גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על מה לא נדבר בבחירות 2020?

בבחירות המתקרבות נדבר על המון נושאים, אבל נדמה שעל מה שחשוב לכלכלה הישראלית לא נדון • השלום, שחסרונו גורם לעלויות כלכליות גבוהות, המסים שיש להעלות כדי להרחיב את היקף ואיכות השירותים הציבוריים וגם הילודה הגבוהה שעליה יש לתת את הדעת ● דעה

בחירות / צילום: שלומי יוסף
בחירות / צילום: שלומי יוסף

ביום שני, 2 במרץ 2020 תלך ישראל לבחירות נוספות. הדיון הציבורי יעסוק בנושאים רבים: בכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפיצולים-שסעים בחברה, בהדתה, ועוד. מנגד נראה שכמה נושאים לא יידונו, וחבל, כי ביכולתם להשפיע משמעותית על רמת החיים. כלומר, על הכלכלה הישראלית.

הנושא הראשון הוא השלום. ההסדר בין שתי מדינות, שמרבים לדבר על כך שאינו אפשרי ושאינו רצוי. ההסדר, שידוע לרובנו כיצד ייראה, אך אין רצון פוליטי ליישמו, והמפלגות הגדולות מתחרות על מי תרחיק אותו יותר על-ידי סיפוח שטח נוסף. היעדר ההסדר גורם להמשך הסכסוך, הן הישראלי-פלסטיני, והן הישראלי-ערבי. סכסוך שגורר עלויות כלכליות גדולות.

אציין שתיים מהן. אחת קשורה לשירות החובה הארוך בצה"ל: 32 חודש לגברים ו-24 לנשים. השירות הצבאי, והטיול הארוך שאחריו, גורמים לדחיית הכניסה למסלולי הלימודים והעבודה. כך שהישראלים ששירתו בצבא עובדים פחות שנים, והדבר מקטין את התוצר. במחקרי מצאתי שבמצב של שלום, שבו, למשל, יקטן שירות החובה לשנה, ניתן יהיה להגדיל את התוצר וההכנסות ב-4.3%. אך חלופה זו להגדלת התוצר נמנעת בשל התמשכות הסכסוך.

עלות נוספת של הסכסוך נובעת מהסיכון הטמון בו ובהתפרצויותיו התכופות. סיכון זה גורם למשקיעים להשקיע פחות בחברות ובמפעלים, כך שכמות ההון הפיזית בישראל נמוכה יחסית לארצות אחרות. לולא השפעה זו, ישראל יכלה להגדיל את ההון הפיזי, ובעקבותיו את התוצר ב-26%. כלומר, סיום הסכסוך יכול להגדיל את התוצר וההכנסות בלפחות 30% מדי שנה. אך כל עוד הסכסוך נמשך, ההגדלה אינה קורית, ולכן זו עלות אלטרנטיבית. משום שאינה נצפית, רובנו לא מודעים לה, והיא לא עולה על סדר היום. סוגיית ההסדר אינה רק כלכלית, היא כרוכה באיכויות נוספות, כמו פגיעה ואובדן חיי אדם מחד, ואובדן שטחים. אך ברור שלשלום יש אספקט כלכלי חשוב, שלא עולה בדיון הציבורי.

הנושא השני העובר בדממה יחסית הוא העלאת מסים. רמת השירותים הציבוריים בישראל היא מהנמוכות שבארצות המפותחות. ב-2016 היו ההוצאות הציבוריות כ-39% מהתוצר. ההוצאות בצרפת, שוודיה, נורבגיה, דנמרק ובפינלנד היו כ-50%+ מהתוצר. בנושא השירותים מדורגת ישראל נמוך בין ארצות ה-OECD, ובניכוי ההוצאות הביטחוניות הגבוהות, מקומנו במדרג צריך להיות נמוך עוד יותר. אם רוצים להעלות את היקף ואיכות השירותים הציבוריים, במיוחד בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה הציבורית, יש להעלות מסים.

אך המסים בישראל בעייתיים הן ברמתם הנמוכה והן גם בהרכבם. המסים הישירים, כמו מס הכנסה, תשלומי הביטוח הלאומי ומס החברות, נמוכים יחסית; בעוד המסים העקיפים, כמו מע"מ, גבוהים יחסית. בישראל תקבולי שני סוגי המסים שווים, ובארצות ה-OECD המסים הישירים גבוהים ביותר מפי שניים מהעקיפים. ויש לכך השלכות חשובות על האי-שוויון, שכן המסים הישירים הם פרוגרסיביים, והעקיפים הם רגרסיביים.

גם שאלה זו כרוכה בוויכוח פוליטי לא פשוט. העלאת מסים ישירים כדי להרחיב את השירותים הציבוריים תפגע בעשירים מצד אחד, ותסייע לבעלי הכנסה נמוכה מצד שני, שכן הם הנהנים העיקריים מהשירותים הציבוריים. לכן, שאלת המסים היא שאלה חברתית-כלכלית - האם נרצה לקדם שוויון, או להמשיך להרחיב פערים. עד כה גילו רוב הפוליטיקאים התנגדות נחרצת להעלאת מסים.

הנושא השלישי העובר מתחת לרדאר הפוליטי הוא שאלת הילודה. שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה בעולם המפותח, ואף מהרבה ארצות לא-מפותחות, כמו הודו, ערב הסעודית ודרום אפריקה. אישה ישראלית יולדת בממוצע 3.2 ילדים בחייה, והמספר בעלייה. לשיעורי הילודה הגבוהים יש תוצאות דרמטיות. כך, למשל, לפי תחזיות הלמ"ס יהיו בשנת 2065, כ-25 מיליון ישראלים. ילודה גבוהה גורמת לצרות-בעיות כלכליות רבות, בהן מחירי דיור גבוהים, קשיים במערכת החינוך בשל ריבוי מספר התלמידים, צפיפות בכבישים, שלה מחיר כלכלי גדול בזמן ובזיהום, ועוד.

הסיבה לילודה הגבוהה כבר מזמן אינה רק הערבים, ששיעורי הילודה שלהם נמוכים מהממוצע ובסימן ירידה. החרדים תורמים לכך באופן חלקי וגם נשים חילוניות בישראל תורמות לא מעט לגידול האוכלוסייה. עד היום אין מחקר שהצליח לזהות היטב את הסיבות לילודה הגבוהה בישראל, אך ברור שזה חלק חשוב מהאתוס הישראלי, ויש לו גם קשר לסכסוך הישראלי-ערבי ולסיכון הכרוך בו. יהיו אשר יהיו הגורמים, שאלת הילודה אף היא צריכה להימצא גבוה על סדר היום. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לאמיצים בלבד: אפיק ההשקעה שמאפשר להרוויח מאות אחוזים בשנה אבל גם להפסיד עשרות בשעה

תופעה חדשה יחסית בארה"ב תופסת תאוצה - תעודות סל ממונפות על מניה בודדת ● למשל, תעודת הסל NVDL כוללת את מניית אנבידיה בלבד במינוף כפול - כך ניתן, למשל, להרוויח 15% ביום אבל גם להפסיד 20% בשעה ● "זוהי השקעה מאוד ספקולטיבית", אמר ראש המחקר ב-VettaFi

נתיבות / צילום: Shutterstock

ארבעה הסכמי גג חדשים יוסיפו 60 אלף יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ

מועצת מקרקעי ישראל אישרה ארבעה הסכמי גג שיוסיפו 60 אלף יח"ד בירושלים, בנס ציונה, בנתיבות ובאופקים ● משרד הבינוי והשיכון משיק מיזם חדש להכשרות של עובדי בניין ישראליים ● הוועדה המחוזית חיפה הפקידה תוכנית התחדשות עירונית ראשונה בעיר שאינה בשכונות החוף ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר הבריאות אוריאל בוסו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

תקנות חדשות יגבילו את האפשרות של קופות החולים "לגנוב" רופאים

משרד הבריאות מפרסם תקנות חדשות במטרה לעצור את התחרות בין קופות החולים שהובילה לתשלום משכורות אגדתיות לרופאי משפחה בפריפריה ● "הסכם הבלעדיות שיצרה הקופה עם הרופא בעצם צמצם את שירותי הרופאה הניתנים בישובים מרוחקים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בבורסה המקומית; מדד ת"א נפט וגז קפץ בכ-2.7%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.81.1● ניו-מד אנרג'י: ניתן אור ירוק ממשרד האנרגיה להגדלת יצוא הגז הטבעי והרחבת האספקה למשק המקומי ● IBI: מאזן הכוחות נוטה לפיחות בשקל בחודשים הקרובים ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה של 3.1%, מעל הרף העליון של בנק ישראל ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה

כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

נגד המגמה האירופית: ביוון חוזרים לעבוד שישה ימים בשבוע

לדברי שר העבודה היווני, המהלך נובע בעיקר ממצוקת כוח האדם המיומן במדינה, ובמיוחד בעבודות הדורשות נוכחות מסביב לשעון ● כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי

דיון בבג''ץ על חוק הגיוס / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

בצד ההחלטה הדרמטית והערכית של בג"ץ בעניין חוק הגיוס, יש חולשה שצפויה להשפיע על השאלה הכי חשובה - כיצד תיושם ההחלטה ● פסק הדין נעדר הנחיות אופרטיביות, ובהינתן מרחב התמרון שנוצר, הממשלה צפויה למצוא דרכים שלא לנקוט פעולות מיידיות, בדיוק כפי שעשתה עד היום

קרונות וקטרים חשמליים, בעיגול: מירי רגב / צילום: רכבת ישראל, נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת

המלחמה והלחצים הפוליטיים מעכבים את פרויקט חשמול הרכבת. כמה זה יעלה לנו?

הסכם חדש של רכבת ישראל מול הקבלנית הספרדית בפרויקט החשמול דוחה את השלמת העבודות מאוקטובר השנה ל־2027 ● כעת המדינה תשלם יותר מ־100 מיליון שקל נוספים ● בין הסיבות: המלחמה שגרמה למחסור בעובדים וצמצום העבודות בימי שבת ובלילות בשל לחץ פוליטי

שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר, באירוע ''מדברים צפון'' של גלובס ובנק לאומי / צילום: כדיה לוי

האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, מעדיף לרוב לשמור על שתיקה ולהביע את עמדתו בחדרים סגורים ● רגע אחרי הפסיקה הדרמטית של בג"ץ בנושא גיוס בני הישיבות, הוא הגיע לראיון מיוחד במסגרת אירוע "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי ● על האפשרות שיעלו מסים: "זו מתמטיקה פשוטה. נדאג שהמגזר היצרני ייפגע פחות"

יוסי סבג, עמיחי בן שלוש, מאיר דודסון ומיכל צורן עם כתב התחבורה של גלובס אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

ראש העיר עכו: "כמה עוד נחכה? הצפון הוזנח, הצפון נעלם"

עמיחי בן שלוש קרא לממשלה ולח"כים "לבוא לפה יום-יום, לראות את הצפון, להסתכל לכולם בעיניים" ● בפאנל מיוחד במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שנערך בעכו, תיארו המשתתפים את האתגרים הביטחוניים והכלכליים, וקראו לממשלה לפעול במהירות לחיזוק האזור

חנוך מילביצקי, הליכוד / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם שאלת אבטחת אישים נתונה להחלטת גורמי המקצוע?

מי בסוף מחליט על מי להציב אבטחה מטעם המדינה? לא גורמי המקצוע ● המשרוקית של גלובס

החל מהשנה הבאה: ביט ופייבוקס יוכלו לגבות עמלה על העברות כספים

מקבלים או מעבירים יותר מ-2,000 שקל בחודש באפליקציות תשלומים? הפיקוח על הבנקים מתכוון לאפשר לגבות מכם עמלה החל מ־2025 ● זאת, על רקע הפסדים של מאות מיליוני שקלים שצברו ביט ופייבוקס בשל מודל הפעילות החינמי שלהן

איליה סוצקבר, המדען הראשי לשעבר של OpenAI / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

עם שכר התחלתי של 50 אלף שקל: אלה העובדים שמחפש הסטארט-אפ הלוהט בישראל

איליה סוצקבר ושותפיו, דניאל גרוס ודניאל לוי, הכריזו כי בכוונתם לפתוח משרדים בקליפורניה ובתל אביב, ולגייס לצורך כך את טובי המוחות בתחום

אילוסטרציה: Shutterstock

סיכון מול סיכוי: מה צריך לדעת לפני שחותמים על עסקת דמי מפתח

מה המצב החוקי של שוכר בדמי מפתח, ומתי כדאי לרכוש דירה שמושכרת בדמי מפתח? ● גלובס עושה סדר

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

ההכנסות יגדלו, הביטחון האנרגטי יצטמצם: יצוא הגז בדרך להתרחב

שותפות מאגר לווייתן קיבלו אישור להכפיל את היקף יצוא הגז ● המהלך אמנם צפוי להגדיל את הכנסות המדינה במיליארדי שקלים, אך עלול להשליך על היצע הגז למשק המקומי

ביידן וטראמפ בעימות הראשון בסבב של 2020 / צילום: ap, Julio Cortez

ביידן נגד טראמפ: הנה מגיע ויכוח הטלוויזיה הראשון בין השניים

ויכוחי טלוויזיה בארה"ב לא חורצים בדרך כלל את גורל הבחירות, אבל פה ושם הם הצליחו להשפיע - וייתכן שהוויכוח הנוכחי ייכנס לקטגוריה של "פה ושם" ● ההתעניינות העיקרית לא תהיה בנושאים, אלא בסגנון ובלשון הגוף ● הסקרים ערב הוויכוח מוסיפים להראות תיקו סטטיסטי

ג'מאל באומן,הפסיד בבחירות המקדימות בניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

הבוחרים בניו יורק מדיחים ציר קונגרס אנטי-ישראלי רדיקלי

ג'מאל באומן, שהתלונן כי יריביו מנסים לכונן "משטר ציוני" בקונגרס וקרא להחרמה מלאה של ישראל, נחל תבוסה ניצחת לאחר שהשדולה הפרו-ישראלית השקיעה מיליוני דולרים במערכה נגדו

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, בכנס ''מדברים צפון'' / צילום: בר לביא

מנהל חטיבת המשכנתאות בלאומי: "יש התעניינות גדולה של תושבי חוץ בשוק הנדל"ן"

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בעכו ● "בדרום כרגע יש פריחה: המשקיעים מגיעים, ואנשים באים כי הם מבינים שהאיום שם קרוב לסיום. לעומת זאת, בצפון רואים אי-ודאות, ועדיין אנחנו עדים לפעילות ערה, בניגוד למה שיכולנו לצפות"

מתחם SEVEN רהט / צילום: רני צים מרכזי קניות

קבוצת רני צים משיקה מרכז קניות ברהט בהשקעה של 80 מיליון שקל

המתחם, שנקרא "SEVEN רהט", ייפתח בחודשים הקרובים ויתפרס על פני 11 אלף מ"ר ● להערכת הקבוצה, המרכז יניב בהפעלתו באופן מלא NOI שנתי של 11.5 מיליון שקל ● ברקע הדברים: מסע מימושים בשנה החולפת בשל חוב פיננסי

מגדלי אלון בתל אביב. בעיגול: ניר צוק / צילומים: Shutterstock, טל גבעוני

ענקית הסייבר פאלו אלטו במגעים להשתלט על מגדל שלם בת"א

החברה של ניר צוק השלימה עסקאות לשכירות חצי ממגדל אלון 1 והיא בוחנת שכירות של המגדל כולו ● במידה והמגעים יבשילו, המחיר יעמוד על כ־80 מיליון שקל בשנה ● הבעלים, הראל ומגדל, שוקלות למכור את המגדל כולו ב־2.5 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית סולאראדג' נפלה ב-20%, אנבידיה זינקה ב-6%

נאסד"ק עלה ב-1.2% ● סולאראדג' נפלה לאחר שהודיעה על מכירת אג"ח להמרה ● אנבידיה התאוששה לאחר שצללה אמש ב-6.6% וגררה את נאסד"ק ואת מניות השבבים מטה ● במיטב מעריכים כי קיים סיכון בהשקעה בשוק המניות היפני ● ביוליוס בר חיוביים לגבי אגרות החוב הממשלתיות בהודו