס, עולה כי למרות המאמצים, מספר בעלי הדירות המרובות נמצא בעלייה מתמדת וזינק ב-50% מאז 2015 ● דווקא מספר המחזיקים בשתי דירות עלה בשיעור הנמוך ביותר, ולפי הערכות חלקם הגדול הם יורשים ולא משקיעים מתוך כוונה

מפעל הטבליות של טבע בהר חוצבים בירושלים   / צילום: ליאור מזרחי

מנהל הכספים של טבע בכנס אופנהיימר: המגעים על חתימת הסכם הפשרה בתחום האופיואידיים נמשכים

אלי כליף: "נכנס עוד פקטור, שהוא שהחל משפט בנושא באורנג' קאונטי בקליפורניה, ולכן אני לא יכול לתת פרטים. אני יכול לומר שהמתווה עומד בעינו, ויש כל הזמן מגעים"

יוסי נבו / צילום: ספץ

אפליקציית ספץ בדרך לבורסה האוסטרלית; המנכ"ל: "נגדל השנה ב-150%"

החברה גייסה עד כה 7 מיליון שקל בגיוס המונים דרך פיפלביז, וצפויה לגייס 14-16 מיליון דולר אוסטרלי - מהם כ-4 מיליון דולר בגיוס מקדים והיתר בהנפקה לקראת סוף השנה הנוכחית

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

פיצוי על נזקי המלחמה העקיפים - רק לעסקים בטווח של עד 40 ק"מ מעזה

שר האוצר ומנהל רשות המסים סיכמו על מתווה הפיצוי בגין נזקים עקיפים עקב מבצע "שומר החומות" ● ההערכות הן כי הנזקים לעסקים בדרום ובמרכז הארץ מגיעים לכ-1.2 מיליארד שקל, אך עסקים במרכז לא יהיו זכאים לפיצוי בגינם עפ"י המתווה של האוצר ורשות המסים

מנכ"ל מד"א אלי בין בזירת פגיעת הרקטה בבניין באשקלון / צילום: תיעוד מבצעי מד"א

הנזק המצטבר לעסקים בעקבות מבצע "שומר החומות" - כ-1.2 מיליארד שקל

האומדן מבוסס על נתוני התאחדות התעשיינים ועלות יום עבודה, מהם עולה כי כ-35% מהעובדים בדרום וכ-10% מהעובדים במרכז נעדרו מעבודתם בשל איום הטילים ● נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "הממשלה צריכה לדאוג למתווה פיצוי קבוע לעסקים שנפגעו בעקבות הלחימה; זו אינה העת לבירוקרטיה וסחבת"

זירת נפילת רקטה. "מעדיפים שלא לקחת סיכון" / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

זעם בקרב העסקים על מתווה הפיצוי על נזקי "שומר החומות": "הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות"

ראשי ארגוני המעסיקים מתכוונים לדרוש את הרחבת הפיצוי ללא מגבלת קילומטרים, או לכל הפחות עד נתניה • עפ"י הערכת התאחדות התעשיינים, כלל הפגיעה העקיפה בעסקים במשק מגיעה לכ-1.2 מיליארד שקל • יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "המדינה צריכה לפצות על בסיס מודל צוק איתן"

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א: מיטרוניקס צנחה בכ-4% בצל פרישת המנכ"ל

מדד ת"א 35 חזר לטריטוריה הירוקה וננעל בעלייה של 0.1% ● מנכ"ל מיטרוניקס פורש מתפקידו ● בדיסקונט ברוקראז' ממליצים "תשואת יתר" על מניית איי.סי.אל עם מחיר יעד של 26 שקל

ג'אנג יימינג / צילום: Reuters, Zheng shuai

הוא רק בן 38 והחברה שלו בשיא - אז למה מייסד טיקטוק פורש?

ג'אנג יימינג ייסד את בייטדאנס, החברה האם של טיקטוק, והפך אותה לחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● "אני יותר מתעניין בניתוח ארגונים מאשר בניהול אנשים בפועל", הסביר יימינג את החלטתו - אלא שהתזמון של הודעת ההתפטרות רומז כי הסיבות למהלך מורכבות יותר