גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מיתון הקורונה - הפתרון נעוץ בצעדי חירום

יש להמתין לשלב בו ישוקם ההיצע כדי ליישם מדיניות של הרחבה תקציבית וכספית • בינתיים ניתן כבר היום להקל על הנפגעים הרבים באמצעות הגדלת נדיבות רשת הביטחון למפוטרים, ליוצאים לחל"ת, לעצמאים, לפרילנסרים ולעסקים הקטנים והבינוניים

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס
עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

כארבעה חודשים לאחר פרוץ מגפת הקורונה וכחודשיים לאחר הגעתה לישראל, ניתן לומר שכלכלת ישראל והעולם נקלעו למיתון כבד. מיתון הוא חלק ממחזורי העסקים הפוקדים כל כלכלה קפיטליסטית מודרנית, שעיקרם תנודות המשק סביב מגמת הצמיחה ארוכת הטווח. רוב המיתונים נגרמים מירידה בביקוש ולעתים רחוקות מירידה בצד ההיצע.

במקרה שלפנינו יש מיתון משולב, שבו ירידה דרמטית בשניהם. הביקוש ירד בתחומי התיירות, צריכת מוצרים ברי-קיימא (כי לא מגיעים למרכזי הקניות), וההשקעות עקב חוסר הוודאות הדרמטי.

בנוסף, גם המיתון העולמי תורם לירידת הביקוש למוצרי היצוא של ישראל ומעצים אותו. אך הפעם המיתון מלווה גם בירידה חדה בהיצע. בשל המגבלות החריפות על התקבצות יחד של אנשים, הגורמות למקומות עבודה לצמצם את פעילותם, וכן את הייצור שלהם.

קשה מאוד לנתח מיתון כזה. התפתחותו תלויה בדינמיקה של המגפה, וזו עדיין אפופה באי ודאות. בנוסף, מיתון כזה, בו הביקוש וההיצע יורדים יחד, הוא יצור חדש, שהכלכלנים טרם עיכלו דיו. כרגע ניתן רק להבחין בעומק המיתון. ההשוואה הנכונה כרגע היא למיתון החריף ביותר בזיכרון הקולקטיבי שלנו - המשבר הגדול של שנות השלושים במאה העשרים. זה היה מיתון עולמי עמוק וממושך, שנחלצנו ממנו סופית רק במלחמת העולם השנייה. במיתון הנוכחי שיעורי האבטלה בישראל ובארצות אחרות עוברים את חמישה עשר האחוזים, שהיו שיעורי האבטלה הממוצעים בעת המשבר הגדול. זהו כנראה גם שיעור האבטלה בארצות הברית, הכלכלה המובילה בעולם.

השאלה המטרידה העיקרית היא האם המיתון הנוכחי ידמה למשבר הגדול לא רק בהיקפו אלא גם באורכו. על כך קשה לענות, אך ניתן לומר שגם אם צעדים קשים של סגר יעצרו את המגפה תוך חודשים בודדים, ויאפשרו חזרה הדרגתית לעבודה, לא ברור אם המשק יוכל לצאת מוקדם מהמיתון. מהמחקר הכלכלי אנו יודעים שמיתונים מאופיינים באינרציה ולכן מיתון יכול להמשך זמן רב לאחר שהגורם לו נעלם מהשטח. סיבה מרכזית לכך היא חששם של המשקיעים לשים כספם במיזמים חדשים במשק שפעילותו נמוכה. דוגמה מעניינת מההיסטוריה הישראלית הוא המיתון של 1966-1967, שהחל בצמצום ההשקעה הממשלתית, אך הדרדר לירידת ביקושים רחבה, תוך אבדן השליטה של הממשלה. לכן קשה להעריך כמה יימשך המיתון, הן בשל אי ודאות המגפה והן בשל אי הוודאות הכלכלית.

מה יכולה הממשלה לעשות כדי לצמצם את המיתון ואת פגיעתו? המדיניות המקובלת למיתון של ביקושים היא הרחבה תקציבית וכספית, אך זו עלולה שלא להועיל במצב הנוכחי, בו עיקר הפגיעה בפעילות הכלכלית היא מצד ההיצע. לכן יש להמתין עם מדיניות כזו לשלב בו ישוקם ההיצע. ניתן כבר היום להקל יותר על הנפגעים הרבים מהמיתון, באמצעות הגדלת נדיבות רשת הביטחון למפוטרים, ליוצאים לחל"ת, לעצמאים, לפרילנסרים ולעסקים קטנים ובינוניים.

צעד זה חשוב משלוש סיבות. ראשית, בשל סולידריות אנושית בסיסית. שנית, כדי שיהיה קל יותר לשקם את הביקוש בהקדם. שלישית, כדי לעודד השקעות בעתיד, אם משקיעים יזכרו את סיוע הממשלה בעת מצוקה. את העלות הגדולה של רשת הביטחון ניתן לממן באמצעות הגדלת החוב הציבורי. למזלה, ישראל נמצאת במקום טוב, עם חוב ציבורי של 60 אחוז מן התוצר, נמוך מרוב הארצות המפותחות. גם אם החוב יעלה בשנתיים הקרובות עד 100 אחוזי תוצר, תוכל ישראל להורידו מהר יחסית, על ידי שמירה על גירעון קטן, כפי שעשתה בעבר.

הגדלת החוב יוצרת בעיות. כשמדינת ישראל ומדינות אחרות יילוו סכומים גדולים, שערי הריבית בארץ ובעולם יעלו. זה יקשה על השקעות בתקופה הראשונה, אך יסייע לשיקום הפנסיות, שסבלו יותר מעשור מתשואות נמוכות מאד. דרך אפשרית להוריד את שערי הריבית היא באמצעות הזרמת כסף מהבנק המרכזי. בנק ישראל נקט בפעולה כזו בחודש מרץ, כשרכש אג"ח ממשלתי בשוק. נראה שיש להיזהר מהפעלה רבה מדי של מדיניות זו. כאשר משק מוגבל מצד ההיצע, הזרמת כסף יכולה להעלות במהירות את שיעורי האינפלציה, כפי שקרה בשנות ה-70, כשההיצע צומצם כתוצאה מעליית מחירי הדלק.

שאלה נוספת היא כיצד לצמצם את הגירעון כשהמיתון יתייצב ויצטמצם, כדי להוריד את החוב. אין מנוס מההכרה שצמצום הגירעון יחייב העלאת מסים. תשלומי המס בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי ובייחוד המסים הישירים. הגיע הזמן לתקן זאת. מסים הם דרך בה האוכלוסייה האמידה מסייעת לחלק העני בחברה. המשבר הנוכחי מלמד אותנו כי יש צורך ביותר סולידריות בחברה, ולא רק בעת צרה, אלא בימי שיגרה, כדי שבעת משבר נעמוד טוב יותר בקשיים. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה מעורבת בוול סטריט; אמזון מזנקת לראשונה מעל לשווי של 2 טריליון ד'

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● מניות הטכנולוגיה משכו את מדד ניקיי לעליות ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה ● בשישי יפורסם מדד ה-PCE בארה"ב

ענף התיירות במגמה חיובית / צילום: Shutterstock, Damir Khabirov

ענף התיירות רושם גידול של יותר מ-20% בהזמנות בהשוואה לשבוע שעבר

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על מגמה חיובית מתמשכת בענף הנסיעות, שרשם ירידות חדות בתחילת המלחמה

שאול גולדשטיין / צילום: ענבל מרמרי

דירקטוריון נגה החליט: המנכ"ל שחשף שמערכת החשמל לא ערוכה למלחמה לא יודח

שאול גולדשטיין הזהיר בשבוע שעבר כי משק החשמל בישראל לא ערוך למלחמה כוללת עם לבנון - ובתגובה קידם יו"ר החברה מהלך להדחתו ● נגה: "הוסכם כי חלק מהדברים שאמר המנכ״ל וסגנון התבטאותו לא היו נכונים, ועל כך התנצל המנכ״ל"

איש העסקים שמפסיד מיליונים מהפעולה הישראלית ברפיח

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בארה"ב מסבירים את ההאטה במשלוחי הנשק לישראל, בכירים ישראלים קוראים למנוע את נאום נתניהו בקונגרס, והיכולות של חיזבאללה והחות'ים מפתיעות את ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי קוואק: אלון לב, רן רומנו, ליאור פנסו ויובל פרנבך / צילום: QWAK

ג'ייפרוג רוכשת את קוואק הישראלית תמורת 230 מיליון דולר

ג'ייפרוג הישראלית רוכשת את הסטארט-אפ הצעיר קוואק, אחת מחברות הסטארט-אפ הבולטות בתחום הבינה המלאכותית ● השימוש בפלטפורמה שמציעה החברה נועד להפחית את עבודת התשתית הנדרשת סביב פיתוח מודלים של למידת מכונה, ומאפשר להתרכז בליבת העבודה עצמה של צוותי הפיתוח והדאטה סיינס בחברות

ביידן וטראמפ בעימות הראשון בסבב של 2020 / צילום: ap, Julio Cortez

ביידן נגד טראמפ: הנה מגיע ויכוח הטלוויזיה הראשון בין השניים

ויכוחי טלוויזיה בארה"ב לא חורצים בדרך כלל את גורל הבחירות, אבל פה ושם הם הצליחו להשפיע - וייתכן שהוויכוח הנוכחי ייכנס לקטגוריה של "פה ושם" ● ההתעניינות העיקרית לא תהיה בנושאים, אלא בסגנון ובלשון הגוף ● הסקרים ערב הוויכוח מוסיפים להראות תיקו סטטיסטי

חייל אוקראיני מכין רחפן להמראה / צילום: ap, Andriy Andriyenko

במערב עוקבים מקרוב: כך הרחפנים של אוקראינה חומקים מהשיבושים הרוסיים

הלוחמה האלקטרונית מתפתחת במהירות, ודוחפת את יצרני הרחפנים באוקראינה לעדכן בהתמדה את הרכיבים ולהפוך את כלי הטיס לאוטונומיים יותר ● חברות מערביות עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי הפך למתעמת סדרתי עם הרגולטור: "בנק ישראל הוא אויב התחרות"

בעשור האחרון התנגש בעל השליטה בחברת המימון החוץ בנקאי מספר פעמים עם הבנק המרכזי ● השבוע בנק ישראל ביטל גיוס של החברה. נאוי: "הם באו כשקיבלנו את הכסף, בדקה ה־90"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

שותפות לוויתן קיבלו אישור להכפיל את היקף הפקת הגז

הגדלת היתר היצוא בעתיד עשוי לכלול התניות שקשורות להבטחת אספקת הגז הטבעי למשק הישראלי ● תוספת הגז הטבעי ליצוא תעמוד על 118 BCM, וככל שבעלי המאגר ימצאו גז טבעי נוסף, תישקל הגדלת כמות היצוא עד להיקף שלא יעלה על 145 BCM

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

אחרי הצניחה במניה: סולאראדג' הנפיקה אג"ח להמרה בשווי של 300 מיליון דולר

האג"ח להמרה נושאות ריבית שנתית של 2.25% ומיועדות לפירעון בשנת 2029 ● ההמרה למניות נקבעה בפרמיה של כ-30% על מחיר המניה בעת הנעילה אתמול ● מתחילת החודש צנחה מניית סולאראדג' ב-46%

מ''מ נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן / צילום: רפי קוץ

האופן בו הוגש פסק הדין בנושא חוק הגיוס מספר הרבה יותר ממה שנדמה

סוגיית הגיוס הצליחה לאחד את שופטי בית המשפט העליון, גם בתקופות סוערות מאוד, ופסק הדין הוא דוגמה מוחצת לכך - במיוחד לנוכח העובדה שכתיבתו הייתה פה אחד ● החלטת השופטים לוותר על סגנונם האישי ועל הפנייה לקוראים שלהם באה להעביר מסר ברור - בעניין הזה, אין שום מחלוקת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בבורסה המקומית; מדד ת"א נפט וגז קפץ בכ-2.7%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.81.1● ניו-מד אנרג'י: ניתן אור ירוק ממשרד האנרגיה להגדלת יצוא הגז הטבעי והרחבת האספקה למשק המקומי ● IBI: מאזן הכוחות נוטה לפיחות בשקל בחודשים הקרובים ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה של 3.1%, מעל הרף העליון של בנק ישראל ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

חיזוק מעמד היועמ"שית: בג"ץ בולם את המהפכה המשפטית השקטה

בשולי פסק הדין ההיסטורי בעניין חוק הגיוס, תשעת השופטים הבהירו כי היועמ"שית היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הממשלה, וכי כל עוד ביהמ"ש לא פוסק אחרת - הפירוש שלה מחייב את הממשלה ● להחלטת השופטים יש חשיבות בבלימת המהפכה המשפטית השקטה, שאחד מהיבטיה הוא הפחתת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה

שאול גולדשטיין / צילום: ענבל מרמרי

הדחת המנכ"ל שהתריע על מחדל החשמל: ההכרעה צפויה היום

לאחר שמנכ"ל החברה הזהיר בשבוע שעבר כי משק החשמל בישראל לא ערוך למלחמה כוללת עם לבנון - קידם יו"ר החברה מהלך להדחתו ● לגלובס נודע כי הדיון על ההדחה יימשך היום

יוסי סבג, עמיחי בן שלוש, מאיר דודסון ומיכל צורן עם כתב התחבורה של גלובס אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

ראש העיר עכו: "כמה עוד נחכה? הצפון הוזנח, הצפון נעלם"

עמיחי בן שלוש קרא לממשלה ולח"כים "לבוא לפה יום-יום, לראות את הצפון, להסתכל לכולם בעיניים" ● בפאנל מיוחד במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שנערך בעכו, תיארו המשתתפים את האתגרים הביטחוניים והכלכליים, וקראו לממשלה לפעול במהירות לחיזוק האזור

צילום מסך של ערוץ הקניות

אחרי כמעט 30 שנה: ערוץ הקניות יפסיק את שידוריו בחודש הבא

שידורי ערוץ הטלוויזיה הוותיק יסתיימו בסוף חודש יולי, והמשאבים יועברו בעיקר לפעילות האונליין שלו ● כ-60 עובדים יפוטרו, אך שלוש חנויות הערוץ ימשיכו לפעול כרגיל

פרנק מלול, מנכ''ל ערוץ i24NEWS / צילום: גדעון מרקוביץ

ערוץ החדשות i24NEWS בעברית עולה לאוויר בשבוע הבא. היכן הוא ישודר?

ביום ראשון הקרוב יחל ערוץ החדשות בעברית של i24NEWS את שידוריו באופן רשמי ויהיה זמין לצפייה בחינם בחבילות הבסיס של חברות הטלוויזיה ● הערוץ גייס לאחרונה מספר טאלנטים לשורותיו, בהם צבי יחזקאלי, מירי מיכאלי, אורן וייגנפלד ועוד ● פרסום ראשון

ג'מאל באומן,הפסיד בבחירות המקדימות בניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

הבוחרים בניו יורק מדיחים ציר קונגרס אנטי-ישראלי רדיקלי

ג'מאל באומן, שהתלונן כי יריביו מנסים לכונן "משטר ציוני" בקונגרס וקרא להחרמה מלאה של ישראל, נחל תבוסה ניצחת לאחר שהשדולה הפרו-ישראלית השקיעה מיליוני דולרים במערכה נגדו

מתחם SEVEN רהט / צילום: רני צים מרכזי קניות

קבוצת רני צים משיקה מרכז קניות ברהט בהשקעה של 80 מיליון שקל

המתחם, שנקרא "SEVEN רהט", ייפתח בחודשים הקרובים ויתפרס על פני 11 אלף מ"ר ● להערכת הקבוצה, המרכז יניב בהפעלתו באופן מלא NOI שנתי של 11.5 מיליון שקל ● ברקע הדברים: מסע מימושים בשנה החולפת בשל חוב פיננסי

יולי אדלשטיין, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ'

שיחת ההבהרה מנתניהו והמהלך של אדלשטיין: דחה הצבעה כי "אין הסכמה רחבה"

רה"מ קיים שיחת הבהרה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, אחרי שזה אמר שיאשר חוק גיוס רק בהסכמה רחבה ● לאחר מכן אדלשטיין לא העלה להצבעה את החוק להכבדת גיל הפטור ממילואים - מאותה סיבה בדיוק • אדלשטיין: "אין לי שום אינטרס להעביר את זה" ● באופוזיציה חגגו: "נמשיך להוביל את המאבק למען משרתי המילואים" ● המשמעות מאחורי המהלך של אדלשטיין